"הצרכנים ישלמו את המחיר": השנה הקשה של היבואנים

כועסים שאתם משלמים יותר בישראל על מוצרי מזון מיובאים מאשר תושבים בלונדון או ברלין? בשנת 2020 הפערים עלולים לגדול עוד יותר בגלל רפורמת המדבקות האדומות שתיכנס לתוקף בינואר. כך טוען ראובן שליסל (66), יו"ר איגוד ענף המזון וסגן נשיא איגוד לשכות המסחר.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

סערה בדוכן עגבניות: איך נזהה עגבנייה ישראלית?

"יש מצב חירום בענף המזון עם כל החוקים החדשים והעיכובים בנמלים שגורמים נזק לצרכנים ומעלים את יוקר המחיה", מצהיר האיש שפועל למעלה מ-45 שנה בענף המזון ונמנה על אחת המשפחות העשירות והמשפיעות בישראל. ליימן שליסל, החברה המשפחתית שבבעלותו ובבעלות בן דודו מוני (שמעון ליימן), היא בין עשר יבואניות המזון הגדולות במדינה.

ראובן שליסל, יו"ר איגוד ענף המזון(צילום: דנה קופל)

עד היום שמרת בעקביות על שתיקה. מה קרה עכשיו?

"יש כאוס. סחורות תקועות בנמלים. 40% ממוצרי המזון מוגדרים היום כמזון רגיש, המחייב בדיקות מדוקדקות לפני השחרור בתהליך שנמשך 3־4 שבועות לעומת מזון רגיל שניתן לשחרר תוך יומיים. הפקידים עוברים על המסמכים וזהו. כיום בגלל מחסור בכוח אדם, זה יכול להימשך אפילו יותר. לא רק שמוצרים תקועים בנמל שבועות וחודשים, אלא שלפי התקנות החדשות של סימון מזון כל משלוח שיעזוב את הנמלים עד 31 בדצמבר לא יהיה מחויב בסימון במדבקות אדומות. אבל כל מה שיוצא מהנמל מהראשון בינואר יחויב במדבקות לפני שיוכל להימכר לצרכן.

"אנחנו הולכים עכשיו לחופשות הגדולות של חג המולד והשנה האזרחית החדשה שנמשכות במפעלים בחו"ל מ-־14 בדצמבר עד ראשית ינואר. בגלל שהעיכובים כל כך ארוכים, גם סחורה שתגיע לנמלים עד 10 בדצמבר לא תשוחרר. תהיה בעיה. הכיס של הצרכן ישלם. שלחתי מכתב לשר הבריאות וביקשתי שכל סחורה שתגיע פיזית לישראל עד 31 בדצמבר תהיה פטורה מחובת המדבקות האדומות, גם אם לא שוחררה בגלל כשלים בישראל. לא קיבלתי תשובה. לפני חודש וחצי פנינו למשרד המשפטים וביקשנו שעד שהחוק יסתדר ואנשים יתרגלו, שלא יגישו תביעות משפטיות. גם מהם לא קיבלנו תשובות".

"יידרש יותר כוח אדם"

לדברי שליסל, בעוד שהיצרנים המקומיים יכולים להגביר ייצור ולהכין מלאים שיהיו פטורים מחובת סימון, היבואנים ימצאו את עצמם תקועים: "בלי מדבקות על מוצרים שיגיעו אחרי הראשון בינואר תגבר בעיית המחסור בסחורה שקיימת כבר היום. רשתות וקמעונאים לא יוכלו להעלות על המדף מוצרים מחויבי מדבקות שלא סומנו. כבר היום יש על המדפים מחסור בחמאה, גבינות קשות, מיונז, חרדל, והבעיה רק תלך ותגבר".

מה אומרים היצרנים בחו"ל על המדבקות?

"חלק מהיצרנים בחו"ל לא מוכנים בכלל להתעסק עם הדבקת מדבקות אדומות על המוצרים. זה אומר שאנחנו צריכים לפתוח במחסנים שלנו את כל האריזות, להדביק מדבקות על כל מוצר בנפרד, לארוז מחדש ולשלוח לרשתות ולחנויות. המשמעות היא יותר כוח אדם ויותר עלויות, שיגולגלו על כיס הצרכן".

היצרנים המקומיים, בהם אסם, תנובה ושטראוס, מתגאים בעובדה ששינו את ההרכבים של חלק גדול ממוצריהם כדי להיפטר מחובת סימון המדבקות האדומות. מה לגבי היצרנים בחו"ל?

"רק חלק קטן מהם שינו הרכבים של מוצרים. ליבואן קל יותר להשיג שינויים כשמדובר במותג פרטי שרשת או הוא עצמו מייבאים, ואז ניתן להציב לפני היצרן בחו"ל דרישות להרכבו. אבל כשמדובר בקווי ייצור גדולים של חברות בינלאומיות, התשובות החוזרות שאנחנו מקבלים הן למה החליטה ישראל להיות המדינה השנייה בעולם אחרי צ'ילה בסימון מוצרי מזון במדבקות אדומות?

"בצ'ילה בחצי השנה הראשונה הייתה השפעה של המדבקות על המכירות, אבל אחר כך הכל חזר לקדמותו. גם אנחנו היבואנים, כמו גם היצרנים בחו"ל, מודאגים מבריאות הציבור. בארגון קודקס הבינלאומי לתקינת מזון יושבים כבר על המדוכה לקביעת סטנדרטים של ייצור מזון בריא יותר בארה"ב ובאירופה. היצרנים שואלים אותנו: 'למה לא המתינו בישראל עד לגיבוש הסטנדרטים של הקודקס? כשייקבעו אלו, נשנה בהתאם את הפורמולות של המזון שאנחנו מייצרים. אבל לא נעשה זאת רק בגלל השוק הישראלי'".

אין פלא ששליסל מגלה התנגדות עזה למדבקות. רוב המוצרים שהוא מייבא צפויים לקבל מדבקות, לפעמים שתיים למוצר. למשל ופלים במילוי אגוזים, הטעם האהוב של לואקר, יקבלו שתי מדבקות אדומות בגלל כמות של פי ארבעה חומצות שומן רווי מהמותר (19.9 גרם ל־100 גרם לעומת 5 גרם), וכמעט פי שתיים סוכר (25.3 גרם לעומת רף של 13.5 גרם).

כשאני מראה לשליסל הפרשים של עשרות אחוזים במחירי מוצרים מהמותגים שהוא מייבא בין סופרים בישראל ובחו"ל ושואלת איך בונבוניירה קלאסית של "מרסי" (400 גרם) שעולה ברשתות בישראל 39.90־49.90 שקל (לפי "מייסופרמרקט" שלשום) נמכרת בטסקו באנגליה ב-22.6 שקל, או שחטיפי שוקולד של "טופיפי" (125 גרם) שעולים בארץ 10־10.90 שקל נמכרים בטסקו ב-4.52 שקלים, הוא מסרב להשיב: "אני לא מוכן להתייחס לעסקיי הפרטיים. באתי לדבר על ענף המזון שהוא הסקטור הגדול ביותר בלשכת המסחר ועל התקופה הקשה שאנחנו עוברים, שאף תחמיר, והצרכן ישלם את המחיר.

"יבוא המזון הוא הגורם שמוזיל את המחירים בישראל. כשיש יבוא פתוח המחירים יורדים. תזכרי את הפסטה - היצרנים זעקו: 'אוי ואבוי מה יקרה אם נפתח את הפסטה ליבוא'? היום אסם היא היבואן הגדול בישראל ופסטה ניתן להשיג במחירים מגוחכים".

אבל היבואנים שמתייפחים נלחמים ביבוא המקביל גם במזון, שיכול אפילו יותר להוזיל מחירים. תשאל את אייל רביד מוויקטורי מה קרה לניסיונותיו להוזיל מוצרים דרך יבוא מקביל.

"אנחנו לא נלחמים ביבוא מקביל. אסור לנו ללחוץ על הספקים בחו"ל. יש היום לא מעט יבוא מקביל בענף המזון של קפה ומוצרים נוספים".

אז מה הפתרון לחוליי ענף המזון?

"כל עוד לא יטופל נושא הרגולציה, יימשכו הבעיות. אין דומה לרגולציה המכבידה בישראל בשום מקום בעולם. היא גם משפיעה על העלויות הגבוהות שלא קיימות בחו"ל ליצרן וליבואן. אני תומך גם בפתיחת רשות מזון ומאמין שיום אחד זה יקרה".

המחזור של ליימן שליסל נאמד ביותר מחצי מיליארד שקל. היא מייבאת שורה ארוכה של מותגי מזון בהם ופלים לואקר ("הישראלים הם מצרכני הוופלים הגדולים בעולם"), טופיפי, מרסי, הרשי, נייצ'ר וואלי, יוגוטה, לוואצה במכונות ובקפסולות ועוגיות בלזם. בשנים האחרונות נכנסו בחברה גם לרכש של מפעלים ישראליים. הרכש האחרון באפריל היה מחצית מ"טעמי הגליל", באמצעותה נכנסה לתחום של מוצרי מזון בריאים.

לא על היבוא לבדו

לפני שלוש שנים חטפו מכה כשאיבדו את מותגי "פררו" המכניסים, ביניהם קינדר, הפרלינים של פררו רושה וממרח נוטלה המוביל למרות הכמויות האדירות של השומן והסוכר. זאת לאחר שבפררו גילו שהשוק הישראלי טוב כל כך עד שכדאי להם לנהל אותו בעצמם ולדלג על יבואן מקומי. בליימן שליסל בתגובה המציאו מותג פרטי של ממרח שוקולד-אגוזים "צ'וקטה", המיוצר במפעל הולנדי. כדי לכסות על ההפסד שבאובדן זכות הייצוג של פררו, מוסיפה החברה בשנים האחרונות מותגים, כולל רכישה של יצרניות ישראליות ופנייה ליצוא כדי לא להיות תלויה ביבוא בלבד.

ליימן שליסל חוגגת השנה את יום הולדתה המאה, בלי חגיגות. "אבא שלי לימד אותי שאין הברכה שורה אלא במה שרחוק מהעין", אומר ראובן שליסל. את חנות הממתקים הראשונה פתח הסבא הירש ליימן בברלין ב-1919. "ב-1935 קיבל סבא איומים שאם לא יעזוב את ברלין בתוך 12 שעות, ייעצר בגל המעצרים הבאים".

הסבא והסבתא, יחד עם הבת יפה אמו של ראובן, והבן ברוך אביו של מוני (שמעון) ליימן, בן דודו ושותפו של ראובן היום לניהול ובעלות החברה, נמלטו. ב־1939 פתחו את חנות הממתקים הראשונה ברחוב אלנבי 117 בת"א, שפעלה עד לפטירת אמו של ראובן לפני 11 שנים. "כילד הייתי בא לשם לעבוד, בעיקר בשישי בצהריים", אומר שליסל.

ב-1955 נפתח העסק הסיטונאי ברחוב נחלת בנימין 74 בתל אביב, ליימן שליסל, על שם שמות המשפחה של שני הגיסים השותפים. העסק היה סיטונאי של עלית, שהיום ליימן שליסל היא אחת ממתחרותיה הבולטות הן בשוק הממתקים והן בשוק קפסולות הקפה. "זה שוק שגדל בצעדי ענק ועוד יגדל. אני מאמין בקפסולות. פעם שתינו קפה בסיסי", אומר שליסל. "אחר כך עברנו למגורען. היום יותר ויותר אנשים רוצים קפסולות. אי אפשר לדעת את חלקה האמיתי של נספרסו שמשווקת את כל הקפסולות אך ורק בצינורות שלה, אבל בחינת השוק של שאר המתחרים מראה שהוא גדל בקצבים מדהימים".

ראובן ובן דודו הצעיר ממנו בשנתיים נולדו בת"א. הם למדו בבתי ספר דתיים, ואכלו כל שבת אצל סבתא ברחוב בן יהודה. היה להם ברור שאחרי השחרור ייכנסו לעסק המשפחתי שמנה אז פחות מ-10 עובדים: "לא היו רעיונות אחרים".

מה נשאר לך מהשורשים של אז?

"המשפחתיות כערך עליון. שמירה על פרטיות בני המשפחה, וערכים יקיים".

מה נותר מהייקיות של הבית?

"הגרמנית שהיא שפת אמי. לא רק ההורים דיברו גרמנית אלא גם המטפלת שגידלה אותנו. גם ההקפדה על עמידה בלוחות זמנים. אם מישהו מגיע לפגישה באיחור של עשר או אפילו חמש דקות בלי ליידע מראש הוא גמור מבחינתי. אני אומר לו במפורש: 'אתה יכול להיכנס לחדרי ולדבר אבל לא תהיה לכך כל משמעות. למה לא התקשרת'? אם אני יוצא לפגישה ורואה שאאחר בחמש דקות אני מודיע שאאחר. מי שמאחר גונב את הזמן שלך. את היושרה היקית אני נושא מהבית".

ואיך זה מסתדר עם ישראל והקומבינות?

"בסופו של יום מי שהולך ישר מצליח".

מה עם הדור הבא? בינתיים אף אחד מבני הדור הרביעי לא בעסק.

"יש לי ארבעה ילדים. כל אחד רצה לבנות את עצמו, מה שלא מפריע לקשר המשפחתי ההדוק שלנו".

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן(צילום: אבי מועלם)

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "ביצענו לאחרונה מהלכים משמעותיים שהקלו את הרגולציה באופן ניכר והם צפויים להיכנס לתוקפם עד סוף דצמבר. צעדים נוספים נמצאים בעבודה מול משרד המשפטים. בנוסף, ועל אף המחסור הקשה בכוח אדם בשירות המזון, אנו מתגברים את מערך הבודקים בנמלים על מנת לקצר את משך הטיפול שם. מפקחי שירות המזון עושים כל מאמץ, במשאבים המוגבלים מאוד שלרשותם, לתת שירות מיטבי ואנו פועלים לקיצור בזמני תגובה ועמידה בזמנים".

ממשרד המשפטים לא נמסרה תגובה.