בני הזוג: הורים לשניים. הם התגוררו בדירה שהגבר קנה לאחר הנישואים בעזרת בני משפחתו והאישה לא השקיעה בה שקל. חשבונות הבנק שלהם נותרו נפרדים, והמשכנתה שולמה מחשבונו של הגבר, שהשתכר יותר מהאישה. למרות זאת הוא רשם את הדירה על שם שניהם בחלקים שווים.
מחלה קשה: הגבר סבל ממחלה קשה ומתמשכת. לאחר כמה שנות נישואים, כשנאלץ להתאשפז, האישה נעלמה, ניתקה כמעט כל מגע וביקשה להתגרש. הוא נאלץ להתמודד עם מחלתו לבדו, גם במשפחתו המורחבת לא היה מי שיוכל לסייע לו.
כתב הגנה באיחור: כשהלקוח הגיע למשרדנו הוא סיפר לנו שקיבל כתבי תביעה מאשתו לפני כארבעה חודשים. על כתבי תביעה יש להשיב בכתב הגנה תוך 30 ימים, והוא החליט להתעלם מכך בתקווה שהמצב ביניהם ישתפר והם יחזרו להיות יחד.
השופט: נתן את הסכמתו לכך שהגבר יגיש כתבי הגנה במועד מאוחר מהנדרש.
תביעה רכושית: נוסף על התביעה לאחריות הורית משותפת שהגשנו נגד האישה, הגשנו תביעה רכושית שבה ביקשנו שהבעל לא יצטרך להעביר לה מחצית מזכויותיו הפנסיוניות. לפי חוק יחסי ממון, הזכויות הפנסיונית מתחלקות שווה בשווה בין הצדדים באופן יחסי למשך הנישואין וזמני צבירת הזכויות. עם זאת, סעיף 8 בחוק זה מאפשר שיקול דעת לבית המשפט להחליט במקרים מסוימים על חלוקה לא שוויונית בנסיבות מיוחדות. טענו שכאן מדובר בנסיבות מיוחדות: העובדה שמצבו הבריאותי המידרדר של הגבר לא יאפשר לו כנראה לעבוד בעתיד, ולכן הוא זקוק לסכום הזה.
בסופו של דבר: השופט היה קשוב, ואף על פי שהילדים היו קטנים, ניאות לאפשר הורות משותפת ושווה לאב ולאם גם בלי תסקיר סעד. השופט קיבל את בקשתנו והמליץ לצדדים לסגור את התיק בלי שאף אחד מהצדדים יעביר מזכויותיו הפנסיוניות לצד השני. לאחר מו"מ בין הצדדים, נסגר ההסכם כפי שרצינו וכפי שהשופט המליץ.
מה למדנו:
שופט הגון ומוסרי ידע לזהות מקרים חריגים ולפסוק בהתאם.
עורכי הדין לא צריכים לחשוש לבקש מבית המשפט להשתמש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון במקרים המתאימים, על מנת שבית המשפט יפסוק בצורה צודקת.
