כשאלון גלזר (27) היה בן תשע, דוד שלו הראה לו קסם עם קלפים. "במשך שנה חפרתי לו שילמד אותי", נזכר גלזר, "ובסוף שכנעתי אותו. הייתי הולך עם חבילת קלפים, עושה את הקסם למשפחה ולחברים ואף פעם לא מגלה את הסוד. משם הבנתי שאם יש לי קסם אחד, אני חייב ללמוד עוד, והתחלתי לחקור דרך יוטיוב. אני לא יודע אם כבר אז הבנתי שזה יהיה המקצוע שלי, או שזו הייתה פשוט מחשבה ילדותית שאני יודע לעשות משהו שאחרים לא".
מתי התחלת להופיע?
"בגיל 13 הלכתי למופע של קוסם. חיכיתי שיסתיים ואז ניגשתי אליו עם מזוודת הקסמים שלי והראיתי לו מה אני יודע. הוא התרשם מאוד והציע לי להיות עוזר קוסם במופע שלו. הסכמתי, כמובן. עבדנו ביחד כמה שנים, צברתי ניסיון ולמדתי ממנו המון. אותו קוסם היה חבר של חזי דין, ובגיל 15 קיבלתי הצעה להיות עוזר במופע שלו. עד היום לפעמים אני עוזר לו במופעים הגדולים בארץ ובחו"ל, הוא ליווה אותי המון בדרך. יחד איתם עשיתי את המעבר מקוסמות לאמני חושים".
ואני חשבתי שאי אפשר לקרוא אותי
(צילום: רותם סונסינו)
באיזה שלב הבנת שאתה רוצה לעמוד בפרונט?
"בגיל 17 כבר החלטתי שאני רוצה להקים מופע משלי. התחלתי לבנות קסמים, משחקים והפעלות וקניתי אביזרים יד שנייה מקוסמים. הכול היה מוכן, ורק הייתי צריך להוציא את זה לפועל, אבל פחדתי. להיות עוזר זה עולם אחד, ולהיות הקוסם עצמו זה מעמד אחר לגמרי. באותה תקופה פשוט לא הרגשתי מוכן".
"ילדים מזהים אותי ברחוב דרך הטיקטוק ומבקשים מההורים שלהם ספציפית אותי להופעה. לפעמים בהופעות מבקשים קטעים שהעליתי לרשת, וזה תמיד מרגש שמעריכים את התוכן שלך".
איך התגברת על הפחד?
"כשסיימתי בית ספר עשיתי שינוי כיוון, התחלתי לימודי הנדסה כעתודאי. יום אחד הלכתי לעזור לחבר מהלימודים באירוע חברה שבו הוא עבד כשף. הייתה תקלה עם האוכל, אנשים התחילו לכעוס, וכדי לעזור לו התחלתי לעשות קסמים בין השולחנות. אנשים עפו על זה ברמה שהם שכחו לגמרי מהאוכל. בסוף האירוע אחד האורחים ניגש אליי ורצה לסגור איתי אירוע פרטי. חששתי, אבל הרגשתי שזאת ההזדמנות שלי. חזרתי הביתה ובניתי מופע, כבר עברתי דרך, אז היה לי את כל מה שאני צריך. עשיתי את המופע, ואיך שהתחלתי לדבר הבנתי שהפחד שהיה לי הוא "פייק" וזה המקום שלי ואני חייב לעשות את זה. מתוך אותה הופעה סגרתי עוד שש הופעות".
איך המשכת משם?
"פתחתי אתר, השם התחיל לעבור מפה לאוזן, והגעתי למצב שסגרתי כ-20 הופעות בחודש. במקביל הייתי באמצע תואר והייתי חייב לבחור, האם אני מסיים את הלימודים והולך על מסלול חיים נוח או שאני לוקח סיכון, עוזב את הלימודים וממשיך להופיע. בסוף בחרתי לעזוב את הלימודים בגיל 22 וזאת ההחלטה הכי טובה שעשיתי. האמת שזה הסתדר לטובה, כי בזכות הקשרים שצברתי בדרך עם קוסמים כמו חזי דין התגייסתי להיות אמן חושים צבאי, הופעתי לצד נועה קירל, אלה לי ואמנים נוספים וקיבלתי הרבה ניסיון".
ילדים מזהים אותי ברחוב
אחרי השחרור מהצבא הגיע הרגע שחיכה לו. בלי מסגרות ובלי תיווך, גלזר התפנה לבנות את הקהל שלו דרך הרשתות החברתיות. "חיכיתי מאוד לשחרור כי במשך שנים הייתי בתוך מסגרות ורציתי שיגיע הרגע שאוכל לפרוץ בזכות עצמי. פתחתי עמוד טיקטוק שהיום עומד על כ-140 אלף עוקבים ועמוד אינסטגרם שעומד על כ-23 אלף עוקבים, והיום עיקר העשייה שלי הוא הופעות ויצירת תוכן ברשתות".
הרשתות באמת עזרו לך לפרוץ?
"חד-משמעית. ילדים מזהים אותי ברחוב דרך הטיקטוק ומבקשים מההורים שלהם ספציפית אותי להופעה. לפעמים בהופעות מבקשים קטעים שהעליתי לרשת, וזה תמיד מרגש שמעריכים את התוכן שלך. גם מבוגרים מזהים וזה מחמיא. אני מקפיד ליצור תוכן שמתאים לכולם, ילדים, נוער ומבוגרים. כולם יכולים להשתתף כי אני מפעיל את הצופים דרך המסך ועושה משחקים של קריאת מחשבות".
מי הקהלים שלך?
"אני מופיע בכל הארץ ועושה אירועי חברה, אירועים פרטיים, הרמות כוסית, ערבי גיבוש, ימי הולדת לילדים או למבוגרים, בר מצוות, בת מצוות, מסיבות רווקים ורווקות, אני אוהב להגיע לקהלים מגוונים".
כשסטנד-אפ פוגש אמנות חושים
מה אתה הכי אוהב בלהיות אמן חושים?
"אני משלב סטנד-אפ עם אמנות חושים, אני זוכה להצחיק את הקהל וגם להפתיע אותו, ואני חושב שמה שהכי מרגש אותי הוא השילוב של השניים. המופעים שלי תמיד בנויים על שניהם, ועם הזמן אני מחזק את זה".
אפשר לקרוא כל בן אדם?
"לאמני חושים אין כוחות-על, אבל אני מאמין שאפשר לקרוא כל בן אדם. זה תרגול, חלק מהטכניקות מגיעות מעולם הפסיכולוגיה ושפת הגוף, וכל קטע משלב כמה אלמנטים".
יש סיכונים במופע?
"ברור. תמיד יש סיכון, בקסם עצמו או בתגובה של הקהל. לפעמים הקסם לא הולך כמו שתכננת, אבל היום אני יודע לצאת מזה בלי שהקהל ישים לב. כל מופע הוא במובן מסוים לקיחת סיכון".
מה החלום הכי גדול שלך?
"לעשות מופע ענק שיגיע להרבה אנשים, עם קטעים חדשים שאני עובד עליהם ממש בימים אלה. במקביל להמשיך להתפתח ברשת, ובעתיד להיות השראה לילדים כמוני, כאלה שמפחדים לעשות את הצעד ולהיות במרכז העניינים אבל לגמרי יכולים. הייתי רוצה לפתוח קורס הכוונה ולהעביר להם כלים מהדרך שלי".
