לאלדר בן ארי קשה לשים את האצבע על נקודת המפנה - אותו רגע בדיוק שבו הבינה שהיא לא יכולה להמשיך ככה מבחינה כלכלית. כמו להרבה אמהות גרושות היו לה לא מעט רגעים כאלה. האם היה זה אותו אירוע ביוני 2020 כשלקחה את שתי בנותיה לגלידרייה ואחרי שכרטיס האשראי שלה לא עבר, המוכר ביקש שהילדות יחזירו את הגלידה? ואולי חודשיים אחרי, כשניסתה לעבוד בכתיבה שיווקית מהבית אבל גילתה שלעבוד לצד שתי ילדות קטנות שנמצאות איתה 24/7 בגלל הסגר, זה פשוט בלתי אפשרי? או אולי דווקא יוני ב־2021 כשהבינה שאין מנוס, ועליה לארוז את מיטלטליה ולעבור עם בנותיה לדירת אמה בהוד־השרון?
"חזרתי לחדר שבו גדלתי - אחת ההחלטות הכי קשות שעשיתי בחיים", היא אומרת. "לאבד את העצמאות, את הפינה שלך. את מבינה שאת בתחתית. אבל לא הייתה לי ברירה. עשיתי את זה למען בנותיי".
בן ארי היא לא ההורה היחיד שעקב המצב הכלכלי הרעוע אחרי הגירושים נאלץ לחזור לבית ההורים. אבל במקרה שלה זה בכל זאת גורם להרמת גבה. אחרי הכל, הדוד שלה - האח של אמא שלה - הוא עזרא בנימיני, מי שכיהן במשך שנים רבות כראש עיריית הוד־השרון ונחשב לאיל נדל"ן אמיד מאוד שבבעלותו בניינים רבים בעיר.
יש לך דוד כזה ואת צריכה לגור אצל אמא?
"שואלים אותי הרבה את השאלה הזו. בייחוד אנשים שמכירים אותי בהוד־השרון ויודעים היטב מי הדוד שלי".
מה את עונה להם?
"שזה נכון שיש לי דוד עשיר שהגיע להישגים נהדרים, אבל זה שלו. אני לא מקבלת ממנו עזרה כלכלית וגם לא מצפה לקבל, לא ממנו ולא מאף אחד אחר. למרות הקשיים עדיין יש לי אמון מלא בעצמי. אני יודעת שאצליח בעתיד להגיע גם להישגים משלי". אחד ההישגים הנוכחיים הוא קבוצת הצרכנות בפייסבוק "סופ"ש עם אמא", שהקימה ומונה למעלה מ־22 אלף אמהות גרושות ויחידניות (ועל כך בהמשך).
מכת מדינה: גברים לא משלמים מזונות
בן ארי (40) נולדה וגדלה בהוד־השרון. בצבא שירתה כמורה חיילת, ואחרי השחרור עשתה תואר ראשון במשפטים, בהמשך תואר נוסף בעבודה סוציאלית וגם בפסיכותרפיה במכון אדלר. עד גיל 27 גרה בבית אמה (הוריה התגרשו כשהייתה נערה), ומשם עברה לגור עם מי שהפך להיות בעלה. "לא הייתי מאלה שאחרי הצבא עשו את הטיול הגדול ואז עברו לגור בדירה שכורה בתל־אביב", היא אומרת. "רק אחרי גירושיי, בפעם הראשונה בחיי, עברתי לגור בשכירות. מעולם לא חתמתי על חוזה שכירות לפני כן".
"נכון שיש לי דוד עשיר שהגיע להישגים נהדרים, אבל זה שלו. אני לא מקבלת ממנו עזרה כלכלית וגם לא מצפה לקבל. למרות הקשיים, יש לי עדיין אמון מלא בעצמי"
עד גירושיה, לפני שש שנים, היא חיה ברווחה כלכלית, כולל רכב חדיש ודירת ענק. אבל כשבתה הבכורה אייל הייתה בת חמש והקטנה ליר בת חמישה חודשים נחתם הסכם הגירושים, שבו החליטה לוותר על חלקה בדירה המשותפת. "ראיתי מה מלחמות על כסף עושות לאנשים, ולא רציתי להיכנס למאבקים על רכוש", היא מסבירה. "רציתי להתגרש בטוב. האמנתי שכך אני קונה שקט ולכן ויתרתי על הכל. חוץ מזה שהאמנתי בעצמי. חשבתי שיחד עם המשכורת שלי ודמי מזונות אוכל להסתדר. אבל הייתי תמימה".
תסבירי.
"אחרי הפרידה עברתי לדירת חמישה חדרים עם הבנות, ובהתחלה עוד חשבתי שהדירה קטנה לי מדי. מהר מאוד ראיתי שאני לא מצליחה לעמוד בהוצאות ועברתי לדירת ארבעת חדרים. עד הגירושין עבדתי כעצמאית בתחום השיווק, אבל מיהרתי למצוא עבודה כשכירה כדי שיהיו לי עוגנים: משכורת קבועה, ימי חופש, ביטוח לאומי. לצערי לא הצלחתי להחזיק במשרה הזו. בהסכם הגירושין נקבע שהבנות יהיו אצל הגרוש שלי פעמיים בשבוע וכל סופ"ש שני, ולכן בחוזה העבודה שלי התחייבתי שיומיים בשבוע אעבוד עד מאוחר. אבל הסידור הזה לא תמיד עבד, מה שמנע ממני לעבוד שעות נוספות בימים שעליהם התחייבתי. אחרי שנתיים שבהן לא הצלחתי לקיים את תנאי ההעסקה שלי, פוטרתי מהעבודה".
מבאס.
"לראשונה הבנתי מה שהרבה אמהות גרושות מבינות: שכל עוד את ההורה עם המשמורת העיקרית, כל הבלת"מים עלייך. את זו שתמיד צריכה לכבות את השריפות ומשלמת על כך מחיר".
אחרי שפוטרה מעבודתה הבינה שגם את דירת הארבעה החדרים היא לא יכולה להחזיק ועברה לדירת שלושה חדרים שהייתה בתהליך שיפוץ של תמ"א. "אפילו חלון בסלון לא היה בה, אבל שכר הדירה היה אטרקטיבי: 3,500 שקל בחודש. חתמתי על אבטלה בלשכה וחשבתי שאחרי שאמצא עבודה חדשה אצליח סוף־סוף להתרומם".
ואז?
"אז הגיעה הקורונה. בגלל הסגרים הבנות כל הזמן היו איתי ולא הצלחתי למצוא עבודה. וזמן קצר אחרי, הגיעה אותה 'חוויה מכוננת' שבה לקחתי את הבנות לקנות גלידה. באותו רגע חוויתי הארה. חשבתי איך בגלל ההחלטה שלי להתגרש, הבנות שלי אפילו לא יכולות לאכול גלידה כשהן רוצות. התחלתי לתהות מה זה אומר הלאה. מה יהיה כשהן ירצו בגדים או חוגים מסוימים? באותו יום חזרתי הביתה והעליתי פוסט על הנושא בקבוצות פייסבוק שונות של אמהות. זו הייתה תקופה שבה גרושות רבות התמודדו עם עיכוב בתשלומי מזונות כי הקורונה השפיעה על המצב הכלכלי של גברים והם חדלו לשלם או שילמו בפעימות. התפתח דיון שלם שכלל אלפי מגיבות, ולתדהמתי גיליתי שיש נשים שלא מקבלות כבר שנים מזונות, שהגרושים שלהן משתמטים באופן קבוע והמדינה מאפשרת את זה. שלמעשה יש המון ילדים שחיים בעוני מודרני בחסות המדינה. ממש לא הבנתי איך דבר כזה יכול לקרות".
אבל הן יכולות להגיש תביעה.
"אבל איך הן ישלמו על עורכי דין והוצאות משפט כשגם ככה אין להן כסף? תביעה כזו עולה עשרות אלפי שקלים ויכולה להיגרר לאורך זמן".
ואפשר לפנות להוצאה לפועל.
"על פניו האפשרות הזו קיימת. את יכולה לפתוח תיק עצמאי במסלול מזונות, כשהמטרה היא שההוצאה לפועל תנקוט שלל דרכים מול הגרוש כמו שלילת רישיון נהיגה ועיקול חשבון הבנק. אבל מתברר שגם זה הרבה פעמים לא עובד כי גברים שרוצים להימנע מתשלום מזונות משתמשים בכל מיני טריקים. למשל, מצהירים שהם פשטו רגל ועובדים בשחור. כשגיליתי עד כמה הבעיה הזו נפוצה, הרגשתי שחייבים לעשות משהו בנידון והקמתי בפייסבוק קבוצה בשם 'עם ילדים בלי מזונות'. חשבתי שזה הזוי שדבר כזה קורה במדינה שלנו. איך אבא שמתגרש מאשתו יכול יום אחד להחליט שאין לו חובות מוסריות וחוקיות גם כלפי ילדיו? ניסיתי להקים שדולה. פניתי לח"כיות כדי לבדוק מה אפשר לעשות בעניין, והבנתי שעד שיחול שינוי בעניין הזה יכול לקחת הרבה מאוד זמן".
ילד משלם כמו מבוגר על חדר במלון
וכדי לחולל בכל זאת שינוי במצב הכלכלי של אמהות גרושות הקימה בן ארי לפני שנתיים את קבוצת הפייסבוק המצליחה "סופ"ש עם אמא".
איך זה התחיל?
"לפני הקורונה המצב הכלכלי שלי היה טוב יחסית ורציתי להצטרף לנופש בבית מלון עם חברים. התברר שלמרות שאני מבוגר פלוס שתיים, עבור חדר אצטרך לשלם כמו על זוג מבוגרים פלוס ילד, ואם הייתי אמא לילדה אחת, למשל, אז היו מחשיבים את שתינו כזוג. דוגמה נוספת - רציתי להירשם לקאנטרי. היה אפשר לעשות מינוי משפחתי מוזל שכולל שני מבוגרים פלוס ילדים, אבל לא הייתה קונסטלציה של מינוי למבוגר אחד פלוס ילדים. שוב נאלצתי לשלם כמו משפחה עם שני הורים פלוס ילדים".
מרגיז.
"לגמרי. אבל אז את גם מבינה שמדובר בעסקים פרטיים שלא חייבים לך כלום. הם מבחינתם רוצים להרוויח. לא מעניינים אותם התנאים הסוציאליים והנסיבות האישיות שלך, וזו זכותם".
"רציתי להירשם לקאנטרי. אפשר לעשות מינוי משפחתי מוזל שכולל שני מבוגרים פלוס ילדים, אבל לא הייתה קונסטלציה של מינוי למבוגר אחד פלוס ילדים"
"זה מה שנתן לי את הרעיון לפתוח את הקבוצה. באתי מעולם השיווק וידעתי שיש הבדל בין אם את באה כאדם פרטי ובין אם את כוח צרכני גדול. המטרה הייתה ליצור מועדון צרכנות של אמהות גרושות ויחידניות ולשכנע בעלי עסקים לתת לנו הנחות משמעותיות בדיוק כפי שהם נותנים לארגונים גדולים אחרים כמו ההסתדרות, ארגון המורים וחבר. בהתחלה היו רק אלפים מעטים בקבוצה ולכן התחלתי בקטן. נניח, 10% הנחה למסעדה הזאת והזאת. בהמשך הצלחתי לחבור לחברות ביטוח ולהשיג מהן הנחות משמעותיות לאמהות גרושות בביטוחי חיים ובריאות.
"בזכות הקבוצה התוודעתי גם לכך שיותר ויותר נשים במצבנו מופלות לרעה כשהן רוצות לשכור דירה. בעלי דירה מעדיפים לא להשכיר להן מחשש שלא יעמדו בתשלומים החודשיים. יש כאלה שאפילו ממש אמרו להן את זה בפנים. "החזון שלי הוא שהקבוצה לא תילחם רק על דילים נחשקים אלא תהיה ההסתדרות של אמהות גרושות ויחידניות - ארגון שיילחם למען הזכויות שלהן, יוכל לתת ליווי משפטי ועוד שלל מענים. הקבוצה רק צריכה להמשיך לגדול".
חזרת לעבודה?
"אני מקדישה את עצמי ל'סופ"ש עם אמא', עובדת על פרזנטציות, יוצאת לפגישות ומכוונת לכך שהקבוצה תהפוך עם הזמן למועדון צרכנות שגם אוכל להתפרנס ממנו, בדיוק כמו שמנכ"ליות של עמותות גדולות מרוויחות כסף. כל עוד זה נהנה ולזה לא חסר, אני לא רואה בזה שום דבר פסול.
"לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש היום כ־200 אלף גרושות, ובהתחשב בכך שמדי שנה מתגרשים יותר מעשרת אלפים זוגות, עד כמה שזה מצער, הסטטיסטיקה רק לטובתי".
תשאירי טיפ: "התנהלות כלכלית נבונה מתחילה כבר בהסכם הגירושים. המשפט 'ויתרתי על כסף בשביל שקט' לא עובד. אל תוותרי על הזכויות שלך או על כסף שאת זכאית לו. הוויתור הזה יעלה לך ביוקר בהמשך".
זה משתלם
פרט לדילים שווים לסופי שבוע, למסעדות ולבילויים נוספים מציעה קבוצת הפייסבוק גם כלים להתנהלות כלכלית נכונה.
- החזר מס. "שכירות רבות לא יודעות שלפעמים מגיעים להן החזרי מס", אומרת אלדר בן ארי. "הן משלמות מדי שנה מסים, ובסוף השנה הקלנדרית אפשר לעשות דוח שנתי ולראות אם מגיע להן החזר. כמובן שלהרבה נשים אין זמן או ידע למלא דוח כזה, וכדי שחברה חיצונית תעשה זאת, צריך לשלם כסף. הגעתי להסדר עם חברה שמתמחה בהחזרי מס, שייתנו את השירות עבור חברות הקבוצה ללא עלות בתמורה לעמלה נמוכה ממה שמקובל בשוק".
- ייעוץ כלכלי עד הבית. "ממש כמו ש'סופר נני' מגיעה לבתים של משפחות, בודקת איך הן מתנהלות ומציעה הצעות לשיפור,יצרתי קשר עם יועץ כלכלי שמגיע הביתה לארבע פגישות. בדרך כלל הוא גובה 600 שקל לכל פגישה, אבל חברות הקבוצה ישלמו אלף שקל לכל ארבע הפגישות. הוא מגיע הביתה ובודק הכל, כולל מה יש במקרר, כמה שמפו את קונה, מסביר איך מנהלים תקציב נכון של הרגלי צריכה ובונה לכל אחת תוכנית לניהול הבית".
- ביטוח שיניים. "זה אולי התקדים שאני הכי גאה בו - חברתי ל־24 מרפאות שיניים פרטיות ברחבי הארץ ויצרתי פוליסת ביטוח מיוחדת לילדים של אמהות גרושות ויחידניות. הן משלמות עבורו כ־12 שקל בחודש וזכאיות בין היתר לבדיקה ולצילום שיניים פנורמי חינם, שבאופן פרטי עולים כ־350 שקל, ואת יתר הטיפולים, כולל יישור שיניים, הן מקבלות בהנחה משמעותית".
