שתף קטע נבחר

נכוותה משעווה של "כיף" - ותפוצה ברבע מיליון שקל

השעווה החמה של חברת סנו נזלה על התובעת מסדק שנפער במיכל המוצר. השופט קבע שתשלום הפיצוי יתחלק בין סנו, היצרניות והמדינה - שכן על משרד הבריאות לערוך בדיקות קפדניות בטרם הענקת רישיון למוצר

כוויה לסנו: אישה שנכוותה באופן קשה ברגלה משעווה לחימום במיקרוגל של חברת סנו, תפוצה בסכום של כרבע מיליון שקל.

 

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

 

הלוואות, הנחות ופינוקים: כך מסתערות חברות האשראי על הטסים לחו"ל

4 חודשים אחרי שנמכר ביבוא מקביל: דייסון 11 הושק רשמית

דייסו תופסת תאוצה: תפתח 5 חנויות חדשות

 

האישה בת ה-50 הגישה את התביעה לבית משפט השלום בתל אביב בחודש יוני 2012. על פי המתואר בתביעה, היא חיממה את המוצר, "כיף - שעווה טבעית למיקרוגל" בהתאם להוראות השימוש שעל גבי אריזת המוצר, וכשהוציאה את המיכל מהמיקרוגל, נפער חור בתחתית המיכל שממנו נזלה שעווה חמה על כף הרגל שלה וגרמה לה לכוויה קשה.

כיף שעווה טבעית למיקרוגל ()
כיף שעווה טבעית למיקרוגל
 

"לתובעת נגרמה כוויה מדרגה שתיים, אשר השאירה את חותמה בגופה של התובעת בצורת צלקת מכוערת ורגישה למגע", כתב השופט בפסק הדין, וקבע ששיעור נכותה יעמוד על 21%. את סכום הפיצוי קבע השופט על 325 אלף שקלים, ממנו הורה לנכות רבע בשל טענת "האשם התורם" של התובעת לפציעה - כלומר, תרומת התובעת לפציעה הפחיתה את היקף הפיצויים המגיע לה.

 

הנתבעות, חברת סנו, חברת שוורץ יצרנית השעווה וחברת סטאקפלסט, יצרנית המיכל, דחו את טענות התובעת בנימוק שעשתה שימוש לא סביר במוצר. השופט, מנחם (מריו) קליין, קיבל את טענת התובעת וקבע כי הוראות השימוש של המוצר היו לוקות בחסר וכי התובעת עשתה בו שימוש על פי הוראות היצרן.

 

"לדעתי, הפגם במוצר ייתכן ונוצר עקב הזרקת הפלסטיק במהלך ייצור הקופסה או אי התאמתו ועמידותו לחומר המאוחסן בתוכו", כתב השופט בפסק הדין. השופט טען כי בקרת האיכות של המוצר לא כללה את בדיקת המוצר לאחר חימום חוזר.

 

"סבורני כי הכשל המתהווה עם הזמן ובחימום חוזר, ולכן היה ראוי לעשות בקרת איכות לאחר מספר שימושים ובטמפרטורות גבוהות המגלמות טעות אנוש או טמפרטורות שונות בחימום במיקרוגל, שהרי אין התוויה ברורה לגבי טמפרטורה של כל מכשיר ומכשיר", פסק השופט קליין והוסיף: "לטעמי הגיוני מאחר והקופסה נרכשת לשימוש רב פעמי הרי שנדרשת בקרת איכות הבוחנת מצבים של חימום יתר כתוצאה משימוש חוזר, תכוף או לפרקים".

 

לבסוף קבע השופט כי הוראות השימוש שעל המוצר לקו בחסר שכן "ראוי היה להוסיף אזהרה בכיתוב אדום בולט המזהירה מסכנה לכוויות במקרה של חימום יתר שיגרום לשעווה רותחת".

 

"בגלל שמדובר במוצר המיועד לשימוש רב פעמים ובעל פוטנציאל לסכנת כוויות, ראוי לחדד את ההוראות, ויותר מכך, ראוי לערוך בדיקות בטיחות מקיפות דווקא עקב השונות הקיימת ופוטנציאל החימום השונה בין מכשירי המיקרוגל. לשם כך נדרשים מיכלים העמידים בטמפרטורות גבוהות הלוקחים בחשבון שימושים חוזרים וטעויות בחישוב זמן החימום", סיכם השופט.

 

בחברת סנו התנערו מאחריות לאירוע בטענה כי הם התקשרו עם מותג פרטי, יצרנית השעווה, במטרה לחדור לשוק תחת המותג "כיף", ולכן האחריות מוטלת על כתפי היצרנית.

 

השופט דחה טענה זו בקובעו כי "חברה בעלת מוניטין וכושר הפצה נרחב כמו סנו יוצרת אצל הצרכן הסופי תחושת ביטחון והסתמכות שמותג פרטי מבית סנו עובר בדיקות קפדניות ועומד בתקנים הנדרשים".

 

הנפגעת גם דרשה פיצויים מהמדינה בשל התרשלותו של משרד הבריאות בפיקוח על המוצר. במשרד הבריאות דחו את הדברים בטענה כי הם מפקחים רק על הפורמולציה של התכשיר ולא על המיכלים. השופט קליין כינה טענה זו "תמוהה", וקבע כי "תפקידו של משרד הבריאות בטרם הענקת רישיון למוצר לערוך את הבדיקות המתאימות למוצר והמיכל שבו הוא ארוז", וחייב את המדינה באחריות של 15% לנזק.

 

סנו, כך קבע השופט, תהיה אחראית ל-20% מהנזק שנגרם לתובעת, החברה שייצרה את השעווה תשלם לתובעת 30% מסך הפיצויים והחברה שייצרה את המיכל תשלם 35%.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
מומלצים