שתף קטע נבחר

צילום: AFP

הקורונה מכה בעניי ברזיל: היהודים התגייסו לסייע

בני משפחת פסטרנק הפכו את הקונדיטוריה שלהם ברסיפה לבית תמחוי; הרב ז'ילברטו ונטורה מסאו פאולו מפעיל ארגון צדקה בפאבלות - ובני האנוסים מחלקים חבילות מזון בברזיליה: עשרות ארגוני סיוע יהודיים התגייסו לטובת תושבי ברזיל מוכת הקורונה

רבקה פסטרנק בת ה-23 והוריה תכננו לחגוג את יום הולדתה במסעדת הסושי האהובה עליהם, בבואה ויאז'ם, פרבר בעיר הולדתה רסיפה שבברזיל. כללי הריחוק שהביא עימו נגיף הקורונה, חייבו את מסעדת הסושי שלהם לצמצם את מספר הסועדים - ולכן נאלצו בני משפחת פסטרנק לחכות בחוץ לשולחן פנוי.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>

 

קבצן חסר בית ניגש למשפחה וביקש מעט לחם ומים לשתייה. האיש הסביר שנהג לישון בנוחות יחסית על החוף, אלא שכל חופי ברזיל - שם יש ברזים עם מי שתייה נקיים יחסית - נסגרו כדי למנוע את התפשטות המגפה. לכן הוא נאלץ לישון ברחוב, שם הופכים חסרי בית מבוגרים כמותו לטרף קל עבור דרי רחוב צעירים יותר. "סילקו אותו מהמסעדה לפני שהוא אפילו הספיק להתקרב אלינו", משחזרת פסטרנק. "התייחסו אליו כאילו הוא היה זבל".

 

קיראו עוד בערוץ היהדות:

 

לדבריה, המפגש המחיש לפסטרנק עד כמה היא פריבילגית, "אבל זה גם חשף אותי להיבטים של מציאות החיים עבור רבים אחרים, אנשים שמעולם לא הבאנו בחשבון, אנשים שלא רואים בחדשות", היא מוסיפה.

 

כשחזרו הביתה, החליטו בני משפחת פסטרנק להפוך את חנות הממתקים והקונדיטוריה המשפחתית שלהם,Doce de Comer, לבית תמחוי. עובדי החנות הפכו לטבחים ואורזים, ואמה של פסטרנק, לוסיאנה, גייסה את חברותיה היהודיות מהסניף המקומי של ארגון הנשים "נעמת", לסייע במלאכה. מאז, כתריסר מחברות הקבוצה, עם נשים נוספות מהקהילה היהודית ברסיפה, מבשלות כ-400 ארוחות בשבוע בחנות של משפחת פסטרנק, ומחלקות אותן בפאבלות, שכונות העוני של העיר.

 

מאז פרוץ הקורונה: פעילויות צדקה יהודיות

ההתארגנות הזו שנוצרה מתוך הקהילה היא רק אחת מעשרות פעילויות צדקה שיזמו יהודים בברזיל, בעקבות התפרצות הקורונה. בריו דה-ז'נרו, סאו פאולו, פורטו אלגרה ובמקומות אחרים הוקמו הסניפים המקומיים על ידי הקונפדרציה היהודית של ברזיל - עמותות צדקה המגייסות כספים, מזון וציוד מגן עבור הצוותים הרפואיים והאוכלוסייה הנזקקת.

 

הרב גילברטו ונטורה (מימין), ומתנדבים שנערכים לחלוקה של חבילות מזון לתושבים נזקקים בסאו פאולו שבברזיל (באדיבות
הרב גילברטו ונטורה (מימין) ומתנדבים שנערכים לחלוקה של חבילות מזון לתושבים נזקקים בסאו פאולו שבברזיל(באדיבות "בית הכנסת ללא גבולות")

 

הרב ז'ילברטו ונטורה ואשתו ז'קלין, מייסדי Sinagoga Sem Fronteiras ("בית כנסת ללא גבולות") בסאו פאולו, חילקו חבילות מזון ברחבי העיר. "היינו עדים להתגייסות מרשימה של יהודי ברזיל בתקופה הקשה הזאת", אומר הרב ונטורה. עמותת הצדקה שלו הצליחה להסתייע במימון מהתורמים המקומיים, ויליאם ידואב וסילביה קמינסקי. "היהודים בברזיל תורמים הרבה יותר ממשקלם הסגולי באוכלוסייה בתגובה לטרגדיה הזאת", הוסיף.

 

"לא יודעים מה מותר ומה אסור"

שיעור התמותה מקורונה בברזיל הוא השני בגובהו בדרום אמריקה, ועומד על 140 מתים לכל מיליון תושבים. באזורים העניים ביותר שבצפון המדינה ובפנים הארץ, בעיקר בערים כמו מנאוס, כורעים בתי החולים תחת העומס. עוד לפני פרוץ המגפה הם נחשבו בלתי ראויים. ואם זה לא מספיק מסובך, ברזיל חווה גם משבר פוליטי שהביא להתפטרותם של שני שרי בריאות ולסכסוך פומבי בין הנשיא ז'איר בולסונארו, המתנגד נחרצות למדיניות של סגר כולל, לבין מושלי המדינות שהכריזו על צעד זה.

 

תושבי הפאבלה סידאג'י ג'י דאוש ('עיר האלוהים') בריו דה ז'ניירו נושאים תרומות מזוןן. הפאבלות הצפופות נפגעו קשה ממגפת הקורונה  (Buda Mendes/Getty Images))
תושבי הפאבלה סידאג'י ג'י דאוש (עיר האלוהים) בריו דה-ז'נרו נושאים תרומות מזון. הפאבלות הצפופות נפגעו קשה ממגפת הקורונה (Buda Mendes/Getty Images))

 

"קיים הרבה בלבול", אומרת המתנדבת אנדריאה אנגלסברג, שעובדת עם משפחת פסטרנק ועם ארגון סיוע מקומי בשם "Novo Jeito", המחלק את המזון לבתי הנזקקים. "איש לא יודע מה מותר ומה אסור, וזה בטח לא תורם להפסקת התפשטותו של הנגיף". עבור אנגלסברג, כלכלנית בת 53 ואם לשניים, ההתנדבות הזו היא "הומניטרית ואוניברסלית", ולא בהכרח מושרשת בזהותה היהודית.

 

פסטרנק, בוגרת בית הספר היהודי הוותיק בברזיל על שם משה שוורץ (שנוסד לפני כמאה שנה ברסיפה) ותלמידת פסיכולוגיה כיום, דווקא רואה בעבודת ההתנדבות חלק בלתי נפרד מזהותה היהודית. "מצווה", היא מסבירה. "זה משהו שמושרש עמוק בתרבות ובחינוך היהודיים שלי".

 

אפקט הדומינו של העניים ביותר

הפאבלות של ברזיל ידועות לשמצה בצפיפות האיומה שלהן, ותושביהן חיים ועובדים בדירות ובחנויות זעירות ומטות לנפול. מדובר בשכונות שסובלות מהתפוצצות אוכלוסין ומהיגיינה לקויה, ומשמשות חממה לפשיעה קשה, עד כדי כך שאפילו שוטרים ונציגים של המדינה מתרחקים מהן בדרך כלל. ברבות מהדירות אין מים זורמים, והחיווט החשמלי ארעי ומסוכן.

 

הרב גילברטו ונטורה ומתנדב בפאבלה של סאו פאולו (באדיבות
הרב גילברטו ונטורה ומתנדב בפאבלה של סאו פאולו(באדיבות "בית הכנסת ללא גבולות")

 

"תנאי המחיה שראיתי פשוט נוראים", אומרת אנגלסברג. "תעלות הביוב עולות על גדותיהן, אין שום ציוד סניטרי, ובפאבלות עצמן המשפחות חיות בצפיפות כזו, שכל ניסיון ליצור ריחוק חברתי - פשוט בלתי אפשרי".

 

גילסום גארסיה, פעיל חברתי מסאו פאולו ואב לשלושה, לא מצליח למצוא עבודה כחשמלאי מאז פרוץ המגפה. הוא מספר כי ההסגר שכפו רבות מהמדינות ומהערים בברזיל, דרדר אל מתחת לקו העוני משפחות ממעמד הפועלים שגם כך נאבקו לגמור את החודש. "זה אפקט הדומינו: הסגר חיסל את מקור ההכנסה הבלעדי של מאות אלפי משפחות, שבהן המפרנסים עובדים כמעט בלי שום תנאים סוציאליים, כנהגים וכעובדות משק בית אצל העשירים".

 

לדברי גארסיה בן ה-35, "הקורונה דחפה רבות מאותן משפחות ממעמד הפועלים לקטגוריית העוני הקיצוני". בדיווח של רשת הטלוויזיה "רדה גלובו", בסוף 2019, היו בברזיל שישה מיליון עובדי משק בית - יותר מכל מדינה אחרת בעולם - ורובם עבדו ללא חוזה או תנאים.

 

גארסיה, שמתנדב אף הוא בחלוקת אוכל במסגרת היוזמה של הרב ונטורה, מסביר כי חבילות המזון המחולקות לבתי הנזקקים יכולות להציל חיים, ולא רק משום שהן מספקות תזונה. "גם הממשלה הקימה נקודות לחלוקת מזון", הוא מסביר, "אבל רבים עומדים שם בתור מבלי לשמור על ריחוק חברתי, וכולם משתעלים זה על זה. משלוחי אוכל ישירות לבתים מצמצם את החשיפה הזאת".

 

שישה אנשים, שני חדרים, אמבטיה אחת

לצד הקהילות היהודיות המבוססות חיות הקהילות החדשות של ברזיל, שכוללות ברובן בני אנוסים - אנשים בעלי שורשים ספרדיים, שרק לאחרונה גילו מחדש את יהדותם או שבו אליה מאות שנים לאחר שאבותיהם נאלצו להסתיר את דתם, מחשש לרדיפות בימי האינקוויזיציה הספרדית. התנאים שם קשים למדי.

 

Undertakers in Brazil, wearing protective gear, bury coronavirus victims  ()
ברזיל היא מהמדינות שנפגעו הכי קשה במגפה

 

רוב החברים בקהילות של בני האנוסים הם ממעמד הפועלים, משכונות של צווארון כחול. תנאי החיים בשכונות הללו טובים בהרבה מאשר בפאבלות, אך מטבע הדברים הרבה פחות מאשר בדירות היוקרה של יהודי ברזיל בני המעמד הבינוני-גבוה.

 

גרשום מנואל דה לימה, נשיא קהילת "אוהל אברהם" ברסיפה, מסביר כי "אף אחד מחברי הקהילה לא סובל מתנאים מחפירים במיוחד, אבל יש כמה משפחות שמתקשות להעביר את הסגר עם שישה אנשים בדירה של שני חדרים וחדר אמבטיה אחד".

 

קהילתו שנוסדה רק בשנים האחרונות, בהנחייתו של ונטורה, מורכבת ברובה מבני אנוסים ומונה כמה עשרות חברים. "אנחנו עוזרים להם כמיטב יכולתנו", אומר דה לימה.

 

"החיים לא יחזרו למסלולם – ואולי לא צריכים לחזור"

שיעור ההידבקות בקרב הקהילה היהודית של ברזיל, שרובה משכילה ואמידה מאוד, היה מזערי. רק קומץ מחברי הקהילה מתו מקורונה. בהשוואה ליתר אזרחי המדינה, היהודים בברזיל נמצאים לרוב בעמדה נוחה יותר לשמור על בריאותם וביטחונם האישי בימי הקורונה.

 

חברי נעמת בפעילות צוות ליד פורטו אלגרה, ברזיל (באדיבות נעמ
חברות תנועת הנשים "נעמת" בפעילות צוות ליד פורטו אלגרה, ברזיל(באדיבות נעמ"ת)

 

חלקו הארי של יהודי ברזיל, המורכב מצאצאים פליטי רדיפות הנאצים בשנות ה-30 וה-40, מתגורר בשכונות מגודרות או בבתי דירות בערים הגדולות. רובם אינם משויכים לזרם כלשהו ביהדות. לעומת זאת, בקהילות המאורגנות בריו דה-ז'נרו ובסאו פאולו יש חברי קהילה רבים ששולחים את ילדיהם לקייטנות יוקרתיות ולבתי ספר יהודיים, ונהנים מפעילות תרבותית עשירה.

 

במרחק של כאלפיים קילומטרים מדרום-מזרח לרסיפה, בעיר הבירה הפדרלית ברזיליה, מתגוררים אדסון מנדניה ונאדיה ויטורינו, זוג נשוי מבני האנוסים שעברו גיור אורתודוכסי לפני מספר שנים. היום הם מחלקים אוכל לנזקקים, מנסים להימנע מהידבקות ומחכים "שהחיים יחזרו למסלולם", לדברי מנדניה. "בעצם, אולי החיים כבר לא יחזרו יותר למסלולם. ואולי הם גם לא צריכים לחזור", אומר מנדניה. "המיפה הזאת חשפה כמה סוגיות מטרידות בחברה ובפוליטיקה שלנו - ומשהו צריך להשתנות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות "בית הכנסת ללא גבולות"
הרב גילברטו ונטורה מחלק מזון
באדיבות "בית הכנסת ללא גבולות"
מומלצים