משרד הביטחון על התנתקות הרבש"צים: "התקציב יוגדל"
רכזי הביטחון ניתקו את הקשר מצה"ל, במסגרת צעדי המחאה שהם נוקטים בגין תנאי העסקתם. במשרד הביטחון מבהירים: "גובש הסכם חדש של תקציב הסיוע במימון מרכיבי ביטחון למועצות וליישובים המעסיקים רבש"צים"
רכזי הביטחון ביישובי קו עימות ואיו"ש הכריזו כי הם מנתקים הבוקר (א') את הקשר מצה"ל , במסגרת צעדי המחאה בהם פתחו לאחרונה בשל תנאי העסקתם. "המצב קשה", סיפר ניר שוורמן, נציג ועד הרבש"צים (רכזי ביטחון שוטף צבאיים) בריאיון באולפן ynet. במשרד הביטחון הבהירו בתגובה לפניית ynet כי גובש הסכם חדש שאמור להגדיל את תקציב הסיוע למועצות וליישובים המעסיקים רבש"צים.
הרבש"צים התנתקו מצה"ל: "משרד הביטחון מתעלם מאיתנו"
כ-100 רכזי ביטחון הפגינו: "עצרו את ההפקרות"
רכזי הביטחון שלא קיבלו שכר מוחים: "הגיעו מים עד נפש"
"גמרנו את שלב הדיבורים ועברנו לשלב המעשים, כי משרד הביטחון מתעלם מאתנו. אנחנו מבקשים משר הביטחון בנט שמכיר את הבעיות שלנו שיח ישיר, שייפגש איתנו ואני בטוח שנוכל לפתור את כל המחלוקות", המשיך שוורמן. הרכזים, המועסקים ביישובי קו עימות וביהודה ושומרון, חידשו לאחרונה את מחאתם נגד משרד הביטחון, בעקבות שיבושים שחלו לטענתם באופן העסקתם. שוורמן הוסיף כי הבעיה המרכזית שעמה הם מתמודדים היא ריבוי המעסיקים.
"יש לנו מספר מעסיקים", אמר. "אחד הוא משרד הביטחון, השני זה צה"ל כמנחה מקצועי, וגם המועצות והיישוב שהוא המעסיק בפועל. אנחנו רוצים לעשות סדר בעניין הזה. אני בטוח שאם נהיה עובדי משרד הביטחון, כל שאר הבעיות שלנו יפתרו. ישנה סוגיית קיצוץ מרכיבי הביטחון, ישנה סוגיית קיצות משרות הרבש"צים ושינוי סיווגים ביישובים, ויש עוד המון בעיות".
לדבריו, "יש מחסור בתקציבים ומקצצים כל שנה יותר ויותר. כסף הוא הסימפטום לבעיה. הבעיה העיקרית היא שאין לנו מעסיק אחד שאומר לנו מה לעשות ונותן לנו את הגב שאנחנו צריכים". משמעות ניתוק הקשר מצה"ל היא שבשטח רכזי הביטחון משהים את כל הפעילות השוטפת מול הצבא כולל תרגילים ותדרוכים. "ניתקנו מגע מהצבא", ציין שוורמן. "ניתן מענה לאירועי חירום במידה שיהיו אבל כל שאר הפעולות היומיות שאנחנו עושים מול הצבא כרגע לא מבוצעות".
זה אומר שהרבה ישובים יישארו בלי ביטחון?
"חלילה. כרגע אנחנו נמצאים ביישובים שלנו ועושים כל מה שצריך מבחינת ביטחון התושבים, אבל בכל מה שקשור במגע עם צה"ל והפעולות השוטפות מול הצבא, בזה אנחנו לא מתעסקים.רבש"צים יש לאורך כל גבולות מדינת ישראל, מהצפון, מלבנון ומסוריה, עמקים, בקעה, ערבה, גבול מצרים, עוטף עזה, קו התפר יהודה ושומרון. יש 450 רבש"צים פזורים מהצפון ועד אילת והם אמונים על הביטחון של 900 אלף אזרחי ישראל".
יכול להיות שבמשרד הביטחון לא יודעים איך להיפטר מחלק מהרבש"צים ומנסים לרמוז לכם על ידי התנערות?
"אני מאוד מקווה שזה לא המצב, המקצוע שלנו הוא קריטי לביטחון התושבים. הרבש"צ הוא החוליה המקשרת בין גורמי הביטחון לתושבים, הוא זה שמגיע ראשון לאירוע ופותר אותו. רבש"צים לאורך השנים סיכלו ומנעו אלפי אירועים ביטחוניים, מעבר לזה שילמנו מחירים כבדים, רבש"צים נפצעו ונהרגו. אם מישהו חושב שהעבודה שלנו מיותרת הוא לא מבין באיזו מציאות הוא חי".
שוורמן הדגיש כי השהיית העבודה מול צה"ל היא רק הצעד הראשון במחאה: "אני מקווה שלא נצטרך להחריף את המאבק ולכן אני פונה מפה לשר בנט שייפגש איתנו בבהילות ויסדיר את העניין שלנו. זה לא כזה מסובך, הכל הגיוני וברור, אנחנו דורשים שיח ישיר בלי מתווכים ושליחים, אני בטוח שנמצא לזה פתרון".
הבעיות המרכזיות: עיכוב בהעברת המשכורות וזימונים לשימועים
בישראל מועסקים כ-450 רכזי ביטחון, שכ-300 מהם מאוגדים בהסתדרות הלאומית. רובם מועסקים על ידי היישובים שבהם הם משמשים בתפקידם, כאשר שכרם מועבר ממשרד הביטחון. לאחרונה הם פתחו במחאה, בהמשך להסכם חדש שנחתם בין משרד הביטחון לבין המועצות האזוריות, הקובע שינויים באופן העברת שכרם.
במסגרת זו, חלק מהמועצות והיישובים, שהם המעסיקים הישירים של רכזי הביטחון - סירבו להסכים למתווה החדש. כתוצאה חלו עיכובים בהעברת הכספים ממשרד הביטחון, שאמורים לשמש למשכורותיהם של רכזי הביטחון. כאשר בוועד אף קובלים כי כ-30 רכזי ביטחון כבר זומנו לשימוע לפני פיטורים על ידי מעסיקיהם - היישובים עצמם, לאור אי העברת משכורתם ממשרד הביטחון והציפיה כי הנושא לא ייפתר בקרוב. עם זאת ייתכן כי איומי הפיטורים נועדו לשמש בעיקר כאמצעי להפעלת לחץ, שכן מדובר כאמור ביישובים שממוקמים באזורים רגישים מבחינה ביטחונית וספק אם הם באמת יכולים להישאר ללא כל אחראי ביטחון בתחומם.
נכון לעכשיו, יש 4 מועצות אזוריות ביו"ש שלא חתמו עדיין על ההסכם ושביישוביהן מועסקים עשרות רבש"צים - מטה בנימין, גוש עציון, הר חברון, ושומרון. בוועד גם טוענים כי הבעיה נרחבת יותר, שכן ישובים רבים שהמועצה המקומית או האזורית שלהם כן חתמה על הסכם - עדיין אינם מסכימים למתווה ומסרבים לחתום על הסכמים מול המועצה, כך שהכסף עדין לא מועבר. הסיבה להתנגדות היישובים, לפי ועד הפעולה, היא שההסכם החדש מעביר את האחריות המקצועית עליהם מצה"ל, ליישוב, אולם במשרד הביטחון מכחישים בתוקף את הטענה הזו.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "משרד הביטחון מוקיר ומעריך את פועלם של הרבש"צים ואת תרומתם לחיזוק הביטחון ביישובים. לכן גיבש המשרד, יחד עם מרכז המועצות האזוריות, הסכם חדש, הכולל הגדלה של תקציב הסיוע במימון מרכיבי ביטחון למועצות וליישובים המעסיקים רבש"צים. רובן המוחלט של המועצות האזוריות, לרבות המועצות ביישובי עוטף עזה, כבר חתמו על ההסכם החדש וקיבלו את התקציב. מספר מועצות בודדות טרם חתמו ואנו פועלים מולן בניסיון להגיע לסיכומים".
לפנייה לכתב/ת 
