שירלי גולדשטיין. "לא אני יזמתי את הפרידה"

שירלי גולדשטיין על הפרידה מבעלה ניקי: "הוא אמר: 'אנחנו מתפצלים'"

מפיקת האמנים נפגעה בקורונה ומצאה את עצמה בלי הכנסות. ואז הגיע גם משבר מבית: אחרי 15 שנים ושני ילדים, היא ובעלה הקומיקאי נפרדו. לראשונה היא מספרת בראיון ל"לאשה" מדוע

פורסם: 14.01.21 , 13:50
ביולי האחרון חגגה המפיקה שירלי גולדשטיין את יום הולדתה ה־40. בשל הקורונה לא הייתה מסיבה המונית. היא ובעלה, ניקי גולדשטיין, יצאו למסעדה תאילנדית. עם זאת היה פוסט מרגש מבעלה, שכינה אותה "עיניים שלי", והודיע כי לא סתם אלוהים שלח אותה אליו.
קאט לתחילת נובמבר האחרון. הקומיקאי השנון מודיע באינסטגרם כי הוא ואשתו נפרדים.
הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת
"אם מישהו היה אומר לי שבגיל 40 אהיה בסיטואציה הזו, לא הייתי מאמינה", מודה שירלי בכנות, "אבל זה כיף לפעמים לא לדעת הכל. אז אני יוצאת למסע ואני מסוקרנת. אני אדם תבניתי ושבלוני, עם רגליים על הקרקע, אף פעם לא מאפשרת לעצמי, וזו גם הייתה הציפייה ממני בבית. עכשיו אני מרשה לעצמי קצת אחרת. לראשונה בחיי הבנתי שלרגע מותר לי לא לעשות כלום למען מישהו אחר, רק להסתכל על עצמי".
5 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
שירלי וניקי גולדשטיין. "היינו החברים הכי טובים"
(צילום: אלי דסה)

זמן להתעסק בבלגן

זו שעת צהריים ברחוב קטן הסמוך לרחוב דיזנגוף בתל־אביב, ושירלי גולדשטיין מארחת אותי בדירת שני חדרים מעוצבת ששכרה דרך Airbnb. בני הזוג גולדשטיין אימצו את מודל הנסטינג (Nesting), שבו הילדים נשארים בבית שגרו בו קודם, וההורים מגיעים לפי תורנות. היום ניקי עם הילדים ברמת־השרון, והיא בדירה שהם חולקים בעיר שפעם הייתה ללא הפסקה ובחודשים האחרונים היא כמעט בתרדמת. "עשינו את זה כדי לא לייצר זעזוע בתוך הבית", היא מסבירה.
"אני מתרפקת על הזיכרונות ומאמינה שניקי ואני נדע להיות חברים בעתיד. הוא רזה עכשיו ונראה מהמם, ולמרות שכואב וקשה ובכינו מלא, אין מה לבכות יותר"
זה אפשרי?
"הפיצול שלנו לא יזעזע אם בעל המקצוע המתאים ילווה אותנו בהתמודדות, ולקחנו אדם כזה. למי שעובר תהליך פרידה, אני ממליצה לא לטרטר את הילדים אלא להעמיס על עצמו בגדים. לא משנה כמה זה מעיק, זה נכון לילד".
בחודשיים האחרונים היא עסוקה בלהפיק את גירושיה בצורה הטובה ביותר. "לא אני יזמתי את הפרידה", היא מודה בכנות ומחייכת, "ניקי ואני היינו, לפני הכל, החברים הכי טובים. יצרנו יחד ילדים, שפה, אהבה, צחוקים, חו"ל. חיינו חיים טובים. אני מסתכלת אחורה, מתרפקת על הזיכרונות ומאמינה שנדע להיות חברים בעתיד. אנחנו מדברים על זה, בוכים את זה, משלימים עם זה ומתפייסים עם זה. הוא רזה עכשיו ונראה מהמם, ולמרות שכואב וקשה ובכינו מלא, אין מה לבכות יותר כי חיים פעם אחת".
"כל אחד מאיתנו היה בתוך קושי אישי. לא ידעתי לנוח, וכשראיתי אותו נח, התחרפנתי. ניקי היה יותר אמיץ לשים את הקלפים על השולחן. שנינו הרגשנו שאנחנו בסיטואציה לא טובה"
כמה הפרידה שלכם קשורה למשבר הקורונה? ביולי העליתם יחד וידיאו שזכה לשם "שירלי חרטא", ובו פנית לשר צחי הנגבי ותיארת את שניכם בבית, ללא משכורות, מחוסרי עבודה.
"עדיף היה להתגרש בלי קורונה, כי את לא יודעת אם את בתוך משבר שהוא הקורונה או שאת בתוך משבר שהוא הבית. תראי, אני וניקי תמיד הסתדרנו. צעדנו יחד 15 שנה זה לצד זה, צמחנו יחד. היינו נכונים כמו כפפה ליד. הקורונה הראתה שכל אחד מאיתנו הפך להיות עוד משהו, וכרגע זה לא אותו השביל, וזו בעיה. כל אחד מאיתנו היה בתוך קושי אישי. הוא לא עובד כבר שבעה חודשים, ואני לא באמת עובדת אלא מנסה לייצר תקווה או דרך להתפרנס. לא ידעתי לנוח, וכשראיתי אותו נח, התחרפנתי. ניקי היה יותר אמיץ לשים את הקלפים על השולחן. שנינו הרגשנו שאנחנו בסיטואציה לא טובה.
"לכל משפחה קרה משהו. יש את מי ששיפץ, יש את מי שעשה ילדים, אבל כשיש דברים לא טובים, ואת ביומיום לא מאפשרת לעצמך, לא עוצרת רגע ובוחנת ומסתכלת ושואלת, הדברים יוצאים בסוף. הקורונה פינתה זמן להתעסק בבלגן, לתת לאדם להיות מול עצמו ולהתמודד עם מה שהוא מרגיש"
ומה גילית?
"ראיתי את ניקי, שהיה רגיל לסיים כל ערב עם מחיאות כפיים, איך ביום אחד מבטלים לו הכל ואין למה לצפות בסוף היום ואין כלום באופק, והאישה שאיתו לא מבשרת טובות. הבנתי שהקורונה הולכת להישאר הרבה זמן. זה יצר פער משמעותי בינינו, ואל תשכחי שיש לנו שני ילדים בבית. הרגשתי שהוא רוצה שאני אשב איתו בבית, לא אעשה כלום ואשים איתו יחד את הראש, ניקח הלוואה ונסתדר, ואני מבינה את זה לחלוטין. הרגשתי שאף אחד לא יודע מתי זה ייגמר, ושזה רק מתחיל, והכספים תקועים בוועדים ואיך נוציא אותם ומה יהיה. אני חיה את הבמה מהמקום של המפיקה, ואיך אומרים? התינוק עוד מעט מתחיל ללכת וחוגגים לקורונה שנה. אני לא יכולה שהקורונה תנהל אותי".
"ראיתי את ניקי, שהיה רגיל לסיים כל ערב עם מחיאות כפיים, איך ביום אחד מבטלים הכל ואין כלום באופק, והאישה שאיתו לא מבשרת טובות. זה יצר פער בינינו. הרגשתי שהוא רוצה שאני אשב איתו בבית, ניקח הלוואה ונסתדר, ואני מבינה את זה"
איך הגיבו המשפחות להודעה?
"לא פשוט. כולנו מאוד מחוברים. ההורים שלו הם כמו ההורים שלי, וההפך. הם מאוד לא מבינים איך זה מסתיים, והם שואלים, ואם תתחרטו? הקורונה מאפשרת בפעם הראשונה להגיד, איי דונט גיב א דאם, תאפשרו לנו את מה שכנראה לא היינו מרשים לעצמנו. הילדים הם החיים שלנו, ואת החברוּת הטובה שהייתה לנו כל השנים אנחנו נדע לשמר. כרגע זה מחייב מרחק. אי־אפשר לשאול על כל התקופה למה היינו ביחד. אין דבר כזה. אני מסתכלת על החיים יחד כעל מקום אוהב ומכיל. ניקי אמר לי, 'אנחנו במסע. צעדנו בשביל אחד, ועכשיו אנחנו מתפצלים'".
לא תתחרטו? אולי אתם ממהרים להתגרש?
"אני אענה לך תשובה שחיכיתי לענות בפעם הראשונה בחיים שלי - אני לא יודעת. את יודעת מה זה בשבילי להגיד, אני לא יודעת? התעייפתי להיות זו שיודעת הכל".
גולדשטיין משדרת חוזק ואופטימיות. "אולי כי התחלתי ללכת לטיפול פסיכולוגי", היא צוחקת, "אמרו לי, אתם נפרדים, את צריכה טיפול, ואני מגלה את עצמי. התובנה שעלתה בטיפול היא שכשאני במצבי משבר, אני מייצרת לעצמי חלופה. בכיתה ה', למשל, עשו עליי חרם, אז כדי לא להתמודד לקחתי כיתה של עולים שלמדה בבית הספר ולימדתי אותם בהפסקות. המטפלת הראתה לי איך לאורך השנים, בכל מקום שבו הייתי לא בטוב, עשיתי טוב לאחר ויצאתי מהמצב".
5 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
ביום חתונתם. "אני לא יכולה לנהל אותו כרגע, ושנינו גם לא מעוניינים בזה"
(צילום: יגל בר קמא)

היכרות בסניף ארומה

בת 40, נולדה וגדלה בפתח־תקווה, הבת הקטנה מבין שלוש, בתם של זוג שעלה מרוסיה בשנת 1973, אחות וסניטר (מהנדס מכונות בהשכלתו). למדה בכיתת מחול בתיכון העירוני, ולאחר שחרורה מצה"ל סיימה תואר במשפטים במכללת שערי משפט בקריית־אונו. בגיל 23, כשהחלה התמחות בביטוח ובנזיקין, עזבה את בית הוריה לטובת דירה משלה בפתח־תקווה, וכדי להתפרנס החלה להפיק אירועים בשעות הערב, אחרי שעות ההתמחות. תחת השם "בטעם שוקולד" ארגנה מסיבות רווקות שכללו משחקים עם שוקולד. "לא נעשיתי מפיקה, הייתי כזו מגיל קטן. בכיתה ו' רצינו לעשות מסיבה עם כל החבר׳ה, אז אספתי כסף, הלכתי לבית מפא"י, שכרתי את המקום וגם תקליטן בעצמי וייצרתי מסיבות לשכבה".
בגיל 25, לאחר ההתמחות, עבדה כעורכת דין בחברת הביטוח שירביט, והמשיכה עם ערבי הנשים עוד כמה שנים. באותה תקופה הכירה את גולדשטיין, שהפך לבעלה.
יש לה סיפור מצחיק על ההיכרות שלהם, שקרתה בסניף ארומה בפתח־תקווה. "הוא עמד שם עם בחור שעבד כחשפן בערבי הנשים שלי וגם כתב תכנים לקומיקאים. ניקי עבד בזמנו אצל דידי הררי ברדיו והנחה מסיבות לנשים ב'רוסו בר' בראשון־לציון, והבחור הזה ניסה במשך תקופה ארוכה ליצור איתו קשר, הוא רצה לכתוב לו פאנצ׳ים. בסוף הם נפגשו, וכשחלפתי על פניהם אמרתי לבחור, אהלן, מה העניינים, והתיישבתי גב אל גב לניקי. הוא ביקש ממני אש לסיגריה, בשלב מסוים הסתובבתי לשאול את הבחור מה נשמע, וניקי החליט לאחד את כל השולחנות שלנו ביחד. חברה שלי חגגה יום הולדת, אז הוא נתן לי מספר טלפון כדי שנזמין מקומות למסעדה דרכו".
בתוך כמה זמן הפך הקשר לסיפור אהבה?
"הייתי בזוגיות באותה תקופה, הוא חיזר אחריי חודשיים, גישש באפלה אבל התמיד. מדי פעם שאל, 'בא לך לבוא לפה?', 'רוצה להצטרף אליי לשם?', הוא היה יוצא המון. התחלנו להתחבר ולהתקרב, וזהו, אחרי חודשיים וחצי מערכת היחסים הפכה להיות יותר ברורה".
כשנה וחצי אחרי פגישתם הראשונה עברו לגור יחד בדירתו של גולדשטיין בהרצליה. ב־2007 נישאו, וב־2009 נולד בנם הבכור, גיא. בנם הצעיר אור נולד ב־2014, כשכבר גרו בדירה מרווחת ברמת־השרון, עיר ילדותו של ניקי.
"בהתחלה היה לי קשה להתאקלם", היא מודה, "שירלי מפתח־תקווה היא שירלי שהולכת למרכז העיר ולשוק, והיה לי קשה עם רמת הפאסון הגבוהה של האנשים. בהתחלה הרגשתי טיפה ניכור. לא ראיתי את עצמי מתחברת לרמת־השרון, אבל זה קרה".
"ניקי הוא פצצת אנרגיה וכישרון־על, והוא סיפק את הסחורה ויותר מזה. במשך שנתיים הלכתי איתו בכל הארץ. בערבים הייתה עם הילדים בייביסיטר צמודה, עד שהוא רץ לבד"
לאחר חופשת לידה של שנה עם בנה הבכור היא עבדה כמנהלת מחלקת התרבות והאירועים של לשכת עורכי הדין. שש שנים עבדה שם תחת שרביטו של אפי נווה ("אחד המקצועיים שפגשתי", היא אומרת על עורך הדין, החשוד כיום בפלילים), והמשיכה להנחות מסיבות רווקות וערבי נשים. באותה תקופה עלה הרעיון לעבוד יחד על מופע יחיד של ניקי. "יש דברים בחיים שבהם המסע שלך הוא לבד, כמו המסע שלי עכשיו בעקבות הפרידה שלנו, ויש מסע שבו את צריכה לייצר תוכן ואז את צריכה איתך עוד אנשים. ניקי היה אמן ורסטילי, ואנשים ראו את הגם וגם שלו כמשהו לא לטובתו בשלב ההוא. הוא גם שר וגם שיחק והיה יכול להתקבל לתפקידי מפתח במחזות זמר. לדעתי בברודוויי הוא היה יכול להיות כוכב ענק, אבל הוא היה תקוע בתפר תדמיתי, כנראה גם בגלל הסרט 'אסקימו לימון' (סרט ההמשך שיצא ב־2001, אמ"ר). כשהוא רצה להרים את המופע האישי שלו, אמרתי לו, 'אתה עובר בין משרדים ולא מוצא את הנחלה, תן לי לעזור לך, אני אקח הלוואה, שכסף לא יטריד אותך, תתרכז במה שאתה צריך'. בינתיים ניקי עשה סדרות ילדים ועודד אותי לעזוב את הלשכה ולנסות. ועשינו את זה".
בשנת 2015, שנתיים לפני שעזבה סופית את הג'וב בלשכת עורכי הדין, חיפשה כותבת ומצאה את מוריה זרחיה, במאית ואשת תוכן, שכתבה עם ניקי קטעים למופע שלו. רן לוי, כותב נוסף, נכנס מאוחר יותר לתמונה. בסוף 2016, לאחר תקופה של הרצה ובדיקת החומרים במשך שנה, התקיימה פרמיירה חגיגית בתיאטרון היהלום ברמת־גן, ועד משבר הקורונה הוא עדיין עלה ברחבי הארץ. "זה מופע שמדבר על החיים של כולם, עם ניואנסים שניקי יודע לראות".
ידעת משהו על הפקת מופעים מהסוג הזה?
"לא, אבל הבנתי שהעולם הזה הוא השפה שאני מדברת. גיליתי שרוב המופעים יוצאים להרצה באולמות קטנים - 100 מקומות. ידעתי שעם ניקי אסור לי לעשות טעות ולשרוף את המופע בניסוי וטעייה. החלטתי שנלך על מופעי סלון של שבעה־שמונה אנשים בבתים כדי לראות את התגובות. שמרנו על המופע בצמר גפן. ניקי הוא פצצת אנרגיה וכישרון־על, והוא סיפק את הסחורה ויותר מזה. במשך שנתיים הלכתי איתו בכל הארץ. בערבים הייתה עם הילדים בייביסיטר צמודה, עד שהוא רץ לבד".
את עדיין מייצגת אותו?
"אני לא יכולה לנהל אותו כרגע, ושנינו גם לא מעוניינים בזה. הוא צריך ניהול אחר. הוא עשה דרך מדהימה, וכל מה שהוא חולם, שיגשים".
5 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
"לא נעשיתי מפיקה, הייתי כזו מגיל קטן"
(צילום: ריאן פרויס)

משברים מתוקשרים

בחמש השנים האחרונות, מרגע שהחלה להפיק את המופע של בעלה, החלה גולדשטיין את דרכה כמנהלת אמנים ובעלת משרד בוקינג (מכירת כרטיסים למופעים סגורים לוועדי עובדים), שבשיאו העסיק ארבעה עובדים. בין היתר עבדה עם צביקה הדר, רוני דלומי ואלי ומריאנו. היא גם ניהלה את מאיה בוסקילה עד לאחרונה, והפיקה לה את המופע המשותף עם צביקה פיק. "מאיה זמרת ענקית עם נשמה ענקית", היא אומרת. "חייתי את מאיה ולא נתתי לעובדים האחרים לטפל בניהול האישי שלה".
שני משברים לא קטנים עברו עליה בשנים האלה כמפיקה ומנהלת אמנים. ימים ספורים אחרי שהתחילה לייצג את יובל שם טוב ("יובל המבולבל") במאי 2018, הוא נחשד ברכישת קוקאין. לפני כשנה הורשע במסגרת הסדר טיעון ברכישת קוקאין לצריכה עצמית, נגזרו עליו מאסר על תנאי, קנס של 2,500 שקל קנס ו־300 שעות עבודות שירות.
מה היה שם?
"יובל סיים לעבוד עם משרד ניהול אחר, עבר לייצוג שלי, ואחרי שלושה ימים יחד, פרשת הקוקאין התפוצצה. אמרתי לעצמי, אין תירוצים, שירלי, זה אצלך, זה שלך, וזו הייתה שנה מטורפת. ראיתי אותו בתקופה הכי קשה בחיים, עם שישה ילדים בבית ואישה בהיריון. בואי, אמן ילדים וקוקאין זו סכנה גדולה מאוד. האיש הוא הביזנס".
"אמן ילדים וקוקאין זו סכנה גדולה. כשהפרשה התפרסמה, יובל היה אצלי במשרד 11 שעות, והצלמים צעקו בחוץ, לא נלך מפה עד שהוא יֵצא"
איך פתרת את המשבר?
"ביום הראשון היינו סגורים אצלי 11 שעות בתוך המשרד, כשכל הכתבים בחוץ, והצלמים צועקים, עד שהוא לא יצא מפה לא נלך, ואנחנו נצלם אותו. הוא נשאר איתי במשרד, ואמרתי לו, אתה לא תצא ותשכב בתוך האוטו, גם אם תצטרך להישאר פה עד 12 בלילה, אתה תצא עם ראש זקוף והכל בסדר. גייסתי עורך דין שילווה אותנו בניהול האירוע. ניסיתי לעצור את חשיפת שמו בתקשורת, ושאלתי, לאן כולם ממהרים? לפעמים אנחנו שוחטים מהר מדי".
לא אישרת לו למסור את גרסתו לתקשורת.
"יובל רצה בזמנו להתראיין. אני רציתי שיעשה את זה בדרך יצירתית, בשיחה עם קרן פלס או צביקה הדר. בסוף הוא התראיין כשכבר לא עבדנו יחד, והוא עשה את זה ממקום שלם".
למה לדעתך זה קרה לו?
"יובל אדם מדהים, דרכו נקייה וטובה, ומה שהוא עשה או לא עשה, זה לא עניינו של אף אחד. יובל אדם מלא במחויבות לעזור, והוא החזיר גם טוב לקהילה. ברוך השם, איפה הוא ואיפה הפרשה היום. הוא גם לא הפסיד יום עבודה אחד כי אנשים הכילו ולא שפטו. יש ליובל נקודות זכות בגלל הנתינה והאהבה האמיתית לילדים".
למה הפסקתם לעבוד יחד אחרי אותה שנה?
"זו הייתה שנה גדושה ומורכבת. זה כמו שבע שנים. היה קשה מדי. יום אחד חבר הסתכל עליי ואמר, את צריכה לשחרר שנייה. גם עבור יובל זה היה נכון. זו שליחות שהייתי צריכה לעשות".
"זה היה לא הגיוני שצביקה פיק לא חוזר מלונדון, לא הבנו איפה הוא, ואני מותקפת בטלפונים ולא יודעת מה להסביר ומה לעשות. אם הוא יחזור? ואם לא?"
גם עם צביקה פיק הייתה לגולדשטיין שנה לא פשוטה. "בשנת 2017 החלטתי שאני מפיקה את המופע המשותף של צביקה פיק ומאיה בוסקילה. ידעתי שללהיטים של צביקה עם הקול של מאיה, לנראוּת של שניהם יחד על הבמה, יש קסם. עשינו סיבוב הופעות מדהים".
ואז פיק עבר אירוע מוחי רגע לפני יום העצמאות. איך זה נודע לך?
"היו לנו שתי במות בערב יום העצמאות ה־70 של המדינה, ברמת־גן וביהוד, שתי הופעות סגורות. היחצ"ן שלו התקשר אליי בבוקר ואמר לי, שמעת על צביקה? ותוך שעה המשרד קרס מטלפונים. כינסתי את כולם, קראתי גם למאיה, היינו ארבעה עובדים וצוות של 11 איש שהיה אמור לעלות לבמה להופיע ועוד שני מנהלי הפקה והיחצ"ן שלו. זה היה לא הגיוני שצביקה לא חוזר מלונדון (בהמשך נודע לה שהמטוס שבו טס לישראל עצר עצירת חירום בווינה בגלל מצבו, אמ"ר). לא הבנו איפה הוא, ואני מותקפת בטלפונים ולא יודעת מה להסביר. לא ידעתי מה לעשות. אם הוא יחזור? ואם לא? החלטתי שאם הוא לא חוזר, אעלה את המופע ואשמיע את השירים מתוך הערכה לנכסי צאן הברזל שלו. אחת העובדות שלי אמרה, 'ניקי יכול להחליף את צביקה', כי רצה הגורל, וניקי, בתחילת הקריירה שלו, היה זמר הליווי שלו במשך ארבע שנים והוא חקיין שלו, ובאותו יום עצמאות, אחרי 15 שנה, ניקי היה פנוי. לא יודעת מאיפה היו לי תעצומות הנפש להתעקש שהמופע ממשיך. בשעה ארבע אחר הצהריים הבנו שהמצב הבריאותי של צביקה לא טוב. ניקי הופיע במקומו, והיה מדהים. בשתיים בלילה סיימנו את יום העצמאות בבכי".
ביום העצמאות האחרון, לעומת זאת, בניגוד לשנים קודמות שבהן עבדה 24/7, הלכה לישון בשבע בערב. "זה היה יום העצמאות הכי עצוב בחיים שלי", היא אומרת.
5 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
"בשתיים בלילה סיימנו את יום העצמאות בבכי"
(צילום: ריאן פרויס)

מחפשת אמנים חדשים

במשבר הקורונה, שסגר את ההופעות בישראל והביא לירידת 90 אחוז מההכנסות שלה, החלה גולדשטיין לחשוב יצירתי. היא ניסתה לייבא מסכה שקופה מסין, בינתיים ללא הצלחה.
כחברת איגוד המפיקים פעלה מול השלטון המקומי ועם עו"ד רותי דיין במטרה ליזום מתחמי הופעות בטוחים, שבהם "מהחניה את יוצאת למתחם הצפייה הפרטי שלך. זו שפה חדשה. חברה גדולה עשתה את הקונספט הזה בכמה אירועים פרטיים. השלטון המקומי הציע ל־257 רשויות מקומיות את הקונספט, רובן לא הבינו את זה. שאלו אותי, שירלי, איפה הביזנס? לצערי סגרו את המיזם הזה, כי הבעיה היא לא דרייב, אלא כי אנשים לא הבינו את הקורונה".
"ניקי הופיע רק פעמיים בכל התקופה, בתיאטרון 'הסמטה', מתוך הבנה שאני מפסידה כסף אבל נותנת לנשמה שלו לפרוח. לא פתחתי אולמות, כי ידעתי שזה יתבטל, וכך קרה"
כמה היית מעורבת במחאת המפיקים והעצמאים?
"לא עליתי איתם לכנסת. בחרתי פחות לקחת את הצד שמחפש את הפיצוי, ויותר הייתי בצד שמחפש פתרונות. ישבתי עם המפיק רמי בז'ה, ממובילי מחאת העצמאים, וגם עם הדר גרינברג מחברת 'איזי־ווד' לארגון חתונות, בניסיון ליצור פורמט שיאפשר לנו לעבוד. ניקי, אגב, הופיע רק פעמיים בכל התקופה, בתיאטרון 'הסמטה', מתוך הבנה שאני מפסידה כסף אבל נותנת לנשמה שלו לפרוח. לא פתחתי אולמות, כי ידעתי שזה יתבטל, וכך קרה".
בימים אלה חברה גולדשטיין אל יוני סער מ"פרומרקט", ויחד יקימו משרד הפקות "שאפשר לעוף איתו במציאות החדשה", היא אומרת. מה זה אומר? "אני רוצה לקדם אמנים חדשים וצעירים. אני מחפשת היום את האמן שאני לא מכירה ואין לי מושג איך קוראים לו. זה מאתגר אותי".
אהבה חדשה באה בחשבון?
"אם הדרכים שלי ושל ניקי לא יצטלבו שוב, אני לא אדע לחיות בלי למצוא נפש שתהיה חלק ממני. כרגע אני עוד לא שם. אני אוהבת לאהוב ומניחה שהדרך תוביל אותי לשם, וזה לא יבוא על חשבון הילדים. אאחל לניקי שגם הוא ימצא את הנפש שלו".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.