מת האיש שהפך את פולקסווגן לאימפריה
פרדיננד פיך (82) התמוטט שלשום במסעדה בבוואריה. הפך את פולקסווגן לאחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם, ולרכישת בנטלי, למבורגיני ובוגאטי. בעוד שאביו העסיק פועלי כפייה יהודיים, הקים מפעל מגנזיום בים המלח
סבו, ד"ר פרדיננד פורשה, מוכר יותר בעולם כמהנדס גאון וכממציא החיפושית, אבל פרדיננד פיך היה אחד האנשים המשפיעים ביותר על תעשיית הרכב העולמית בעשורים האחרונים. מנהל קפדן, חסר סבלנות ותובעני, שהפך את פולקסווגן לאחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם, ופרש ממנה כמה חודשים לפני התפוצצות פרשת הדיזלגייט. שלשום (א') התמוטט פרדיננד פיך (82) בעת שסעד עם אשתו השנייה אורסולה. סיבת מותו לא נמסרה. פיך הותיר אחריו 13 ילדים, ו-25 נכדים.
הדיזלגייט של פולקסווגן – מחשיפה ועד התפטרות
טלטלה בעולם הרכב - יו"ר פולקסווגן התפטר במפתיע מהנאצים עד להיפים: סופה של החיפושית גלגלי הרוע
פיך נולד בוינה ב-1937 לאנטון, עורך דין בהכשרתו, וללואיז, בתו של פורשה, שעל שמו נקרא. אחרי מלחמת העולם השנייה ביקש להתנתק מהמורשת המשפחתית של הנדסת רכב וללמוד הנדסה אווירונאוטית. אבל באירופה המתאוששת מהמלחמה ומנזקי הלופטוואפה, הוא לא מצא מוסד אקדמי שיקבל אזרח אוסטרי ללמוד את התחום ופנה בכל זאת ללמוד הנדסת רכב בציריך. לאחר מכן נקלט ביצרנית מכוניות הספורט המשפחתית פורשה, ושם התגלה כגאון הנדסי, כשהוביל כמנהל מחלקת הספורט המוטורי את פיתוח אחת ממכוניות המירוץ המצליחות של החברה, הפורשה 917.
ב-1972 החליטה המשפחה שבניה לא יעבדו בחברה, ופיך נקלט באודי, שהייתה אז יצרנית של מכוניות גדולות ואפורות, והתחרתה בעיקר באופל. כמנהל הפיתוח ובהמשך כמנכ"ל חטיבת היוקרה של פולקסווגן, הוביל פיך את שילוב ההנעה הכפולה במכוניות החברה, עם מערכת הקוואטרו שהפכה לסימן ההיכר שלה. כניסה מוצלחת לספורט המוטורי באליפות הראלי העולמית הפכה את אודי למתחרה שוות ערך למרצדס וב.מ.וו.
משם עבר לפולקסווגן, הוביל בה מהפך איכותי ששידרג מאוד את הגולף והפאסאט ויצא למסע רכש חסר תקדים, עם השתלטות על בנטלי, למבורגיני, רכישת הזכויות לשם בוגאטי ופיתוח מכונית עם ביצועים שנראו דמיוניים, מנוע בהספק של 1,000 כ"ס, מהירות מרבית של יותר מ-400 קמ"ש וכזו שנהג מהשורה יוכל לנהוג בה בלי להתרסק. בוגאטי ויירון הפכה למכונית המהירה בעולם, אך בוגאטי עלתה לקונצרן מאות מיליוני יורו שלא הוחזרו ממכירת מכוניותיה. גם פרויקט יוקרה אחר שלו, פולקסווגן פייטון, מכונית סדאן גדולה ומפוארת שנועדה להתחרות במרצדס S קלאס, לא זכה להצלחה וייצורה הופסק ללא מחליפה ישירה.
במשך עשור עמד פיך בראש פולקסווגן וב-2002 פרש ועבר לשמש כיו"ר הוועדה המייעצת והמשפיעה המנהלת את הקונצרן. הוא פרש סופית בתחילת 2015, כמה חודשים לפני שהתפוצצה שערוריית דיזלגייט, בה התגלה כי פולקסווגן ציידה חלק מדגמי הדיזל שלה במערכת לזיוף נתוני זיהום האוויר, כדי לחסוך שימוש במערכות ניקוי פליטה יקרות. פרשה שעלתה לגרמנים עד עתה כבר עשרות מיליארדי יורו, ולפי הערכות עלול הסכום להגיע עד ל-100 מיליארד בקנסות ועלויות תיקוני מכוניות קיימות או רכישתן החוזרת מלקוחות.
לא ברור אם פיך, שהוביל בשנות התשעים את ההשקעה הגדולה במנועי טורבו-דיזל בקונצרן, ה-TDI המצליחים, ידע על הפרשה, אך הוא נחשב למי שיצר תרבות ארגונית תובענית, שבה מהנדסים העדיפו לשקר ולרמות במקום להודות בפני הבוסים שלהם שדרישותיהם אינם אפשריות.
זו לא הייתה השערורייה הראשונה בה נקשר שמו. ב-2007 התפרסם כי משרד התובע הגרמני חוקר את מעורבותו בפרשיית שחיתות שנחשפה שנתיים מוקדם יותר, במסגרתה נחשד כי בכירים בפולקסווגן חברו לראשי ארגוני עובדים והנהיגו מערכת שוחד במטרה למנוע סכסוכי עבודה ודרישות לשיפור תנאי העובדים, לרבות העברות כספים ושירותי מין לבכירי הארגונים. פיך הכחיש כי היה מעורב בפרשייה.
פיך היה ילד כשסבו, ואביו, אנטון, הובילו את מיזם הרכב העממי של גרמניה הנאצית, תחת פיקוחו הישיר של אדולף היטלר. הם העסיקו המפעל המכוניות בוולפסבורג פועלי כפייה יהודיים, ובתמורה סיפקו ל-SS כלי רכב שיוצרו בו. שניהם גם היו חברי המפלגה הנאצית ופיך אף נעצר בידי הצרפתים לאחר המלחמה על תרומתו למכונת המלחמה הנאצית. אולם כשניהל את פולקסווגן ביקר בישראל מספר פעמים, ואף יזם את הקמת מפעל המגנזיום בים המלח ביחד עם כי"ל ב-1996. בהמשך פרשה ממנו פולקסווגן בטענה שאינו כלכלי.
לפנייה לכתב/ת 
