כשיש לה זמן, דייזי פנקורט (36), פרופסור לפסיכוביולוגיה ואפידמיולוגיה באוניברסיטת קולג' לונדון, אוהבת לשבת ליד הפסנתר ולנגן להנאתה סונטות של בטהובן. השילוב בין מדע למוזיקה היה תמיד חלק מחייה, ושני התחומים סקרנו והלהיבו אותה. כשהגיעה לשלב ההחלטה מה היא רוצה ללמוד באוניברסיטה, ממש התקשתה לבחור. היא התחילה בלימודי מוזיקה ובחרה לעבוד בבית חולים בלונדון בתפקיד ייחודי של שילוב תוכניות אמנות לטובת המאושפזים. במשך שלוש שנים דאגה לקונצרטים שבועיים, מוזיקה בחדרי ניתוח ובחדרי הפריות מבחנה, שיעורי ריקוד לחולי שבץ, שירים לחולי דמנציה ועוד. היא ראתה עד כמה המוזיקה תורמת ומשפיעה אבל הרגישה שלא מתייחסים אליה שם מספיק ברצינות והחליטה לעזוב לטובת לימודים מדעיים.
"רציתי להביא תוצאות ממשיות, להבין לעומק למה זה עובד, לבחון את התהליכים", היא כותבת בפתח ספרה המרתק Art Cure: The Science of How the Arts Transform Our Health, שיצא לאור לאחרונה ורוצה להעלות את האמנויות מדרגת תחביב נחמד לדרגת תחום חיוני שתורם משמעותית לבריאות שלנו.
האמנויות עדיין נתפסות כמשהו רך או לא רציני, היא כותבת, אך הראיות הרבות של למעלה מ־30 אלף מחקרים אמפיריים שנערכו בעשורים האחרונים, מלמדות אחרת. אמנויות למיניהן יכולות להפחית מתח ודלקות, לשפר את בריאות הלב, לסייע להתמודד עם כאב, להעלות את מצב הרוח, להאט הידרדרות קוגניטיבית ולהשפיע לטובה כמעט על כל מערכת בגוף. הגיע הזמן, היא קובעת, שאמנויות יוכרו כעמוד התווך החמישי של הבריאות, לצד תזונה, פעילות גופנית, טבע ושינה.
5 צפייה בגלריה
פרופ' דייזי פנקורט. התלבטה בין לימודי מדעים למוזיקה והחליטה לשלב בין שניהם
(צילום: Expeditio)
חשוב לחדד: אמנות בעיניה אינה משהו ששייך לאמנים או ליצירות "גדולות", אלא משהו שכל אחד יכול לעשות ביומיום. היא רואה באמנות דרך פשוטה לבטא את עצמנו ולהרגיש מחוברים יותר, וזה יכול להתבטא באמנויות בהגדרתן הרגילה כמו מוזיקה, ריקוד, ציור, משחק או כתיבה, אך גם בפעילויות שאנו לא חושבים עליהן מיידית ככאלה, כמו אפייה ועיצוב עוגות, סידור פרחים, בישול - כל מה שמאפשר לנו ביטוי ויצירה. האמנות בעיניה לא מוגבלת רק למעורבות פעילה (שירה או כתיבה למשל) אלא גם למעורבות קולטת (כמו האזנה למוזיקה או קריאה).
כמדענית ומובילת התחום בארגון הבריאות העולמי, מציגה פנקורט בספרה ראיות רבות לכך שאמנות בהגדרתה הרחבה הזו יכולה לשמש כתרופה, והיא גם עובדת עם ממשלות בעולם על תוכניות למרשמים של אמנות לציבור. אבל המטרה העיקרית שלה בספר היא לעזור לאנשים להבין איך ליישם את המחקרים בחיי היומיום ולהגדיל את נתח האמנות בהם על מנת לשפר את בריאותם.
לפניכן שש ההמלצות העיקריות שכדאי לנסות ליישם:
1. אמנות משחררת את הורמון האושר
כשעוסקים באמנות מפעילים רשתות של תגמול והנאה במוח וכתוצאה מכך משתחרר דופמין - הורמון האושר. אנו מעניקים לעצמנו גם תחושת עצמאות, שליטה, מיומנות ויכולת לווסת רגשות, וכל אלה חיוניים לבריאות הנפשית שלנו. אפשר לבחור באמנות שתרגיע אתכם מיידית, למשל, מוזיקה במקצבים רגועים, ווליום נמוך והרמוניה צפויה, אבל לא צריך לחשוש גם מאמנות עצובה או מפחידה, כי גם לה יש כוח לגרום לאנשים להרגיש טוב יותר. אם הסטרס משפיע על השינה שלך, מחקרים מראים שהקשבה למוזיקה במשך 60-30 דקות ללא הפרעה יכולה לשפר את איכות השינה.
2. אמנות משפרת את הרווחה הכללית (well-being)
- הכי חשוב לבחור את צורת האמנות שאתן אוהבות ונמשכות אליה. נסו לאזן בין מוכרת למורכבת ובחרו בדברים לא צפויים וקלים מדי, אבל גם לא מלחיצים מדי.
- אם תחושת השליטה חשובה לכן, כדאי לבחור בדרך ביטוי אישית ללא הוראות חיצוניות. אם הצורך בשליטה נמוך יותר, שיעורים מודרכים יהיו אפקטיביים יותר.
- בכל מה שתבחרו לעסוק, הקדישו לזה תשומת לב מלאה – גם להאזנה למוזיקה, גם לסיור בתערוכה, גם לעבודת יצירה. הרחקת טלפונים חיונית וכן הימנעות מהסחות דעת אחרות.
- לסביבת היצירה יש חשיבות. נסו למצוא מקום שבו תוכלו להתמקד בכתיבה, למשל, בספרייה, בבית קפה או בבית. בדקו אם תוכלו להתרכז טוב יותר בפאב עם מוזיקה ברקע או אולי במהלך טיול בפארק.
- אמנות יכולה להיות דרך טובה ליצור אינטראקציה עם אנשים אחרים, ויש לכך גם יתרונות בריאותיים, אבל צריך למצוא את האיזון הנכון. במחקר שוויצרי נמצא שתגובותיהם הפיזיולוגיות של אנשים שהלכו לסיור בתערוכה עם חברים היו חלשות יותר מאלו שהתרכזו ביצירות בלבד. שקלו ללכת לתערוכה לבד ורק אחר כך עם חברים.
- אפילו כמה דקות ביום של פעילות אמנותית תתרום לרווחה הכללית שלכן, אבל כדאי להקדיש לכך יותר. אם תצליחו להקדיש 60-30 דקות בשבוע, תוכלו לצפות לראות שיפור תוך כשישה שבועות.
3. אמנות מסייעת לאריכות חיים בבריאות טובה
מחקר שערכה פרופ' פנקורט ושפורסם בבריטיש מדיקל ג'ורנל ועורר הד תקשורתי רב, הראה שאנשים המעורבים בצורה סדירה וקבועה באמנות כלשהי נהנו מסיכון מופחת של 31% לתמותה בכל נקודת זמן בהשוואה לאלה שלא. עוד נמצא במחקרים שמבוגרים מעל גיל 50 שהלכו בקביעות למוזיאונים, להופעות מוזיקה חיות, לתיאטרון ולקולנוע היו פיזיולוגית צעירים בארבע שנים מאלו שכף רגלם מעולם לא דרכה באולם כלשהו. עדויות מראות ששילוב בין פעילות פיזית ואמנותית הוא המתכון הטוב ביותר ל־Longevity. איך זה עובד באמת?
- מחקרים הוכיחו שאמנות מועילה למערכת הקרדיו־מטבולית (תפקודי הלב, כלי הדם וחילוף חומרים).
- היא גם מסייעת בהפחתת יתר לחץ דם. מדענים מצאו כי שילוב גישות טיפול מסורתיות כמו שיפור תזונה, הגברת אימון ונטילת תרופות במקביל להאזנה יומיומית למוזיקה הביאו לשיפור בהפחתת לחץ הדם. המינון המומלץ להאזנה על ידי פנקורט הוא 30־15 דקות מדי יום במשך לפחות חמישה ימים בשבוע.
- התגובה החזקה ביותר תושג ממוזיקה שאוהבים ומכירים, בווליום נמוך או גבוה בהתאם להעדפה אישית.
- מי שמקפיד על ריקוד אחת לשבוע נהנה משיפור במדדי לחץ הדם כמו במהלך תרגול אירובי, אך משיג זאת בפחות זמן. מחקר איטלקי הראה כי ריקוד ואימון ספורט היו יעילים במידה זהה לחולי לב, אבל נדרשו רק 21 דקות של ריקוד שלוש פעמים בשבוע לעומת 30 דקות של אימון אופניים באותה תדירות. בנוסף, אחרי שמונה שבועות, הרוקדים שיפרו את רמת הסוכר והטריגליצרידים בדמם יותר מהאנשים מקבוצת אימון האופניים.
4. אמנות מניעה את מערכת הנשימה
סוג האמנות המומלץ בהקשר של נשימה הוא שירה, שעוזרת לווסת את לחץ האוויר בריאות, לנקות את דרכי הנשימה ולהניע אותן. מחקרים הראו שיפור במצבם של חולי מחלות ריאות כמו COPD או אסטמה, ששרו באופן קבעו במקהלה.
5. אמנות משפרת את מערכת החיסון
במחקרים של פרופ' פנקורט ועמיתיה נמצא כי מוזיקה מעוררת את פעילות רשת הציטוקינים (חלבונים קטנים שחיוניים לשליטה בפעילות מערכת החיסון) ובכך משפרת את חיסוניות הגוף. מחקרים נוספים מיפן, ברזיל וארצות הברית הראו עלייה בתאי הדם הלבנים, המגינים על הגוף מפני זיהומים, בקרב אנשים שהיו מעורבים בדרך כלשהי בהיבט מוזיקלי - החל בתיפוף וכלה בריקוד רחוב.
- עבודות אחרות הוכיחו שנגינה והאזנה למוזיקה מעלות את רמות האימונוגלובין A, נוגדן שמגן על הגוף מפני זיהומים כגון הצטננות.
- מדענים בניו זילנד מצאו כי כתיבה הבעתית אינטואיטיבית הביאה לשיפור מהיר יותר בהחלמה ובריפוי פצעים.
- שיעורי תיפוף, כך נמצא במחקר של פרופ' פנקורט, הביאו תוך שישה שבועות לירידה ברמת הדלקתיות הכרונית בגוף.
6. אמנות מחזקת את מערכת השלד והעצמות
לבריאות של מערכת השלד והעצמות יש חשיבות רבה בתהליך ההזדקנות. כך למשל, אנשים מבוגרים שהשתתפו בתוכנית אמנות במוזיאון מונטריאול אחת לשבוע במשך שלושה חודשים, שכללה פעילות ציור, צביעה וצילום – הראו שיפור של 14% בחוזק העצמות בהשוואה לקבוצת הביקורת.
כמו באוכל, גם באמנות
העקרונות לצריכת אמנות דומים לעקרונות התזונה הנכונה:
- דיאטות כאסח לא עובדות: אמנם בינג' של אמנויות לא בעייתי כמו בינג' אכילה, אבל לא כדאי ללכת על גרסה קיצונית גם כאן. עדיפה מעורבות קבועה, מתונה ומתמשכת.
- חמש אמנויות ביום, כמו חמישה ירקות ופירות ביום. בחרו מה שמתאים לכן: עשר דקות של כתיבה יצירתית בבוקר, סריגה בשעות הערב, הקשבה לספר אודיו ו/או מוזיקה מדי ערב לפני השינה.
- התאימו את הפעילות לרמת האנרגיה שלכן. אין לכן כוח לקרוא? אפשר להאזין לקונצרט ברדיו. אבל חשוב שזה יהיה בלי הסחות דעת, בלי טלפון ולא תוך כדי ריבוי משימות.
- תכננו את "הארוחות" מחוץ לבית. השקיעו בשיעור שבועי במתנ"ס, הקפידו על בילוי חודשי במוזיאון, קנו מראש כרטיסים להצגה או למופע. פעילויות אלה יוסיפו תחושת התחדשות וישפרו את הכישורים החברתיים שלכן, נוסף ליצירה היומיומית.
- גיוון הוא המפתח. אל תישענו על פעילות יצירתית אחת. שלבו בין פעילויות שונות, כל אחת מפעילה ותורמת למערכות אחרות בגוף.
- התנסו בטעמים חדשים. צאו לפעמים מאזור הנוחות ונסו סוגי יצירה פחות מוכרים. אל תחששו מכישלון או אכזבה, ההתנסות היא החשובה.
- צרכו אמנות במודעות ובקשב. קחו את הזמן והשקט לצרוך אמנות בצורה מלאה ולהרגיש אותה לעומק ואל תאפשרו הסחות דעת.
- הימנעו מאמנות אולטרה־מעובדת. צפייה במסכים פחות אפקטיבית, קולנוע פחות אפקטיבי מתיאטרון, טלוויזיה עוד פחות. מסכים הם המזון האולטרה־מעובד של האמנויות. השתמשו בהם אסטרטגית, אבל נסו יותר פעילות אמיתית ולא וירטואלית.
- אל תחפשו מולטי־ויטמין. השקיעו בצריכת אמנויות אמיתית ואל תסתפקו באמצעים טכנולוגיים שירכזו לכם דקות של מוזיקה או יצירה.
- זהו את "מרק העוף" שלכן. שימו לב מה עוזר לכן במצבי לחץ או אנרגיה נמוכה, איזו מוזיקה או ספרים מרימים לכן את מצב הרוח ואילו אמנויות ואירועים תורמים לכן באופן משמעותי יותר.
