שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    סימני מצוקה ברשת: כך תזהו - ומה תוכלו לעשות כדי לסייע

    תקופת הקורונה והפגיעה המתמשכת במרקם החיים גורמת לתחושות של חרדה עמוקה, דיכאון, חשש רב וגם מצבים של בדידות רבה וייאוש שתכופות מוצאים ביטוי ברשתות החברתיות. אתמול עלה פוסט של בחור שנטל את חייו וכתב על כך לפני. כך תזהו קריאות למצוקה ברשת, גם בקרב אנשים שאתם לא שומרים איתם על קשר הדוק - ומה תוכלו לעשות כדי לסייע להם

    אתמול (ג') עלה פוסט לרשת של בחור שנטל את חייו, לא לפני שתיאר תחושות קשות של ייאוש ובושה מהמצב בו הוא שרוי. הפוסט שותף על ידי אנשים רבים, שכולם הביעו חשש ודאגה ובחלק מהמקרים הזדהו עם מה שנאמר. הקושי והצער שבקריאת הפוסט והתחושות הרבות שהוא מעלה, מזכירים לנו מה אפשר לעשות במצבים כאלה:

     

    1. לא להתעלם

    היכולת של אנשים רחוקים יותר לפעול אמנם נמוכה אבל היכולת של האנשים הקרובים גבוהה יותר. לפעול, משמעותו לצאת לרגע מהעולם הווירטואלי ולהיכנס לעולם האמיתי. במצב כזה, החברים הקרובים שרואים פוסטים של חבריהם שמביעים שינוי במצב הרגשי שלהם, שמביעים סימנים מצוקה, מצופים לבוא פיזית אל החברים, להתקשר, לדבר וגם לעדכן את המשפחה.

     

    זאת ועוד, עם כל הבושה שמובעת בפוסט לגבי קבלת עזרה, חשוב לעדן את נושא הבושה. במקביל יש לבדוק מהם הצרכים, הפיזיים והנפשיים, של החבר הקרוב וככל הניתן לתת לו תמיכה.

     

    קראו עוד

    5 המלצות להתמודדות רגשית בימי קורונה

    זינוק של מאות אחוזים בפונים על רקע בדידות ואובדנות

    תמיכה נפשית במחלקות, פי 3 פניות: המצוקה הפסיכולוגית שנלווית לקורונה

     

     
    סימני דיכאון ומצוקה. לא להתעלם (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    סימני דיכאון ומצוקה. לא להתעלם(צילום: shutterstock)

     

    2. לחזק גם מחשבות של תקווה

    באופן טבעי, גם כשנדבר עם אדם מסוים וגם כשנדבר עם עצמנו, סביר שהמחשבות הראשוניות יהיו פסימיות. אנחנו נוטים באופן אוטומטי לחשוב פסימי, קטסטרופלי ואנחנו שוכחים מחשבות חיוביות ומרגישים שאין להן מקום באותם רגעים במוחנו. מצב כזה המעסיק אותנו במחשבות באופן בלתי פוסק, יוצר תחושה חזקה של ייאוש וקשה לנו לראות באותם רגעים תקווה. אלא שעצם זה שיש קושי נוכחי, לא אומר שהוא יימשך לנצח. זה רק מצביע על העובדה שצריך להתמודד איתו עכשיו.

     

    מה שכדאי לשים לב אליו גם אצל החבר או בן המשפחה שבמצוקה, הוא שפעמים רבות גם בתוך הייאוש, מסתתרות משאלות לתקווה. למשל, בתוך הבדידות מסתתרת תקווה שלא תהיה בדידות - שתהיה זוגיות למשל, גם אם קשה לראות איך זה קורה באותו רגע. לכן, חלק מהשיח צריך להיות על כך שכרגע באמת התקווה לא קיימת, אלא רק משאלות מסוימות לתקווה ולהבהיר שככה זה קורה במצבים האלה וזה בסדר.

     

    בעבודה טיפולית, פעמים רבות, אנו מנסים לתפוס את "קצות החוטים" של התקווה ולמשוך אותם רגשית וקוגניטיבית, ובכך לאפשר לאדם לא להיות רק מוצף בחשיבה השלילית.

     

    3. התייחסות לאובדנות

    בשנים האחרונות יש נטייה לפעמים להתייחס לאובדנות או למחשבות אובדן (ומיד אחר כך למעשים אובדניים) כדרך להביע מצוקה ולבקש עזרה. הבעיה היא שלפעמים אקטים אובדניים אכן מסתיימים באסון ולכן חשוב להקשיב למצוקה וגם לעזור לאותו אדם לבטא את המצוקה בדרכים שהן פחות אובדניות, כאלה שפחות יסכנו אותו. בקרב הציבור אנו אנשי הטיפול לעיתים מנסים להבהיר שעדיף להביע מצוקה במילים מאשר במעשים.

     

    4. אין בושה בלקבל עזרה

    אומר את זה חד וחלק, אין בושה בלקבל עזרה. אחזור על זה שוב - אין בושה בלקבל עזרה. מי שמקבל עזרה זה אומר שהוא בן אנוש (אגב, גם רובוטים נזקקים לעזרה, רק לא נפשית). אצלנו, כשמערכת ההפעלה המוחית שלנו היא נפשית, אין מה לעשות - התקלות בתוכנה הנפשית צפויות וטבעיות. אנחנו לא אמורים להיות חזקים כל הזמן, אנחנו גם לא אמורים להיות חזקים חצי מהזמן - אנחנו בכלל לא אמורים להיות חזקים או חלשים - אלא לנהל את עולמנו לפי היכולות הרגשיות שלנו באותו זמן.

     

    כשעוזרים למישהו אבל הוא חש בושה, אפשר לומר "אתה מרגיש בושה - אתה מרגיש שאתה מתבייש - זה שלך, בעולם האנושי כולם זקוקים לעזרה בזמנים מסוימים, זה המצב הנורמלי של בני האנוש".

     

    5. מתי פונים לעזרה מקצועית

    ראשית, כשלא שקט לכם בלב, מכל סיבה שהיא, זה הזמן לפנות לעזרה מקצועית. הקשיבו למה שליבכם אומר, מכיוון שפעמים רבות הוא מדייק אפילו יותר מהאבחונים המורכבים שלנו. כלומר, אם יש ספק, אז אין ספק.

     

    סימני אזהרה במקרים של דיכאון הם כמובן אמירות אובדניות, תחושות קשות של ייאוש והיעדר תקווה, ביצוע אקט אובדני, חשיבה אובדנית עם או בלי תוכנית, סימנים חריפים של עצבות - היעדר תיאבון, היעדר חשק, בעיות בשינה. סימנים של חרדה הם אי שקט, חזרתיות ואובססיביות וקיימים עוד מצבים שונים בתחום בריאות הנפש שלהם תסמינים אחרים.

     

    אבל כאמור, אם הרגשתם בליבכם שמישהו זקוק לעזרה אתם כנראה צודקים.

     

    6. למי פונים?

    קודם כל פונים למי שאתם מרגישים נוח, (חבר, רב, פסיכולוג). מאנשי הבריאות קיימים פסיכולוגים ופסיכיאטרים בכל קופות החולים, יחסית זמינים, ואם לא, רופא המשפחה יכול לתת מענה מידי או לפחות לחשוב איתכם.

     

    7. לא להישאר לבד

    אם רע לכם דברו עם האדם הכי קרוב אליכם ותבקשו ממנו לבוא ולהיות איתכם במיידי. עם או בלי קורונה. הסיבה לקריאה הזו היא שאנחנו חיות הזקוקות לתקשורת ולקרבה ואנחנו גם חיות שזוכרות בדידות, הזיכרון הזה לעיתים מואדר במוחנו ומייאש אותנו. אז תרימו טלפון לאדם הכי קרוב שלכם ותגידו לו מילה אחת "בוא".

     

    הכותב הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל

     

    במצבי מצוקה

    פנו לער״ן - עזרה ראשונה נפשית, בטלפון: 1201

    סה״ר- סיוע והקשבה ברשת  

    בשביל החיים - סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו: 03-7487771 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    קריאה לעזרה במצב של דיכאון
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים