שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    1.2 מיליארד שקל הוקצו לדיור במגזר הערבי. רק 200 מיליון שקל נוצלו

    הכספים שהוקצבו לתוכנית החומש נועדו לפיתוח ושיווק קרקעות. אלא שעד כה, שנה אחת בלבד לפני תום התוכנית, הרשויות הערביות ניצלו רק 16% מהתקציב. הגורמים המעכבים רבים: בנייה לא חוקית, היעדר תוכניות מתאר וקשיים ארגוניים

    הכספים שהוקצבו לפתרון מצוקת הדיור במגזר הערבי אינם ממלאים את יייעודם. מתוך 1.21 מיליארד שקל שהוקצו לנושא זה בתוכנית חומש שנכנסה לתוקף ב־2016 נוצלו עד כה 200 מיליון שקל בלבד, כלומר בארבע השנים מתוך חמש שנות התוכנית הרשויות המקומיות הערביות מימשו רק 16% מהתקציב, וזאת אף שלרשויות הועברו הרשאות בהיקף של יותר ממחצית התקציב – 777 מיליון שקל. במשרד השיכון וברשויות הערביות מקווים כי בשנה האחרונה ליישום החלטת ממשלה 922 תוכניות בנייה רבות יותר ייצאו לפועל, אבל לכולם ברור כי יהיה צורך בהחלטת המשך שתאפשר לממש את מלוא התקציב.

     

    מחיר למשתכן: רק 2% מהדירות המוזלות משווקות במגזר הערבי

    הממשלה אישרה את התוכנית לצמצום פערים במגזר הערבי בהיקף של 15 מיליארד שקלים

    מינהל התכנון: ב-2019 אושרו 140 אלף דירות - כ-35 אלף מעל היעד

     

    הסיבות לניצול המזערי של הכספים מגוונות. מדובר ביישובים שהוזנחו במשך עשרות שנים בכל ההיבטים, החל מהקצאת תקציבים ופיתוח תשתיות ועד הגבלת התרחבות, שהובילה לבנייה ללא היתר בין השאר בשטחים חקלאיים. כמו כן לחלק מהיישובים אין כלל תוכניות מתאר, וביישובים שיש תוכניות הן לא תמיד תואמות את צורכי היישוב לעשורים הבאים. כמו כן לרוב היישובים הערביים אין מוסדות תכנון עצמאיים, ומרביתם פועלים מסגרת ועדות מרחביות, ולכן הניסיון שלהם בתכנון והובלת פרויקטים מצומצם למדי. השנה יש כוונה למנות לרשויות הערביות יועצים, מעין פרויקטורים, שתפקידם יהיה לסייע להן לממש פרויקטים.

    אום אל פאחם  (צילום: חסן שעלאן) (צילום: חסן שעלאן)
    אום אל פאחם (צילום: חסן שעלאן)
     

    בנוסף לכך בקרב הציבור הערבי יש התנגדות להפרשת קרקעות לצורכי ציבור, וקיים קושי ממשי להפקיע קרקעות פרטיות. לכך יש להוסיף את מצבן הכלכלי הקשה של מרבית הרשויות הערביות, את ריבוי הבעלויות על חלק מהקרקעות והיעדר תוכניות איחוד וחלוקה.

      

    החלטה 922 נולדה בעקבות מסקנות צוות 120 הימים, שגיבש ב־2014 שר האוצר דאז יאיר לפיד. הצוות המליץ לקדם תוכנית סיוע הכוללת פתרונות תכנון, פיתוח ושיווק קרקעות, וזו אומצה על ידי הממשלה. ב־2016 קיבלה הממשלה את החלטה 922 לתוכנית חומש עד שנת 2020, שכללה תקציב של 1.21 מיליארד שקל לתחום הדיור לערבים. ההחלטה לא עסקה רק בנושא הדיור, אלא היא הקצתה 15 מיליארד שקל לאוכלוסיית המיעוטים במגוון תחומים: פנים, תחבורה, חינוך, רווחה, ספורט ובין היתר גם בינוי ושיכון.

     

    החלטה 922, שנועדה להתמודד עם משבר הדיור במגזר הערבי, חולקה לשלושה אפיקים, שתוקצבו כל אחד בנפרד: 252 מיליון שקל עבור היישובים האסטרטגיים; 252 מיליון שקל עבור יישובים ממוקדים; וכ־710 מיליון שקל עבור מוסדות ציבור.

    כפר קאסם  (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    כפר קאסם (צילום: עידו ארז)

    במשרד השיכון הגדירו את התוכנית כמהפכנית, בעיקר בזכות שיתוף הפעולה הצמוד עם הרשויות הערביות, ההבנה שיש לראשונה אופק תכנוני וההבנה של ראשי הרשויות כי יש למצוא לאוכלוסייה הערבית פתרונות מגורים מספקים לעשורים הקרובים.

     

    רוח גבית לכל אלה מגיע מכיוון חוק קמיניץ (תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה), שנועד להגביר את האכיפה נגד עבירות בנייה ללא צורך בניהול הליך פלילי כפי שהיה עד כה, דבר שיסייע לקדם הריסה של מבנים לא חוקיים. במקביל יש כוונה להכשיר כ־6,000 יחידות דיור לא חוקיות. עד כה 2,200 יחידות דיור כאלה כבר הוכשרו חוקית.

     

    "למדנו על המצוקה"

    איזה סכום מימשו עד כה הרשויות הערביות? מתוך 710 מיליון השקל שהוקצו למוסדות ציבור, הועברו הרשאות בהיקף של 523 מיליון שקל, ועד כה נוצלו כ־154 מיליון שקל בלבד. בסך הכל מדובר ב־31 מבני ציבור שבנייתם נמצאת בשלבים כאלה ואחרים ועוד מספר גדול של מבני ציבור שטרם התקדמו.

    בני דרייפוס (צילום: משרד הבינוי והשיכון)
    בני דרייפוס, מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון(צילום: משרד הבינוי והשיכון)

    מתוך 252 מיליון השקל שהוקצו להשקעות ממוקדות ביישובים, הועברו הרשאות לסכום של 208 מיליון שקל, אך עד כה מומשו רק 37 מיליון שקל.

     

    מתוך 252 מיליון שקל שהוקצו ליישובים אסטרטגיים מומשו 10.5 מיליון שקל בלבד. 15 יישובים הוגדרו כאסטרטגיים. כדי לממש את הכספים הוגדרו ליישובים שלבי סף שהם נדרשים לעבור: הפקדה של תוכנית מפורטת ל־50 יחידות דיור בקרקע פרטית; ולאחר מכן הפקדה של תוכניות מפורטות לתוכניות גדולות יותר של לפחות 500 יחידות דיור. בינתיים רק 10 יישובים הצליחו לעבור משלב א' לשלב ב': נצרת, טייבה, סחנין, ערערה, עארה, עראבה, כפר קאסם, כפר כנא, ג'דיידה מכר, כפר מנדא ויפיע. היישובים אום אל פחם, שפרעם, טמרה, באקה אל גרבייה וטירה לא הצליחו לעבור.

     

    התקציב ליישובים האסטרטגיים חולק לשלושה שלבים: עבור שלב א', שאותו עברו 11 יישובים, הוקצו 85 מיליון שקל, אך מתוכם הועברו ליישובים הרשאות ל־47.85 מיליון שקל ונוצלו רק 10.5 מיליון שקל. מאחר שאף אחד מהיישובים לא התקדם משמעותית בשלב ב', 97 מיליון שקל טרם מומשו או הוקצו לו, וכן תקציב ההמשך של שלב ג' בהיקף של 70 מיליון שקל טרם מומש.

     

    מנכ"ל משרד השיכון בני דרייפוס מלווה את ההחלטה כבר מספר שנים יחד עם אחרים במשרד, ובהם יוסי חדד, מנהל מינהל אוכלסיות ומרקם ותיק; ואמין אבו חיה, מנהל אגף המיעוטים. בכנס שהתקיים עבור ראשי הרשויות הערביות אמר דרייפוס כי היעדר תפקוד הממשלה ב־2019 מאוד הקשה על יישום ההחלטה, ולצד זאת הוא הסביר כי אין לראות בהיקפי המימוש הנמוכים של הכסף את כישלון ההחלטה: "החלטה 922 היא דרמטית בכסף, אבל לא רק בכסף אלא גם בפוקוס ובאנרגיות שאנחנו נדרשים להם כדי להכיר את החברה, את הבעיות ואת היישובים.

     

    "לא צריך להסתכל רק על 1.2 מיליארד שקל, כי בזכות ההחלטה למדנו על המצוקה החריפה של מוסדות הציבור ועברנו את ה־120 מבנים שנבנים במגזר, וזה הרבה ביחס למה שהיה לפני כן. למדנו גם שלא מספיק לתת כסף, הכסף לא יוצא, וזה בסוף מה שהציבור רואה. כשנכתוב את החלטה 923 צריך לחשוב איך באותו הכסף מצליחים יותר וגורמים ליותר אנשים ליהנות ממנו. לדעתי ההישג הדרמטי של ההחלטה הוא בתכנון, זו מהפכה ואי אפשר להגיד היום שאין תכנון".

     

    לצד זאת ובמבט אל העתיד אמר דרייפוס, כי יש כוונה להמשיך לשווק לחברה הערבית דירות במסגרת מחיר למשתכן, לחתום על הסכמי גג ופיתוח, ולקדם התחדשות עירונית במרכזי הערים: "התחדשות עירונית זה אירוע מורכב ללא קשר לערבים או יהודים. ללא עזרה של ראשי הרשויות מול הציבור זה לא יעזור ולא יהיה סיכוי. אנו מוכנים לתת כסף לתכנון ולקרקעות משלימות, זה בסוף ענין של אמון. לא יהיה מנוס, במרכז הערים צריך להרוס ולבנות מחדש, זה העתיד". מטרה נוספת של משרד השיכון השנה היא להגדיל את הסיוע לזוגות מעוטי יכולת במגזר הערבי.

     

    באופן מפתיע אף לא אחד מראשי הרשויות הערבים לא התרעם על דבריו של דרייפוס, להפך. התגובות בקרב ראשי הרשויות היו חיוביות, וניכר כי הם רואים במהלך הזדמנות חד־פעמית לקדם את התכנון ביישובים לטובת העשורים הבאים. חלק מראשי הרשויות אף הודו כי חלק מהחסמים שהקשו על מימוש הכספים אינם קשורים למשרד השיכון, אלא ליכולת להתגבר על הזנחה בתשתיות, קושי ארגוני לקדם פרויקטים גדולים וכן היכולת להתמודד מול האוכלוסייה שלא תמיד רואה את התכנון והבנייה בעין יפה.

     

    תזכורת: ביקור בנצרת    (צילום: גלעד כרמלי)

    תזכורת: ביקור בנצרת    (צילום: גלעד כרמלי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "הגישה השתנתה"

    ד"ר קישוע עבדול, מנכ"ל עיריית טירה, אמר בשיחה ל"כלכליסט": "נכון שברמת ההחלטה מדובר בשינוי תפיסה, אבל בפועל רואים קושי לתרגם את ההחלטות לשטח. יש הרבה חסמים שמלווים כל צעד שלנו, לכן אם יש לנו תקציב בפועל אנחנו מתקשים להוציא אותו. הממשלה נותנת לנו תקציבים ביד אחת ופוגעת בנו גם בתקציבים ביד השנייה. אם נותנים לי 3 מיליון שקל, אבל בגלל חוק קמיניץ אני אפסיד 6 מיליון שקל בארנונה, אז מה עשינו בזה?".

     

    מנגד, ראש מועצת ג'לג'וליה דרוויש ראבי הסביר: "הגישה השתנתה אבל עדיין יש הרבה חסמים". לדבריו, קורים כעת דברים שלא היו בעבר: "יש תקציבים לתכנון מראש וזה היה חסם מרכזי אצלנו, וגם ההקצאות לתכנון קרקעות פרטיות והתוספת של מבני ציבור מורגשת בשטח". עוד אמר ראבי, שנכנס לתפקידו לפני שנה, כי השנה הם מתכננים להתחיל בבנייה של 420 יחידות דיור בבנייה רוויה, כולל מוסדות ציבור ושטחים ציבוריים.

     

    ראש המועצה המקומית של פורידיס, אימן מרעי, אמר כי הכיוון נכון והם מנסים לנצל את ההרשאות שניתנו להם ולתרגם אותן לשטח: "אנחנו מחכים גם להחלטות הבאות שיעסקו בשכונות הוותיקות".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים