זו בריונות פוליטית. אתם צריכים לצעוד לכנסת
השבוע נוכחנו שאת ראש הממשלה, את יו"ר הכנסת ואת שר המשפטים לא מעניין החוק. כחול לבן ומפלגות הגוש שלה חייבות להתחיל למשול
בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין(צילום: אלכס קולומויסקי)
נתחיל מהסוף. הדבר היחיד ש-61 הח"כים של כחול לבן, ישראל ביתנו, הרשימה המשותפת והעבודה-מרצ צריכים לעשות הבוקר (יום ה'), זה לצעוד אל הכנסת, להתכנס (בכפוף להנחיות משרד הבריאות), לבחור יו"ר חדש ולהקים את ועדות הכנסת. זו מהות הדמוקרטיה, הפוליטיקה והחוק. אין שום סיבה שאל האירוע הזה לא יוזמנו כל 120 חברי הבית. ירצו – יצטרפו ויכבדו את המעמד. לא ירצו – אין חובה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
בשעת משבר בריאותי-כלכלי קשה שכזו, כשהדמוקרטיה תחת מתקפה חסרת מעצורים, מתוזמרת בידי נאשם בפלילים שגרר את המדינה לשלוש מערכות בחירות מיותרות והפסיד, נדרשת לעם כנסת מתפקדת שתפקח על הממשלה ותעזור לנהל את המצב המורכב. במדינות חשובות – ארה"ב, גרמניה, צרפת, בריטניה, דרום קוריאה, איטליה, הולנד וספרד - בתי הנבחרים מתפקדים.
ניתוח משפטי קצר: "חוק יסוד: הכנסת" ותקנון הכנסת מסדירים את פעילות בית הנבחרים, הקמת הוועדות, החלפת היו"ר וכו'. סעיף 20(א) לחוק קובע שהכנסת תבחר מבין חבריה יושב ראש. עד כאן פשוט. בזמן ממשלת מעבר, יו"ר הכנסת היוצאת ממשיך לכהן כיו"ר זמני עד לבחירת יו"ר קבוע. ההיגיון הוא לקיים באופן תקין ורציף את עבודת הכנסת. סעיף 2 (ב) לתקנון הכנסת, קובע שחייבים לבחור את יו"ר הכנסת טרם כינון הממשלה.
אין שום מקום בדין הישראלי שבו נקבע שצריך להקים קואליציה כתנאי לבחירת יו"ר הכנסת. אין גם שום מקום שאומר שליו"ר הכנסת היוצאת או לראש הממשלה מותר להציב תנאים כגון "לא יהיו ראשי ועדות מהרשימה המשותפת" (תחת ממשלתו של נתניהו כיהנה ראשת ועדה מהרשימה המשותפת).
כברכושו הפרטי: אדלשטיין נועל את המליאה (צילום: ערוץ הכנסת)
קשה להאמין, אבל כפי שפורסם בדו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, יולי אדלשטיין עצמו נבחר לתפקיד בטרם נחתמו ההסכמים הקואליציוניים באפריל 2019, ולפני שהוסכם על הרכב הוועדה המסדרת. היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, חיווה דעתו אתמול שבהיעדר הסכמה על הרכב הוועדה המסדרת, יש להעלות זאת להצבעה בכנסת. עוד ציין, כי יש חובה חוקתית להקים את הוועדה המסדרת מוקדם ככל האפשר, בייחוד בשעת משבר כזו, כאשר על הכנסת לאשר את תקנות החירום שעליהן מחליטה הממשלה.
ואולם, את אדלשטיין ובנימין נתניהו לא מעניין החוק. הנה היבול של השבוע האחרון בלבד: שר המשפטים התקין תקנות חירום על דעת עצמו וסגר את בתי המשפט; ראש הממשלה עקף את ועדת החוץ והביטחון והפעיל אמצעי מעקב פולשניים אחר אזרחים בידי שב"כ, ויו"ר הכנסת נוהג בכנסת כברכושו הפרטי, מסרב לאפשר את החלפתו, או את הקמת ועדות הכנסת. אל מול הבריונות הפוליטית הזו נדרשת פעולה נחושה, חוקית ואסרטיבית.
טבעי שבימים אלה הציבור מוטרד פחות מחומרת המעשים הללו. אבל האחריות לעתיד הדמוקרטיה הישראלית ולביטחון הלאומי מוטלת על כתפי מנהיגי כחול לבן ושותפיהם. עליהם לקבוע עובדות בשטח ולשנות את סדר היום באופן שקוף, הגון וחוקי.
פיתחו את הכנסת. התחילו למשול. סייעו לטיפול בעת חירום זו. בתקווה שנבריא ממשבר הנגיף ונתחיל יחדיו להבריא את החברה הישראלית. רוב העם בחר בכם בדיוק לשם כך.
- גלעד שר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS וחבר הנהלת עתיד כחול לבן ומכון מולד. ש"י אגמון הוא עמית מחקר במכון מולד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
גלעד שר וש"י אגמון
צילום: שחר תמיר
מומלצים
