מנהיגות היא אמנות

מתוסכלת בעבודה? גלי באיזה צבע הבוסית שלך, ואיך כדאי להתנהל מולה

אם אתן מנהלות בימים אלה מלחמה גם מול הבוס או הבוסית שלכן, ייתכן שהעצות של תומס אריקסון, חוקר מדעי ההתנהגות בספרו החדש, "מוקף בבוסים גרועים", יסייעו לכן

פורסם:
"תמצאו פתרון" - זו התשובה הקבועה שתומס אריקסון (58), חוקר מדעי ההתנהגות השוודי שספריו הפכו לרבי־מכר, נהג בצעירותו לתת לעובדים שלו כשבאו אליו עם שאלות ובעיות. לא ממש עניין אותו מה הם צריכים ממנו ואיך הם חשו נוכח חוסר התמיכה שלו. הוא היה אז צעיר, בן 24, מלא במרץ ובביטחון עצמי מופרז שמאחוריהם לא היה כל בסיס מקצועי של ניהול ומנהיגות. אחרי כשנה בתפקיד הכול קרס והוא נאלץ לעזוב את תפקידו. "למדתי שקשה מאוד להיות בוס... למדתי גם שמנהיגות היא אמנות, ובה בעת היא מלאכה שמחייבת מיומנות", הוא כותב בספרו החדש, "מוקף בבוסים גרועים (ובעובדים עצלנים)" (שיוצא כעת לאור בעברית בהוצאת כנרת־זמורה־דביר). בספר הוא מנסה לסייע לעובדים מתוסכלים להתמודד עם המנהלים הגרועים שלהם ומפציר בהם: "אל תיתנו לבוס מטומטם ומיותר להפריע להתפתחות האישית שלכם".
אריקסון מסתמך בספרו על מודל סגנונות התנהגות ותקשורת שאותו הציג בספרו הראשון "מוקף באידיוטים" אשר זכה להצלחת ענק ברחבי העולם. המודל, שיסודותיו הונחו על ידי הפסיכולוג האמריקאי ד"ר וויליאם מולטון מרסטון בראשית המאה ה־20, מחלק את בני האדם לארבע קבוצות מרכזיות, שתויגו לצורך הנוחות באמצעות ארבעה צבעים: האדומים - בני אדם מוחצנים וממוקדי מטרה; הצהובים - מוחצנים וממוקדי מערכות יחסים; הירוקים - מופנמים וממוקדי מערכות יחסים; ואילו הכחולים - מופנמים וממוקדי מטרה. רק ל־5% מהאוכלוסייה יש צבע דומיננטי אחד ששולט בהתנהגותם, ל־80% מהאנשים יש שילוב של שני צבעים ול־15% - שלושה צבעים. הצבע הנפוץ ביותר - ירוק בלבד או בשילוב צבע אחר; הכי נדיר - אדום בלבד או בשילוב צבע אחר. לניתוח השלכות המודל על התפקידים השונים במקום העבודה מוסיף אריקסון בספרו החדש גם התמקדות בכוחות המניעים אותנו ודרגות ההתפתחות השונות, כל זאת במטרה להסביר איך אפשר להתנהל יעיל יותר גם מול בוס שממש לא עוזר לנו.

איזה סוג של בוס יש לכם?

לפני שנשפוך קצת צבע על הנושא, כמה מילים על האתגר שבניהול. הבעיה המרכזית, לדברי אריקסון, נובעת מכך שרוב המנהלים מתפקדים יותר כמומחים בתחום פעילותם ופחות כמנהיגים המובילים את אנשיהם ומעוררים בהם מוטיבציה. "מנהלים רבים פשוט מעניקים עדיפות לחלקים הלא נכונים בתפקידם", הוא כותב. "להיות בוס זה עניין פשוט יחסית, זו פונקציה, תואר - עוד משבצת במבנה ההיררכי של הארגון, זה תפקיד ומטלה, אבל לא צורת התנהגות. הרבה יותר קשה להיות מנהיג, כי אז צריך לדעת להתמודד עם אנשים ביעילות. אחרי הכול, מנהיגות היא תהליך של תקשורת. בוסים הם מה שאתם, מנהיגים הם מה שאתם עושים מעצמכם", אומר אריקסון.
התמודדות נכונה מול הבוסים שלנו מחייבת אותנו ראשית כול להכיר היטב את דרכי ההתנהגות שלהם, ומודל הצבעים יכול לעזור לנו בכך. השוואה של הצבעים הדומיננטיים מול אלה שלנו תאתר לנו את נקודות התורפה בקשר, איך אפשר לשפר אותו וממה חשוב להימנע.
2 צפייה בגלריה
תומס אריקסון
תומס אריקסון
"ל־80% מהאוכלוסייה יש שילוב של שני צבעים". תומס אריקסון
( צילום: Östlinm M)


בוס אדום: אישיות אלפא שרוצה לנוע קדימה
יתרונות: הם נוטים להיות אובייקטיביים, ברורים ובהירים מאוד, אין להם קושי לקבל החלטות והם גורמים לדברים לקרות.
חסרונות: הם עלולים להיות קצרי רוח עד רמה של התקפי זעם, עלולים למצוא את עצמם מנותקים ממקורות מידע וסיוע.
איך לגשת אליהם: תהיו קצת אדומים בעצמכם, כלומר, הקפידו להיצמד לנושא, אמרו את הדבר כפי שהוא ואמרו אותו מיד, היו מקצוענים, התכוננו לפני הישיבה ולא במהלכה, התמקדו בתוצאות ובמטרות, אל תיקחו הכול אישי.
ממה להימנע: אל תבזבזו זמן על שטויות, הקפידו להיות מובנים, אל תצפו לידידות מופלאה, נסו להיות מסודרים.
עצות ספציפיות: אם אתם ירוקים, תיאלצו להניח מעט בצד את הרגשות שלכם. אם אתם כחולים - דברו מהר יותר, ומעל הכול - דברו פחות.
בוס צהוב: סגנון אנרגטי ועליז
יתרונות: הם מעניקים שפע של השראה ואנרגיה, מוודאים תמיד שהאווירה טובה, משתמשים בהתלהבות ובכריזמה שלהם כדי לעודד את אנשי הצוות שלהם להעלות רעיונות.
חסרונות: קשה לעמוד בקצב שלהם כשהם משנים כיוונים במהירות.
איך לגשת אליהם: היו חמים וחביבים, התנהגו כאילו השמש תמיד זורחת (חיוביוּת), דלגו על הפרטים הטכניים, קיימו שיחות בטלות.
ממה להימנע: אל תהיו רובוטיים, הימנעו מדיונים תיאורטיים, אל תשכחו לצחוק לפעמים.
עצות ספציפיות: אם אתם ירוקים, הבליטו יותר את נוכחותכם. אם אתם כחולים, הרשו לעצמכם להיות ספונטניים יותר.
בוס ירוק: הסגנון הבטוח
יתרונות: שואפים ליציבות, מעדיפים להיות חלק מהחבורה ולא לבלוט מעל כולם. המטרה חשובה להם, אבל הם משדרים יותר אנושיות מהאדומים.
חסרונות: לוקים בשמרנות ובזהירות יתר שמקשות על קבלת החלטות ונמנעים מעימותים נחוצים.
איך לגשת אליהם: ראו את האדם מאחורי התואר, הישארו נינוחים, הקפידו להציג שאלות פתוחות.
ממה להימנע: אל תסתערו על נושאי השיחה, אל תעוררו ויכוחים, אל תדרשו תשובות כאן ועכשיו.
עצות ספציפיות: אם אתם אדומים, תרגיעו מעט, אל תשתלטו, והרבו לדבר על שיתוף פעולה.

בוס כחול: הסגנון המנתח והמתבונן
יתרונות: הם אנליטיים ומומחים בפתרון בעיות מורכבות, עבודתם מובנית ומסודרת מאוד.
חסרונות: הם מאופקים ומרוחקים, שוקעים בבעיות העבודה ושוכחים מהצורך להנהיג, המומחיות שלהם גורמת לעתים לאנשי הצוות להרגיש לא בנוח.
איך לגשת אליהם: היו מוכנים עד כדי הגזמה, בררו את כל הפרטים עד האחרון, היצמדו לנושאים שנקבעו, היו יסודיים ומדויקים, היצמדו למציאות.
ממה להימנע: אל תהיו פזיזים, אל תפעילו לחץ ואל תשתפכו.
עצות ספציפיות: אם אתם צהובים, אין לכם שום דבר במשותף איתם, אבל נסו לנצל דווקא את יתרונות השוני ביניכם כדי להשלים זה את זה.

מהם הכוחות המניעים שלכם?

לעתים אנשים בעלי פרופיל צבעים דומה מאוד נראים לחבריהם שונים מאוד, כיוון שהכוחות המניעים אותם לפעולה שונים. הכוחות המניעים יכולים להיות אישיים - ערכי היסוד שלנו יכולים להיות מושפעים מערכים חיצוניים ויכולים גם לעתים להיות רדומים.
לכל אדם, אומר אריקסון, יש כמה כוחות מניעים בעוצמות חזקות או חלשות. כדאי לזהות את המניעים שלכם ואחר כך גם את אלה של הבוס שלכם - אם אתם באותו תמהיל צבעים אבל יש לכם מניעים שונים, התקשורת ביניכם עלולה להיפגע.
שישה כוחות יסודיים שיש להביא בחשבון:
  • כוח מניע תיאורטי - תשוקה לידע ולאמת.
  • כוח מניע תועלתני - תשוקה לדברים מעשיים.
  • כוח מניע אסתטי - תשוקה לאיזון ולהרמוניה.
  • כוח מניע חברתי - תשוקה לעזור לאחרים.
  • כוח מניע אינדיבידואליסטי - תשוקה להצלחה אישית.
  • כוח מניע מסורתי - תשוקה לסדר, לשיטה ולכללים ברורים ומסורתיים.

באיזה שלב של התפתחות מקצועית אתם?

הבנת נושא הצבעים והכוחות המניעים לא תמיד מספיקה, מדגיש אריקסון. ממד חשוב נוסף הוא רמת ההתפתחות המקצועית שלכם כעובדים, הוא אומר ומונה ארבעה שלבים מרכזיים, שמתקיימים כאשר נכנסים לתפקיד חדש, על פי רמות המחויבות והמוטיבציה, מול היכולת האמיתית שלכם:
שלב א': רצון ומחויבות רבים, מיומנות מעטה - זהו שלב שבו ההתלהבות גורמת לכך שאינכם מודעים לחוסר הכישורים שלכם.
שלב ב': המיומנות עדיין מעטה והמודעות לכך עלולה לפגוע במוטיבציה.
שלב ג': המיומנות עולה אך עדיין אינכם מודעים מספיק לכישורים שלכם.
שלב ד': המיומנות והמוטיבציה גבוהות, אתם מודעים לכישוריכם הגבוהים ופועלים בהתאם.
"אחת הבעיות הרציניות שעלולות להתעורר", אומר אריקסון, "נובעת מכך שהבוס אינו מבחין שהעובדים שלו מצויים בתהליך התפתחות בין שלבים. בוסים טובים מוצאים פתרון, בוסים גרועים - לא. העניין הוא שאתם לא באמת זקוקים לעזרת הבוס כדי להתקדם. יש שפע דרכים שמאפשרות לכם לנוע בכוחות עצמכם. ראשית עליכם לזהות באיזה שלב אתם ולדעת מה חסר לכם.
אם אתם בשלב א', אינכם זקוקים לשיחת עידוד אלא לכמה הוראות פשוטות וברורות כיצד לבצע את המשימה.
אם אתם בשלב ב', העזרה שאתם צריכים אינה כוללת מילים כועסות או תשואות אלא דווקא גישה שלווה והצגת שיטה סדורה.
אם אתם בשלב ג', חשוב לכם לשמוע שאתם תצליחו ואתם זקוקים לאדם שיביע בכם אמון (לפעמים זה יכול להיות גם עמית לעבודה).
בשלב האחרון, חשוב לכם לשמוע שאתם משיגים תוצאות טובות ועד כמה באמת חשובה תרומתכם לארגון.

מהם הדברים שמלחיצים אתכם?

נסו לבדוק איך משפיע סגנון התקשורת שלכם - כלומר הצבע שלכם - על רמת הלחץ שלכם.
לחץ אדום
מה מלחיץ: חוסר מעורבות בקבלת החלטות, היעדר אתגרים, רוטינה, בזבוז זמן וחוסר יעילות.
הבעיה המרכזית: הלחץ עלול לגרום לכם להתנהגות גסת רוח ולהאשמת אחרים.
פתרון: לשחרר מעט מהלחץ, לצאת מדי פעם מהמשרד ולעשות פעילות גופנית כלשהי.
לחץ צהוב
מה מלחיץ: לא רואים אותי, הבוס לא מאמין בי, המטלות משעממות, אני מבודד מהקבוצה, מוטחת בי ביקורת פומבית.
הבעיה המרכזית: צהובים רבים הופכים לילדים קטנים וזעפנים כשהם חווים לחץ.
פתרון: לשנות דפוסים ולהקפיד לעשות דברים שמהנים עבורכם - לארגן פעילויות חברתיות בעבודה או מפגשים מחוץ למשרד.
לחץ ירוק
מה מלחיץ: חוסר ביטחון כללי, קצוות שנותרו פתוחים, שינויים תכופים, עימותים, כל ביקורת ובעיקר פומבית.
הבעיה המרכזית: הסתרת הלחץ בגלל חוסר ביטחון וחשש מעימות.
פתרון: לבקש מהבוסים להיות מעט פחות תובעניים כלפיכם, לפחות באופן זמני. ארגנו לעצמכם קצת זמן פנוי מהעבודה.
לחץ כחול
מה מלחיץ: הטלת ספק ביכולת שלכם, החלטות ספונטניות של הבוס, טעויות מטופשות, אנשים רגשניים.
הבעיה המרכזית: הלחץ עלול לגרום להגברת הביקורתיות והתנהגות "נודניקית" כלפי קולגות.
פתרון: ארגנו לעצמכם מרחב וזמן לחשוב בשקט, הרחק מכל האחרים, כדי לנתח את המצב ולהבין מה מעיק עליכם.

כך תהיי בוסית טובה יותר

1. כדי לדעת לבחור את הפעולות הנכונות ולהשקיע בהן את זמנך היקר, נסחי לעצמך תחילה איזו בוסית את רוצה להיות - עני לעצמך על השאלה: איזה חלק מיום העבודה שלך צריך להיות מוקדש לביצוע מטלות שקשורות בתפקידך כמנהיגה? התחילי בביצוע החלק הזה של תפקידך. בשאר הזמן את יכולה לתפקד כמומחית, אם את מעוניינת בכך.
2. הכירי את אנשי הצוות שלך, שימי לב איך הם פועלים, היי רגישה וקשובה להם, נסי לזהות את הצבעים שלהם.
3. נסי להבין מה הביא עובדים לתפקיד מסוים, אילו כוחות מניעים מאפיינים אותם ולמה הם נשארים בתפקיד.
4. עקבי אחרי מטלה מסוימת של עובד/ת ונסי לזהות את רמת ההתפתחות שלו/שלה. ככל שתפרקי את הנתונים לגורמים רבים יותר, כך תכירי אותו/אותה טוב יותר ותוכלי להנחות אותם בצורה מדויקת יותר בהמשך הדרך.
5. את כל הדברים שעלייך למסור לאנשי הצוות שלך - הוראות, משוב, תוצאות מעקב, סיעור מוחות או כל דבר אחר - כדאי להתאים לצבעים שמאפיינים אותם.
6. אל תפסיקי להזכיר לעצמך מי את. זכרי שהצבעים שלך אינם זהים בהכרח לצבעים של אנשי הצוות שלך ושהכוח המניע שלכם שונה מזה.
7. אל תתנהלי רק על פי תחושות הבטן ובסגנון ההתנהגות הקבוע שלך. אם את רוצה להשיג משהו חדש, עלייך לנסות משהו חדש.
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button