שתף קטע נבחר
צילום: טל שחר, רויטרס

הציבור הישראלי יושב בסיר, והמים מתחממים

קודם מעכו מיליונים תחת סגר, אחר כך הציעו להם פיצוי מעליב ולבסוף ירקו בפרצופם עם ממשלת השקר והניפוח. לפני 3,000 שנה זה לא נגמר טוב

 

הפגנת העצמאים בחיפה ()
הפגנת העצמאים בחיפה

ממשלה תושבע היום (א'). אי"ה. כל ח"כ רביעי יהיה שר, פלוס מינוס שני ראשי ממשלה, ואין לדעת עדיין מה יהיה מספר סגני השרים וראשי הוועדות שחשיבותם לא נופלת ואולי עולה. כשרובו המוחלט של הגוף המחוקק הופך לרשות המבצעת, מתמוסס משהו בהפרדת הרשויות ואיתו חלק מהדמוקרטיה המתבססת על העיקרון הזה. רוחות הסערה כבר פה. מסיכות שתלויות על אוזני האזרחים או מרוחות על סנטריהם משוות להם מראה עגמומי ומטופש כשהן רועדות ברוח, מגלות את פני מי שרומו על ידי נבחריהם.

 

 

לא כל האשמה מוטלת על הפוליטיקאים. הח"כים אמנם מחוקקים והשרים קובעים, אבל על היישום בפועל של נהלים דרקוניים, הפחדת אזרחים ומעיכתם, אחראים גם פקידים: משה בר סימן טוב ממשרד הבריאות ושי באב"ד מהאוצר, שיחד קורעים את הצורה למיליון ומשהו מובטלים והאל יודע לכמה עצמאים ממוטטים; ממלא מקום מפכ"ל המשטרה שהורה לשוטריו להילחם במפגינים; ראש שב"כ שהסכים שפקודיו יעקבו אחרי פלוני או אלמונית ובכירי מל"ל שמתכוננים לדיכוי מרי אזרחי.

 

קרה פה היפוך תפקידים. דמוקרטיה היא לא רק בחירות פעם בארבע שנים או ארבע פעמים בשנה. היא לא רק אומנות האפשר והיא לא רק מתן השלטון לנבחרים. דמוקרטיה אומרת שכולנו שווים - מאחרון הדחויים ועד ראשון הנערצים. הנשיא הוא האזרח הראשון, ראש הממשלה והצל שלו במקומות 2 ו-3, וכן הלאה. אבל הם ממוספרים בשורה, לא בטור אנכי.

 

ודמוקרטיה אומרת שחברי הכנסת וחברי הממשלה וראשי הוועדות בכנסת הם שליחי ציבור. אנחנו משלמים להם לעבוד, לנהל, להגן, לזון ולדאוג ליום סערה, לקחת את כספי המסים שלנו ולהשתמש בהם למטרות ראויות, ולא להתנפל על מה ששמרנו ליום סגריר כעדת חזירים מורעבת.

 

גם הפקידים, כל הברסימנטובים והבאב"דים וממלאי מקום המפכ"לים וראשי שב"כ, גם הם מקבלים את משכורתם מאיתנו. גם הם, דה-פקטו, עובדים אצלנו. אנחנו המדינה. העם, הדמוס שבדמוקרטיה. לא אנחנו חייבים לשלטון ופקידיו. השלטון ופקידיו חייבים לנו.

 

אז מה זאת אומרת 3,000 שקל בפעימה ראשונה, 6,000 בשנייה ו-1,250 בפעימה שלישית? מה אמור לעשות עם המעות האלה בעל עסק שצריך להתרומם מהקרשים, לפרנס משפחה, לשלם לעובדים ולספקים? לאן הוא יוליך את חוסר האונים?

מתבשל פה משהו. ראשי הממשלה, השרים המיותרים והפקידים מעלים את גובה הלהבות והמים רותחים אט אט. כשהם מפירים את החוזה מול האזרחים באופן מזלזל ומעליב, כשהם מתחלקים בעושר שאנחנו מייצרים כבר עשרות שנים, התוצאה תהיה העמקת השבר וליבוי ההפגנות בואכה מרד מסים.

 

כשסוגרים את המשק, מפחידים, מאיימים, גורמים לחיסול עסקים ופיטורים המוניים, משיתים קנסות ללא רחם, מציבים מצלמות ברחובות, רודפים אזרחים, מה הפלא שאנחנו רותחים?

 

חברי ממשלת השקר והניפוח שתקום או לא היום, חיים מהכסף שאנחנו משלמים לביטוח לאומי, למס הכנסה, למע"מ, לבלו על הדלק. ואם המדינה, זאת אומרת אנחנו, מגיעים לפת לחם, למה שנמשיך לשלם את משכורות העתק של ראש הממשלה הדו-ראשי, של עשרות השרים, ראשי הוועדות ושל הפקידים שמתקמצנים עלינו ביום סגריר, בורחים ברגעים אלו אחד אחרי השני מהספינה הטובעת?

 

היה כבר סיפור כזה כאן. זה נגמר בפירוק הממלכה ליהודה וישראל.

 

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים