זה לא קשר לביטחון. זו סתם התנגדות לערבים
מסע הדה-לגיטימציה לממשלת גנץ מסתיר את העובדה שהמשותפת מציבה רק דרישות אזרחיות. צריך להפוך את הערבים משק אגרוף לשותפים
מאז הבחירות הפכה הרשימה המשותפת לשק חבטות בניצוחו של בנימין נתניהו, וככל שנמשך הדיון על הרכבת הממשלה עולה מפלס ההסתה, ההדרה והניכור כלפי כלל האזרחים הערבים. המונח "תומכי טרור" השתלט על השיח הציבורי. השר ישראל כץ העלה את הרף כשאמר "מחבלים בחליפות או תומכי מחבלים בחליפות". הוא התכוון לנציגים הערבים בכנסת, אבל הישראלי הממוצע ממילא לא מבדיל.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
ככל שיצליח נתניהו להשתיל בתודעה הישראלית שהרשימה המשותפת היא האויב של העם היהודי, וכי תמיכתה בהרכבת הממשלה כמוה ככריתת הענף הציוני, ככל שיפחתו סיכויי כחול לבן להרכיב ממשלה - כך יגבר התיעוב כלפי ערבים וכלפי כל מי שינסה לרקום ברית ערבית-יהודית.
ועל אוטובוס ההסתה עולים טרמפיסטים שמוסיפים שמן למדורה הלוהטת. שני הראשונים היו יועז הנדל וצבי האוזר, שני הח"כים מכחול לבן, שמתנגדים לכל ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת. כולל מבחוץ. למקהלה שלהם הצטרפה אורלי לוי-אבקסיס, שלפני הבחירות הכריזה קבל עם ועדה שאין לה בעיה עם תמיכת המשותפת, ואז התהפכה לאחריהן.
טורים נוספים של עו"ד שקיב עלי:
- לטובת הערבים בישראל – בחירות רביעיות
- חוק קמיניץ: המסמר האחרון בארון הקבורה של החברה הערבית
- נתניהו, הציבור הדרוזי לא טיפש. והוא זוכר
- הקשר בין שלטון החמולות להתגברות הפשיעה
מסע הדה-לגיטימציה לא מבוסס על טהרת הדאגה לביטחון ישראל, כפי שמנסה הימין לשווק לציבור, שהרי הרשימה המשותפת הצהירה שוב ושוב שאין בדעתה להיות שותפה בממשלה ואינה תובעת לא תפקידי שרים ולא סגני שרים. כל דרישותיה מתמקדות במישור האזרחי: תקציבים, מאבק באלימות, חוק קמיניץ, הקפאת ההריסות ושוויון - עניינים הרחוקים מכל נושא ביטחוני העלול לכאורה להתנגש עם התווית הבוגדנית שמודבקת לה. ובכל זאת ממשיך הימין לנצל את העצב הרגיש של הציבור היהודי ולמקד את השיח בענייני ביטחון, משפחות שכולות, תמיכה בטרור וכו'.
כחול לבן התחילה את קמפיין הבחירות בחיבוק זהיר לציבור הערבי, אך בהמשך שינתה כיוון כפי שראש הממשלה הכתיב לה ("רוב יהודי"). אלא שאז ניסה דווקא נתניהו להתחנף לקול הערבי, התראיין לכלי תקשורת ערביים וערך כנס בחירות בטמרה שאליו הגיעו עשרות בודדות בלבד של אנשים, מרביתם עסקני ליכוד. למעשה, הוא עשה בעצמו את מה שבגינו הוא תוקף את כחול לבן.
בני גנץ ומפלגתו חייבים לחלץ את עצמם מהמלכודת שאליה נפלו. אסור להם לעצור ואסור שיירתעו מהקולות והצרחות המתוזמרות על ידי נתניהו. יהיה בכך כדי להשפיע לחיוב על השיח הישראלי כלפי המיעוט הערבי. ההמלצה של נציגי בל"ד על גנץ – היא לבדה מהווה שינוי משמעותי בהשוואה להיסטוריה של התנועה שכמה מחבריה עברו על החוק, אחד מהם נס על נפשו לקטאר והשני נכלא.
על כחול לבן לנצל את המומנטום ההיסטורי ולפעול ביתר שאת בכדי להעצים את תחושת השייכות של האזרחים הערבים כלפי המדינה. ככל שתגבר תחושה זו, תתחזק המוטיבציה של החברה הערבית להצעיד את ישראל לעתיד טוב יותר. על כחול לבן להמשיך ולהתאמץ כדי לחזק את מה שנרקם והולך בין ישראל היהודית לבין האזרחים הערבים. אסור שעוולות העבר יעיבו על המשך הדרך.
האוכלוסייה הערבית הוכיחה הלכה למעשה שהיא חפצה להיות חלק מהמרקם החברתי הישראלי ואסור שנאמנותה תמשיך לעמוד מדי יום תחת זכוכית מגדלת. שינוי המגמה שהתרחש בימים האחרונים מסמל שינוי שורשי חיובי, ואסור לתקוע בגלגליו מקלות שיעצרו את המרכבה הדוהרת לקראת ישראל יפה עבור כל אזרחיה.
- מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
