שני סודות שמרה מלקוחותיה מלי פשה פטיטו (63), מארגנת חינות ובעלת חברת "מרקש": הראשון שהיא בכלל לא מרוקאית והשני שהיא גרושה. מי שערכה את טקסי החינה למפורסמים רבים - בהם שגב משה וסנדרה רינגלר, לינור אברג'יל, מורן אייזנשטיין, מאיה בצלאל, יוסי אבוקסיס, מאיה בוסקילה, ג'ניפר סנוקל, עינב בובליל ועוד ועוד - פחדה במשך שנים רבות להתגרש.
"תמיד היו לי תירוצים למה לא להתגרש", היא מודה. "פעם הילדים קטנים, פעם תכף הכל מסתדר, פעם המצב הכלכלי לא מאפשר, כשלמעשה פחדתי להתגרש בגלל העסק. שנים חששתי שהגירושים יפגעו לי בארגון חינות, שלא ירצו להזמין אישה גרושה כי יש כאלה שחושבים שזה מביא מזל רע. חששתי שלא אוכל להילחם באמונות טפלות, אבל בסופו של דבר למדתי שהחשש היה מיותר. לא משנה אם את גרושה או נשואה, העיקר שאת עושה שמח".
כריות זהב וכרכרות
היא אמא לארבעה, נולדה בראשון־לציון ומתגוררת שם גם היום, בת לאם ממוצא עיראקי ואב ממוצא טורקי, הצעירה מבין 12 ילדים. "למרות שהמשפחה הייתה גדולה אני לא זוכרת מצוקה, להפך", היא מספרת. "הייתה לי ילדות יפה, הוריי היו ילדים יחידים, הם התחתנו בגיל צעיר והבטיחו לעצמם שתהיה להם משפחה גדולה. אמא שלי עברה 14 לידות, רק 12 הצליחו, היא הייתה עקרת בית, ואבא שלי ניהל את סניף עמידר בראשון־לציון. גדלתי בבית שלא חסר בו כלום".
אמה תפרה לילדיה את כל הבגדים שלבשו, ומלי הקטנה עמדה לידה ולמדה את רזי התפירה. "מגיל עשר הסתכלתי איך היא גוזרת ותופרת, ובגיל 16 התחלתי לנסות לבד", היא משחזרת. "בבוקר למדתי בתיכון, ובערב העברתי הדרכות לנשים שרצו לתפור ולא הבינו כלום מה'בורדה', שהיה אז מגזין תפירה מאוד פופולרי. תפרתי לעצמי שמלות, וכולן רצו שאתפור גם להן. חברות היו עומדות בתור כדי לשאול ממני שמלות לאירועים. אף פעם לא התלבטתי מה לעשות בחיים, ידעתי מה אני רוצה.
"בגיל 18, אחרי שהתחתנתי, התחלתי ללמוד עיצוב אופנה, גזרנות ומודליזציה ב'שנקר', וכשסיימתי התחלתי לעבוד אצל מעצב האופנה יורם ירדני בסטודיו שלו בדיזנגוף. כשהרגשתי שאני יכולה לצאת לדרך עצמאית ולעבוד בשביל עצמי, עזבתי והתחלתי לעצב ולתפור שמלות ערב בבית".
"אף אחד לא מאמין לי שאני לא מרוקאית, ומי שלא שואל מאיזו עדה אני, אני גם לא מספרת. בזכות חמותי לשעבר אני מבינה מרוקאית, אז אין לי בעיה"
את טקסי החינות התחילה לערוך לגמרי במקרה לפני כ־30 שנה, כשלקוחה שבאה אליה בשביל שמלת ערב לבר מצווה של בנה ביקשה גם תלבושות לחינה. "היא תכננה לערוך טקס חינה במסגרת בר המצווה, רצתה תלבושות, וכמובן שסירבתי, כי מה לי ולחינה, אני בכלל לא מרוקאית", היא צוחקת. "היא לא ויתרה, אז התחלתי לשאול שכנות ולברר על כפתנים, עיצבתי לה כפתנים לכל המשפחה ומפה לשם התחלתי לקבל עוד ועוד הזמנות. כל כך התחברתי למסורת המרוקאית, שלאט־לאט עשיתי גם תלבושות לחתנים, ובהמשך הוספתי ציוד נלווה כמו אוהלים, אפיריון, כריות זהב, כרכרות, תכשיטים ואביזרים. אף אחד לא מאמין לי שאני לא מרוקאית, ומי שלא שואל מאיזו עדה אני, אני גם לא מספרת. בזכות חמותי לשעבר אני מבינה מרוקאית, אז אין לי בעיה. האחים שלי צוחקים עליי, אומרים, 'הנה האחות המרוקאית שלנו'.
"אגב, לא מזמן קיבלתי הזמנה מרגשת במיוחד. זוג שעשיתי לו חינה בחתונה לפני 20 שנה הזמין אותי לחינה של הבת שלהם, שנישאת בקרוב".
בשידור חי עם דודו טופז
טקס החינה נולד לציון הטבילה במקווה של הכלה לקראת כלולותיה ולחגיגת המעבר של בני הזוג לחיי זוגיות. בטקס מורחים את כפות ידי החתן והכלה בחומר אדום־כתום המופק מצמח כופר לבן, ששמו העממי הוא חינה. צורת המריחה, עיגול, מסמלת מטבע, סימן לשפע. יש הסבורים שמקור המילה "חינה" הוא מהביטוי "מצא חינה", כלומר הכלה מצאה חן בעיני בעלה. פירוש אחר לשם הוא ראשי תיבות של שלוש המצוות שבהן מחויבת האישה הנשואה ביהדות: הפרשת חלה, נידה והדלקת נרות שבת. לכל עדה טקס חינה ייחודי משלה. את טקס החינה המסורתי של יהדות צפון אפריקה נהוג לחגוג יום לפני החתונה. בנות המשפחה והחברות מלוות את הכלה למקווה בריקודים ובשירים. בשובה מהטבילה נערך טקס בהשתתפות בני המשפחה, הלובשים כפתנים מבדים מבריקים, רקומים בזהב, כדי לזמן שפע עבור הזוג הצעיר. בשנים האחרונות הפך הטקס המסורתי הקטן לאירוע רב מוזמנים הנערך לרוב כשבוע לפני החתונה.
פשה פטיטו התפרסמה כשהוזמנה לערוך טקס חינה מסורתי בתוכנית "הראשון בבידור" של דודו טופז, ששברה אז את שיאי הרייטינג. "פנו אליי מההפקה שלו ושאלו אם אני יכולה לבוא לתוכנית", היא מספרת. "בדיוק תוכנן לי אירוע בבת־ים באותו יום. לא רציתי להבריז לזוג הצעיר, אז אמרתי שאני לא יכולה. ואז בהפקה מצאו פתרון נהדר: הם הציעו שבני הזוג יבואו יחד איתי לאולפן ויעשו את הטקס בשידור חי, ובתמורה הם יקבלו במתנה מיטה זוגית מתכווננת. הבטיחו להם שישימו מסכים באולם בבת־ים כדי שהאורחים שלהם יראו את הטקס, ואחרי הטקס יסיעו אותם במהירות לאולם כדי שיוכלו לחגוג עם המוזמנים. הגעתי לאולפן עם כל האביזרים, כולל הלהקה המרוקאית שהזוג כבר שכר להופיע באולם, וכולם הרוויחו מזה. אין אחד במדינה שלא ראה את התוכנית הזאת. יום אחרי זה קיבלתי מבול של הזמנות, וככה נהייתי מלכת החינות".
"נכון שרוב החינות הן של זוגות מעדות המזרח, אבל יש הרבה אשכנזים שעושים חינה, כי זה מאוד אקזוטי"
בתור מלכת החינות אולי את יכולה להסביר איך טקס לציון שובה של הכלה מהמקווה הפך לאירוע בסדר גודל כזה?
"גם חתונה הייתה פעם אירוע צנוע, ותראי מה הולך היום בחתונות. החינה הפכה להיות אירוע של מאות מוזמנים, וזה לא קשור בהכרח לעדה כזו או אחרת. נכון שרוב החינות הן של זוגות מעדות המזרח, אבל יש הרבה אשכנזים שעושים חינה, כי זה מאוד אקזוטי. לפעמים החינה נערכת כמה ימים לפני החתונה, ולפעמים היא ממש בתוך החתונה. בעקבות הקורונה נהייתה קצת רגיעה, די הרבה זוגות עושים היום טקס חינה צנוע בבית במקום אירוע באולם".
מה הטרנדים האחרונים בתחום החינות?
"קשה לדבר על טרנדים בטקס כל כך מסורתי. הטקס הוא אותו טקס, והמוזיקה היא אותה מוזיקה כבר שנים. אם יש שינויים הם קטנים. למשל, פעם היינו מכניסים את החתן והכלה בכרכרה, והיום מרימים אותם על פלטפורמה מיוחדת. בנוסף, היום אני מעצבת כפתנים פחות כבדים, עם פחות רקמות זהב, בעיקר בצבעים בהירים, תכלת, ורוד וקרם".
"המחירים צנחו. אם פעם הייתי לוקחת 7,000 שקל לטקס ואנשים שילמו בלי בעיות, היום גם על 5,000 שקל מתווכחים איתי"
כמה הקורונה פגעה בעסק שלך?
"פגעה מאוד. הייתה לי שנה קשה ביותר. באיזשהו שלב החלטתי לחשב מסלול מחדש כדי לצמצם נזקים, סגרתי את המתפרה, העברתי את מכונות התפירה הביתה, והתחלתי לתת שירותי תיקונים ולתפור מסכות. זה נתן לי גב כלכלי והרגיע אותי, כי גם כשחזרו האירועים זה לא מה שהיה פעם. המחירים ממש צנחו. אם פעם הייתי לוקחת 7,000 שקל לטקס ואנשים שילמו בלי בעיות, היום גם על 5,000 שקל מתווכחים איתי. אני מבינה את זה, היום קשה לכולם, אז הורדתי את המחיר כדי להתחיל להתגלגל".
מה, אני אשאר לבד?
תקופת הקורונה לא הייתה הפעם הראשונה שהחברה של פשה פטיטו יצאה להפסקה. לפני שלוש שנים היא לא עבדה תקופה ארוכה אחרי שבבדיקת ממוגרפיה שגרתית גילתה שחלתה בסרטן השד. "שעתיים אחרי הבדיקה הרופאה התקשרה ואמרה לי להגיע מיד לבית החולים", היא מספרת. "בהתחלה לא הבנתי למה, לא ייחסתי לזה כל כך חשיבות ונסעתי לשם לבד. כשנכנסתי לרופאה וראיתי שתי אחיות עומדות מאחוריה, התחלתי להילחץ, כי הבנתי שזה משהו לא טוב. כשהיא אמרה לי שיש לי ממצא חשוד, התחלתי להתווכח, אמרתי לה: 'מה פתאום, זה לא יכול להיות, אין לי זמן לזה עכשיו, יש לי מלא אירועים'. היא עודדה אותי ואמרה שהודות לגילוי המוקדם הגוש עדיין קטן, ויכול להיות שנצליח להסתפק רק בכימו ולא נצטרך הקרנות (וכך היה, למזלי). לפני שלוש שנים אחותי נפטרה מסרטן הריאות, ובשנה האחרונה לחייה אני טיפלתי בה, כך שידעתי מה זה אומר להיות חולת סרטן, אבל משום מה באותו רגע חשבתי רק על זה שינשור לי השיער. היום אני בריאה, תחת מעקב שנתי, אבל טפו־טפו־טפו, הכל בסדר".
"אחרי שהתגרשתי פנו אליי הרבה נשים מסורבות גט ששאלו איך עשית את זה. אני רוצה להעביר מסר לכל הנשים: רוצות להתגרש? קומו ועשו את זה. אל תחכו ואל תפחדו להיות לבד, כי אני בזבזתי המון שנים בגלל הפחד הזה"
להתמודדות עם המחלה קדם משבר אחר: בגיל 50 העיזה לבקש גט מבעלה. עברו עוד שש שנים עד שקיבלה אותו. "לקח לי המון שנים לקבל את ההחלטה להתגרש, וכבר לא היה לי כוח למלחמות, הייתי עסוקה עם העסק, כל ערב כמעט הייתי באירוע, למי יש זמן בתוך כל זה לבתי משפט? ירדתי 12 קילו מרוב שהיה לי רע, אנשים שאלו אותי אם אני חולה. מצאתי את עצמי מול מערכת שניסתה לשכנע אותי להסכים לשלום בית. אין כמעט דרך לצאת מזה, זו פשוט מלחמה מתישה. שילמתי על זה מחיר, תהליך הגירושים אילץ אותי להפנות את כל האנרגיות לרבנות, הראש שלי לא היה בעבודה, וזה יצר ירידה דרסטית בעסק. מרגע שקיבלתי את הגט, משהו השתחרר בי ויכולתי לחזור לעבוד כמו שצריך.
"אחרי שהתגרשתי פנו אליי הרבה נשים מסורבות גט ששאלו איך עשית את זה. אני רוצה להעביר מסר לכל הנשים: רוצות להתגרש? קומו ועשו את זה. אל תחכו ואל תפחדו להיות לבד, כי אני בזבזתי המון שנים בגלל הפחד הזה".
פחדת להיות לבד?
"תראי, אני אישה עצמאית, אבל התגנב איזה חשש שאולי לא תהיה לי עוד זוגיות, היו לילות ששאלתי את עצמי, 'מה, אני אשאר לבד כל החיים?'. זה לא נעים. אלוהים בסוף הביא לי פיצוי, ולפני שש שנים הכרתי את בן זוגי, דוד לוי, שצעיר ממני בשלוש שנים, קסם של גבר שממש בא לי מהשמיים. אנחנו גרים ביחד כבר שנתיים. לא האמנתי שאחיה עם גבר אחר חוץ מבעלי, והנה זה קרה".
איך הכרתם?
"באתר ההיכרויות LOVELY. זה לקח זמן, עברתי שם מסע עד שמצאתי אותו, הכרתי הרבה גברים, יצאתי לדייטים חופשי, אבל לא התפשרתי. כשדוד הגיע ידעתי שזה זה, למרות שיש הרבה דברים שמפריעים בפרק ב'. יש ילדים משני הצדדים ולא תמיד הם מקבלים את הקשר, אבל היום ברוך השם הילדים שלי פשוט התאהבו בו".
שוקלת להתחתן שוב ולעשות לעצמך חינה?
"אנחנו יחד קרוב לשש שנים, ולא אשקר אם אומר שלא אכפת לי להישאר בסטטוס הזה, אבל כמובן שאם הוא יציע לא אסרב, וּודאי שאם תהיה חתונה יהיה גם טקס חינה שאני אפיק. יש כבר כמה דגמים שחשבתי עליהם".
