אמלי וליב ארנון. "התנתקנו מהציוויליזציה, ודווקא התנאים הלא נוחים של הטבע היו נוחים לנו מאוד"

יצאה עם בתה בת הארבע לקמפינג ללא הגבלת זמן: "חוויה מופלאה בלי מסכים ומסיחים"

אמלי ארנון יצאה עם בתה ליב לקמפינג ברחבי הארץ. במשך עשרה ימים הן ישנו באוהל, התחברו לטבע וגילו: "אנחנו לא זקוקות להרבה כדי להיות מאושרות עד הגג"

פורסם:
בחופש סוכות האחרון, בזמן שמשפחות ישראליות רבות התפנקו בבתי מלון בארץ או בחו"ל, אמלי ארנון (35) השאירה את תום (שנה וחצי) עם בן זוגה עמית בדירתם בפתח־תקווה ויצאה עם ליב (ארבע וחצי) לקמפינג ברחבי הארץ. במשך עשרה ימים הן ישנו באוהל, התכרבלו בשק שינה והתחברו לטבע על כל המשתמע מכך: "ישנו ביער עם עכבישים ויתושים מסביבנו, ובלילות התעוררנו מקולות של תנים. התנתקנו מהציוויליזציה, ודווקא התנאים הלא נוחים של הטבע היו נוחים לנו מאוד", היא אומרת. בקבוצת הפייסבוק "מאמאצחיק" עדכנה מהשטח: "אנחנו משקות אדמה בכריעה, מתקלחות עם דבורים, ישנות עם שועלים, מתעוררות מתרנגולים, אוכלות מגזייה, מכירות עשרות אנשים חדשים, מייבשות בגדים על עצים ומתרעננות בנחלים".
עוד כתבות בנושא בערוץ לאשה
"עוד לפני שהייתי אמא היה לי חלום לצאת יום אחד לטיול ארוך עם ילדיי, אבל תמיד הסתכלתי על זה כחלום של אחרים", מודה אמלי. "באוגוסט האחרון החלטתי שבמקום לקחת את הילדים מאטרקציה לאטרקציה, אני אטייל איתם בטבע. עמית נשאר בעבודה כמתכנת משחקי מחשב, ואני והילדים יצאנו לטיול של כשבועיים בצפון. בחלק מהימים ישנו בקרוואן קטן ששכרנו, ובימים אחרים בדירות Airbnb. אמרתי לעצמי שאם לא אסתדר, תמיד אפשר לחזור הביתה, אבל הטיול היה קסום. ליב עזרה לי עם אחיה הקטן - לרחוץ אותו, לצחצח לו שיניים ואמרה לו מה מותר ומה אסור. משם נולד הרעיון לצאת לטיול שמרוכז בה ושיהיה רק של שתינו".
3 צפייה בגלריה
אמלי וליב ארנון ביער הפיות, בית אורן
אמלי וליב ארנון ביער הפיות, בית אורן
ביער הפיות, בית אורן. "ליב הייתה שותפה מלאה במסע"
(צילום: אלבום פרטי)
וכך, בחופשת סוכות ארזו השתיים אוהל, שלוש חולצות לכל אחת, כמה קופסאות שימורים ונסעו ברכב לאתרי קמפינג בארץ: "לא קבענו זמן מוגדר לטיול. החלטתי לזרום לפי מצב הרוח שלה ולפי היכולת שלי להתמודד עם הסיטואציה. בסוף יצא שטיילנו במשך עשרה ימים שהיו מדהימים. עמית לא שאל אותי אפילו פעם אחת מתי אנחנו חוזרות ורק אמר שהוא מקנא ומתגעגע מאוד".
אמלי, יועצת משפחה וזוגיות וסטודנטית לעבודה סוציאלית קלינית, עברה חוויות רבות בקמפינג עם ליב: "טיילנו בבית־אורן ועצרנו בקמפינג שנקרא 'יער הפיות'. משם עברנו למעיין־חרוד, טסנו בכדור פורח בגלבוע וראינו את הזריחה; ביקרנו בגן גורו וליטפנו קנגורו; השתכשכנו בנחלים; צפינו בנדידת ציפורים; הגענו ליער אלונים במצפה־הילה; ביקרנו בנקרות היפהפיות של ראש־הנקרה וסיימנו את הטיול בברכת רם שברמת הגולן. בכל אתר הקמתי אוהל ועצרנו לשני לילות. התייעצתי עם ליב על הפעילויות והיא הייתה שותפה מלאה במסע. היא הכירה המון חברים באתרי הקמפינג וחקרה איתם את היער. היא התלהבה מהצמחים והעצים, והיה נפלא לראות אותה ככה".
"הייתי בטוחה שליב תשתעמם ותתלונן שאין טלוויזיה, אבל היא העסיקה את עצמה במשחקי דמיון"
למה בחרת דווקא בטיול קמפינג ולא התפנקתן באיזה מלון?
"בעבר בכל פעם שיצאתי לחופשה במלון לא כל כך נהניתי. הרגשתי שאני מתפעלת מהטבע, אבל זה נשאר בגדר חלום לא ממומש. החלטתי שאני צריכה להאמין בעצמי ובליב ולנסות. הייתי בטוחה שהיא תשתעמם ותתלונן שאין לה טלוויזיה זמינה, אבל היא למדה להעסיק את עצמה ללא מסכים בעזרת משחקי דמיון. כשהיה לה משעמם, השעמום דחף אותה להכיר ילדים ולחקור את הטבע. אני חושבת שכל הילדים מתחברים לטבע ונהנים לגלות אותו. צריך רק לאפשר להם הזדמנות לכך".
באילו קשיים נתקלתן?
"אני פוחדת מחרקים, ופתאום הייתי צריכה להתמודד עם עכבישים ודבורים שנכנסו לאוהל שלנו. היה לי גם קשה לסחוב את כל הציוד בעצמי. לא הכל היה מושלם - היו מצבים שליב בכתה או לא הייתה מרוצה ממשהו, אבל בטיול התפתחה בינינו שפה משותפת. ליב הייתה רגועה יותר בטבע, וגם אני גיליתי על עצמי שבטבע אני הרבה יותר סבלנית ועם אורך רוח. היה לנו מוטו שדבקנו בו לאורך כל הטיול: אין משהו שאנחנו לא יכולות לפתור בעזרת חיבוק ושיחה.
"הייתה לי דילמה עד כמה לשחרר. מצד אחד יש משהו מאוד עוצמתי בלאפשר לה לטייל לבד ביער. מצד שני, היא רק בת ארבע וחצי ויש סכנות מסביב. היו פעמים שהיא נעלמה לי והלב שלי נפל. עשינו הסכם שאם אחת מאיתנו רוצה ללכת ולהסתובב לבד, היא צריכה להודיע לשנייה. תליתי על האוהל שרשרת אורות צבעוניים, כך שליב תמיד תוכל למצוא את הדרך חזרה. בגלל שהיינו רק שתינו, היינו חייבות לסמוך זו על זו. היו רגעים של פחד, אבל שמרתי על שתינו".
3 צפייה בגלריה
אמלי וליב ארנון ביער האלונים, מצפה הילה
אמלי וליב ארנון ביער האלונים, מצפה הילה
ביער האלונים, מצפה הילה. "הייתה לי דילמה עד כמה לשחרר"
(צילום: אלבום פרטי)
איך התמודדת עם הגעגועים לבן זוגך ולבנך?
"התגעגעתי בטירוף. עשינו הרבה שיחות וידיאו והיה לי קשה לשמוע את תום בוכה. הוא ועמית היו נהנים אם היו איתנו, אבל ידעתי שעוד נעשה טיולים רבים בהרכב מלא. למדתי שאפשר גם להתגעגע וגם ליהנות. בזמן שטיילנו, תום התחיל ללכת והרגשתי החמצה שלא הייתי נוכחת ברגע הזה, אבל בסוף הטיול הוא ועמית הצטרפו אלינו והשלמנו פערים".
"ליב למדה שלא הכל מגיע בלחיצת כפתור ושצריך להתאמץ, למשל לכבס ביד"
מה למדת על עצמך ועל ליב בטיול?
"למדתי שאני יכולה להסתדר לבד ולסמוך על היכולות שלי גם במצבים לא פשוטים. למדתי שלבת שלי יש תעצומות נפש בלתי רגילות, שהיא הרפתקנית מאוד ומסוגלת למגנט ילדים אליה. ליב למדה שלא הכל מגיע בלחיצת כפתור ושצריך להתאמץ - למשל, לכבס ביד. למדנו שאנחנו לא זקוקות להרבה כדי להיות מאושרות עד הגג. זאת הייתה חוויה מופלאה וזמן איכות נטול מסכים ומסיחים עם הבת שלי".
מה הטיפ שלך למשפחות שרוצות לצאת לטיול בטבע?
"פשוט לצאת לדרך, להאמין בעצמך ולנסות גם אם לא עשית את זה לפני כן. אני לא הייתי תרמילאית וזה היה חדש לי, אבל הלכתי על זה. תמצאו את מה שמצית בכם את הניצוץ ומרגש אתכם וצאו לחוות את זה עם הילדים שלכם" (עצות נוספות באינסטגרם של אמלי).
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button