מקור שמו הלטיני של הפאוניה (Paeonia Lactiflora), פרח יפהפה, במיתולוגיה היוונית, על שמו של פאון, רופא האלים, אשר ריפא בעזרתו את האל האדס מפציעה קשה. בסין, שם הוא נחשב לאחד מסמלי המלכות הרשמיים, מכנים אותו "מלך הפרחים" והוא מסמל עושר, כבוד ואצילות נשית.
לצורכי ריפוי משתמשים בשורש הצמח.
לפי הרפואה הקלינית:
הרכיב הפעיל בצמח, פאוניפלורין (Paeoniflorin), מסייע בהפחתת רמות אנדרוגנים (הורמוני מין גבריים) גבוהות בנשים וממריץ את הפיכת האנדרוגנים לאסטרוגנים, מה שהופך אותו ליעיל במיוחד לאיזון הורמונלי ולתסמונת השחלות הפוליציסטיות.
תומך באיזון רמות הסוכר בדם, מפחית את העמידות לאינסולין ומסייע במניעת תהליכים דלקתיים ותסמונות מטבוליות.
מרגיע התכווצויות של שרירים חלקים (כמו ברחם בזמן הווסת) ושרירי השלד בזכות שילוב החומרים הפעילים של הצמח שחוסם קולטנים מסוימים במערכת העצבים.
לפי הרפואה המסורתית:
ברפואה הסינית המסורתית, השורש המקולף והמיובש של הצמח מזין את הכבד ומווסת את המחזור החודשי.
במהלך הדורות שימש הצמח ברפואה העממית במזרח ובאירופה לשיכוך כאבים עוויתיים בגוף, ובייחוד להרגעת התכווצויות שרירים וכאבי בטן קשים.
רופאים מסורתיים נעזרו בצמח כדי להרגיע כעס, עצבנות, טיקים ומתח נפשי מתמשך.
איך משתמשים?
כמוסות: מינון מקובל - 1,000-500 מ"ג תמצית תקנית (Standardized Extract) של שורש פאוניה ביום.
טינקטורה: 4-2 מ"ל, 3 פעמים ביום, מהולים במעט מים.
חליטה: כפית של שורש פאוניה מיובש וגרוס במים רותחים.
זהירות!
חל איסור מוחלט להשתמש בו למי שנוטל תרופות מדללות דם (כגון קומדין או אספירין).
לא מומלץ לנשים הרות ומיניקות.
נטילה במינונים גבוהים מדי עלולה לגרום לעתים לתופעות לוואי קלות במערכת העיכול, כגון שלשול או אי־נוחות בבטן.
הערה: כשנוטלים צמחי מרפא יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת ולוודא שהתוסף אינו משפיע על תרופות אחרות או על מדדים רפואיים.
הכותבת היא דיאטנית קלינית ומטפלת בצמחי מרפא
