משתחרר מבית חולים? 10 שאלות חשובות שחייבים לשאול
כמה פעמים שמעתם על אדם ששוחרר מבית החולים אך כעבור זמן קצר נפטר? על חוסר תיעוד רפואי בתיק וכתוצאה מכך על מתן תרופה או טיפול שאינם מתאימים? מקרים רבים של רשלנות רפואית היו יכולים להימנע הודות לעדכונים ולדיווחים של הרופאים, אך גם למטופלים ולבני משפחותיהם יש מה לעשות. המדריך למשתחרר מבית החולים
הצעה לתיקון חוק זכויות החולה אושרה בסוף חודש פברואר בוועדת השרים לענייני חקיקה, ואישורה במליאה יהיו צעד חשוב נוסף בהגנה על המטופלים בישראל.
לפי ההצעה, יש להטיל אחריות על מוסד רפואי ליידע מטופל שמשתחרר מטיפול רפואי, על זכותו לקבל את המסמכים הרפואיים שלו. לא רק זאת. על המוסד למסור אותם בתוך 48 שעות מרגע שהוגשה הבקשה על ידי המטופל או האפוטרופוס.
חשוב לציין, שהזכות לקבל את המסמכים כבר קיימת, אלא שמוסדות רפואיים, מסיבות שונות ומשונות, מעכבים, מוסרים בצורה חלקית או לא מוסרים כלל, את כל הפרטים כנדרש.
התוצאה לא פעם היא מקרים של רשלנות רפואית שנגרמים מסיבה זו, חלקם מסתיימים במוות. הרופאים מצידם, עושים את מלאכתם החשובה, לעתים בתנאים בלתי סבירים, בשעות ובעומסים אדירים והכל לטובת המטופלים, אך לצערנו הרב טעויות קורות וחשוב לנסות למנוע אותן.
פנינו לעו"ד דוד פייל, מומחה לרשלנות רפואית כדי שיפרט את עשר השאלות שחשוב לשאול בזמן אשפוז ובפרט בזמן שחרור מבית החולים:
1. מה הייתה מטרת האשפוז והאם היא הושגה?
האם הטיפול שניתן תואם לתלונה שלך? לדוגמה אם אדם אושפז כדי לעבור ניתוח הרניה (בקע) – האם הניתוח בוצע, או חלילה נעשו פעולות רפואיות אחרות?
2. האם אתה יוצא מבית החולים במצב טוב או רע יותר מאשר כשהגעת?
בהמשך לדוגמה הקודמת – אם הגעת לניתוח הרניה אבל השתחררת עם נזק עצבי במקום אחר, זו נורת אזהרה.
3. האם משך האשפוז היה סביר ובהתאם לציפיות?
צפי לשחרור מניתוח הרניה למשל הוא 48 שעות, אם שוחררת אחרי עשרה ימים זה צריך להעלות חשד.
חשוב לדעת, שהמטופל לא מודע באופן מיידי למקרה רשלנות רפואית ולנזק שנגרם לו בזמן האשפוז או השחרור. פעמים רבות הרשלנות והנזק מתגלים אחרי תקופה של שבועות או חודשים.
כך למשל מאושפז שעבר ניתוח כריתת כיס מרה שבמהלכו פגעו לו בדרכי המרה. הנזק של היצרויות שפירות בדרכי המרה והשלכותיהן יתגלו רק זמן מה אחרי השחרור וילוו אותו לכל חייו.
4. האם התנהלות הרופאים הייתה סבירה?
אם למשל בביקור הרופאים הייתה "המולה" שחזרה על עצמה מדי יום סביב מיטתך, יש לכך שני הסברים אפשריים: ייתכן שמצבך הרפואי באמת מעניין וחשוב שהצוות יסביר על כך למטופל. ההסבר השני הוא שככל הנראה קרתה טעות במהלך הטיפול והרופאים מנסים להסתיר אותה מהחולה.
5. האם במהלך האשפוז קיבלת תשובות שטחיות ומתחמקות לשאלותיך?
למה הניתוח נמשך חמש שעות כשהוסבר לך שמדובר על ניתוח של פחות משעה? לפעמים מדובר על סיבוך וחוסר מזל, אבל לעתים מדובר על רשלנות רפואית שנזקיה יכולים להתגלות באופן מיידי או רק שנים לאחר מכן. אם קיבלת תשובות מתחמקות, זו עוד נורת אזהרה.
6. האם ההמלצות בשחרור חריגות?
באופן מפתיע, ישנם מקרים רבים שהרופא אומר למטופל "בכל בעיה - תתקשר רק אליי". המטופל בוודאי יחשוב שמדובר ברופא מסור ודואג, אבל ברוב המקרים האלו, האמת היא שלרופא יש מה להסתיר.
7. קבלת רשומות רפואיות
כיום, במרבית בתי החולים התיק הרפואי ממוחשב והצוות צריך לעדכן אותו בזמן אמת. בזמן השחרור, בפעולה פשוטה למדי, יש לתת לחולה סיכום אשפוז ולהעביר לידיו את כל החומר הרפואי.
כאשר מטופל מבקש את המסמכים הרפואיים ונדחה על ידי הצוות בתירוצים שונים או משונים החל ב"המדפסת לא עובדת" (בכל בית החולים...) וכלה ב"תלך ותחזור" כמה פעמים, כך גם במקרים בהם המסמכים מתקבלים עם מחיקות או שנערכו בהם שינויים - זה המקום שתידלק נורה אדומה.
אגב, הנטייה הקיימת של אנשים היא להגיע הביתה, לתייק את המסמכים הרפואיים בקלסר או באיזו מגירה במקרה הטוב, או לזרוק אותם לפח במקרה הרע.
תיעוד ממוחשב, מקצועי ובזמן אמת של הצוות הרפואי בהחלט יכול להקטין מקרים של רשלנות רפואית ומסירתם למטופלים בזמן מוגדר בחוק בהחלט תסייע למי שחלילה נפגעו בהליך הרפואי.
8. תחושות בטן
אם למטופל או לבני משפחתו יש תחושת בטן או הרגשה שההליך הרפואי שניתן לא היה תקין, שמשהו לא היה בסדר אבל לא יודעים בדיוק "מה", כדאי לבדוק זאת.
9. נורות אדומות
במקרה שיותר ויותר נורות אדומות נדלקות, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ אצל עורך דין מומחה ברשלנות רפואית וכמובן לטפל במצב הבריאותי.
10. החמרה במצב הרפואי
שוחררת לביתך וחלה החמרה במצבך הרפואי? פנה בדחיפות לבית החולים לקבלת טיפול.
לפנייה לכתב/ת 
