שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    צעד לפני הסרטן: "קלטתי שאני צל של אדם"

    מאז שגיליתי שאני נשאית של גן ה-BRCA ידעתי שכדי להינצל אני צריכה לפעול. כבר הבהירו לי שהדרך הטובה להימנע מלפגוש את הצד "הלא טוב" של הסטטיסטיקה היא ניתוח להסרת שחלות. השלב הבא הוא פגישה עם השחקנית אפרת ארנון שכבר קיבלה את ההחלטה

    צפו בפרק השני במסע של קרן מול הסרטן:  

     

    מאחורי הקלעים של ההחלטה הקשה    (צילום: ירון שרון, שחר גולדשטיין, אורי דוידוביץ, עריכה: דפנה פלד)

    מאחורי הקלעים של ההחלטה הקשה    (צילום: ירון שרון, שחר גולדשטיין, אורי דוידוביץ, עריכה: דפנה פלד)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

      

    עשרות אלפי נשים בישראל עומדות בפני הדילמה הזו - האם להסיר איבר בריא, המרכז ההורמונלי הנשי שאחראי על תפקודים רבים כל כך, כדי להימנע ממחלה? רבות מהן, נשאיות של גן בשם BRCA  שמגדיל משמעותית את הסיכוי לחלות בסרטן שד (עד 90%) ושחלות (עד 40%), אחרות הן נשים שמסיבות כאלו או אחרות נדרשות להסיר את השחלות שלהן. למעשה מדובר בהליך של כניסה לניתוח, על כל השלכותיו, כדי שלא להסתכן באבחון קיצוני יותר בהמשך שכולל סרטן, טיפולים כימותרפיים, הקרנות וכן, את אותה כריתה ראשונית שנבחר שלא לבצע מלכתחילה.

     

    לאחר שאובחנתי כנשאית של הגן, בשנת 2008 עברתי כריתת שדיים  דו צדדית שתועדה בסרט "היא אמרה לא לסרטן". כעבור מספר שנים, מי שהעלתה למודעות את הנושא ברמה העולמית היא אנג'לינה ג'ולי שהסירה בשנת 2013 את השדיים שלה ושנתיים לאחר מכן את השחלות, כדי להימנע מגורל דומה לזה של אמה שנפטרה מסרטן השחלות אחרי מאבק ממושך. לקראת ביצוע השלב השני בסדרת כתבות אישית, פגשתי מומחים בתחום כדי לקבל הכוונה למה הניתוח הזה נדרש, מה קורה בעקבותיו ואיך אפשר בכל זאת לשמור על איכות החיים.

     

     

    קרן נתנזון ובנה (צילום: אלבום פרטי)
    קרן נתנזון ובנה(צילום: אלבום פרטי)

     

    צפו בפרק הראשון  במסע של קרן: איך זה לחיות עם פצצה מתקתקת בגוף?

     

    לאחר השיחה עם ד"ר גיא רופא, מנהל מרכז בריאות האישה באיכילוב, מומחה ברפואת נשים, מיילדות וכירורגיה מתקדמת, שהבהיר שהדרך הטובה ביותר בשלב זה להימנע מלפגוש את הצד "הלא טוב" של הסטטיסטיקה היא ניתוח הסרת שחלות, השלב הבא היה להיפגש עם מישהי שכבר הייתה שם. שהתלבטה וקיבלה את ההחלטה.

     

    שלוש שנים עברו מאז השחקנית אפרת ארנון (45) עברה כריתת שדיים ואז בהפרש של חודש את השחלות. ארנון, אמא לשניים, זוגתו של השחקן מולי שולמן, שחקנית תיאטרון רפרטוארי ופרינג' (בימים אלו ב"הלוואי והיית אישה", תיאטרון תמונע "קוקי" פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא), יוצרת, כותבת, וחלק מחבורת motherland TLV, שמעלה סרטוני רשת בנושאי אמהות, גילתה שהיא נשאית בעקבות בדיקה שביצעה עקב ריבוי מופע של סרטן מסוג זה במשפחה.

     

    סבתא שלה חלתה ונפטרה מסרטן השחלות, אמא שלה חלתה פעמיים והחלימה, שתי דודות חלו, אחת הבריאה ואילו השנייה החלימה, חלתה בשנית ונפטרה. התשובה החיובית הובילה אותה לקבל את ההחלטה שלא לחכות לתור שלה ובגיל 42, אחרי שילדה את בנה השני קרני, היום בן 5 ואח לאורה בת ה-11, היא הסירה את כל האיברים המועדים לפורענות.

     

    אז למה היא מדווחת על עצב גדול שלא עוזב? איך מרגישה הכניסה בבת אחת לגיל המעבר? איך זה משפיע על החשק המיני, על מצב הרוח, על הנראות? והאם בדיעבד היא מתחרטת? צפו בפרק השני, בתחילת הכתבה. 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים