יותר עשיר מטראמפ: לבלומברג יש סיכוי?

איש עסקים שקדן שבנה מאפס אימפריה ששווה מיליארדים, ראש אחת הערים החשובות בעולם במשך שלוש כהונות רצופות, יהודי פרו-ישראלי, נדבן שמחלק מאות מיליונים למטרות צדקה ושגריר מטעם האו"ם למאבק בשינויי האקלים. מייקל בלומברג רוצה כעת להוסיף עוד הישג לרזומה: נשיאות ארה"ב.

עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

"הבסתי כבר את טראמפ, ואני אעשה זאת שוב". בלומברג מצטרף למרוץ הדמוקרטי(צילום: AP, AFP)

ראש העיר לשעבר של ניו יורק ואיל ההון בן ה-77 שם אתמול (א') סוף לספק באשר לכוונותיו, והכריז רשמית על הצטרפותו למרוץ הצפוף בפריימריז הדמוקרטיים, שבהם ייבחר המועמד שינסה להביס בעוד קצת פחות משנה את הנשיא דונלד טראמפ. אבל האם יש לו בכלל סיכוי?

חודשיים בלבד לפני תחילת ההצבעה בפריימריז, בלומברג הוא המועמד ה-18 במרוץ הדמוקרטי הצפוף. שלושת המובילים הנוכחיים, הפייבוריט וסגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, והסנאטורים אליזבת וורן וברני סנדרס, גם הם בני 70 פלוס. הוא גם לא המיליארדר הראשון שנכנס למרוץ, טום סטייר עשה זאת לפניו.

החבר הפך לנוכל. בלומברג וטראמפ באירוע לזכר נספי אסון התאומים בספטמבר 2016(צילום: AFP)

בלומברג מסתמך על הונו העצום – "פורבס" הציב אותו במקום ה-15 ברשימת עשירי העולם, עם שווי מוערך של 54 מיליארד דולר – כדי לצמצם את הפער בשטח בינו לבין מועמדים שחורשים אותו כבר חודשים ארוכים.

טראמפ, כבר לא חבר

בסרטון שבו הכריז על מועמדותו אמר בלומברג כי יש לו מטרה מרכזית אחת – למנוע עוד ארבע שנים של "מעשים פזיזים ובלתי מוסריים" של הנשיא טראמפ. במייל ששלח לתומכיו, לפי רשת NBC, הוא הוסיף: "אני יודע מה נדרש כדי להביס את טראמפ, כבר עשיתי את זה. ואני אעשה את זה שוב".

לבלומברג, שנחשב לקול מתון יחסית לעומת מתמודדים אחרים בפריימריז הדמוקרטיים כמו וורן וסנדרס, יש מערכת יחסים מורכבת עם האיש שאותו הוא מקווה להביס. כמו טראמפ, גם הוא מיליארדר וניו יורקר. ב-2011, אז קידם טראמפ את תיאוריית הקונספירציה שלפיה הנשיא ברק אובמה לא נולד בארה"ב אלא בקניה, בלומברג קרא לו לחדול מכך, אך הדגיש ואמר: "אני חבר של דונלד טראמפ, הוא אייקון של ניו יורק". ב-2016, אחרי שטראמפ נכנס לפוליטיקה, בלומברג כבר השמיע קול אחר לגמרי: "אני ניו יורקר, ואני יודע לזהות נוכל כשאני רואה אחד כזה".

תרם 100 מיליון דולר למועמדים דמוקרטים. עם אובמה בבית הלבן

וכמו טראמפ, גם בלומברג השתעשע בעבר ברעיון של ריצה לנשיאות. ב-2016 הוא שקל לרוץ כעצמאי, אך מחשש לפיצול קהל המצביעים הדמוקרטי, הוא נמנע בסופו של דבר מהתמודדות והביע תמיכה בהילרי קלינטון. במרץ השנה הודיע בלומברג כי לא ירוץ לנשיאות, ואמר שיוכל לסייע טוב יותר בעזרת תמיכה במועמד שייבחר. אבל מאז הוא שינה את עמדתו.

התנצלות ראשונה

כאיש עסקים מצליח שמנסה להתרחק מתיוגים פוליטיים – הוא מחזיק בדעות שמרניות בסוגיות כלכליות אך ליברליות בסוגיות חברתיות כמו זכויות להט"ב והפלות – בלומברג חושש יותר ויותר מהתחזקות הזרם הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, שמיוצג על-ידי הסנאטורים אליזבת וורן וברני סנדרס. לשניהם קורא בלומברג "קיצוניים".

אבל האם האיש שנבחר תחילה לעמוד בראש ניו יורק מטעם המפלגה הרפובליקנית (בתמיכת קודמו בתפקיד, רודי ג'וליאני, כיום עורך דינו האישי של טראמפ שעומד במרכז פרשת "אוקראינה-גייט"), ובהמשך התמודד כעצמאי – יכול להשיג את תמיכת הדמוקרטים?

בעבר היה רפובליקני. עם ראש העיר ניו יורק שקדם לו, רודי ג'וליאני(צילום: EPA)

בלומברג מצביע על הצלחתו להפיח מחדש רוח חיים בניו יורק לאחר פיגועי התאומים, וכן לתמיכתו – עם תרומות של מיליונים רבים – במאבק להגברת הפיקוח על כלי נשק בארה"ב וכן למען הסביבה וצמצום פליטות גזי החממה. ב-2014, שנה לאחר שהסתיימה כהונתו השלישית כראש עיר, הוא מונה לשליח מיוחד מטעם האו"ם למאבק בשינויי האקלים.

עוד על הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020:

"הפושע בבית הלבן": עימות דמוקרטי חמישי

הומו, חייל, נשיא: ההימור הצבאי של בוטיג'ג'

אובמה: "לא להיות שמאלנים מדי"

שנה לבחירות: ארה"ב מפולגת מתמיד

78, 76: הגיל הוא כל הסיפור

בלומברג, גרוש ואב לשתי בנות, הצטרף גם למיליארדרים אחרים שחתמו על יוזמה בשם "Giving Pledge", והתחייב להעניק יותר מחצי מהונו למטרות ציבוריות. הוא תומך בארגונים תרבותיים שונים, מתנגד לעישון ולסיגריות אלקטרוניות, ובשנה שעברה תרם 1.89 מיליארדר דולר לאוניברסיטת ג'ון הופקינס שבה למד בצעירותו, כדי לסייע לסטודנטים עניים לשלם את שכר הלימוד שלהם – סוגיה שמעסיקה יותר ויותר את הצעירים שנאבקים לשלם חובות שנצברים בתקופת לימודיהם. ב-2018 הוא גם העניק 100 מיליון דולר לקמפיינים של דמוקרטים שהתמודדו בבחירות האמצע, ובכך סייע להם להשיג מחדש שליטה על בית הנבחרים.

אבל עדיין, בלומברג סובל מתדמית של אליטיסט, ובסוגיות רבות הוא שוחה נגד הזרם הדמוקרטי המרכזי – שנוטה יותר ויותר שמאלה בנושאים כמו מסים והגירה. כראש עיר, בלומברג – שכמו טראמפ נוהג לטוס במטוסים פרטיים – הואשם בהעדפת העשירים בניו יורק ובתמיכה במדיניות שיטור נוקשה, המכונה "עצור וחפש", שלטענת רבים בשמאל מפלה נגד מיעוטים כמו שחורים והיספנים.

בני 70 פלוס. וורן, ביידן וסנדרס(צילום: AFP)

בלומברג מודע לבעיה זו, וכדי לנסות ולזכות בתמיכת השחורים – תמיכה שלה זקוק כל מועמד שרוצה סיכוי אמיתי להגיע לבית הלבן – הוא התנצל לפני שבוע על תמיכתו במדיניות השיטור הזו. לא בטוח אם התנצלות זו התקבלה במלואה. "צריך הרבה יותר מנאום אחד כדי שאנשים יסלחו וישכחו", אמר ל-MSNBC הכומר אל שרפטון, מנהיג רוחני ובעל השפעה בקהילה השחורה בארה"ב. "הוא יצטרך להרוויח את זה".

בינתיים, הסקרים לא מחמיאים

אמנם עדיין לא התפרסמו סקרים מאז הכרזתו אתמול על כניסה רשמית למרוץ, אך עוד לפני כן כללו הסקרים האחרונים את שמו של בלומברג. באתר התחזיות FiveThirtyEight מציינים כי הנתונים לא נראים טוב עבורו. לפי האתר שמנתח תוצאות סקרים, בלומברג לא זכה באף אחד מהם בשיעור תמיכה של יותר מ-4% (כיוון שמדובר בדרישה להשתתפות בעימות הדמוקרטי השישי בדצמבר, הסיכויים שיעמוד בתנאי זה עד הדד-ליין בעוד שבועיים וחצי הוא נמוך). מאז תחילת החודש, ציינו באתר, שיעור התמיכה הממוצע בבלומברג, לפי חמישה סקרים שנערכו ברחבי ארה"ב, עומד על 2% בלבד.

בלומברג, כאמור, מתכוון להשתמש בהון הרב שלו כדי לצמצם את הפער. הוא כבר קנה זמן פרסומות בכמה מדינות מפתח בסכום עתק של 31 מיליון דולר. הוא הכריז גם כי יוותר על ריצה במדינות הראשונות שבהן תיערך ההצבעה בפברואר, אייווה וניו המפשייר. במקום זאת, הוא יתמקד במדינות עתירות מצביעים דמוקרטים כמו קליפורניה, וכן באלו שישתתפו ב"סופר-טיוזדיי" ב-3 במרץ, אז תיערך הצבעה מרוכזת בחלקים נרחבים מארה"ב.

גישה זו מביאה עליו ביקורת לא מעטה, בעיקר מהמחנה השמאלי יותר במפלגה הדמוקרטית. יריבו ברני סנדרס האשים שבלומברג מנסה "לקנות את הבחירות", ודברים דומים אמרה אליזבת וורן. "אסור שהבחירות הללו יעמדו למכירה", היא אמרה לכתבים בניו המפשייר אתמול – מדינה שכאמור בלומברג ויתר על ריצה בה. "אנחנו צריכים לבנות תנועה שמבוססת על פעילים בשטח. כך דמוקרטיה צריכה לעבוד".

קסם ההצלחה 

גם למי שהחליפו בתפקיד ראש העיר ניו יורק, ביל דה בלזיו, אין הרבה מילים טובות לומר עליו. "יש לו הרבה הסברים לעשות", אמר דה בלזיו, שהתמודד גם הוא בפריימריז הנוכחיים אך פרש לאור שיעורי תמיכה נמוכים ביותר. "הוא טוען שהוא יודע לאחד ולבנות, אבל אני יכול לומר לכם שלקחו לי שש שנים לתקן את מה שהוא שבר", אמר דה בלזיו בראיון ל-NBC. "האגדה לא תחזיק זמן רב", הוא הוסיף.

למרות הביקורת כלפיו, איש לא מטיל ספק בכישרונו העסקי של בלומברג, שהצליח לפרוץ ממעמד הביניים בצעירותו בבוסטון, ולהפוך לאחד מאילי ההון והתקשורת החזקים בעולם. בלומברג נולד ב-14 בפברואר 1942 למשפחה יהודית שמקורה ברוסיה. אביו היה רואה חשבון של מחלבה מקומית. בלומברג הצטיין בהנדסת חשמל באוניברסיטת ג'ון הופקינס, והמשיך משם לתואר שני במנהל עסקים בהרווארד.

פרץ ממעמד הביניים והפך לאחד מאילי ההון והתקשורת החזקים בעולם. בלומברג בתמונה מעברו בוול סטריט(מתוך האתר הרשמי של מייקל בלומברג)

את הקריירה המקצועית החל ב-1966 בבנק ההשקעות "האחים סלמון" בוול סטריט, ושם עלה במהרה בסולם הדרגות עד שהפך לשותף בחברה. ב-1981 עזב אותה עם הון ראשוני של 10 מיליון דולר. הון זה סייע לו להקים, יחד עם שותף בשם מת'יו ווינקלר, חברת חדשות פיננסיות שמכונה כיום על שמו, Bloomberg LP.

החברה עשתה מהפכה באופן שבו התנהל אז הסחר בשווקים, בעזרת מסופי מחשב חדשניים שסיפקו מידע פיננסי לברוקרים בוול סטריט. בעזרת המסופים הללו, הגישה של הסוחרים למידע הפכה למהירה הרבה יותר מבעבר. החברה התרחבה עם השנים לתחומי עיסוק נוספים, ונחשבת לאחד מאמצעי התקשורת הגדולים בעולם, ובבעלותה בין היתר רשת טלוויזיה גלובלית.

בלומברג אוהב להדגיש כי הונו מגמד את זה של טראמפ, שלפי פורבס עומד כיום על "רק" כ-3.1 מיליארד דולר. הוא נוהג גם להצביע על העובדה שבניגוד אליו, טראמפ הקים את אימפריית הנדל"ן שלו בעזרת המיליונים שקיבל מאביו.

יש לו כבר כינוי-גנאי לבלומברג: "מייקל הקטן". טראמפ(צילום: רויטרס )

טראמפ, שאגב טוען כי הונו גבוה הרבה יותר, מזלזל מצדו בממדיו הקטנים יותר מבחינה פיזית של בלומברג. ביום שישי, עוד לפני ההכרזה הרשמית, הוא העניק לו את כינוי-הגנאי "ליטל מייקל". לבלומברג, טען טראמפ, "אין את הקסם להצליח" במרוץ.

למכור או לא למכור?

אם ייבחר אבל, בלומברג ימצא עצמו בבעיה דומה שעמדה בפני טראמפ: מה לעשות עם עסקיו? האם הוא יתעקש לשמור על שליטה, אפילו חלקית – בידיעה שהדבר יעלה תהיות באשר לניגוד אינטרסים?

מומחים סבורים כי כדי למנוע ניגודים כאלו, בלומברג יצטרך לנקוט צעדים נחושים כדי לנתק עצמו מעסקיו. "אנחנו רוצים שלאנשים יהיה אמון שאלו שנמצאים בממשלה, כולל הנשיא, פועלים מתחושת אחריות לאינטרס הציבורי, ולא לאינטרס הפרטי שלהם", אומרת קת'לין קלארק, פרופסורית למשפטים מאוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס. קלארק מציינת כי כל נשיא מאז ג'ימי קרטר – מלבד טראמפ – מכר כל נכס שעלול היה לגרום ניגוד אינטרסים.

"לישראל זכות להגן על גבולותיה". עם נתניהו בנתב"ג(צילום: חיים צח, לע"מ)

כשנבחר לראש העיר ניו יורק ב-2002, בלומברג לא ויתר על הבעלות בחברה שלו, אך כן נמנע מעיסוק בניהול השוטף והיום-יומי שלה, כמו טראמפ כיום. סוגיה נוספת שכבר זכתה למענה היא כיצד כלי התקשורת שבבעלותו יסקרו את המרוץ כעת. העורך הראשי של סוכנות הידיעות בלומברג, ג'ון מיקלת'ווייט, הודיע כי מעתה הרשת לא תבצע תחקירים הנוגעים לבלומברג או לאף מועמד אחר במרוץ, אך היא כן תסקר את הפעילות השוטפת של הקמפיין שלהם ותערוך עמם ראיונות.

להיות אחד עִם ישראל

וכשמדברים על בלומברג, אי-אפשר שלא להתייחס לעמדתו הפרו-ישראלית הנחרצת. ב-2014 הוא הפך לזוכה הראשון ב"נובל היהודי", פרס בראשית. "הוריי ראו בדיוק למה ישראל צריכה להתקיים, ולמה היא תמיד צריכה להתקיים, והם העבירו את השיעורים הללו אלינו", הוא אמר לאחר זכייתו בפרס, שאת כספו, מיליון דולר, הוא העביר אגב לצדקה. "אנחנו צריכים להיות כאחד עם ישראל, עם המדינה הזאת ועם העם הזה", הוא הוסיף.

אחד האירועים הזכורים ביותר מבחינת יחסיו לישראל הוא החלטתו לטוס לארץ בטיסה של אל על במהלך מבצע צוק איתן, בתגובה להחלטת רשות שדות התעופה בארה"ב לאסור על חברות אמריקניות לטוס לנתב"ג – אחרי שחמאס ירה רקטות למרכז הארץ.

בטור שפרסם אז באתר החדשות שבבעלותו, כתב בלומברג כי עשה זאת על מנת להראות סולידריות עם ישראל. הוא גם הגן על התקיפות הנרחבות ברצועת עזה במסגרת המבצע. "לכל מדינה יש זכות להגן על גבולותיה מפני אויבים", הוא כתב. "אני יודע מה הייתי רוצה שהממשלה שלי תעשה אם ארה"ב הייתה מותקפת מלמעלה בעזרת רקטות ומלמטה בעזרת מנהרות; אני חושב שרוב האמריקנים יודעים גם כן".