תמיד יהיה מי שישמח לתת עצה

"נסענו לצפון רק כדי להרדים את התינוקת": אמהות נזכרות בטעויות שעשו עם הילד הראשון

רוית הזמינה יועצת מנשאים, שירז הגיעה למיון כי התינוק בכה, ותמר הפעילה את הפן (שעות!) כדי להרדים. אמהות לילדים בני ארבע ומעלה משחזרות את השגיאות הגדולות שעשו עם הבכורים

פורסם: 27.04.21 , 09:02
אמא עם קילומטרז' לא תוותר על הזדמנות להתנשא על אמא צעירה. היא כבר הייתה שם: עשתה הכל, ניסתה הכל, בילתה שעות בנדנוד בגני שעשועים ויודעת שאסור לצאת מהבית בלי מגבונים (אבל תמיד יש ממי לבקש אם נתקעים בלי). את האמא המנוסה קל לזהות. היא תמיד תשמח לספק עצות מניסיונה, גם אם לא מבקשים ממנה, וקשה להפתיע אותה. שאלנו אמהות לילדים בני ארבע ומעלה - כאלה שכבר שכחו את החיתולים, אבל זוכרות את הלילות הלבנים - מה הטעות הכי גדולה שעשיתן עם הילד הראשון?

הזמנתי יועצת מנשאים

רוית, אמא לילד בן שש וילדה בת שנתיים מראשון־לציון:
"כל כך רציתי להיות מין מאמא־טבע כזאת שמסתובבת עם הילד במנשא, קלילה כזאת. אבל מה, לא הסתדרתי עם המנשא שקיבלתי מגיסתי, וגם לילד לא היה נוח. אז קבעתי פגישה עם יועצת מנשאים 'מפורסמת' שבאה אליי הביתה, עשתה לי הרצאה של שעה עד כמה חשוב הקשר בין האמא לילד - ולא קלטה שאני בקושי מקשיבה לה כי לא ישנתי כבר חצי שנה. בסוף שילמתי לה סכום מוגזם לכל הדעות, וקניתי את המנשא שהיא אמרה שהוא הכי טוב. אחרי שהיא הלכה לא הצלחתי להבין בכלל איך קושרים אותו. לא השתמשתי בו מעולם. לדעתי הוא עדיין במחסן".

מילאתי טבלאות אקסל

אלישבע, אמא לתאומים בני שמונה ותינוק בן חצי שנה מקריית־שמונה:
"לא רק שהייתי אמא צעירה, הייתי אמא צעירה לתאומים, וכל המשפחה שלי גרה רחוק, במרכז. הייתי נכנסת לפורומים לאמהות לתאומים ומנסה להבין איך אני אמורה להסתדר עם מה שקיבלתי. היו לי טבלאות של מי אכל, מי חרבן ומתי - ממש אקסלים - אבל למי היה כוח לעקוב? אני זוכרת שאשכרה הייתי רוחצת כל אחד בנפרד ומחליפה מים באמבטיה בין ילד לילד, כאילו זה משנה. דאגתי שיהיו להם בקבוקים ומוצצים נפרדים, למרות שהם כל היום החליפו ביניהם אוכל ומוצצים - כמה אנרגיה על כלום".

נרשמתי לחוגי התפתחות

מיכלי, אמא לילדה בת ארבע וילדה בת שנתיים מתל־אביב:
"מיד אחרי הלידה רשמתי את הבכורה לכל החוגים שמצאתי. אני ממש זוכרת את עצמי מחפשת בפייסבוק חוגים להתפתחות תינוקות, חוגים לעידוד זחילה וחוג מוזיקה לתינוקות. הילדה עוד לא בת חצי שנה, וכבר יש לה סדר יום יותר עמוס משלי. אבל אני הכי זוכרת את חוג השחייה של יום שישי שעלה המון כסף ושאליו התינוקת נשלחה עם אבא שלה, כדי להתגבש. ומה אני עשיתי בזמן שישי הקדוש הזה? הייתי נוסעת איתם לבריכה, יושבת ומסתכלת עליהם. ככה כל יום שישי! במקום לשתות קפה כמו בן אדם נורמלי".

הלכתי למיון בגלל בכי

שירז, אמא לילד בן שבע, ילד בן חמש ותינוק בן חודשיים מנתניה:
"הבכור היה תינוק יללן, ואנחנו היינו הורים טריים מאוד, מהסוג שקורא ספרי הדרכה, עושה קורסים לפני לידה, מתייעץ עם יועצות הנקה ושינה והכל. אבל לא משנה עם מי התייעצנו - הילד לא הפסיק לבכות כל היום. פעם, מטושטשים מחוסר שינה, החלטנו לקחת אותו לחדר המיון כי כבר היינו בטוחים שקרה לו משהו. הוא כמובן נרדם באוטו והתעורר בצרחות כשהגענו. הרופאה בדקה אותו והסתכלה עלינו כאילו אנחנו מטומטמים. היא אשכרה אמרה לנו: 'זה תינוק, הוא בוכה. תנו לו מוצץ'. קנינו מוצץ ביציאה, ונשבענו לא לחזור לשם אלא אם כן מדובר במקרה של חיים ומוות. לדעתי עדיין צוחקים עלינו שם. בכל מקרה, זו כבר בדיחה משפחתית".

קניתי עגלה גדולה מדי

גלי, אמא לילדה בת עשר מהרצליה:
"עוד לפני שפנטזתי להיות אמא, היה לי ברור איזו עגלה אני רוצה ואיך אני איראה איתה כשאסתובב לי ברחוב עם הקפה בכוס טייק־אוויי ועם ילדה שמחה ומאושרת. זו עגלה ממש יקרה ומיוחדת, וביקשתי אותה במתנה מההורים שלי. מכיוון שזו נכדה ראשונה, הם הסכימו להכל בערך. ובאמת, העגלה הייתה מושלמת, והילדה הייתה מושלמת. הייתה רק בעיה אחת - העגלה לא נכנסה לתא המטען של האוטו. גם אם פירקנו אותה, גם אם חילקנו לקדימה ואחורה. כלום. הפדיחה? לא הסכמתי לוותר על העגלה. היינו צריכים לקנות אוטו חדש. הורים, תבדקו אם העגלה נכנסת לבגאז'!".

הרדמתי באוטו

רונה, אמא לילדה בת שמונה וילד בן חמש מגבעת־אולגה:
"מהר מאוד הבנו שהנסיכה מוכנה להירדם רק באוטו ושאין שום דרך אחרת להרדים אותה. כל לילה הייתה לנו תורנות, מי מסתובב איתה באוטו כדי שהאחר יוכל לישון, ובאילו שיטות קומנדו להשתמש כדי לנתק את הסלקל מהאוטו ולהעלות אותו שלוש קומות בלי מעלית כדי לא להעיר אותה. היה איזה לילה שהבעל תפר נסיעה מהבית שלנו ועד הצפון, עניין של שעה וחצי לכל כיוון, רק כדי שהיא תירדם. עד היום לא ברור לי איך עשינו את זה".

לקחתי תינוקת לרופא כי היא ישנה

כוכי, אמא לילדה בת שש וילדה בת שלוש מירושלים:
"הייתה לי תינוקת מהחלומות, כזו שקמה בשבע בבוקר ונרדמת בשבע בערב כבר בגיל חודשיים. אבל מה, לכל החברות שלי היו תינוקות שהתעוררו כל שעתיים. אז הלכתי לרופא ילדים מומחה ושאלתי אותו אם זה בסדר. חשבתי שאני צריכה להעיר אותה לאכול, אחרת היא לא תעלה במשקל. עד עכשיו לא אשכח את המבט שלו. הוא אמר לי להגיד תודה ולשלם בקבלה".

הפעלתי פן כדי להרגיע

תמר, אמא לילד בן שבע מאשדוד:
"התינוק היה נרדם רק אם היה רעש בחדר, לא משנה איזה - רק שיהיה קבוע. הייתי יושבת לידו ומחזיקה את הפן שלי פועל במשך שעה רק כדי שהוא יירדם. את קולטת? אחותי הגדולה, אמא לשלושה, באה אלינו יום אחד, ראתה איך אני מרדימה אותו ונקרעה עליי. מתברר שאפשר למצוא רעשים כאלה ביוטיוב ולא צריך לבזבז חשמל. הרגשתי הכי מטומטמת בעולם".

חיפשתי חלב עזים

יעלי, אמא לילד בן חמש וילדה בת שלוש וחצי מקריית־מוצקין:
"הילד חזר יום אחד מהמשפחתון עם אפטות בפה, ואני ממש נכנסתי ללחץ. למרות שהרופא אמר שאסור, החלטתי למצוא חלב עזים טרי כדי למרוח לו על האפטות. הקפצתי את כל המשפחה שלי, הרמתי קבוצת חיפוש בפייסבוק כדי למצוא מקום שיש בו עזים שאפשר לקבל מהן קצת חלב. בשבת בבוקר נסענו שלושתנו, אני, הנסיך ובעלי, שלוש שעות לאיזו חוות בודדים שגידלה עזים, ושילמנו להם על החוויה בשביל לקבל טיפה חלב שהילד לא הסכים לבלוע. ברור שזה לא עזר. בסוף מרחנו לו את הג'ל שהרופא רשם, וזה עבר תוך יום".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.