שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ביהמ"ש: אדמת כפר סירקין לא שייכת לתושבים
    פסק הדין שדחה את תביעת התושבים לזכויות על הקרקע נותן אור ירוק לתוכנית הוותמ”ל. מרמז על סיכויים נמוכים של ישובים אחרים שקק”ל החכירה להם אדמות
    מושב כפר סירקין וההתיישבות העובדת נחלו הפסד בחודש שעבר בתביעה על הקרקע. השופט בנימין ארנון מבית המשפט המחוזי מרכז דחה את דרישתם באחת התביעות המשמעותיות ביותר שהוגשו לבעלות על הקרקע.

     

    8,000 דירות חדשות: אושרה תוכנית סירקין בפתח תקווה

    חשש מפקקי ענק: תושבי פתח תקווה נגד הבנייה המסיבית בסירקין

    כך מרוויחים הקיבוצים עשרות מיליוני שקלים מעסקאות נדל"ן

    כ-100 אלף דירות במגזר הכפרי אושרו - ונתקעו

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    בתביעה, שהגישו עוה"ד גד טיכו וישי שידולובסקי-אור ממשרד כספי ושות', טען מושב כפר סירקין הסמוך לפתח תקווה, כי הבעלות על קרקעות המושב היא משותפת לו יחד עם קק"ל, זאת מאחר שמייסדי המושב לקחו חלק פעיל במימון רכישת הקרקעות בשנות ה-30 של המאה הקודמת.

    כפר סירקין (צילום: יאיר שגיא)
    כפר סירקין. אין תמיכה במישור הפוליטי ויש מחסור במסמכים(צילום: יאיר שגיא)

    התביעה עוסקת בשטח של כ-1,039 דונם המהווים את אדמות המושב. כיום הבעלים הרשומים של הקרקע הם קק"ל ואילו המושב רשום כחוכר. לפי התובעים, מייסדי המושב מימנו 84% מעלות רכישת הקרקע ואילו קק"ל מימנה באותה עת רק 16% מעלות הקרקעות.

      

    הפסיקה משמעותית שכן היא מרמזת על סיכוייהם של קיבוצים ומושבים אחרים המצויים באותו מצב לזכות בתביעות בעלות על הקרקע מסוג זה. לדברי גלעד אלטמן יו”ר עמותת אדמתי, המאגדת כ-150 מושבים וקיבוצים אשר עלו על הקרקע לפני הקמת המדינה, "הגיע העת להכיר בעובדה שכללי הצדק של בתי המשפט השתנו ועלינו לשנות כיוון. במקום לטעון לזכויות היסטוריות עודפות, יש לטעון להשוואת תנאים למגזר העירוני בכל הקשור לחלקת המגורים וזאת על בסיס עיקרון השוויון. לא נקבל אפליה לרעה לעומת המגזר העירוני". 

     

    בתביעה דרשו התושבים כמה הטבות ובהן שזכותם על הקרקע תעוגן ותירשם במרשם מקרקעי ישראל ושיינתנו להם הטבות כמו בניית יחידת מגורים שנייה ללא תשלום דמי חכירה, וכי צאצאי המתיישבים ישלמו דמי הסכמה מופחתים ב-50% מדמי ההסכמה הרגילים, וכן החרגה מחלק מהחלטות מועצת מקרקעי ישראל הנוגעות למגזר החקלאי. 

     

    בתוכנית: 12 אלף דירות

    החיכוכים בין מתיישבי כפר סירקין לקק”ל לא חדשים: במכתב לקק"ל מ-1957 נכתב, "אדמת הכפר נרכשה על ידי חברינו ונתרמה

    לקק"ל. בעלותה של קק"ל על האדמה הנה, אם כן, פורמלית בלבד ולא באה אלא להדגיש את עקרון הבעלות הלאומית על הקרקע בישראל".

      

    אנשי המושב טענו עתה כי גם אם התשלום ששולם על ידי המייסדים הוגדר כתרומה וכדמי חכירה למפרע, אין בכך כדי לפגוע בעצם קיומה של השתתפותם ברכישת הקרקע, וכי אלו שלא עמדו בתשלומים סולקו מהכפר. לכן התשלום לא היווה תרומה אלא חובה. השופט דחה טענות אלה, בין היתר על רקע הקושי בהשגת ראיות.

     

    בקק"ל מציינים, כי הגוף שמנהל עבורם את הקרקעות הוא רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כך שאת את ההליך המשפטי ניהלה רמ"י, מתוקף תפקידה מנהלת הקרקעות עבור קק"ל.

     

    ברמ"י טענו כי עקרונותיה המרכזיים התבססו על התפיסה שהמקור למימון רכישת קרקעות הוא בתרומות, וכי קרקעותיה לא נמכרות אלא מוחכרות בלבד, וכפר סירקין אינו יוצא מן הכלל. את רמ"י עבור קק"ל ייצג עו"ד חגי לרון מהפרקליטות.

     

    התביעה הוגשה גם על רקע דרישת המושב שלא להיכלל בתוכניות הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל). דחיית התביעה סותמת את הגולל גם בעניין זה ובשטח מתוכננות להיבנות 12 אלף דירות מתוכן 8,000 על אדמות מחנה סירקין.

     

     

    התביעה היא אחת מבין כמה תביעות שהגישו מושבים וקיבוצים בטענה כי לא נעשה עמם צדק היסטורי ומאז שהתקבלה בבג"ץ תביעת הקשת המזרחית, המבטלת את ההרשאה לקיבוצים ומושבים לשינוי יעוד של קרקע חקלאית, מצבם הורע משמעותית והיחס אליהם הוא כאל גוזלי קרקעות שקיבלו אותן במתנה. בעבר הפסידו בתביעות דומות גם הקיבוצים בית אלפא וחפציבה, ואילו קודם לכן נחלו הצלחה חלקית הקיבוצים הזורע ועין שמר, וכן מושב כפר הס.

     

    לדברי בארי הולצמן, לשעבר יו"ר אדמתי, "ידענו שיהיה קשה לזכות. אין לנו תמיכה פוליטית ויש מחסור במסמכים. לקיבוצים שרוצים לתבוע עדיף לוותר, אין להם סיכוי. דרישותינו לחלקות המגורים צריכות להתמקד בהשוואת התנאים לאלה שקיבלו החוכרים בעיר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים