ד"ר אפרת אנג'ל־קצור תכננה בכלל לכתוב את הדוקטורט שלה על נשים כאמהות אומנות, אבל אז חברה התקשרה ובפיה בשורת איוב: היא חלתה בסרטן שד ועליה לעבור כריתת שד. בשיחות איתה גילתה הד"ר כי מה שבאמת מפחיד את החברה הוא אובדן השיער בעקבות הטיפולים. מכאן היא יצאה למסע בעקבות השיער הנשי ובדקה למה נשים קשורות אליו כל כך.
"הצעתי שאגלח יחד איתה את השיער", נזכרת אנג'ל־קצור. "חברה שלי ענתה, 'שלא תעזי'. אחרי חודשיים הלכתי לספר וביקשתי פסים אפורים והוא עשה לי פסים בלונדיניים ויצאתי ממנו בתחושה שזו לא אני. אמרתי לעצמי, 'טוב, גלחי את השיער ותתחילי מחדש', ופתאום הבטן התכווצה לי. לא יכולתי לעשות את זה והבנתי שאנחנו, הנשים, מנהלות יחסים עם השיער שלנו, משקיעות בו הרבה כסף, מחשבות וחרדות. אנחנו אומרות 'יש לי יום שיער רע' כשאנחנו קמות והוא לא מסתדר".
על התפר שבין חופש לשליטה
אנג'ל־קצור (61), חוקרת מגדר ודיילת אוויר מכפר שמריהו, עבדה רוב חייה כמנהלת פרויקטים וגיוס משאבים למסגרות של ילדים ונוער בסיכון, ובהם גם "בית השאנטי". היא למדה לתואר ראשון בפסיכולוגיה, עשתה תואר שני בתקשורת ותואר שני נוסף במגדר. את הדוקטורט שלה במגדר, שהתפרסם בימים אלה כספר
"להתיר את הקשר" (בהוצאת "אדמה") על משמעות השיער הנשי, עשתה באוניברסיטת פריז לחינוך בינלאומי. כשראתה לאחרונה תמונות של טייסות ישראליות בדרך לפעולה באיראן, כששערן אסוף לצמה, היא ידעה למה הן עושות את זה.
6 צפייה בגלריה
טייסת חיל האוויר שלנו. "הצמה היא בעצם סוג של פשרה בין נשיות למסגרת גברית"
(צילום: דובר צה"ל)
למה, באמת? מה המשמעויות של הצמה הנשית?
"שיער הוא שדה של משמעת וציפייה, של מיניות ושל הסתרה ושל מרד ושל ציות. הוא סמל טעון במשמעויות. הצמה של טייסות הקרב ובכלל של חיילות צה"ל נושאת משמעות צבאית. הצבא שואף לאיזשהו סוג של אחידות חיצונית, וצמה היא דרך לשמור על שיער ארוך תוך עמידה בתקנים. בצה"ל מותר לשמור על השיער הארוך כל עוד הוא מסודר, אסוף בצמה או בקוקו ואינו חורג מהכללים. ויש לזה גם סיבות פרקטיות של בטיחות ותפקוד. שיער פזור עלול להיתפס בציוד, להפריע בקסדה או באימונים, ולכן צמה הדוקה היא פתרון נוח ובטיחותי.
"חוץ מזה, הצמה היא בעצם סוג של פשרה בין נשיות למסגרת גברית. צבא הוא מוסד שיש לו היסטוריה גברית מובהקת, והצמה מאפשרת לנשים לשמר את השיער הארוך, שהוא סמל נשי מסורתי, ולהתאים את עצמן למסגרת היררכית נוקשה. זה תרגום של הנשיות לשפה צבאית ולנורמה התרבותית. חיילת שהשיער שלה מסודר יותר, נתפסת מקצועית יותר מאשר מי ששערה מתבדר ברוח", היא מסבירה.
ד"ר אפרת אנג'ל־קצורצילום: אלבום פרטי"במבט עומק - הצמה בעצם יושבת בדיוק על התפר שבין חופש לשליטה. היא שומרת על האורך אבל היא כובלת אותו, היא משמרת את הנשיות אבל היא גם ממסגרת אותה. לכן, כששואלים מה מסמלת צמה נשית, התשובה בעצם כפולה: גם כוח וגם ריסון, גם זהות וגם ציות. כלומר, את עדיין יכולה לשמור על הזהות הנשית שלך, אבל בכל זאת לציית לכללים מסוימים.
"צמה היא כמובן הרבה יותר מרק סידור שיער פרקטי לאורך ההיסטוריה. גם היום היא נושאת משמעות חברתית, מינית, דתית ופוליטית, צייתנות מול שיער פראי שנשים משתמשות בו ככוח פיתוי. יש זרמים דתיים, כמו 'תולדות אהרון', שהשיער שם מקודד. יש שם הבחנה חדה בין מראה של בת רווקה שהשיער שלה תמיד מוקפד ומסודר ואסוף והנערות עם צמות והשיער קלוע ונקי, ובין מראה של אישה נשואה שאין לה שערה אחת גלויה, מתוך התאמה לערכי הצניעות. זה קוד בלתי מדובר, מין כתב סתרים של ממש, אבל ברור לכל מי שחי בתוך המערכת הזאת, שהשיער הכלוא הוא במובן מסוים שלב מעבר בין ילדות לשיער מכוסה לגמרי".
תמונות מימי קום המדינה מציגות חלוצות בצמה. זו הייתה תופעה חברתית גורפת?
"פעם היה אתוס ציוני ברור של חלוציות, שנבנה במטרה ליצור דימוי של יהדות או ישראליות גברית יותר. הצמה השתלבה באתוס הזה. אנחנו, הישראלים, חיים בחברה של הרבה סמלים וכוח מתוך מחשבה לבנות חברה פרודוקטיבית, יצרנית וגברית".
פורמות את הצמות
השיער של הנשים האיראניות נהפך לשדה קרב פוליטי מאז המהפכה האסלאמית ב־1979, בהובלת חומייני. כיסויי הראש באיראן נהפכו מבחירה דתית לחוק מדינה, והחג'אב נהיה לא רק בד שמכסה, אלא מנגנון של שליטה בגוף הנשי.
מהסא אמיני (או בכורדית: ג'ינה אמיני) הייתה צעירה איראנית־כורדית בת 22 מהעיר סקז. בספטמבר 2022 היא הלכה ברחוב בטהרן עם בני משפחה כאשר שוטרי משטרת הצניעות הבחינו כי חלק משערה נראה מחוץ לכיסוי הראש וכי לבושה נחשב בלתי הולם.
אמיני נלקחה לתחנת משטרה שנועדה לנשים שנחשדות בהפרת חוקי החג'אב. זמן קצר לאחר המעצר היא איבדה את ההכרה ושלושה ימים אחר כך, ב־16 בספטמבר 2022, נפטרה בבית החולים. הרשויות באיראן טענו כי מתה מסיבות רפואיות, בעוד עדי ראייה טענו כי היא הוכתה במהלך המעצר.
מותה של אמיני נהפך לסמל של מחאה נגד חוקי הלבוש המחייבים במדינה והוביל להתפרצות מחאות שבמהלכן נשים רבות ברחבי איראן הסירו את החג'אב בפומבי כאקט של התנגדות לשלטון ולחוקי הצניעות, תחת הסיסמה Woman, Life, Freedom.
6 צפייה בגלריה
נשים איראניות במחאה על מותה של מהסא אמיני בשנת 2022
(צילום: , Gettyimages IL/Chris McGrath)
"לאורך ההיסטוריה נתפסה פרימת הצמה כאקט מחאתי", אומרת אנג'ל־קצור. "עכשיו אפשר לראות באיראן נשים שגוזרות או פורמות את הצמה. כשנשים עושות את זה, הן לא רק משנות את המראה, הן מערערות על עצם הסמכות של השלטון להגדיר את הגוף שלהן. יש נשים איראניות שבוחרות לכסות את ראשן מתוך אמונה, והמחאה היא לא נגד אמונה אלא נגד כפייה ממלכתית - כי המאבק הוא בעצם על הזכות לבחור אם לכסות או לא לכסות. גזירת השיער מופיעה כבר באפוסים עתיקים כסימן לאבל, לזעם או לשבועת נקם. האיראניות משתמשות בגוף שלהן כשלט מחאה, כי השיער הנשי נתפס כאיום על המשטר.
זה מלמד אותנו בעצם עד כמה הגוף הנשי טעון במשמעויות פוליטיות ואיפה נגמר המרחב האישי שלנו, הציבורי והפוליטי. הרי שיער הוא דבר נורא פרטי ואישי, אבל ברגע שאת מופיעה בו במרחב הציבורי, הוא הופך להיות פוליטי", היא מבהירה.
"שליטה בשיער היא תמיד שליטה בסיפור. כשמדינה מחוקקת חוקים על שיער נשים, היא בעצם מנסה לשלוט בנראות, במיניות, בזהות. הפרדוקס הוא שדווקא מה שמבקשים להסתיר נהיה גלוי יותר. גם כשנשים דתיות חובשות פאה סופר־מטופחת, זה נהיה מרכזי בשיח. מחאת החג'אב היא לא על כיסוי ראש, היא על השאלה למי שייך הגוף הנשי - לאישה עצמה או למדינה. השיער הנשי הוא ממש לא פרט שולי, הוא נקודת מפגש בין גוף, מגדר, דת ושלטון".
