האלבום האחרון בהחלט: "צמאה יצרה מהפכה תרבותית"
חמישה אלבומים המרכזים את ניגוני חב"ד הבולטים מרכיבים את פרויקט "צמאה", שהפך כבר מזמן להרבה יותר מפסטיבל של חג החסידות החב"די. "הניגונים האלה שמושרים בכל בית יצרו מהפכה של ממש. זו אבן דרך בכל החיפוש שהדור עובר מבחינה תרבותית", אומר יונתן רזאל - שמגיש בכורה: את הסינגל שלו מהאלבום
מפגש הפסגה של היצירה היהודית, במקרה שפספסתם - מתרחש מדי שנה בחודש כסלו, בסדרת אירועי "צמאה" המתקיימים בבנייני האומה בירושלים. התירוץ הוא חג החסידות החב"די, אבל נדמה כי הצמא למוזיקה היהודית-חסידית המפגישה עתיק עם מתחדש, היה שם כל הזמן. ההוכחה חיה בשטח, עם רבבות משתתפים במופעים השונים שחלקם הגדול ממש לא משתייכים לזרם החב"די.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
זו כבר מסורת: לקראת השנה השביעית לקיומו של הפסטיבל המצליח, מופק גם האלבום, "צמאה 5", בהשתתפות יוצרים שונים ובהם, בין היתר, עמיר בניון, רמי קלינשטיין ואברהם פריד.
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- סדרה: הזעקות של הנשים השקופות
- אלבום: כוכב העבר הצרפתי עושה מוזיקה חסידית
- דוקומנטרי: "הספר השחור היה משנה את זיכרון השוא ה"
- אישי: איתי לוי רוצה "בית יהודי מאוד "
- קמפיין: "זה געגוע שלא ידענו שקיים בתוכנו
"
השנה, מספרים המפיקים, זהו האלבום האחרון. לא יהיו עוד אלבומי "צמאה", לאחר שחודשו כל ניגוני חב"ד המוכרים. כשי פרידה קבלו בבכורה סוכריה מתוקה של יונתן רזאל, שמחדש את הניגון החב"די והותיק "אין עוד מלבדו", בביצוע ובעיבוד ישראלי עכשווי.
כך נולדים להיטים
"כִּי הַכֹּל הֶבֶל הֲבָלִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", שר רזאל בעברית ובאידיש, וזה אולי הסממן היחיד לעובדה שמדובר בניגון עתיק שמוצאו במזרח-אירופה, שכן החותמת המוזיקלית של רזאל מוטבעת היטב בקצב ובעיבוד. שתי דקות של האזנה – ותפזמו אותו איתו. ככה נולדים להיטים שקורעים את רחבות הריקודים בשמחות של דוסים.
"אני גאה לקחת חלק במסר הגדול הזה של 'אין עוד מלבדו'", אומר רזאל. "אני רואה בפסוק הזה את תמצית העבודה של היהודי בעולמו – 'הכול הבל הבלים ואין עוד מלבדו'. כשהמילים מושרות שוב ושוב זה ממש חודר לתודעה".
עם כל הכבוד לחמישה חומשי "צמאה", מדובר בפסטיבל עם 12 מופעים בשבוע, והשנה ישתתפו בהם, לצד רזאל, גם אברהם פריד (אחד מוותיקי המשתתפים) וחנן בן ארי. על כל הטוב הזה מנצח נאור כרמי, זוכה פרס שר החינוך לתרבות ויצירה על שם אורי אורבך ז"ל, על שום הפרויקט הזה.
"אני מגיע ממוזיקה יותר עמוקה, והניגון הזה הצריך ממני בהתחלה לצאת קצת מאיזור הנוחות שלי", מספר רזאל. "לאט-לאט נכנסתי לעניין בכיף גדול. הילדים שלי שומעים את השיר המון והוא מתנגן בבית. הקטע עם האידיש - חצי משפט כזה - היה חידוש ממש גדול עבורי ואהבתי את העניין".
"מהפכה תרבותית"
רזאל נוטל חלק כבר בארבע מתוך חמש שנות המופע, והיה מעורב אפילו במיני-שערורייה בכוס שנאפס שהבליטה את פערי השיח והשפה בין המגזרים השונים בישראל. אבל המוזיקה שלו בפרט ושל "צמאה" בכלל מחברת וכובשת.
"הניגונים האלה שמושרים בכל בית יצרו מהפכה תרבותית ומוזיקלית של ממש, ונכנסו למאות-אלפי בתים בישראל ובעולם היהודי בכלל", כך רזאל. "הניגונים האלה הם קאנוניים. מדהים שמצד אחד זה מהדהד בלב ומרגיש מאוד שייך לנו. ומצד שני, חלקם בני 300 שנה, והגיעו מהצד השני של העולם.
"כזמר יוצר אני מחפש ניגון או שיר שהוא בן אלמוות, ואפשר לומר באופן חד-משמעי שהניגונים בצמאה עונים לקריטריון הזה. יש לפרויקט גם השלכות נפלאות לעבודת ה', חיבור למסורת ולחסידות". רזאל מדגיש כי בעיניו זו לא פחות ממהפכה תרבותית – "אבן דרך בכל החיפוש שהדור עובר מבחינה תרבותית".
רזאל מספר כי הפרויקט ליכד את חבורת המוזיקאים ויצר, כדבריו, "קרבה גדולה. הוא הפך אותנו לקבוצה - אנחנו מופיעים יחד, מקליטים יחד, נפגשים להופעות ... זה יצר דיבוק חברים וחיבר בינינו. החוויה להופיע ב'צמאה' כשלעצמה היא מיוחדת. כשאתה מופיע עם חומרים שלך, אתה יותר עסוק בעצמך, ויש צדדים פחות חיוביים במקצוע. אבל פה זו שמחה אמיתית... תמיד בסוף השבוע הזה אתה מרגיש 'איזה בעסה שזה נגמר'".
