שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    להפיג את הדיכאון בתרסיס?

    האם בקרוב נוכל לטפל בדיכאון שלנו באמצעות תרופה חדשנית הניטלת כתרסיס? תתפלאו, אבל זה כבר ממש בדרך לכאן

    זה לא הדכדוך שתוקף את רובנו אחרי אירוע לא נעים ‑ דיכאון הוא מחלה קשה ולמרבה הצער נפוצה מאוד, המצדיקה טיפול תרופתי ורגשי, מחלה שאפשר למות ממנה. ארגון הבריאות העולמי התייחס לדיכאון כאל מגפה כבר בתחילת המילניום: יותר מ-300 מיליון אנשים בעולם סובלים מדיכאון ‑ אבחנה פסיכיאטרית נפוצה ביותר, הקשורה קשר הדוק לאובדנות. בכל שנה נוטלים את חייהם בעקבות דיכאון כ-45 אלף איש בארצות־הברית וכ־58 אלף איש באיחוד האירופי (בארץ ידוע על כ־500 איש שמתאבדים בכל שנה, אולם ההערכה היא שהמספרים גבוהים יותר).

     

    הדיכאון שכיח יותר בקרב נשים ‑ 5.1 אחוזים לעומת 3.6 אחוזים בלבד בקרב גברים ‑ וכ-60 אחוז ממקרי ההתאבדות מיוחסים למי שאובחנו כחולי דיכאון (נשים מנסות יותר, ואילו גברים מצליחים יותר). אחד מכל חמישה בני אדם עלול לחוות אפיזודה דיכאונית במהלך חייו, אחד מכל עשרה שפונים לרופאי משפחה מאובחן כסובל מסימפטומים דיכאוניים. אם בעבר אובחנה המחלה לרוב בעשור החמישי לחיים, כיום היא מאובחנת אצל צעירים החל מהעשור השני לחייהם.

     

     

    "שיעורי הדיכאון דומים בכל העולם והגורמים למחלה הם ביולוגיים, גנטיים וסביבתיים", מסבירה הפסיכיאטרית ד"ר מרנינה שוורץ, סגנית מנהל בית החולים אברבנאל. "השילוב בין מועדות גנטית לבין גורם ביולוגי, כמו חסר יחסי בנוירו־טרנסמיטורים כמו סרוטונין ודופמין, או הפרשה מוגברת של הורמון הסטרס קורטיזול, לבין גורם דחק חברתי, עלול להוביל להתפרצות המחלה.

     

    "בעוד שבכל הקשור לגורמים הביולוגיים יש תיאוריות שונות, הרי שברור לנו שמחלת הדיכאון היא תורשתית במידה מסוימת ושאירועי חיים - כמו אובדן בן זוג או בן משפחה, אבטלה, גירושים, פרידה - יכולים להיות טריגר להתפרצותה. כולנו עוברים אירועי חיים כאלה, אבל לא כולנו לוקים בדיכאון, שכן המשמעות שאנו מעניקים לאותם אירועי חיים לא פשוטים היא שמשפיעה על היארעות הדיכאון. אצל רובנו, אירועי החיים האלה יגרמו עצב ויובילו לתגובות דיכאוניות מסוימות, אבל יהיו התגברות והתאוששות, והמצב לא יוגדר כדיכאון".

     

    קראו עוד:

    אין צורך לסבול מדיכאון: מה הטיפול שמתאים לך?

    דיכאון סמוי אצל ילדים: כך זה נראה

    מחקר ענק מסכם: אלה נוגדי הדיכאון הכי יעילים

     

    הכרוני והעמיד

    כדי להגדיר דיכאון, צריכים להתקיים חמישה מתוך תשעה סימפטומים אופייניים למשך שבועיים לפחות:

     

    • ירידה במצב הרוח במשך רוב שעות היום.

     

    • ירידה בחשק ובעניין בדברים שלרוב כן מעוררים עניין.

     

    • הפרעות שינה.

     

    • ירידה או עלייה במשקל ובתיאבון.

     

    • עייפות ואובדן אנרגיה.

     

    • אי־שקט פסיכומוטורי או האטה פסיכומוטורית.

     

    • קשיי ריכוז וחוסר יכולת לקבל החלטות.

     

    • תחושות ערך עצמי נמוך או אשמה.

     

    • חשיבה אובדנית.

     

    אלה מופיעים בשילוב ירידה בתפקוד היומיומי ומצדיקים טיפול. בהיבט הרגשי, הטיפול כולל סדרת מפגשים עם פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי קליני או פסיכיאטר, העוסקים בטיפולים קצרי טווח כמו IPT (התייחסות בגישה בין־אישית), או CBT (טיפול קוגניטיבי־התנהגותי). הטיפול התרופתי כולל תרופות ידועות כמו פרוזק וציפרלקס, שלהן פחות תופעות לוואי בהשוואה לתרופות מדורות קודמים.

     

    אישה מביטה מהחלון (צילום: shutterstock)
    הדיכאון שכיח יותר בקרב נשים(צילום: shutterstock)

    "הטיפול הנכון בדיכאון כולל תרופות וליווי פסיכותרפויטי", מפרטת ד"ר שוורץ. "לרוב מורגשת הטבה במצב החל משלושה שבועות מתחילת הטיפול, ויש החלמה בתוך שלושה עד שישה חודשים מתחילת הטיפול, אולם המילה 'החלמה' אינה מדויקת משום שהדיכאון עלול לחזור.

     

    בממוצע, אדם שסובל מדיכאון יחווה חמש־שש אפיזודות דיכאוניות במהלך חייו. אצל כ-30 אחוז מהחולים המחלה היא כרונית, כלומר תהיה הטבה מסוימת אך לא תהיה חזרה למצב הרגיל, ואילו בקרב כחמישה עד עשרה אחוזים מהחולים במחלה הדיכאון מוגדר עמיד, כלומר אין אצלם כל תגובה לטיפול.

     

    הדיכאון יוגדר כדיכאון עמיד כשאין כל שינוי לאחר שתי סדרות של טיפולים מסוגים שונים, כלומר שפועלים במנגנונים שונים, שניתנו למשך חודשיים לפחות במינון מקסימלי. במצבים האלה אנחנו מנסים בדרך כלל לשלב בין תרופות מקבוצות שונות, להוסיף תרופות, להיעזר בנזעי חשמל או בהפעלת שדה מגנטי מעל המוח, וכעת נבדקת גם אופציית האסקטמין".

     

    אפקט מהיר

    האסקטמין היא תרופת הרדמה לניתוחים שנמצאת בשימוש שנים רבות, ובשנים האחרונות נחקרת השפעתה על הסובלים מדיכאון עמיד. "לרוב, כשיוצאים פרסומים על טיפול חדש, הם מעוררים התלהבות, אלא שעם הזמן מתפרסמות תוצאות שונות וההבטחה נעלמת", מסביר פרופ' מרק ווייזר, מנהל החטיבה הפסיכיאטרית בבית החולים שיבא ומרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל־אביב.

     

    "במקרה הזה, הפרסומים הראשונים היו לפני כשמונה שנים, ותוצאות המחקרים חזרו על עצמן בשנים האחרונות שוב ושוב בקבוצות מחקר שונות, מה שהפך את האסקטמין לעניין מבטיח. כיום הצטברו די הרבה מאמרים שמראים יעילות בשימוש בתרופה, והיא נחשבת בטוחה יחסית.

     

    חברת 'יאנסן' לקחה את המחקרים, קידמה את הנושא ופיתחה תרסיס תוך־אפי שאושר לאחרונה לשימוש בארצות־הברית ובארץ (תחת השם המסחרי ספרוואטו ‑ ש.ג), והאפקט שלו מהיר מאוד ‑ לעיתים כבר כעבור כמה שעות מורגשת הטבה של ממש. כיוון שהאפקט מתפוגג, נדרשת סדרת טיפולים. ככל שעובר הזמן נדרשים פחות טיפולים ועוברים למינון מניעתי".

     

    ואם השם הזה נשמע לכם מוכר, זה לא מקרי. האסקטמין היא נגזרת של קטמין, סם אופורי שזכה למוניטין מפוקפק כסם מסיבות. כדי למנוע שימוש לרעה בתרופה והתמכרות, וכיוון שהמשתמשים עלולים לחוות אפקט דיסוציאציה ונמנום, ולסבול מעלייה בלחץ הדם, הטיפול באסקטמין יינתן רק במרפאות ובבתי חולים תחת פיקוח רפואי צמוד. *

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    דיכאון עלול לחזור
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים