אז והיום: 2020 לא שונה מאוד מ-1918
למרות 100 שנה של קדמה מדעית, השפעת הספרדית דומה להפליא למגפת הקורונה. בלי חיסון, גם היום אנו מסתפקים במסכות והסגרים. ההמלצות הרפואיות, ההבטחות וגם המחדלים – לא מאוד שונים
למרות מאה שנים של התפתחות במדע, שנת 2020 נראית דומה מאוד ל-1918.
משבר הקורונה – עוד מהעולם:
בגלל הנגיף: המהגרים שתקועים באמצע שום מקום
הרוסים כועסים, והתמיכה בפוטין נחלשת
יאכטות, יין ומטוסים פרטיים: כך מתבודדים העשירים
האמריקנים יוצאים לצוד – שיהיה אוכל בבידוד
במאה הקודמת התחוללה מגפה שכונתה בטעות בשם "השפעת הספרדית" (אף שלא החלה בספרד) ובמאה הנוכחית מתחוללת מגפה שכונתה גם היא בשם הלא-מדויק-במיוחד "מגפת הקורונה" (שכן מדובר בשמה של משפחת נגיפים שעמה נמנה הנגיף הספציפי שגורם למחלה, SARS-CoV-2).
בשנים שבין שתי המגפות, העולם למד על עצם קיומם של נגיפים, ריפא מחלות מידבקות, ראה התקדמות רבה בפיתוח חיסונים, פיתח דרכי התקשרויות מיידיות ויצר מערכות בריאות ציבוריות מודרניות ומתוחכמות.
ולמרות זאת, הנה אנחנו שוב – עוטים מסכות בלי פתרון של ממש. עדיין לא הצלחנו למחוץ את המחלה הערמומית הזו – שניתן להימנע ממנה – לפחות לא לפני שמאות אלפים כבר מתו.
כמו ב-1918, אנשים שוב משמיעים הבטחות חלולות שמנוגדות למציאות של בתי חולים ובתי קברות שמתמלאים וחשבונות בנק שמתרוקנים.
השיטה העתיקה של הסגר חזרה. גם השרלטנות חזרה. ב-1918 אמרו למרוח בצלים על החזה, כיום מציע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להזריק חומרי חיטוי לחולים – תוך שהוא מעורר קריאות השתאות ולעג, ובמהרה טוען שזו בכלל הייתה בדיחה.
ב-1918 לאיש לא היה חיסון, טיפול או תרופה לשפעת הגדולה שהשתוללה ברחבי העולם וגבתה את חייהם של יותר מ-50 מיליון בני אדם. גם כעת לאיש אין חיסון או תרופה של ממש לנגיף הקורונה החדש.
המדע המודרני הצליח לזהות במהירות את הנגיף הזה, מיפה את הקוד הגנטי שלו ופיתח ערכות בדיקה לאבחון אנשים שנדבקו בו, תוך שימוש בידע שלאיש לא היה ב-1918. יכולות אלו העניקו סיכוי להקדים את הנגיף ולהימנע ממנו – לפחות במדינות שידעו לפתח במהירות ערכות בדיקה ולהשתמש בהן. אך לא כולן עשו זאת, כמו ארה"ב למשל.
אבל עדיין, השיטות להימנע מהידבקות והדרכים להתנהג כשהדבר קורה, לא השתנו רבות. גם אז וגם היום, נשיאי ארה"ב לא התייחסו ברצינות מספקת לאיום הנשקף מהמחלה בשלבים הראשונים של המשבר.
רגע לפני שהנגיף החל להתפשט בעוצמה בארה"ב, הנשיא טראמפ כמעט והכריז על ניצחון. וגם לאחר מכן הוא המשיך לספק רצף של מידע שגוי. הנשיא האמריקני בתקופת השפעת הספרדית, וודרו ווילסון, כשל בכך שבעיקר שמר על שתיקה לאורך המשבר.
לפי ההיסטוריונים, ווילסון לא דיבר אפילו פעם אחת בפומבי על המחלה שהמיתה המוני אמריקנים. זאת למרות שהוא בעצמו נדבק באותו נגיף. במקום זאת, הם אומרים, ווילסון התמקד במאבק המקביל שניהלה אז ארה"ב – מלחמת העולם הראשונה – "כמו כלב עם עצם", כפי שמתאר זאת ג'ון מ. בארי, מחבר הספר "השפעת הגדולה".
לא ברור בדיוק מה היה המקור של מגפת השפעת הספרדית, כשההערכות נעות מקנזס שבארה"ב ועד סין. אבל כבר באותן שנים היה ברור לפקידים בממשל האמריקני שהנגיף ההוא לא הגיע במקור מספרד.
השם "השפעת הספרדית" ניתן למגפה רק בשל העובדה ששם התקשורת החופשית דיווחה בלי הגבלה על ההרס שחוללה המחלה בתחילת 1918, בעוד ממשלות וכלי תקשורת מגויסים במדינות אחרות שהיו שקועות אז במלחמה הגדולה – ארה"ב ביניהן – המעיטו בדיווחיהם על המגפה, בתקופה של לאומניות, צנזורה והכחשה.
כמו המחלה הנוכחית (COVID-19), גם השפעת ב-1918 נגרמה על-ידי נגיף שתוקף את דרכי הנשימה ואשר קפץ לבני אדם מבעלי חיים. לפי ההיסטוריון ג'ון בארי, הנגיף מלפני מאה שנה עבר מבני אדם לבני אדם באותן דרכים שבהן עובר הנגיף הנוכחי. אמצעי הבלימה שאותם נקטו הרשויות – ריחוק חברתי, שטיפה תכופה של הידיים ועטיית מסכות – זהים, אז והיום.
העצות הרפואיות שניתנו אז יכולות להיות מתאימות פחות או יותר גם לתקופה הנוכחית. "אם חליתם, תישארו בבית, תנוחו במיטה, תתחממו, תשתו משקאות חמים ותישארו שקטים עד אשר התסמינים יחלפו", אמר ב-1918 ד"ר ג'ון היל רוברטסון, נציב הבריאות של העיר שיקגו באותם ימים. "ואז תמשיכו לשמור על זהירות, בגלל שהסכנה הגדולה יותר היא דלקת ריאות או מחלה דומה אחרת לאחר שהשפעת נעלמת".
אבל עדיין, ישנם הבדלים משמעותיים בין הנגיף של 1918 והנגיף של 2020. בניגוד למחלה הנוכחית, השפעת הספרדית הייתה מסוכנת במיוחד עבור אנשים בגיל 20 עד 40 – באופן פרדוקסלי בגלל המערכת החיסונית החזקה שלהם.
כשאנשים בקבוצות הגילאים הללו נדבקו, הנוגדנים בגוף שלהם תקפו את הנגיף כמו החיילים שנשפכו מהתעלות בשדות המוות של אירופה במלחמת העולם הראשונה. "המערכת החיסונית ירתה את כל מה שהיה לה על הנגיף הזה", אמר בארי. "שדה הקרב היה הריאות. והריאות הושמדו בקרב הזה".
את המחלה הפיצו ברחבי העולם החיילים שלחמו בשדות הקרב באירופה. החיילים בארה"ב שהגיעו לאירופה התקבצו קודם בהמוניהם בבסיסים בארה"ב, הפליגו משם בספינות עמוסות לאירופה ושם לחמו בתעלות אחד לצד השני – ולאחר מכן, מי ששרד לפחות, חזר הביתה בתרועת ניצחון אמנם, אך חלקם גם עם הנגיף. באותה מידה, השפעת הספרדית הייתה יכולה להיקרא גם השפעת של הצבא האמריקני, או לצורך העניין גם השפעת הגרמנית או השפעת הבריטית.
בין אלו שמתו באותה מגפה היה פרידריך טראמפ, סבו של נשיא ארה"ב הנוכחי. בין אלו שנדבקו אך החלימו היו מנהיגיה של בריטניה וגרמניה באותה עת, וכאמור גם נשיא ארה"ב. גם מלכי ספרד ובריטניה נדבקו אז בשפעת הספרדית, ועמם נשיא ארה"ב לעתיד פרנקלין רוזוולט, שאז היה עוזר של שר הצי האמריקני.
אבל המגפה גבתה מחיר כבד הרבה יותר בקרב "פשוטי העם" והעניים, שהצטופפו בבתי מגורים ובסדנאות יזע. לא כולם יכלו לציית להמלצתו של הרופא הראשי בארה"ב ב-1918, רופרט בלו: "הימנעו מהתקהלויות וממקומות צפופים כמה שיותר... אי אפשר להמעיט בערכו של אוויר צח באמצעות חלונות פתוחים... עשו כל מאמץ לנשום כמה שיותר אוויר טרי".
ההערכות הן שבאותה מגפה מתו 675,000 אמריקנים, וברחבי העולם כאמור עשרות מיליונים. ההערכה היא ששליש מכל האנושות באותה עת נדבקו בנגיף ההוא.
לפנייה לכתב/ת 
