שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    החיילת בטנק היא ההבדל בינינו לבין איראן

    המלחמה של הנשים שרוצות להתגייס לשריון היא לא רק מאבק פרטי שלהן. אם הן יצליחו, זה סימן לכולנו שיש תקווה ופנינו אינן למדינת הלכה

     

    סיום קורס לוחמות מפקדות טנקים (צילום: דובר צה
    קורס מפקדות טנקים, יוני 2018(צילום: דובר צה"ל)

    "פרחים בקנה ובנות בצריח", כך הבטיחו לנו, יסמלו את העתיד שבו המדינה הזו תהפוך לנורמלית. 50 שנים עברו מאז, ואף שעל פרחים בקנה כבר הפסקנו לחלום, חזרו הבנות בצריח לסמן אם ישראל בדרך למערב או לאיראן; האם אנחנו מיישרים קו עם המערב ומאפשרים שוויון גובר והולך בין גברים לנשים, כולל בצבא, או שאנחנו נכנעים לגחמות הדתיות המתעצמות במדינה בכלל ובצה"ל בפרט.

     

     

    הגברת השוויון בין המינים מאיימת על הכוחות הדתיים השמרניים בכל העולם. לצה"ל הגיע השוויון המגדרי בדיוק בשעה שהדת הייתה בשיא תהליך ההשתלטות עליו. צריך לומר זאת באופן הברור ביותר: כבר יותר עשר שנים שצה"ל נכבש על ידי חבורת רבנים חשוכים. מדובר במערך משומן היטב: שליטה מוחלטת של הרבנות בתחום החינוך בצה"ל, כמות מטורפת של רבני שטח שמרשים לעצמם יותר ויותר, מפקדים דתיים שמעניקים לרבנים הללו את הסמכויות הגדלות, ורשת ארגונים, מכינות ורבנים שמפעילה לחץ על ראשי הצבא מבחוץ.

     

    החדשות מהצבא בנושאים כמו שבת או כשרות נשמעות הזויות מיום ליום: ביקורי ההורים בשבת הופסקו ברוב בסיסי ההדרכה של יחידות השדה, חיילים מרותקים ואף נכלאים על פשעים כמו החזקת המבורגר במקרר אישי (28 ימי ריתוק) או אכילת כריך לא כשר (שבעה ימי מחבוש). חיילים נשארים ללא אוכל חם בפסח או סתם עוברים חיפוש משפיל בתיקיהם כדי לוודא שאין שם שרידי ביסלי, וחיילים עובדים כפול כדי שחבריהם יוכלו ללכת לבית הכנסת. בחלק גדול מהמקרים אין מדובר בפקודות מטכ"ל אלא ביוזמות פרטיות של רבנים בשטח.

     

    בנושא הנשים מגיעה ההקצנה הדתית לשיאים גדולים אף יותר: מאיסור להכניס חיילות לחדר האוכל, דרך חיוב בנות להיכנס לבריכה עם בגדים (או פשוט לצאת ממנה) ועד להפניית הראש כדי לא להסתכל על מדריכה באמצע שיעור. וכשהתברר שהניסוי בשילוב נשים בלוחמת שריון היה מוצלח במיוחד, מתגייס כל המערך הדתי להפעיל לחץ על צה"ל להתכחש להצלחה הזאת.

     

    סיום קורס מפקדות טנקים    (צילום: דובר צה"ל)

    סיום קורס מפקדות טנקים    (צילום: דובר צה"ל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    היום (ה') נשבר שיא נוסף בעזות המצח של הרבנים. צחי דבוש מגלי צה"ל חשף שהרב שמואל אליהו מאיים בצורה גלויה על הרמטכ"ל אביב כוכבי בסרבנות המונים ובמקביל חשף הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט מקצת מהלחצים שהופעלו עליו בנושא.

     

    הרמטכ"לים שכיהנו לפני אייזנקוט נושאים כולם כתם שחור על כך שאפשרו לזה לקרות, אבל היו להם נסיבות מקלות: החילונים נוטים להתחשב בזולת, והם אולי לא הבינו איזה מחיר תשלם מדינת ישראל על העלמת העין שלהם. איזנקוט היה הראשון שהעז לעשות משהו – גם אם לא בהצלחה יתרה: הוא חוקק את פקודת השירות המשותף, ניסה לנתק בין הרבנות לבין החינוך בצה"ל, ובמשמרת שלו יצאה איגרת שמתרה במפקדים לא להחמיר בפקודות לכוון הדתי.

     

    מאז שכוכבי החליף אותו נראה שהצבא נסוג לאחור וחזר ליישר קו עם הרבנים. אלא שלכוכבי אין את התנאים המקלים שהיו לקודמיו ובידיו ניצבת ההכרעה: האם צה"ל בדרך להיות צבא מתקדם ונאור או דתי וחשוך. ההכרעה שלו היא לא רק עניין צבאי אלא תשליך על פניה של מדינת ישראל כולה.

     

    המאבקים בצבא הם עוד סממן של קרב הטיטאנים שעובר על המדינה וגורם לה להיכנס למערכת בחירות שלישית והשבתת השלטון עד שיוכרע הקרב. לכן גם המאבק של אותן בנות שרוצות להתגייס לשריון הוא לא רק מאבק פרטי שלהן. אם נראה בקרוב בנות בצריח יהיה זה סימן לכולנו שיש עדיין תקווה ופנינו אינן למדינת הלכה.

     

    אם לא נראה אותן שם, יהיה זה עוד רמז לכך שאורח החיים שלנו וערכינו כבר לא מוצאים את מקומם במדינת ישראל במצבה הנוכחי, ועלינו למצוא פתרונות אחרים שיאפשרו לנו לחיות כאן בכבוד. הערים שהנהיגו לאחרונה באופן עצמאי תחבורה ציבורית בשבת מסמנות עבורנו דרך אפשרית לפתרון.

     

    • ד"ר רם פרומן הוא יו"ר הפורום החילוני ומחבר הספר "הדרך החילונית"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים