טור דעה: "זו תקופה למעשים טובים, ולא לניצול"
חברת השליחויות הפינית "וולט", שצבעה בשנתיים האחרונות את רחובות גוש דן בשליחיה הכחולים, מחזיקה כרגע במכונת הנשמה לענף המסעדנות. וכמה היא מבקשת עליה? הרבה מעבר למה שמסעדות יכולות לשלם
איך אפשר לעשוק מישהו שזקוק למכונת הנשמה? אם יהיה לכם ביד מכשיר מציל חיים, ומולכם אדם שזקוק לו כדי לא למות, בכמה תמכרו? הרי הוא יקנה מכם, לא חשוב באיזה מחיר תנקבו. אבל מה עם המוסר? יש לו מקום במשוואה קפיטליסטית? אלו ימים מסובכים ומפחידים וזה לא הזמן לניצול. ל''וולט'' יש ביד מכשיר הנשמה, והיא יודעת שהמסעדנים נאבקים בשביל כל חלקיק חמצן.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אתכם:
- אוכל הביתה: המסעדות שיגיעו עד אליכם
מחיר של מנה במסעדה מתחלק באופן גס לשלושה: שליש הולך על עלות חומרי הגלם, שליש נוסף על עלות כוח האדם, ומהשליש האחרון משלמים את שכר הדירה, המיסים, החשבונות, הפיתוח, הבלת"מים. מה שנשאר בסוף מהשליש האחרון, אחרי כל אלה, זה הרווח. או יותר נכון "שולי הרווח". ובישראל אלו שוליים צרים ביותר. עכשיו, מה קורה כשחברת המשלוחים דורשת מכם עוד כ־30 אחוז מהמחיר לעצמה? מה שקורה זה שהמתמטיקה קורסת, ואיתה גם הענף כולו.
דיברתי עם עשרות מסעדנים. כבר הרבה זמן שוולט גובה מהלקוח המזמין 10־12 שקלים עבור משלוח, ומהמסעדה עוד 25־30 אחוזים + מע"מ מגובה העסקה. בימים כתיקונם מסעדות מסוימות יכולות לסבול את זה איכשהו. הן ירוויחו על העסקה מעט במקרה הטוב או יפסידו מעט במקרה היותר ריאלי. אבל זה שווה להן, כדי שאנשים יזכרו אותן גם כשהם אוכלים בבית. אבל אלו ממש לא ימים כתיקונם.
המצב הזה מזכיר במידה מסוימת את שערוריית מזרקי האפיפן בארצות הברית, הנמכרים היום ב־600 דולר ליחידה (עלות החומר: 1 דולר) ונחשבים לטיפול מציל חיים לסובלים מאלרגיה קשה. אם תשאל הורה לילד אלרגי, הוא יגיד לך שהוא שמח שהמזרק קיים. ברור. אבל נואשות של הורה היא הצדקה ללפות אותו בצוואר? לפחות במקרה של האפיפן אושרה לאחרונה תביעה ייצוגית פדרלית נגד העלאת המחיר הצינית הזאת מול קהל נואש.
בימים מורכבים כאלה, נדמה שכל אחד צריך עכשיו לחשוב איך הוא שומר לא רק על עצמו אלא גם על המשק שלנו. כל כך הרבה עסקים נרתמים, ולמרות הזמנים הקשים מוצאים דרכים לעזור ולהרים את מי שצריך על הרגליים. זה לא זמן לניצול, אלא זמן לחשבון נפש. מהבירור שעשיתי, לאור המצב," וולט" הסכימו לשנות מעט את תנאי ההתקשרות עם המסעדנים אבל לא את העמלה המשוגעת שהם גובים. האם ייתכן שבוולט לא לוקחים בחשבון שנדרשת פה התחשבות משמעותית, אחרת ימותו להם הלקוחות?
ואולי זה הזמן שסטרטאפיסטים בעלי רצון טוב יחברו בין מובטלים רבים שצריכים הכנסה זמנית לגופים ‑ לא רק בתחום האוכל ‑ שצריכים מערך משלוחים כדי להתקיים. זאת תקופה למעשים טובים. לשלוח לחם על פני המים, ובמקרה הזה אולי בבוא היום הוא יחזור אליכם כפוקצ'ה.
לפנייה לכתב/ת 
