שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: עידו ארז , מוטי קמחי, shutterstock

    איך לעזאזל מתמודדים עם מיליון מובטלים

    משבר הקורונה הוא החמור ביותר מבחינת שוק התעסוקה הישראלי, כאשר תוך 3 שבועות מספר הבלתי מועסקים במדינה שולש. כל ענפי המשק נפגעו בעוצמה ובתי עסק בכל רחבי הארץ נסגרו - מצב שלא קרה גם במלחמות. למה המדינה צריכה להגדיל דרמטית את הסיוע ומתי אפשר לצפות להתאוששות?

     

    צפו: ראיון עם מנכ"ל שירות התעסוקה באולפן ynet    (צילום: שמוליק דודפור)

    צפו: ראיון עם מנכ"ל שירות התעסוקה באולפן ynet    (צילום: שמוליק דודפור)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לפני פחות מחצי שנה, בחודש נובמבר האחרון, פורסם שהאבטלה בישראל נמצאת בשפל של 40 שנה עם 140 אלף מובטלים בלבד. שיעור האבטלה עמד אז על 3.4%, נתון שנרשם בפעם האחרונה בשנת 1978. היום זו כבר היסטוריה רחוקה. שוק העבודה הישראלי סגר את השבוע הגרוע בתולדותיו מאז הקמת המדינה, כאשר תוך שלושה שבועות מספר הבלתי מועסקים שילש את עצמו. בתוך יממה נרשמו כ-95 אלף איש דורשי עבודה בשירות התעסוקה, 330 אלף מתחילת החודש.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו  

     

    מוופלים עד תבלינים: מפעלי המזון יוגדרו חיוניים

    פניציה דורשת 30 מיליון שקל מהמדינה: "בלי סיוע המפעל ייסגר תוך ימים"

    הקורונה: ההזדמנות של היצרנים

     

    סגירת חלק גדול מהפעילות במשק בעקבות משבר נגיף הקורונה גרמה לגל אדיר של פיטורים או הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום. 86% מהנרשמים הם אנשים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת). אתמול (ו') עמד מספר המובטלים על 476,700 איש שנרשמו לשירות התעסוקה, ומנכ"ל שירות התעסוקה העריך באולפן ynet כי המספר יגיע למיליון - רבע מעובדי המשק.

      (צילום: חיים הורנשטיין )
    המשבר משפיע על שוק התעסוקה כולו(צילום: חיים הורנשטיין )
      

    המשק הישראלי ידע בעבר משברים ותקופות קשות של אבטלה בשיעור דו ספרתי, אבל אף משבר לא גרם למספר גדול כל כך של אנשים שנותרו ללא פרנסה בפרק זמן כה קצר. מבדיקה שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה שהמשבר הקשה ביותר עמו התמודד המשק הישראלי ב-20 השנים האחרונות היה המשבר ב-2001. ישראל התמודדה אז עם שילוב קטלני של האינתיפאדה השנייה, התפוצצות בועת הדוט.קום (שהביאה למשבר עמוק בענף ההיי-טק) ועם אסון התאומים בארה"ב, שהשפיע על הכלכלה העולמית. מספר המובטלים גדל ב-53 אלף ב-2001, ובסך הכל ב-74 אלף במשך שלוש שנים, עד שיצא המשק מהמיתון.

     

    המשבר האחרון עמו התמודדנו היה המשבר הפיננסי ב-2008. זה היה משבר עולמי קשה, אך ישראל נפגעה בו במידה מוגבלת ביחס למדינות אחרות בעולם. במשבר הזה במשך תשעה חודשים גדלה כמות המובטלים ב-64 אלף, עד שהמשק החל להתאושש. "זה משבר התעסוקה הכי גדול שישראל ידעה. בדרך כלל משברים תוקפים ענף ספציפי, ויש לזה גם גלי הדף לענפים נוספים. מקרה שבו נסגרו מגוון של ענפים בבת אחת הוא חסר תקדים. גם באף מלחמה לא היה מצב שהמשק הושבת ככה. תמיד המשכנו לעבוד, גם אם מצומצם יותר", אומרת הכלכלנית דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

      ()

     

    נקודת פתיחה טובה

    הכלכלה הישראלית עברה שינוי בעשורים האחרונים, והפכה להיות מוטה לפעילות בתחום השירותים, ולכן הנזק במשבר הנוכחי כה דרמטי, שכן מרבית השירותים (מסעדות, בידור, ספורט, תיירות וכדומה) פשוט נסגרו. על אף הנתונים המדאיגים, ניתן לשאוב אופטימיות מהמצב ההתחלתי של המשק הישראלי במשבר.

     

    "נכנסנו למצב זה בנקודת פתיחה מהטובות בעולם. שיעור האבטלה בישראל ערב המשבר עמד על כ-3%, שמשמעותו משק בתעסוקה מלאה וכמעט ללא מובטלים, למעט מחפשי עבודה טבעיים שיהיו קיימים תמיד. יחס החוב תוצר עומד על כ-60%, ומספק יכולת להתמודד עם חריגה מיעד הגירעון לתקופת המשבר ללא כניסה לסחרור", אומרת אבירם-ניצן. 

    Daphna Aviram-Nitzan  (Photo: IDI)
    "נכנסנו למצב הזה בנקודת פתיחה טובה". אבירם-ניצן(Photo: IDI)

    נקודה חיובית נוספת היא שמרבית הנרשמים לקבלת דמי אבטלה (86%) הם עובדים שהוצאו לחל"ת, מה שמעיד על כך שהמעסיקים מתכוונים להעסיק בחזרה את אותם העובדים לאחר ששיתוק המשק יסתיים. יחד עם זאת, בשירות התעסוקה מעריכים שלפחות 20% מהעובדים שהוצאו לחל"ת, שהם 80 אלף איש, לא יחזרו למקום עבודתם ויפוטרו.

     

    "אנו רואים במשבר הזה שימוש יצירתי בנושא החופשה ללא תשלום, שלא ראינו במשברים קודמים", אומרת פול צוקר, מנכ"לית חברת ההשמה נישה מקבוצת דנאל. "ככה מצד אחד מאפשרים לעובדים לקבל דמי אבטלה מהיום הראשון, וגם נתנו פתרון יצירתי למעסיקים כדי למנוע מהם לפטר. זה פתרון שהוא גם יותר מרגיע גם מבחינת המורל".

     

    יחד עם זאת, צוקר מדגישה שמדובר בפתרון חדש יחסית ושמעסיקים צריכים ללמוד את הנושא ולהתייעץ עם גורמים משפטיים. זאת מאחר שיש הרבה סוגיות, כגון היכולת להוציא לחל"ת נשים בהיריון או כאלו שחזרו מחופשת לידה, וגם האם לאפשר לעובד להמשיך ליהנות מתנאים נלווים כמו רכב וטלפון נייד. "יש דברים שהם חלק מהחוק וחלק להחלטת המעסיק", אומרת צוקר.

    פול צוקר (צילום: יח
    פול צוקר(צילום: יח"צ)

     

    להערכתך, העובדים שהוצאו לחל"ת יוחזרו, או שזו רק תחנת מעבר בדרך לפיטורים?

     

    "זו שאלת מיליון הדולר. הפרמטר המרכזי שיקבע את זה הוא כמה זמן יימשך הקיפאון. ככל שהוא יימשך יותר זמן ההתאוששות תהיה איטית יותר, ויותר עובדים שהוצאו לחופשה יהפכו למובטלים. צריך לזכור שפיטורים גם עולים כסף למעסיק, ולאחר המשבר הוא יצטרך לשלם על גיוס עובדים חדשים והכשרתם. לכן, אני חושבת שכרגע המעסיקים מנסים לדחות את גלי הפיטורים לאחר פסח".

     

    עוד היא מוסיפה שצפויים הבדלים בין הענפים השונים: "יש עסקים שביום שיופסקו המגבלות, הם יחזרו לפעילות לעבודה רגילה כמו מסעדות, שבטח תהיה עליהן התנפלות. לעומת זאת, יש עסקים שהחזרה שלהם לשגרה תהיה ארוכה יותר כי גם הליכי המכירה ארוכים יותר, ואז מעסיקים שחייבים לקצץ בהוצאות ייאלצו לפטר חלק מהעובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום". 

    קונים עם מסכות שוק מחנה יהודה ירושלים נגיף קורונה (צילום: AFP)
    קונים עם מסכות בשוק מחנה יהודה, בטרם נסגר. הצפי של שירות התעסוקה: מיליון מובטלים

    המשבר משפיע על שוק התעסוקה כולו, ולא רק על העובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת, מזכירה צוקר. "יש עובדים שהיו אמורים להתחיל לעבוד בחודש מארס, אבל אין מי שיחפוף אותם, אז או שהם הוצאו ישר לחל"ת או שנדחה להם מועד תחילת העבודה", היא אומרת. "חברות לא עצרו לחלוטין את הליכי הגיוס כי הן חושבות על היום שאחרי, אבל הן כן יותר בוררות גיוסים. אנחנו גם רואים הרבה מועמדים שרצו לעבור מקום עבודה ועכשיו מעדיפים שלא לזוז, כי יותר חשוב להם שהם נמצאים במקום עבודה יציב מאשר שביעות הרצון שלהם ממקום עבודתם", היא מוסיפה.

     

    המדינה חייבת לסייע

    כאמור, עומק המשבר התעסוקתי תלוי במשך הקיפאון. לדברי ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, יש שני תרחישים: "בתרחיש האופטימי במחצית השנייה של 2020 יש חזרה לשגרה. בשלב זה תהיה עלייה משמעותית בפעילות במשק והנטייה לפטר תהיה נמוכה. אולי ילכו לכיוון הארכת החל"ת לחלק מהעובדים או צמצום אחוזי משרה עד להתייצבות. בתרחיש הזה שיעור האבטלה הממוצע ל-2020 יעמוד על 4.4%, ובשיא יגיע למעל 5%, כשזה אומר 350 אלף מובטלים בשיא.

     

    "הבעיות הגדולות מתחילות בתרחיש הפסימי, שלפיו לא מצליחים להשתלט על הנגיף. צריך לחכות שנה עד שיצליחו לפתח חיסון, ואז כל 2020 תהיה ברמה כזאת או אחרת של סגר וירידה בפעילות. בתרחיש הזה ההתאוששות מתחילה רק ברבעון השני של 2021, ואז האבטלה תעמוד בממוצע על 5.8% בשנה, ותגיע בשיאה ל-7%, כלומר 450 אלף מובטלים".

     

    גם אם יקרה התרחיש האופטימי יותר, יש כמעט תמימות דעים שעד שהמשק יחזור לפעילות סדירה, הממשלה חייבת לסייע לעובדים ולעסקים שנפגעו, והרבה יותר מהצעדים שהוכרזו עד כה. "בניו-זילנד הכריזו השבוע על סיוע לסקטור ולמשקי בית בהיקף של 4% תוצר. במונחים של המשק הישראלי מדובר ביותר מ-60 מיליארד שקל, בעוד בארץ מדברים על סיוע הרבה יותר קטן, וגם לא כולו כספי - חלק בערבויות" אומר בפמן. 

    ד
    "הבעיות הגדולות מתחילות בתרחיש הפסימי". ד"ר גיל בפמן(צילום: עמית שעל)

    סיוע מסיבי שכזה היה בעבר בישראל בתקופות מלחמה, מזכיר בפמן, למשל במלחמת לבנון השנייה, אז העסקים בצפון פוצו משמעותית. "הלקח מהמשבר הכלכלי העולמי הוא שיש לפעול במהירות ובגדול", הוא מתריע. "אולם, בעיה אחת שעלולה להתעורר היא שהציבור עשוי שלא 'לבזבז כסף' שהמדינה תעניק מכיוון שרמת האמון חלשה. הדאגה הגדולה יותר היא אם ממשלות יכולות לתת מיידית את הסיוע באופן יעיל לכל המקומות בו הוא נדרש. ללא סיוע כזה עסקים רבים, קטנים ובינוניים, יצליחו לשרוד רק כמה שבועות לפני שייקלעו לבעיות תזרים קריטיות, מה שיכול להוביל להתמוטטות, ויכניס עובדים שהוצאו לחל"ת למעגל המורכב של מחפשי עבודה".

     

    אחת הסוגיות בנושא הסיוע היא דמי האבטלה. בכל שנת 2017 עמד היקף תשלומי דמי האבטלה על 3.2 מיליארד שקל. כעת ההערכות הן שרק במארס הוא יגיע למיליארד שקל, ובהמשך אף ל-3-2 מיליארד שקל בחודש. אמנם נעשו הקלות השבוע כמו קיצור תקופת הזכאות לדמי אבטלה (עבודה במשך חצי שנה במקום שנה) והארכת תקופת הסיוע למובטלים ותיקים, אבל יש צריך לזכור שדמי האבטלה מהווים לרוב הכנסה הנמוכה בעשרות אחוזים לעומת ההכנסה של אותם עובדים. בנוסף, עצמאים ועובדים מעל גיל 67 לא זכאים לדמי אבטלה. הסיוע המרכזי (והיקר) שהמדינה צריכה לעשות הוא שיפור דרמטי וזמני בתשלומים.

     

    "קבלת דמי אבטלה משמעותה ירידה של כ-40% בהכנסת העובדים ביחס לחודש האחרון בו הועסקו, משמעות קטסטרופלית. הממשלה יכולה לסייע לחלשים ביותר ולמשק כולו בכך שתשלם דמי אבטלה מוגדלים בגובה השכר הקודם למובטלים או הנמצאים בחל"ת", אומר יובל אופק שני, מרצה לכלכלה באוניברסיטת חיפה ועמית בתוכנית "דרך" של קרן כצנלסון.

     

    הוא מציין שהכלכלנים אלן אורבך ויורי גורודנישנקו מאוניברסיטת ברקלי חקרו את השפעת ההוצאה הממשלתית על התוצר המקומי במדינות שונות ובתקופות שונות. הם מצאו שבתקופת משבר כלכלי, כל דולר שמוציאה הממשלה יגדיל את התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) בדולר וחצי עד שני דולר. "66 אגורות מכל שקל שתשלם הממשלה לעובדים, יחזור אליה במסים שייגבו מהגידול הכולל בפעילות הכלכלית. גם אם בפועל היקף המסים יהיה נמוך יותר מהערכה זו, המחיר של היעדר מעשה יהיה גבוה בהרבה", הוא מוסיף.

     

    ונסיים בקצת אופטימיות: המספרים אמנם קודרים, אבל ההערכות הן שכאשר הנגיף יהיה מאחורינו, הכלכלה תחזור לפעילות תקינה. "העולם ובמיוחד המשק הישראלי יודע להתרומם מהר, ויהיה זינוק בפעילות. הכלכלה לא נמחקה, אלא הוקפאה", אומרת אבירם-ניצן. "זה לא מקרה שבו הכלכלה נכנסה למשבר כי היא התנהלה גרוע ונכנסה לחובות, או איבדה את כושר התחרות שלה. יחד עם זאת, השאלה כמה מהר נתאושש תלויה בממשלה ובנכונות שלה כבר עכשיו לסייע לעסקים ולמשקי הבית לצלוח את התקופה הזו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חיים הורנשטיין
    גל אדיר של פיטורים. לשכת התעסוקה
    צילום: חיים הורנשטיין
    מומלצים