אחרי הגמילה מעישון: "לא מתגעגעים אפילו לריח של הסיגריות"
כ-20 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל מעשנים, למרות הנתונים המתפרסמים על נזקי העישון לטווח הקצר וגם הארוך. 5 סיפורים של אנשים שהחליטו להשאיר את הסיגריות מאחור ולהתחיל בחיים חדשים
בשיתוף מכון אברהמסון
5 אנשים אמיצים, מעשנים כבדים, שהסיגריה ליוותה כמעט כל דקה מדקות היממה שלהם בחרו להפסיק לעשן. נועם המשוחרר הצעיר פחד למות מסרטן ריאות, לאחר ששלושה בני משפחה מעשנים נפטרו מהמחלה. רון ופנינה בחרו בזוגיות שלהם על פני הסיגריות ,דוד שהפך את הגמילה מעישון, אחרי 45 שנים, לשליחות של ממש ויוסי שהבין שהוא מעדיף לנשום אוויר מלנשום עשן כולם נגמלו במכון אברהמסון. אף אחד מהם לא מתגעגע לרגע לסיגריות.
"התחלתי לעשן בגיל 14, עם החברה, כמו שילדים מתחילים והתמכרתי. עישנתי קופסת 'קאמל' ביום, ובצבא זה התדרדר וצרכתי יותר. לפני כ-4 חודשים גמלה בליבי ההחלטה להיגמל. יצאתי מהטיפול באברהמסון עם דחף לעשן ושמתי את הסיגריות בצד. באותו יום גם עברתי את 'מבחן האלכוהול' בלי סיגריות. ובכל יום שעבר זה הפך להיות יותר ויותר קל", מספר נועם ליפשיץ, בן ה-22, נגמל צעיר ומעורר השראה, מגבעת השלושה, שהשתחרר מהצבא לפני זמן קצר ועובד כרגע לקראת הטיול הגדול.
קיראו עוד:
גמילה מעישון עם תרופות לא יעילה. מה כן?
10 דקות ונגמלתי מ-10 שנות עישון. ראיון עם גומל
כך הצלתי את החיים שלי ונגמלתי מעישון
"אחרי שלושה חודשים העישון כבר לא חלק ממני והתקופה שעישנתי ובזבזתי על זה כסף נראית לי טיפשית. הייתי חדור מטרה ומוטיבציה להצליח. ואני לא רואה את עצמי נוגע בסיגריות עד סוף ימיי."בעקבות הגמילה התחלתי להתאמן ולעשות כושר. פתאום אני קורא ספרים וממלא את הזמן שבזבזתי על עישון בפעילות מייטיבה. כולם מסביבי תומכים ומפרגנים. חבר שאכלתי לו ת'ראש נגמל גם, ואני מקווה שאמא שלי תלך בעקבותיי".
אני ער משמע אני מעשן
"בגיל 15 הייתי גונב מאבי סיגריות והולך לעשן עם החבר הכי טוב שלי בחצר", מספר רון להב, בן 70, מדריך טיולי ג'יפים, בזוגיות שנייה, ואב ל-3 ילדים מחיפה. "זו הייתה תקופה נטולת מחשבות על בריאות והתמכרות. מי שלא עישן היה לפלף וכל אחד רצה להיראות גבר, כשהוא מחזיק את הסיגריה ביד לבוש בג'ינס ובגופיה צמודים ותספורת פוני של שנות ה-60. בצבא זה רק התחזק. כולם מעשנים, לחץ, שעות שמירה רבות כשנלחמים.
"עישנתי 3 קופסאות מבוקר עד לילה. אני ער משמע אני מעשן. לא מדבר עם אף אחד לפני הסיגריה והקפה של הבוקר. כל פעם שלא עישנתי במשך כמה שעות סגרתי את הפער בעישון ברצף, עד שהגוף התאזן בחזרה לכמות הניקוטין שהוא רגיל.
"מה ששבר אותי לא היה קשור דווקא לבריאות. אני חשבתי אז מה אם אני משתעל כל בוקר במשך שעתיים? בנוסף, תקציבית זה מאוד כבד. במשך תקופה עישנתי במקום סיגריות טבק מגולגל, ומעבר ליתרון הכספי הפחתתי מעט את הסיגריות, כי אי אפשר לגלגל בכל הזדמנות. אבל, לפני כמה חודשים הקפיצו את מחיר הטבק פי 3. חבילה עולה פתאום 100 ₪ והבנתי שאם לא אגמל מהעישון, אאלץ להוציא 20,000 ש"ח בשנה רק על זה. ואז החלטתי: אני גומר את הסטוק שהבאתי מחו"ל והולך לגמילה.
"עם הגמילה באו היתרונות הבריאותיים: יש לי יותר אנרגיות! השיעול נפסק ממש באותו יום של הגמילה. והכי חשוב - זוגתי מאושרת שהריח נעלם".
"התעוררתי באמצע הלילה בשביל לעשן"
"אני כבר 9 שנים לא מעשנת ורק התמונות מזכירות לי שעישנתי אי פעם" מספרת פנינה שמש (68), בת זוגו של רון להב, אם לבן וסבתא לשתי נכדות. מורה וסוכנת נדל"ן בפנסיה מחיפה.
"עישנתי במשך 40 שנים, מגיל 18 עד גיל 58. הייתי מעשנת בלי הפסקה וגם בלילה היה מתעוררת כדי לעשן, אבל ממש לא אהבתי את זה. במיוחד את הריח שהיה דבק לשיער. ניסיתי כל כך הרבה דרכים להיגמל: קופת חולים, סדנאות, כדורים, מדבקות ניקוטין, ומה לא"?
"הגמילה באברהמסון בשבילי הייתה מהלך חד וללא קושי. יותר מזה: מהפך של ממש בהתייחסות שלי לסיגריות. אני לא מסוגלת להריח סיגריות. לשבת ליד אנשים שמעשנים. להיות במחיצתם גם אם הם לא מעשנים באותו הרגע, כי הריח גורם לי לבחילה".
"הרבה זמן איכות נלקח מאיתנו וזה פגע בזוגיות. היום זה שונה וסופסוף אני יכולה להיות איתו. אני מאוד גאה בו. היום אני עושה ספורט, מתאמנת כשעה וחצי ביום עם מאמן אישי. לפני כן לא יכולתי לזוז. למען האמת, באיזשהו שלב חשבתי שהסיגריות של רון משפיעות על סיבולת לב-ריאה שלי, כי ראיתי שהכושר שלי פחת, ובאמת אחרי שהוא הפסיק אני מרגישה בשיפור".
"בעקבותיי 13 אנשים שאני עודדתי להיגמל"
"לאבי היתה מכולת לפני 50 שנים וכבר בגיל 13, התחלתי עם סיגריה פה ושם. בתיכון עברתי לקופסאות וההתמכרות הלכה והתרחבה, קופסה כבר לא הספיקה לי ועברתי לעשן שתי קופסאות. בתקופה ששמרתי שבת, הבטחתי לעצמי שאני מפסיק לעשן, אבל מיד עם צאת השבת הדלקתי סיגריה ולא הצלחתי לעמוד בהבטחה שלי לעצמי", מספר דוד פרץ, 59, נשוי + 3 ילדים ו-3 נכדים, מנהל אזור בתחום איכות הסביבה בעיריית ראשון לציון ומתגורר בעיר.
"העישון הפך לחלק בלתי נפרד ממני: כל ההתנהלות היתה לכבוד הסיגריה. עישנתי בעבודה, בישיבות עם מנהלים בכירים, בכל הפסקה ובכל הזדמנות. באוטו, בבית ובאירועים. גם החוק שאסר על עישון במקומות ציבוריים לא עצר אותי. לא היה לי את הכוח לחדול מהעישון. הניקוטין דרש את שלו. הייתי קם גם בשלוש בלילה להכין לי נס קפה לכבוד הסיגריה. וכך הגעתי עד ל-3 קופסאות ביום. עישנתי את כל סוגי הסיגריות. כל תקופה והסיגריה שלה. בזבזתי בין 3,400 ל– 4,000 ₪ על סיגריות.
"ב-10 השנים האחרונות העישון השפיע עלי. הרגשתי שאני מעשן סתם וכבר לא נהנה מזה. נורה אדומה נדלקה לי כשראיתי בני גילי מתחילים לסבול מבעיות בריאות שהיו שמורות קודם לבני 70 ומעלה: זה הלך לצנתור, השני עבר ניתוח מעקפים. אנשים שהיו אריות הפכו לסמרטוטים. לעצמי חשבתי האם אני רוצה להגיע למצב שלהם והתשובה היתה שאני מאוד אוהב את עצמי ומפרגן לעצמי. אני רוצה לחיות ויש לי בשביל מה לחיות".
"לפני שנתיים בערך, כבר קבעתי תור אבל המצאתי תירוץ והתקשרתי כדי לברוח ולהרוויח עוד שבוע עישון. המועד שוב התקרב, לא הצלחתי להירדם בלילה, ושוב דחיתי בעוד שבוע. הרגשתי שאחרי 45 שנות עישון אני לא יכול ללכת לבד. שיתפתי רב שמכיר אותי בפחדיי, והוא נטע בי ביטחון ללכת ופשוט לעשות זאת.
"את הקופסא האחרונה זרקתי ביום הגמילה. את הכיס בחולצות שהיה שמור לסיגריות מילאתי בסוכריות. ואחרי שנפרדתי מהדחף לעשן הפכתי למטיף המרכזי לגמילה מסיגריות. עד היום נגמלו בעקבותיי 13 אנשים שאני נטעתי בהם את המרץ להיגמל".
"אחרי הגמילה אני נושם טוב יותר. נגמרו החרחורים והצפצופים והתחלתי לטפל בשיניים שלי. טוב לי היום ואני בכלל לא מתגעגע לעישון".
הגמילה מעישון נתנה לי מוטיבציה לשנות את החיים
"כנער הייתי מעשן את הסיגריות שהיו זורקים על המדרכות ובצבא כבר ממש עישנתי. במשך 24 שנים! מגיל 21 עד גיל 45, עישנתי באופן קבוע בין 2 ל-3 חפיסות ביום. אחרי שעברתי לגלגל סיגריות העישון הפך לאינטנסיבי יותר", מספר יוסי זיתוני (46), רווק ועובד בבית דפוס מחולון.
"בשבילי העישון היה כמו אוויר לנשימה. הרגשתי שאני לא מצליח לנשום עמוק ללא הסיגריות. בגלל היקפי העישון סבלתי מכאבי גרון קבועים וזה נעשה מפחיד. יום אחד קראתי ספר של רב שהמליץ להפסיק לעשן, והחלטתי לפנות לאברהמסון.
"קבעתי תאריך, ובמועד הגעתי לקליניקה במלון מנדרין וטופלתי על ידי אהוד אברהמסון עצמו. בהתחלה הוא הסביר לי מה הוא הולך לעשות בטיפול ומה התהליך שאעבור בתקופה הקרובה. מבחינה פיזית וגם נפשית הרגשתי שאני לא צריך את זה יותר. ומאז הכל היסטוריה".
"אחי וחבר שלי רופא בעיסוקו, שמכירים אותי לאורך שנים שמעו שנגמלתי ולא האמינו שהצלחתי, כי הם ידעו כמו הסיגריות היו חלק ממני. בזכות הגמילה אני נושם יותר טוב והתחלתי לרוץ. אני מרגיש צעיר ב-25 שנים. הגמילה נתנה לי מוטיבציה לערוך שינויים נוספים בחיים. וההצלחה שלי בהפסקת העישון נתנה לי את הכוח להאמין בעצמי ונתנה לי תחושת מסוגלות שאני יכול לעשות כל דבר".
בשיתוף מכון אברהמסון
לפנייה לכתב/ת 
