שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אלימות נפשית במשפחה: המערכה הראשונה של הרצח

    הוא לא מרים יד עלייך וכל מי שפוגש אותו חושב שעשית את עסקת חייך כשהתחתנת איתו, אבל את מרגישה שהחיים שלך הם גיהנום. איך לזהות התנהגויות אלימות גם ללא כל מגע פיזי, למה חשוב לא להתעלם מסימני האזהרה, ואיך זה עלול להוביל לרצח?

    באחד מהפרקים של התוכנית "מי בא לאכול איתי", בערוץ כאן 11 , אומרת אביבה, אמו של אורן חזן, חבר כנסת לשעבר: "אימא שלי אמרה לי תמיד, לא משנה מה קורה לכם בזוגיות, לא משנה מה הבעל עשה לך, גם אם הוא הרביץ לך - אם דופקים בדלת, תגידי רגע, שימי על עצמך אודם ותחייכי. אף אחד לא צריך לדעת מה קורה לך בבית. בלילה תיפגשי איתו במיטה ותשלימו".

     

    אלימות נפשית היא אלימות סמויה. על פני השטח הכל בסדר, אבל האישה מרגישה אומללה ונחלשת עם הזמן. הספרות המקצועית מגדירה אלימות נפשית על כל סוגיה: רגשית, פסיכולוגית, כלכלית ומינית, כדרך התנהגותם של גברים (לרוב) כלפי בנות זוגם, המאופיינת במעשים ואמירות שמתרחשים בתדירות גבוהה ופוגעים קשות ברגשותיה של האישה, בדימוי העצמי שלה, בחופש שלה, ובאמונה שלה בעצמה ובכוחותיה.

     

    בעוד שאת האלימות הפיזית אפשר לראות, יש פצע, יש חבורה, יש חתך או במקרה הקיצוני - גופה, אלימות נפשית סובלת מתת דיווח והערכות בלבד, כי לא כל הנשים מזהות אלימות נפשית כאלימות ("מה בדיוק תגיד אישה שסופגת אלימות נפשית למשטרה? בעלי לא מדבר אלי יפה?").

     

    הגבר שמתעלל בך נפשית לא חייב להיות מפלצת, להפך. הוא אחראי, דואג לפרנסה, אבא טוב לילדים, ובטח שלא רואה את עצמו כמתעלל, הרי הוא מספר לכל העולם איזו אישה נהדרת את. אז מה דפוק בכל זאת? התשובה פשוטה: ההרגשה שלך.

     

     

      (צילום: shutterstock)
    מה הוא כבר עשה? אלימות לא פיזית(צילום: shutterstock)

     

    בשביל זה לפסול בחור טוב?

    אני יודעת שזה יישמע מוזר, אבל אלימות נפשית אפשר לזהות, למרות שהיא מכורמלת לא פעם במסר סכריני מתוק.

     

    הבחורה שאני מספרת לכם את סיפורה הייתה בת עשרים אז. הדייט שלה היה מושלם. חתיך, חכם, מצחיק, וכובש. הם נכנסו לג'יפ שלו אחרי ארוחת ערב רומנטית עם הרבה אהבה באוויר. הוא הניע את האוטו וסגר מיד את שני החלונות, גם את שלה, בלי לשאול אותה קודם. זה הספיק לה.

     

    "בשביל זה לפסול בחור טוב?", אימא שלה לא הבינה. גם החברות לא. קראו לה "בררנית", אפילו "טיפשה", אבל הבחורה הזו לא הייתה בררנית או טיפשה, להפך. היו לה חושים ערים ודרוכים.

     

    אמא מתה כי אבא דיבר אליה לא יפה

    לפני 14 שנה, כתבה הלשונאית ניני גוטספלד- מנוח, את הספר "מילים הורגות - כשדו שיח יומיומי הופך לנשק קטלני" (עורך: אילן יצחייק). ניני עצמה עזבה מזמן מערכת יחסים דומה ואת כתיבת הספר סיימה אחרי הגירושים. "כשהספר יצא לא חשבתי שלאלימות נפשית סמויה יש קשר לאלימות פיזית" היא אומרת, "היום אני יודעת שזו המערכה הראשונה של הרצח".

     

    בספרה, פרי מחקר בין חמש שנים, היא חושפת את "משתיקי הקול", השגורים ביומיום שלנו, ומשמשים אותנו להסתרת מסרים אלימים שעלולים להרוס חיי משפחה ואף להידרדר לרצח. מאז פרסומו הפך הספר לתנ"ך נשי ישראלי ובעקבותיו הוקמה קבוצת וואצאפ בשם "נשים תומכות", בה נשים שנמצאות בסיטואציות דומות מסייעות זו לזו.

     

    לאלימות נפשית שנמשכת לאורך זמן יש נזקים חמורים. כל הנחשפים אליה, בין אם מדובר בנשים, ילדים, זקנים וחסרי ישע - עלולים לפתח סימפטומים נפשיים ופגיעה חמורה בבריאות, שמתבטאת באחד או כמה מהדברים הבאים: הפרעות שינה, הפרעות חרדה, מחשבות וניסיונות אובדניים, הפרעות אכילה, תסמונת פוסט טראומטית, הפרעות אישיות, דיסוציאציה, כאבים כרוניים, בפרט כאבי ראש, בטן ואגן. סימפטומים של מערכת העיכול, השתן והמין, וכאבים שונים שאינם מוסברים.

     

    ניני: "אנחנו יודעים שאלימות נפשית מחלישה את מערכת החיסון של הגוף. אחרי שהספר פורסם התקשרה אליי אישה וסיפרה לי שהבת שלה נפטרה מסרטן בגיל 43, ונכדתה בת הארבע אמרה בלוויה לאנשים, 'אימא מתה כי אבא דיבר אליה לא יפה".

     

     ניני גוטספלד- מנוח. אלימות נפשית מחלישה את הגוף ( )
    ניני גוטספלד- מנוח. אלימות נפשית מחלישה את הגוף

     

    המערכה הראשונה של הרצח

    מה הפרופיל של אישה מוכה נפשית?

    "אישה מוכה נפשית מגיעה מכל רובדי האוכלוסייה, מעובדת ניקיון ועד שופטת, שכשתשאלי אותה על חיי הזוגיות שלה היא תשיב לך בכנות שבסך הכל היחסים בסדר. יש לה בעל טוב, הוא דואג לבית, מפרנס, ואכפת לו מהילדים. כשתיכנסי איתה לפרטים היא תוסיף שאולי הוא לפעמים קצת יותר מדי עצבני, ביקורתי, ויכול לפתוח עליה את הפה לפעמים אבל מיד תוסיף שאין אנשים מושלמים".

     

    תיארת פה עכשיו את רוב האנשים שנמצאים בזוגיות.

    "מה שמשתנה במשך השנים הם המינונים. ביקורת שבתחילה מעומעמת ושולית, אבל הולכת ומתגברת ותופסת מקום משמעותי בתקשורת. את מרגישה סובלת ומוכה, אבל אף אחד לא מקלל אותך ובטח שלא מרביצים לך".

     

    מה הסימנים הנוספים של אלימות סמויה?

    ניני: " גם ויכוחי סרק מתישים לצורך ההתנצחות בלבד הם אמצעי החלשה משומנים היטב. בנוסף, יש את עניין ה"מורה". הוא מסביר לך מה את צריכה ומה את לא מבינה, ואיך לעשות את מה שהוא רוצה שתעשי. אם הוא המורה אז את התלמידה, וככה בונים לאישה דימוי עצמי שהיא אינה מספיק טובה, ובכל תחום, כי היא צריכה את "עמוד האש" שיאיר לה את הדרך. על פניו זה נראה שהיא זקוקה לו אבל האמת היא שהוא זקוק לה הרבה יותר כמושא של פחדיו וחרדותיו".

     

    "השלב החמור ביותר של קריסת ה'אני' הוא ערעור המציאות, וגלישה מאלימות רגשית ונזיפות, לאלימות מנטאלית - האישה כבר לא זוכרת אם כך היה באמת או לא. "אני אמרתי דבר כזה? מאיפה את ממציאה הכל?", כל הנשים שראיינתי דיווחו על פגיעה בזיכרון ובביטחון של תפיסת המציאות".

     

    אבל הוא נורא אוהב אותה

    ניני טוענת שאנחנו צריכים לחשוב שוב על הגדרה מחדש של המושג אהבה. "להשפיל מישהו, לגרום להחלשתו ולפגוע בנפשו - זו אהבה?", היא תוהה.

     

    "זה שאתה גם חושק בה וגם רוצה אותה לידך כל הזמן, במושגים שלי זו לא אהבה. גם קנאה היא מלכודת, כי בתחילה נשים מאד מוחמאות מזה, הוא מקנא לי, זה מפמפם מחשבה של- אני שווה, הוא נלחם עלי, ואחר כך מתברר לך שזה לא זה".

     

    לדעת ניני, כשאת מזהה קנאה חולנית, זה כבר מאוחר. האלימות הנפשית מתחילה עוד הרבה קודם, בהחלשה, בערעור, בתדירות, והכי חשוב: המועקה שהיא גורמת לנשים בלב. "אחת הנשים שראיינתי ספרה לי שהחבר שלה מוטט וילון שלם מרוב עצבים בהתקף זעם, עוד לפני החתונה. כשהיא התייעצה עם מישהי מקצועית אם כדאי להתחתן, התשובה הייתה "זה קורה".

     

      (צילום: shutterstock)
    תכירי בכאב שלך. אלימות נפשית במשפחה(צילום: shutterstock)

     

    כל אישה חמישית

    "המערכה הראשונה של האלימות היא החשובה ביותר, זו שאני מכנה אותה 'התבוננות זהירה'" אומרת ניני. "היא חבויה בתוך דבש ואין כאן שחור ולבן שברורים לעין. חשוב להבין, מדובר כאן בצורך בשליטה של אדם חלש, שחייב שהחיים יתנהלו על פי הכללים שלו, אחרת הוא מרגיש אבוד".

     

    עד לרגע כתיבת הכתבה, נרצחו 12 נשים השנה, בידי בני זוגן. גורמים במשטרה ובמשרד הרווחה הודו, אם כי לא באופן רשמי, שבשמונים אחוזים מתוך סך מקרי הרצח, לא דווח כלל על אלימות פיזית קודמת. זהו נתון מבהיל ביותר, משום שהוא קשור באופן ישיר לאלימות נפשית סמויה.

     

    200 אלף נשים שמוכרות היום לרשויות האכיפה, סובלות מכל סוגי האלימות. ארגון הבריאות העולמי מדווח שהמספר האמיתי של הדיווחים גבוה לפחות פי ארבע (כל אישה חמישית), וזה רק במדינות המערביות. במדינות מתפתחות ובחברות סגורות ומסורתיות, מקבלת האלימות נגד נשים, על כל צבעיה, לגיטימציה גורפת ("לא על כל סטירה צריך מיד לרוץ למשטרה" אמר פעם חבר הכנסת ניסים זאב מש"ס. "צריך להתחשב במסורת המזרחית").

     

    בסקר שחשפה ויצ"ו לפני כמה שנים ונערך על ידי חברת "פאנלס", בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל, העלה שאחד מכל שני ישראלים - מחצית מהציבור, מכירים לפחות אישה אחת החווה אלימות מסוג כלשהו מצד בן זוגה, ומבין אלו המכירים אישה החווה אלימות, 84% ציינו כי מדובר באלימות מילולית ו/או נפשית שהאישה סובלת ממנה.

     

    אז למה הן נשארות? סימון דה בובואר כתבה פעם: "קודם חותכים את כנפיה, ואז מאשימים אותה כשאין היא יודעת לעוף".

     

    סימנים להתעללות נפשית

    הסימנים לזה שאת סובלת מהתעללות נפשית ביחסים יכולים להיות מאד מינוריים בתחילה, אבל עם הזמן חוזרים על עצמם בטון גוער עד אלים והופכים למרכז השיח:

     

      ( )

    כשאת מגלה שזו את

    הדבר הראשון שאת עושה, ברגע שאת מזהה את התוקף השקט שלך, הוא למצוא לו תירוצים" מספרת אחת הנשים בקבוצת התמיכה. "תאמיני או לא, אבל זה הדבר הכי טבעי ואנושי שאת יכולה לעשות. אחרת, איך תסבירי לעצמך את העובדה שאת נשארת לסבול את זה? אולי את מפחדת, אולי זה נראה בלתי אפשרי כלכלית. רגע. תעצרי, תנשמי. שימי אצבע. תכירי בכאב הזה".

     

    מה תעשה אישה ברגע שתבין שהיא שם?

    ניני: "רגע הגילוי הוא רעידת אדמה. לגלות שאת קורבן להתעללות נפשית בהגדרה זו תמונת מראה קשה מאוד. לפעמים זה קורה דרך מפגש עם ספר שקראת, או עם חברה, או אפילו עם אישה מקרית בנסיעה ברכבת, שמספרת על עצמה. זה יכול להיות גם במהלך טיפול שהאישה מגיעה אליו כי רע לה.

     

    "מה שברור הוא, שמרגע זה צריך תמיכה. אי אפשר לעשות את התהליך הזה לבד, צריך מעטפת חזקה. לשנות התנהגות. זה תהליך לא פשוט. תמיכת נשים אחרות היא הדבר הכי חשוב, וגם לבחור מטפל/ת טובה שמבינה באלימות רגשית, לא אחת שמדברת כל הזמן על כך שהיחסים מבוססים על דינאמיקה פנימית ויש התגרות מצד האישה ושהיא תורמת למצב".

     

    אבל איפה האחריות שלה? למה היא לא משיבה מלחמה? למה אנחנו ממשיכים להתייחס לנשים כאלו כנשים מסכנות וחלשות?

    "ה"תרומה" היחידה של אישה בקשר אלים היא שלא שמה גבולות חזקים בזמן, ולא עוזבת כשבן הזוג חוצה את הגבול. החינוך לזה מתחיל הרבה קודם, אצל האמהות והבנות. זה קורה לא פעם כי אנחנו מחנכים ילדות לספוג, לא לכעוס, אומרים להן שככה זה, ואולי היא רגילה ליחס משפיל ומלגלג, יחס ביקורתי ומקטין עוד בבית הוריה"?

     

    יש נשים שנרצחות כל יום קצת

    האם את חוששת להיכנס הביתה עם שקית חדשה מן החנות ומורידה מעל כל קנייה את תגית המחיר? האם בישיבה בבית קפה רוב השיחה היא על מחירי המנות המופרזים לדעתו? האם אסור לך לקנות במקומות יקרים, רק זולים בלבד? האם את נרדפת ומותקפת על בסיס יומי ומואשמת בפזרנות וחוסר אחריות?

     

    "אלימות כלכלית היא מנגנון שליטה ורדיפה תחת מניפולציות של אחריות ודאגה לכלכלת הבית, עד שלא פעם האישה משתכנעת שזוהי הדרך הנכונה", אומרת ניני. "זהו אחד מסימני הזיהוי הכי חזקים של הגבר המתעלל".

     

    גם בית המשפט הכיר בעובדה שקמצנות אינה רק תכונה, אלא אמצעי שליטה. פסק דין תקדימי של השופט פיליפ מרכוס משנת 2004 הגדיר השופט את התנהגות הגבר כשתלטנות כלכלית וקבע כי היא נופלת בגדר התעללות נפשית.

     

    "כולם מדברים על רצח, אבל יש נשים שנרצחות כל יום קצת". אומרת תמר שוורץ, מנכ"לית עמותת 'רוח נשית' (עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות). שליטה זו אלימות, והסימנים הכחולים שלה הם בחשבון הבנק והם חמורים הרבה יותר מסימנים של אלימות פיזית, משום שהם קשורים קשר ישיר ליכולתה של האישה להשתחרר ממעגל האלימות".

     

      (צילום: עמירם ציונוב)
    "כולם מדברים על רצח, אבל יש נשים שנרצחות כל יום קצת". תמר שוורץ(צילום: עמירם ציונוב)

     

    למה קשה כל כך למצוא נתונים?

    "בכל מה שקשור באלימות כלכלית מדובר בהערכות בלבד מכמה סיבות. יש תת דיווח חמור כי לא כל הנשים מזהות אלימות כלכלית כאלימות, ומה שיותר חמור, ממש כמו באלימות פיזית או תקיפה מינית - הן מתביישות לספר שזה קורה להן".

     

    "כמעט חצי מהנשים שיוצאות למקלט, חוזרות בחזרה לקשר אלים, בעיקר בגלל התלות הכלכלית בבן הזוג. לכן בעמותה שלנו, הדבר הראשון שאנחנו עושות עם נשים שפונות אלינו, זה ללכת עימן לפתוח חשבון בנק משלהן. משם אנחנו ממשיכות לתהליך ארוך אינטנסיבי ואישי של שיקום תעסוקתי וכלכלי שלם שאורך עד שנתיים וחצי".

     

    "גברים פוחדים שנשים יצחקו עליהם", כתבה הסופרת והמשוררת הקנדית, מרגרט אטווד, "נשים פוחדות שגברים יהרגו אותן". אלימות נפשית במשפחה דנה גם את הדורות הבאים לחיים של אומללות. חולשתה של האם אינה הופכת אותה לאם טובה יותר כאשר אינה רוצה לפרק את המשפחה ומוכנה להקריב את עצמם למן הילדים. ילדים שגדלים בצלו של אב מתעלל באמם משלמים מחיר כבד בחייהם, בדפוסים שונים וחוזרים של התעללות, משני הצדדים.

     

    מיכל סלע ()
    מיכל סלה ז"ל

     

    אישה מוכה היא לא אישה חלשה

    רצח אישה על ידי בן זוגה הוא נקודת קצה לאלימות שקיימת כבר במשפחה, מסוכנת לא פחות, אבל סמויה. הסובלות העיקריות מאלימות זו בעולם הן נשים. "זה בדיוק כמו טרוריסט שחוטף אותך", אומרת לילי בן עמי, "אלימות נפשית היא שבי נפשי שיכול להוביל לרצח".

     

    את לילי, אחותה הגדולה של מיכל סלה ז"ל שנרצחה בידי בן זוגה לפני כשנה, אין צורך להציג. שדולת הנשים בישראל בחרה בה לא מזמן כאשת השבוע על "פועלה למען הגברת המודעות והשיח הציבורי בנושא האלימות נגד נשים, ולקדם פתרונות טכנולוגים למיגורה". לפני כחודש התקיים האקתון מיכל סלה במטרה למצוא פתרון טכנולוגי מציל חיים אשר ימנע את רציחתה של האישה הבאה.

     

    "בעקבות הרצח של מיכל הציפו אותי המון שאלות", מספרת לילי. "למה היא לא שיתפה אותנו, איך לא ראינו כלום. מאז מותה צללתי עמוק לתחום של אלימות ורצח במשפחה וגיליתי שכל הפתרונות מונחים על כתפיה של האישה. אין פפרון בזמן אמת, ואין פתרונות לגבר עצמו או לסביבה".

     

    למה נשים לא מדברות? למה מיכל שתקה?

    "הגברים האלו מצליחים בגלל שתיקת הנשים. היום אני מבינה למה היא לא דיברה. בגלל הבושה. כשאישה חווה מכה או השפלה מילולית ונפשית, זה לא פחות חמור מפגיעה מינית. את זו שבחרת את האדם הזה והכנסת אותו לביתך, זה כל כך משפיל, את מפחדת משיפוט, מפחדת שכל המשפחה תתפרק. מיכל הייתה עובדת סוציאלית והיא שתקה".

     

    משפטו של הרוצח עומד להתקיים באוגוסט הקרוב. "הוא מעולם לא הרים את הקול שלו", אומרת לילי, "חשבנו שהוא הבן אדם הכי מקסים בעולם והוא היה מפלצת. איש כזה הוא טפיל שזקוק לנשאית. הוא בור ללא תחתית, אין לו כלום, הוא חלל ריק, והוא חי באמצעותה, אחרי שהוא יונק ממנה את כל החיות שלה".

     

    לא ראיתם עליו כלום?

    "הוא היה עדין, צ'רמר עם מבט טוב כזה, מחייך, נחמד, רוצה לעזור, מחבק. אף אחד לא ידע מה היא עוברת איתו בבית".

     

    ואם היית יודעת, מה היית יכולה לעשות?

    "הייתי הולכת לחברות שלי והן היו מנחות אותי, הן נשות מקצוע. אם מיכל הייתה חוששת לה ולילדה שלה, היא לא הייתה נשארת שם".

     

    לילי בן עמי אחותה של מיכל סלה ז
    לילי בן עמי אחותה של מיכל סלה ז"ל בהפגנת 'מצעד הנשים' נגד האלימות כלפי נשים בצארלס קלור תל אביב(צילום: משי בן עמי)

     

    העובדה החשובה ביותר, לדעת לילי, עדיין מוסתרת ולא ידועה לכלל. " צריך לייצר פתרונות לנשים האלו שמתביישות לספר מה קורה להן בבית. כשמישהי חזקה רוצה להיפרד מאדם כזה, היא נמצאת בסכנת חיים ללא ידיעתה, כי בלעדיה הוא מת, אין לו מה להפסיד. היא חייבת להיעלם לו, כי מאיש כזה אי אפשר להיפרד".

     

    איך את מסבירה את הקושי של נשים חזקות לעזוב מערכת כזו?

    "המלחמה באלימות במשפחה היא לוחמה בטרור. צריך לשבור את המיתוס הזה שנשים מוכות מזדהות עם התוקף שלהן. נשים מוכות הן נשים חזקות, כי הן מחזיקות מעמד. מיכל רצתה לעזוב, היא הבינה שאסור לה להישאר אבל לא ידעה שהיא בסכנת חיים".

     

    "הכי חשוב שתדעי שאם את חוששת ונמנעת מלספר על הזוגיות שלך לאחותך או לחברה, זה כבר תמרור אזהרה. אם אי אפשר להיפרד ממנו, זה תמרור אזהרה. קנאות אובססיבית ורדיפה אחרי כל דקה בסדר היום שלך, זה תמרור אזהרה. הוא חוקר אותך, עוקב אחרייך, נכנס לך לנייד? אל תישארי עם זה לבד, תתקשרי 118 ותקבלי ליווי מקצועי. הוא מכור לשליטה. אסור לך להגיד לו שאת נפרדת, הוא כמו נרקומן שנכנס לקריז".

     

    גם פער גדול בין האישה לגבר מבחינת הכישורים הוא סימן רע מאד, לדעת לילי. "מיכל טרפה את החיים, היא טיילה בעולם, אהבה לרקוד, מסיבות, הופעות חיות, מציירת, קוראת, כותבת, מתפתחת, לומדת, מלא חברות וחברים ועבדה מאד קשה לפרנס את עצמה. שכר דירה, אוטו, תואר ראשון, תואר שני תוך כדי היריון, ולידה והנקה. היא הייתה בן אדם שאפתן, חרוץ, עצמאי. היא עבדה עם אוכלוסיות מוחלשות, אהבה אנשים, הייתה משקיענית, שמחה ומאושרת כמו פרפר. בתקופה אתו היא כבתה. הייתה חולה יותר, פחות שמחה. העיניים שלה היו כבויות, היא לא חייכה כמו בעבר והייתה מבטלת הרבה פגישות. היה קשה להשיג אותה בטלפון".

     

    זה בהחלט סימן למשהו לא טוב.

    "את בעצמך מרגישה רע, אבל כלפי חוץ הוא מצפה ממך להפגין הצגה שהכל מושלם. רק בתוך הבית זה בור ללא תחתית, הוא תמיד לא מרוצה, ואת תמיד אשמה".

     

      ( )
    הלוואי והייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור. מיכל סלה ז"ל ואחותה לילי

    מה היית אומרת לה אם הייתה פה היום?

    "שאני אוהבת אותה ומתגעגעת אליה מאד. והלוואי והייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור".

     

    "אנחנו מלמדים ילדות בושה", כתבה צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה, סופרת ומשוררת ניגרית. "תסגרי את הרגליים, תכסי את עצמך. אנחנו גורמים להן להרגיש כאילו בהיוולדן נקבות, הן כבר אשמות במשהו. וכך, ילדות גדלות לנשים שמשתיקון את עצמן. הן גדלות להיות נשים שלא יודעות לומר את מה שהן חושבת באמת. וכשהן גדלות - וזה הדבר הנורא ביותר שאנו עושים לילדות - הן גדלות להיות נשים שהפכו העמדת פנים לאמנות".

     

    אם את או חברתך במערכת יחסים שיש בה פחד או אלימות – חייגו 118, המוקד הארצי של הרווחה, 24 שעות ביממה, לקבלת ייעוץ וליווי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אלימות במשפחה. לא רק פיזית
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים