שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הגנטיקה של ההומוסקסואליות: הקשר בין גנים להתנהגות מינית

    חוקרים שבדקו קרוב לחצי מיליון איש, מצאו כי לא קיים גן אחד העשוי לחזות התנהגות מינית הומוסקסואלית. להערכתם, קיימות גם השפעות סביבתיות וחברתיות וגורמים ביולוגיים נוספים

    האם הומוסקסואליות היא גנטית? על הסוגיה הזו מנסה עולם המדע לענות, בינתיים ללא הצלחה. מחקר חדש מגלה נדבך נוסף בניסיון לחקור את הנושא, ומוצא כי לכל הפחות, אין גן הקובע התנהגות מינית הומוסקסואלית. החוקרים מעריכים כי ההשפעות מורכבות הרבה יותר, וכוללות שונות גנטית, לצד גורמים ביולוגיים, סביבתיים וחברתיים. הממצאים פורסמו בגיליון האחרון של כתב העת Science.

     

    המחקר שנערך במכון לרפואה מולקולרית בפינלנד, כלל מעל 470 אלף איש, שענו על שאלונים בנושא התנהגות מינית, ובמקביל עברו הנשאלים מרצונם ניתוחים של המטען הגנטי, בחברה הבריטית ובחברה האמריקנית. פחות מ-5% מהנבדקים בבריטניה וכ-19% מהנבדקים האמריקנים, העידו על מפגשים מיניים הומוסקסואליים. עם זאת, הנבדקים לא נתבקשו להצהיר מה נטייתם המינית.

     

    קיראו עוד:

    מה תפקיד הגנטיקה בכושר שלכם?

    עכשיו זה מדעי: הומוסקסואליות היא גנטית

    חוקרים: הוכחנו קיומה של נטייה דו-מינית

     

    החוקרים מצאו כי קיימים רק חמישה סמנים גנטיים הקשורים באופן משמעותי להתנהגות מינית הומוסקסואלית, אולם לא נמצא גן בודד שיכול לקבוע או לחזות זאת. חלק מהשונות הגנטית נמצאה הן אצל גברים והן אצל נשים. בגברים, הסמנים הגנטיים היו ממוקמים ליד הגנים הקשורים בהקרחה גברית ובחוש הריח, ממצא שמעלה שאלות מסקרנות לגבי האם ההורמונים וההרחה משפיעים על התנהגות מינית.

     

    הקרחה בגברים. קשר להתנהגות מינית (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הקרחה בגברים. קשר להתנהגות מינית(צילום: shutterstock)
     

     

    תזונה וסביבה - ישפיעו על התנהגות מינית

    החוקרים שערכו את המחקר הדגישו כי קיימות מגבלות למחקר, וכי הוא התמקד בהתנהגות ולא בזהות מינית. עוד הם מציינים, כי המחקר כלל רק אנשים בעלי מוצא אירופאי, וכי לא ברורה ההשפעה בקרב בני מוצאים אחרים.

     

    חלק מהמחקרים החזקים שבוצעו בתאומים זהים, מצא קשר גנטי אולם רבים מהמדענים מאמינים שקיימות השפעות חברתיות, תרבותיות, משפחתיות וביולוגיות שמעורבות בקביעת הנטייה המינית. "בדקנו את כל הגנום האנושי ומצאנו חמישה אתרים הקשורים באופן ברור להתנהגות חד מינית", אמר ד"ר אנדרה גנה, ביולוג מהמכון לרפואה מולקולרית בפינלנד.

     

    לדבריו, השילוב שלהם מסביר פחות מאחוז אחד מההתנהגות המינית. פירושו של דבר, לדעת החוקרים, שגורמים אחרים, כמו תזונה, גידול הילדים, היריון, אישיות וסביבה, משמעותיים הרבה יותר בקביעת הנטייה המינית.

    בני נוער (צילום: shutterstock)
    נמצא קשר לסביבה ולביולוגיה. התנהגות מינית(צילום: shutterstock)
     

     

    "נטייה מינית - לא ניתנת לבחירה"

    אחד המחקרים שכן מצא קשר בין גנטיקה להומוסקסואליות, פורסם לפני כחמש שנים. החוקרים מאוניברסיטת אילינוי בדקו 800 אחים בעלי נטייה הומוסקסואלית, ונטלו מהם דגימות דם ורוק. דגימות אלה הועברו לסריקת החומר התורשתי DNA.  מהסריקות נמצא דמיון באיזור שעל גבי כרומוזום X ועל גבי כרומוזום 8 בקרב הנבדקים, שלא נמצא בקרב אוכלוסייה הטרוסקסואלית. כרומוזום X הוא אחד משני כרומוזומי המין הנמצאים אצל הגבר, כשהשני הוא כרומוזום Y. 

     

    "הממצאים מהווים אינדיקציה טובה לכך ששני הגנים האלה מעורבים בקביעת הנטיה המינית", אמר ראש צוות החוקרים, ד"ר אלן סנדרס. ד"ר צ'ד זאביץ שהיה שותף למחקר, אמר: "מדובר בהתקדמות משמעותית שתסייע להפחית את הסטיגמות בהן הומוסקסואליים נתקלים. נטייה מינית היא כמו צבע עיניים או עור, רוב ההומואים לא בחרו להיות כאלה".

     

    מוח "גברי" והקשר להתנהגות מינית

    אין זו הפעם הראשונה בה העריכו חוקרים כי קיים קשר בין הגנטיקה לנטייה המינית. כבר בשנת 1993 טענו מדענים אמריקאיים כי הומוסקסואליות גברית עוברת מהאם לבנה, לאחר שנמצאו עדויות מוצקות בניתוח עצי משפחה רבים. עוד נטען בעבר כי גברים הומוסקסואליים הם ברובם בני הזקונים.

     

    המדענים אז האמינו כי האם מפתחת עמידות כלשהי לכרומוזום Y הגברי בעובר, ההופך אותו ככל הנראה להומוסקסואל. מחקרים גנטיים בהם נבדק ה-DNA של אחים הומוסקסואליים, גילו חומר גנטי זהה בכרומוזום X שקיבלו האחים מאמם.

     

    במחקר נוסף שפורסם בשנת 2004 על ידי אוניברסיטת פאדובה, נמצא כי נשים מעבירות בתורשה ההומוסקסואלית לבנן באמצעות רצפים כלשהם על כרומוזום X.

     

    מחקר נוסף שפורסם אשתקד על ידי חוקרים משבדיה, מצא פעילות מוחית דומה אצל הומואים ונשים סטרייטיות.

     

    במחקר אחר נבדקו 112 דגימות DNA בקרב גברים טרנסקסואליים וקבוצת גברים סטרייטים נוספת ששימשה כביקורת. החוקרים מצאו כי אצל 55.4% מהנבדקים הטרנסקסואליים ואצל 47.6% מהגברים הסטרייטים, נמצא הגירסה הארוכה של הגן לקולטן ההורמון טסטוסטרון.

     

    החוקרים הסבירו כי גירסה ארוכה זו של הגן יוצרת ככל הנראה פעילות ירודה של ההורמון טסטוסטרון, ההופך את המוח ל"גברי". כך, סבורים החוקרים, מתפתח אצל הטרנסקסואליים מוח "נשי" ועמו זהות מינית נשית. כעת, מתכוונים החוקרים לערוך בדיקות נוספות לאימות השערתם בדבר ההתפתחות המוחית אצל הטרנסקסואליים, והשפעתה על הזהות המינית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים