שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ההתנגדות לרפורמת הבחינות ובעיית התקציב: "טירוף מערכתי"
    במשרד החינוך מתנגדים לפרסם את תוצאות הבחינות למרות פסיקת בג"ץ: "להימנע מפסטיבל השוואות". בהסתדרות המורים חוששים מהגברת הפיקוח: "התרענו על המחדלים". ועדיין לא ברור מאין יימצא התקציב לתוכנית השאפתנית. הקשיים במתווה להחלפת בחינות המיצ"ב

     

    שר החינוך רפי פרץ במסיבת העיתונאים    (צילום: ניצן דרור)

    שר החינוך רפי פרץ במסיבת העיתונאים    (צילום: ניצן דרור)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    המתווה החדש לבחינות הערכה בבתי הספר שמשרד החינוך הציג אתמול (שני) יצא לדרך כבר בשנת הלימודים הבאה, אך ישנם כמה קשיים שטרם נמצא להם מענה. הוספת בחינות, הגברת הפיקוח והטמעת השינויים עלולים לגרור הוצאות רבות, ולא ברור מהיכן יגיע התקציב לכך. בהסתדרות המורים מיהרו להודיע שהם מתנגדים באופן גורף למתווה החדש ובמשרד החינוך מתנגדים לפרסום תוצאות הבחינות, למרות שפסיקת בג"ץ מחייבת.

     

    המתווה שיחליף את בחינות המיצ"ב התפרסם בתום כחצי שנת עבודה של ועדה מיוחדת שכינס המשרד בנושא והורכבה מאנשי משרד החינוך ואקדמיה. מי שלא היה חלק מהוועדה היו המתנגדים שקראו לביטול גורף של הבחינות: הסתדרות המורים והנהגת ההורים הארצית. הוועדה קמה לאחר שהתגלה כי מנהלי בתי ספר פועלים להטיה של ציוני התלמידים, בין היתר על-ידי מתן הקלות באופן נרחב והכנה נמרצת לבחינה, וזאת מפאת טענות ללחצים כבדים המופעלים עליהם לשיפור הציונים.

    רפי פרץ ושמואל אבואב במסיבת העיתונאים (צילום: מוטי קמחי)
    שר החינוך רפי פרץ ומנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב(צילום: מוטי קמחי)

    מהמתווה החדש עולה כי תשובת הוועדה של משרד החינוך לקריאות לבטל את הבחינה היא דווקא הוספה של בחינות נוספות, וליותר תלמידים. כך למשל, החל משנת הלימודים הבאה תיערך בחינת אוריינות שפה חיצונית לכלל תלמידי כיתות ד' ו-ח' עם תחילת השנה. על פי המתווה החדש, מעבר לבחינת החובה באוריינות השפה, בכל שנה תתקיים בחינה חיצונית לתלמידי כיתות ה' ו-ו' בשפת אם, אנגלית או מתמטיקה, כאשר בית הספר יגלה רק בסמוך למועד הבחינה את המקצוע בו ייבחנו התלמידים.

     

    שינויים משמעותיים צפויים גם בחטיבות הביניים, כאשר באחת מכיתות ז'-ט' ייבחנו התלמידים במקצועות שפת אם, מדעים, מתמטיקה או אנגלית, זאת כאמור בנוסף לבחינת ההערכה באוריינות שפה בכיתות ח'. על פי המתווה החדש, גם המורים וגם התלמידים עלולים להיפגע. בעוד שהסתדרות המורים הביעה אתמול התנגדות חריפה לתוכנית החדשה של משרד החינוך, במועצת התלמידים הארצית בירכו על כך "שבמודל ההערכה החדש נכלל שיקוף מיומנויות, ערכים וידע של תלמידי בית הספר בצורה רחבה ומעמיקה, בשונה מהמודל הקודם אשר גרר תופעות של הכנות מסיביות לקראת הבחינה. עם זאת, הוספת מבחנים נוספים מהווה עומס לימודי ורגשי נוסף בעבור התלמידים והמורים. אנו קוראים למשרד לפעול בכל דרך אפשרית על מנת לוודא כי מהלך זה נעשה בצורה מתאימה ויעילה".

     

    התלמידים יגלו באיזה מקצוע ייבחנו רק בסמוך למבחן (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    התלמידים יגלו באיזה מקצוע ייבחנו רק בסמוך למבחן(צילום: shutterstock)

    בכוונת המשרד גם לשנות את ההערכה הפנימית בתוך בתי הספר, ואולם מעבר להצהרת הכוונות בעניין זה ולצעדים שכבר נעשו בעבר, המשרד שיגר מסרים מעורפלים למדי באשר לאמצעי המדידה החדשים, לאופן הפיקוח וללוח הזמנים שיוקצה לטובת העניין. עם זאת, על פי המתווה החדש יבוטלו מבחני המפקחים הראשיים על המקצועות (מבחני מפמ"ר), וגם הבחינות של הרשויות המקומיות בבתי הספר שלהן ייפסקו. שינוי נוסף הוא שינוי שאלון האקלים לתלמידים, אשר בוחן את האווירה בבית הספר. לאחר השינוי השאלון צפוי להתעדכן ולהתקצר. לצד כל אלו, מהרפורמה עולים שלושה קשיים מרכזיים.

     

    פסיקת בג"ץ מחייבת את פרסום תוצאות המבחנים

    אחד הגורמים שלטענת מנהלי בתי הספר גרמו לאותם לחצים וניסיונות הטיה מכוונים בציוני התלמידים הוא פרסום הציונים ברמה הבית ספרית. באופן מסורתי משרד החינוך העדיף שלא לפרסם את הציונים של בתי הספר בבחינות המיצ"ב, ואולם לאחר עתירה של התנועה לחופש המידע פסק בית המשפט העליון בשנת 2012 כי חובתו של המשרד לפרסם את הציונים שקיבל כל בית ספר בבחינה.

     

    בשנה שעברה, לאחר הסערה שהתעוררה סביב הבחינות, לראשונה משרד החינוך לא פרסם את תוצאות הבחינות. אתמול במסיבת העיתונאים אמר מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב כי עמדת המשרד היא לא לפרסם את הציונים, וזאת למרות הפסיקה המחייבת. "גרסנו ונגרוס גם היום שתוצאות הבחינות החיצוניות צריכות להישאר ברמה הבית ספרית. בעבר בג"ץ קבע שצריך לפרסם אותן בתנאי שזה לא יפגע במהות ההערכה. לעניות דעתנו הפרסום הבית ספרי הביא לנזק ולשיבוש של הפיכת ההערכה והמדידה כמשהו תשתיתי ולא טבלת השוואות כפסטיבל", הוא אמר.

    מודל ההערכה החדש בבתי הספר ()

    אבואב הוסיף כי "יש מידע מסוים שהוא נחלת בית ספר והוא צריך להיות בקהילת בית הספר ולא להפוך לפסטיבל השוואות. התפקיד של הוצאת המידע זה לוודא שלא מסתירים דברים. אנחנו לא מסתירים שום דבר, בית הספר מקבל את הדו"ח וההורים יוכלו לדעת מה קורה. המימד ההשוואתי יוצר נזק. זו מדיניות משרד החינוך ואם נידרש לכך ניצור תימוך משפטי".

     

    האם המשרד יתעלם למעשה מפסיקת בג"ץ? בתנועה לחופש המידע, שעמדה מאחורי העתירה המקורית לבית המשפט העליון נגד משרד החינוך, אמרו כי "אנחנו בוחנים את כל האפשרויות אבל נראה שהליך משפטי נוכח הצהרות משרד החינוך הוא בלתי נמנע".

     

    מאיפה הכסף?

    התוכנית החדשה שאפתנית במיוחד, ושיפור מנגנוני ההערכה הפנימית בבתי הספר, העלאת מספר הבחינות ובדיקתן, הפיקוח על הבחינות, הטמעת השינויים, הפצת והכשרת הצוותים החינוכיים לקראת השינויים - כל אלו עלולים לגרום להוצאות כבדות במיוחד.

     

    על רקע סדרת הטענות שעלו באחרונה מצד משרד החינוך באשר להיעדר תקציב לצורך פתיחת שנת הלימודים בחינוך המיוחד, וכפי שפורסם לראשונה ב-ynet על הקושי של המשרד להפעיל את קייטנות חנוכה, הצהרונים ותוכנית "חוג לכל ילד" במחוז הצפון בשל הפלונטר הפוליטי ואי אישור תקציב משרדי הממשלה ל-2020 - לא ברור מאין יימצא התקציב לצורך כך ולמה דווקא כעת הוכרז על המתווה שהוצאתו לפועל עלולה לגרור הוצאות כבדות.

     

    על כך השיב אבואב במסיבת העיתונאים: "יש המשכיות ואנחנו נצטרך להשלים את הפערים שיש ברשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) שלא השלימו במספר תקנים, אך לא מדובר פה על תקציב של עשרות מיליוני שקלים. הכוונה היא להשתמש בתשתית המאוד איכותית שיש בראמ"ה ולא ליצור פה עכשיו מהלך חדש ומבנה חדש. צריך להשלים את מה שצריך אבל זה בצורה סבירה ולא באמצעות הסטת משאבים לכיוונים אחרים".

     

    ההתנגדות הנחרצת של הסתדרות המורים

    מפאת הגדלת מספר הבחינות בבתי הספר והעומס המתלווה לכך, מיהרה הסתדרות המורים לפרסם התנגדות גורפת למתווה החדש. בהסתדרות טענו כי המתווה החדש יביא להגברת הפיקוח. יש להדגיש כי מנהלי בתי ספר לא הכחישו שפעלו באופן מכוון להטיית הציונים. "אם המשרד לא סומך על המנהלים שלו ולא על המורים שלו, שיבואו הפקידים, ייכנסו לכיתות וילמדו בעצמם", אמרה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד.

     

    מזכ"לית הסתדרות המורים מגיבה לתוכנית החדשה    (צילום: רועי עידן)

    מזכ"לית הסתדרות המורים מגיבה לתוכנית החדשה    (צילום: רועי עידן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מזכ
    "מבוקר עד ליל יתעסקו במבחני המיצ"ב". בן דויד(צילום: אלי סגל)

    "במצב הנוכחי שבו מעט האוטונומיה שהייתה למנהלים נלקחת מהם, מי ירצה לבוא לנהל בית ספר? בכל העולם מדברים על אוטונומיה של עובדי ההוראה כמשתנה החשוב במערכת שמחולל שינויים ורק בישראל פועלים בדיוק הפוך ומצמצמים ככל שניתן את הסמכות והאחריות של המנהלים. צוות המומחים שבנה את המודל החדש התעלם מהעובדה שתפקידם של בתי הספר ועובדי ההוראה הוא ללמד תלמידים ולהכין אותם לחיים, במקום זה, נראה, שמבוקר עד ליל הם יתעסקו במבחני המיצ"ב", הוסיפה בן דויד.

     

    לדבריה, "סירוב המשרד לערב את עובדי ההוראה ואת ההורים, שהתריעו על מחדלי המערכת הוא הוכחה לכך שטובת התלמידים אינה עומדת לנגד עיניהם אלא רק כיצד לשמר את כוחה של ראמ"ה ולפגוע בסמכות המנהלים. המודל החדש מתעלם מהעומס האדיר שמוטל על עובדי הוראה ויגרור את בתי הספר לטירוף מערכתי".

     

    ד"ר תמי הופמן, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה בתחום החינוך וראש תוכנית מצטיינים בסמינר הקיבוצים אמרה כי "עצם הדיון המחודש על המיצ"ב הוא חשוב. אך המתווה החדש לא שינה את הבעיה המרכזית של תרבות ההערכה המוגברת לתלמידים ולמורים. נראה שיש יותר אוטונומיה לבתי הספר, ומצד שני יש יותר מבחנים וחלקם אפילו בהפתעה".

     

    "אני לא בטוחה שזה מגביר אמון אלא ייצור דווקא תחושה של הידוק הפיקוח", הוסיפה ד"ר הופמן. "הדבר שאני חושבת שצריך לשים לב אליו זה שצמצמו את העיסוק באקלים בית הספר. השאלון הולך להתקצר וזה אומר שהמרכיב של המיצ"ב שעסק בנורמות התנהגות, אקלים, תרבות בית ספרית צומצם. זה מצער כי שוב אנחנו נשארים עם ההישגים בלבד".


    פורסם לראשונה 28/10/2019 22:45

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוטי קמחי
    שר החינוך ומנכ"ל משרד החינוך
    צילום: מוטי קמחי
    מומלצים