שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מגלים את החסידות מחדש: מסע בעקבות היסטוריה יהודית

    תנועת החסידות התחילה כתנועה רוחנית, חברתית ויהודית ומאז הספיקה לכבוש את אירופה כולה, להתפלג לקבוצות רבות ולהפוך מקבוצה אליטיסטית, לכזו שפונה לכל מי שיחפוץ בה. חוקר החסידות ישראל גולדווסר מעניק הצצה ייחודית לתופעה המיוחדת

    קרדיט: כאן 11

    קרדיט: כאן 11

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    המסע הזה מתחיל בפולין המושלגת וערבות אוקראינה, שם נולדה החסידות באמצע המאה ה-18. בין מזיבוז' לאושוויץ, בין וורשה לירושלים. תנועת החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית, שקמה על ידי הבעל שם-טוב. תלמידו, המגיד ממזריטש, היה זה שהפיץ אותה לרחבי מזרח-אירופה, והפך אותה לתנועה גדולה.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>     

     

    החסידות נולדה כאלטרנטיבה לשמרנות הדתית שהיהדות סיגלה לעצמה בעקבות הזעזוע שנוצר מפועלו המשיחי של שבתאי צבי ותנועת השבתאות. בראשית המאה ה-18 הייתה עבודת ה' נחלתה של אליטה למדנית, ומרבית היהודים קיימו את המצוות באופן כמעט מכני מתוך מורא גדול ותפיסה נוקשה של שכר ועונש.

     

    עוד תרבות בערוץ היהדות :

     

    רבים מיהודים חיו בעוני גדול, לא תמיד ידעו קרוא וכתוב וחשו שמלחמת הקיום האישית שלהם מונעת מהם לקיים אורח חיים דתי משמעותי, כפי שקיוו או רצו. והנה באה החסידות ויצרה מהפך. התנועה הציעה, ולו לפשוט שמבין תומכיה, התעלות רוחנית וקשר אישי וישיר בין האדם לבוראו גם בהיבטים הגשמיים והרגילים של החיים. חיבור אמוני ריגשי ולא שכלתני.

     

    החסידות שסחפה את אירופה

    בד בבד, עם התפשטותה בכל רחבי מזרח אירופה והתפצלותה לקבוצות משנה רבות, הפכה החסידות לתנועה עממית הפונה גם, ובעיקר, אל ההמונים במקום האליטות. כתוצאה, נמצאו תומכי החסידות בכל שכבות החברה המסורתית ללא כל הבחנה של השכלה או מעמד חברתי-כלכלי. בראש כל עדה חסידית עמד "צדיק" ("רבי" או אדמו"ר), שייצג סוג חדש ושונה של מנהיגות דתית, כאשר הוא מהווה את החוליה המקשרת בין חסידיו לבין הקב"ה.

     

      ()
    עם התפשטותה, הפכה החסידות לתנועה הפונה להמונים

     

    הגותה של החסידות התאפיינה בשאיפה ל"דבקות" באל, עבודת ה' מתוך שמחה, אהבת ישראל וחיבור בין המיסטיקה היהודית (הקבלה), לבין מעשי היומיום. על אף ההתנגדות הרבה שהקימה עליה החסידות בקרב החוגים הלמדניים (הליטאיים), היא סחפה אחריה תומכים ומעריצים רבים, והלכה והתפשטה ברחבי אירופה כשהיא משתלטת על ההוויה הדתית היהודית. בתחילת המאה ה-20 התקיימו יותר מ-3,000 קהילות חסידיות במזרח-אירופה, שמנו מאות-אלפי חסידים.

     

    עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש מזרח-אירופה על ידי הנאצים, סומנו החסידים כמטרה המרכזית בכל עיר וכפר שאליו נכנס הצבא הגרמני. גזיזת זקן ופאות, השפלתם ורציחתם בפומבי של יהודים חרדים ובהם חסידים, שימשו את הנאצים פעמים רבות כתמונת ניצחון, במטרה לשבור את רוחו של הציבור היהודי. הגרמנים השקיעו מאמצים כבירים כדי ללכוד את האדמו"רים הגדולים שבהם ראו מנהיגי ציבור שיש לחסל.

     

    עם ה' נותרתי, אינני לבד

    לאחר השואה היה נדמה שהגיע הסוף לחסידות שמרבית בניה ובנותיה הושמדו באושוויץ וטרבלינקה. נוצר פולמוס היסטורי לגבי האופן שבו נהגו החסידים כאשר עשו הכול בכדי להציל את האדמו"רים, למלט אותם בכל מחיר מציפורני הנאצים. היו גם מי שהאשימו אותם בנטישת צאן מרעיתם, אבל במבט היסטורי מתברר שהאדמו"רים שניצלו - בהם הרבי מבעלז, גור, חב"ד ורבים אחרים - הם שאיפשרו את הקמתה מחדש של החסידות, ופריחתה חסרת התקדים עד ימינו אלה.

     

      ()
    החסידים מבקרים בקבר האדמו"ר מגור

     

    בפרק הראשון,  אנו מתלווים לקבוצת חסידים העורכת מסע לפולין ולמחנות ההשמדה. גיבור הפרק הוא סנדר פריד, חסיד בעלז בן 93 , שהגיע לאושוויץ כנער והיום עומד בראש משפחה ענקית עם מאות נכדים ונינים.

     

    כשאמרתי לו, "אחרי שכל משפחתך נספתה באושוויץ ואתה נותרת לבד" - סנדר אמר אותי, הצביע למעלה ואמר: "עם ה', נותרתי עם ה'", ואז שר ביידיש והסביר: "כל יום שרתי עכשיו דצמבר, בקרוב יגיע מאי", והוא לא הפסיק לשיר על התקופה הנוראית באושוויץ, למרות שכל משפחתו הוכחדה שם.

     

    מאה נכדים, שש מאות נינים: נקמה יהודית משובחת

    הבן של סנדר מספר כי אביו האמין בתחיית היהדות: "כשאבא שלי יצא מהמלחמה, הוא אמר: הנקמה שלי בהיטלר, היא שיהיו לי 100 נכדים. מי חשב על זה בכלל אז? והיום יש לו יותר ממאה נכדים ולמעלה מ-600 נינים ו-17 בני נינים (חימשים). זאת הנקמה שלו בהיטלר".

     

    בתו של סנדר מעידה כי "אבא אף פעם לא התמרמר, מעולם לא דיבר נגד הגרמנים, הוא תמיד חי בשמחה והסתכל קדימה". סנדר פריד עצמו רואה ברעבע מבעלז את ה"משה רבנו" של ימינו.

     

    • סדרת הדוקו "מלכויות של מטה" תשודר הערב (ג') ב"כאן 11"

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים