פיוס או טיוח בעכו?
אם הפורעים הערבים בעיר לא ישלמו את המחיר, אם ממשלת ישראל לא תגן על יהודי העיר - השלום בין תושביה מוטל בספק
בימים אלו אנו מוזמנים לפגישות פיוס בין הציבור היהודי לציבור הערבי בעכו, בראשן הפגישה שיזם נשיא המדינה שמעון פרס. אך אנו תוהים האם לא חבל על הזמן. האם ניתן באמת להשכין שלום בביקור מתוקשר?
על פני השטח בוודאי שכן. כעת לא נשמעות עוד בחוצות עכו צעקות "מוות ליהודים" ו"איטבח אל יהוד". שקט ושלווה. כל מי שבא מן החוץ בהחלט יכול לחשוב שהנה הוא בא והביא איתו את הבשורה. אבל זהו רק טיוח. כל האורחים הללו לא שומעים את הקולות שמהדהדים באוזניהם של יהודי עכו מאז ליל יום כיפור. קריאות שלא מאפשרות להם לישון בלילות. קריאות לרצח מצד שכניהם הערבים.
הקריאות הללו נשמעו מאנשים שאתמול חייכו אליהם בדיוק כמו היום, שבוע אחרי הפרעות. היום תושבי עכו מבינים שהחיוכים הללו מסתירים תחתם איבה. הם מבינים שמתחת לבגדים של שכניהם מסתתרות סכינים מגואלות. סכינים שביתרו הפעם רק צמיגים של מכוניות יהודים, אבל אף אחד לא ערב לכך שבפעם הבאה הם לא יגרמו לפרעות דמים.
הם זוכרים היטב שבפרעות פקיעין נזרק רימון על בית של יהודים. לא רימון עשן ולא רימון הלם, אלא רימון רסס שמסוגל להרוג. הפורעים בפקיעין לא שילמו את המחיר. הפרעות "הסתיימו" בחיבוקים וסולחות על גב המשפחות היהודיות שביתן נשרף. התוצאה הייתה פרעות בעכו ביום כיפור. אם גם עכשיו יפתרו את הבעיה בצורה זו – הפרעות הבאות בדרך.
מבחינתנו לפתרון אמת יש שני תנאים בסיסיים:
א. שהפורעים ישלמו את המחיר. אותם מאות פורעים שהסתובבו בחוצות עכו היהודית וניפצו כל מה שבא ליד – ישלמו את מחיר הנזקים. הביטוח לא מכיר בנזקים אלו של מאות אלפי שקלים. היהודים הנפגעים לא צריכים לשלם את הנזק הזה. גם לא המדינה. הפורעים צריכים לשלם אותו. בלי זה אין שלום.
דינם של פורעים ומסיתים אלה לא צריך להיות שונה משל כל פורע אחר ששובר שמשה של מכונית או של חנות. ואם יש שוני, הוא רק לטובתם של אלה שבנוסף לנזק שגרמו, גם צעקו "איטבח אל יהוד". זו קריאה גזענית, ועליה לבד צריכים לשלם מחיר כבד.
גם המסיתים בגלוי ברמקולים לבצע פרעות צריכים לשלם את המחיר. ראשי הציבור הערבי שהסיתו את ההמון צריכים לבקש סליחה. אין פה שני צדדים אשמים. אל תגלגלו עלינו חצי מהאחריות, אנחנו לא מקבלים אותה. נקודה.
כל שלום עם הפושעים הללו הוא לא שלום. כל פיוס בלי תשלום הוא טיוח שמצמיח את הבעיה הבאה. בעיה שנצטרך לשלם את מחירה, ובפעם הבאה המחיר עלול להיות הרבה יותר כבד. לכך לא נסכים. דמנו ודם ילדינו אינו הפקר. אם האשמים לא יתנו את הדין – לא נשקוט. זה חייב להיות ברור לכל מקבלי ההחלטות.
ב. גם התנהלות המשטרה צריכה להכנס למשוואה. מאז ועדת אור משטרת ישראל מתנהגת כמו המשטרה הבריטית בתקופת המנדט. מקפידה ומדקדקת עם יהודים על כל פרט ותג ומעלימה עין מכל פשע ועבירה של ערבים. זה מתחיל מהתעלמות מיריות בנשק חם בכל שמחה משפחתית, ונמשיך בעשרות אלפי עבירות בנייה ברחבי הגליל והנגב, הכל על חשבון אדמות המדינה. הכל בלי לתת את הדין. התוצאה – אובדן ההרתעה ופרעות.
כששאלנו את השוטרים בליל כיפור למה אינם עוצרים את המתפרעים, הם השיבו בבושה, בראש מורכן: "אנחנו לא רוצים להסתבך! רוצים לחזור הביתה בסוף היום! אם ייפגע ערבי אחד – נהיה בוועדת חקירה. כשהיינו בסכנת חיים במהומות אוקטובר עמדנו מול המון שצעק 'איטבח אל יהוד', עמדנו בסכנת חיים כדי להגן על המדינה. במקום לקבל צל"ש, חקרו אותנו באזהרה בוועדת אור, במשך שלושה שבועות. הזהירו אותנו כי אנו עלולים לאבד את מקום העבודה ואת הזכויות שצברנו במשך שנים של עבודה. הבנו את כוונת המפקד. גם הערבים מבינים טוב את כוונת המפקד. ממש כמו בימי הבריטים 'א-דולה מעונה' – הממשלה איתנו".
תושבי עכו היהודים אומרים בפה מלא: אם ממשלת ישראל לא תגן עלינו, אם לא תתיישר, לא יהיה שלום ולא תהיה רגיעה. הכל זמני לחלוטין. אם רוצים שלום אמת – המשטרה צריכה לעשות בדק בית רציני ולהפיק לקחים. בלי זה, כל השלום הזה הוא שקר. הוא שיעבוד של עתידנו ועתיד ילדינו כדי לקנות שקט זמני. לא ניתן לזה לקרות.
הרב נחשון כהן הוא רב הגרעין התורני בעכו
