שתף קטע נבחר

שבץ בגיל 39: "חזרתי לחיים חדשים"

סילביה באזוב (39) זוכרת שהלכה לשירותים, ולא דבר מעבר לזה. לא שהתעלפה, לא שעברה אירוע מוחי בגלל פקקת ורידים, לא את המלחמה על חייה, ולא את צנתור המוח שהציל אותה. היא התעוררה בטיפול נמרץ בבית החולים סורוקה, ולמזלה - נשארה בחיים

על הדרמה הבריאותית שבה "כיכבה" ושכמעט הסתיימה במותה כתוצאה מאירוע מוחי שמעה סילביה באזוב (39) רק בדיעבד. "כשפחות או יותר חזרתי לעצמי, סיפרו לי מה עברתי. שום פרט לא נשמע לי מוכר. כלום. כאילו תפרו לי יממה שלא הייתה שלי בכלל", היא מודה.

  

הכל התחיל כעוד בוקר שגרתי, פחות או יותר, של אמצע חודש יוני. "הגעתי לעבודה שלי כרגיל למרות כאב ראש - לא חד אבל קבוע - שליווה אותי בשלושת הימים האחרונים ולא הגיב לאף משכך כאבים, גם כשלקחתי במינון כפול", מתארת באזוב, אם לשניים, מזכירה רפואית ב"מכבי שירותי בריאות". הזיכרון האחרון שלה מאותו יום היה שהיא נכנסה לשירותים. "ומרגע זה אני מנותקת מכל הפרטים", היא אומרת.

  

כשחלף זמן והיא לא חזרה למשרדה, רופאת הילדים שעבדה איתה יצאה לחפש אחריה ומצאה אותה על רצפת חדר השירותים, עם דופק וללא הכרה. "ממה שסיפרו לי הבנתי שהיא התחילה לטפל בי, חיברה אותי לחמצן, אבל אחרי שלא התעוררתי הזמינו לי מד"א והיא אמרה לחובש שיש חשד להתקף לב או לאירוע מוחי", מספרת באזוב.

 

קיראו עוד

למיון תוך 3 שעות: איך מזהים שבץ מוחי – ומה עושים

שבץ מוחי: כך תזהו שזה קורה לכם

דו"ח חושף: כל חצי שעה מתרחש בארץ אירוע מוחי

 

סילביה (צילום: אבי רוקח)
סילביה באזוב. לא הבינה למה התעוררה בטיפול נמרץ(צילום: אבי רוקח)

  

פקקת ורידים - גורם התמותה המוביל בעולם

כבר באמבולנס היא התחילה לפרכס. הפראמדיק ביצע בה פעולות מצילות חיים במהלך הנסיעה והיא הובהלה למרכז הרפואי ברזילי באשקלון. "הבנתי שהגעתי במצב רע לבית החולים", היא מספרת, "לא ביזבזו שם זמן וישר הריצו בדיקות וסי־טי ראש". תוצאת ההדמיה העלתה את הגורם למצבה הקשה: אירוע מוחי בשל פקקת, כלומר התהוות קרישי דם רבים בוורידי המוח. חשוב לציין שפקקת ורידים, כפי שעולה מהספרות הרפואית, נחשבת לגורם התמותה המוביל בעולם, יותר מסרטן השד ומאיידס.

  

מכיוון שבברזילי לא קיימת יחידת צנתור מוחי, היא הועברה בניידת טיפול נמרץ, כשהיא חסרת הכרה ומצבה הולך ומידרדר, לבית החולים סורוקה. "עודכנו טלפונית מהמיון בברזילי שבדרך אלינו נמצאת אישה צעירה במצב מסכן חיים, עם פקקת ורידים קשה במוחה. מיד התארגן כל הצוות כי ידענו שכל שנייה עלולה להיות קריטית לחייה", מתארת ד"ר ענת חורב, מנהלת היחידה לשבץ וצנתורי מוח בסורוקה.

  

כבר כשבאזוב גולגלה מהאמבולנס, יצא הצוות לקראתה. "היא הגיעה במצב קשה מאוד, ללא הכרה, כבויה ובחוסר תגובה לגירוי, כשמדי פעם היא מפרכסת", מתארת ד"ר חורב.

  

ההחלטה המקצועית הראשונה שהתקבלה הייתה לנסות לטפל בה ביחידה לטיפול נמרץ באמצעות תרופות, תוך שהיא מנוטרת. "אבל אחרי שעתיים, כשכל המדדים הראו שהמצב לא משתפר, כבר לא הייתה אף אופציה טיפולית מלבד צנתור מוחי, ומיד", מסבירה ד"ר חורב.

  

וכך, כשהיא ללא הכרה ומורדמת, הושכבה באזוב על גבה בחדר הצנתורים וההליך להצלת חייה התחיל. "דרך המפשעה החדרתי צנתר והובלתי אותו כל הדרך, מווריד הרגל, משם לווריד הצוואר ומשם למוח", מתארת ד"ר חורב. את מה שהתרחש בתוך המוח ראתה הרופאה על מסך שמוקם מולה. "לצנתר חוברה משאבה ייעודית, ובעזרתה התחלתי לנקות את הוורידים שהיו תפוסים ודחוסים בקרישי דם רבים. שליתי את גושי הקרישים במסות, מסת גושים אחרי מסת גושים, כדי לאפשר את זרימת הדם החופשית החוצה. זה היה מסובך יותר מצנתור עורקי כיוון שקוטר וריד הוא רחב מאוד וכולו היה חסום בהמוני קרישי דם".

  

הצנתור שיחרר את מוחה של סילביה מגורמי החסימה והציל אותה. עיכוב של שעות ספורות בלבד, מסבירים הרופאים, היה מגביר את הלחץ על המוח שלה ומביא למותה. "בשבץ המוחי הקלאסי, שבו לוקים מרבית החולים, החסר הנוירולוגי נגרם בגלל חסימה של כלי הדם העורקיים, המספקים דם מחומצן למוח", מסבירה ד"ר חורב, "הסיפור של סילביה היה נדיר יותר: היא לקתה באירוע מוחי בשל חסימה בכלי הדם הוורידיים, שתפקידם לנקז את הדם מהמוח. בהדמיה שעברה אצלנו כבר כשהתקבלה אובחנו קרישי דם מרובים בוורידי המוח".

  

הסימפטום שמקדים אירועים מוחיים הוא כאב ראש עז. "אבל זה מתעתע, במיוחד בצעירים, כי הם מקשרים לרוב את כאב הראש לסיבות אחרות, בנאליות, וכשהם כבר פונים לסיוע רפואי זה עלול להיות מאוחר, כשכבר נגרמה להם נכות לצמיתות ואולי גם מוות", מתריעה ד"ר חורב.

  

יום אחרי הצנתור התעוררה סילביה ביחידה לטיפול נמרץ. "לא הבנתי איפה אני נמצאת, למה אני שם, מה הם כל המכשירים שאני מחוברת אליהם ומה בכלל קרה לי. לאט־לאט התחילו לספר לי והאמת היא שכל כך רציתי לחזור לעצמי שלא הרשיתי לעצמי ליפול או להיבהל", היא משחזרת.

  

בהדרגה הותר לה לרדת מהמיטה, להלך ולאכול. "זה לא שחזרתי לעצמי כאילו כלום", היא אומרת, "ממש לא. הייתי עדיין חלשה ונזקקתי לעזרה. בינתיים השתחררתי מבית החולים. אני עדיין בחופשת מחלה, חודשיים אחרי האירוע, ואני מבינה שאצטרך לחשב מסלול חיים חדש. אני אדם פעיל, שלוש פעמים בשבוע עשיתי מכון כושר, ולא בטוח שעם מדללי הדם שאני לוקחת אוכל לחזור לאותה פעילות עצימה. מקסימום אמצא לי אחרת".

  

את הגורם לאירוע המוחי שעברה היא תולה ב־16 השנים שבמהלכן נטלה ברציפות גלולות למניעת היריון. אבל הסוף טוב. היא ניצלה, משתקמת, ובקרוב תחזור לנהוג, לעבוד ולהתאמן.

  

אירועים מוחיים אצל צעירים

למעלה מ-10% מכלל האירועים המוחיים מתרחשים בצעירים עד גיל 50. "אנחנו כבר יודעים למנות מגוון גורמים לתחלואה הזו, בגיל צעיר", אומרת ד"ר ענת חורב, מנהלת היחידה לשבץ וצנתורי מוח בסורוקה, "שילוב בין גלולות למניעת היריון ועישון; חבלות עורף או ראש, גם ממכה סתמית, עיסוי או מניפולציה צווארית; וככל שעולה מספר המתאמנים, גדלה בהתאמה כמות החבלה והפוטנציאל לפגיעה בעורק.

 

"מאידך, בקצה האחר של סקאלת הסיכונים לאירוע מוחי נמצאים צעירים וצעירות לא פעילים, שלוקים בתחלואת הגיל השלישי: יתר לחץ דם, שומנים בדם, סוכרת ועוד".

 

כך תזהו - הסימנים לשבץ מוחי:

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אבי רוקח
סילביה באזוב
צילום: אבי רוקח
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים