הכירו את הזוגות שקיוו לעוד ילד אחרון חביב, אבל קיבלו שניים בהפתעה.
ה"פיצוי" על שתי הפלות טבעיות
חגית סרדס (43) מגבע־כרמל (מושב ליד עתלית), אסיסטנטית בחברת פלסטיקה, נשואה ואמא לארבעה (בן 13.5, בת תשע וחצי ותאומים בני שבע):
"בסביבות גיל 35 החלטנו לסגור את הבאסטה עם ילד שלישי שישלים את המשפחה. אחרי שגיליתי שנכנסתי להיריון, הגענו לבדיקת אולטרסאונד והטכנאית שאלה אותנו אם אנחנו רואים על המסך משהו מיוחד. בעלי עדי כבר הבין ואני רק ראיתי טשטוש על המסך. אז היא הודיעה לנו שיש לנו תאומים.
"לפני הלידה השנייה שלי עברתי שתי הפלות טבעיות, וחשבתי שאולי התאומים האלה הם סוג של 'פיצוי' על האובדן"
"הייתה לי מערבולת של רגשות. מצד אחד תאומים זה משהו שסקרן אותי ותמיד התעניינתי בזה - בתקשורת בין התאומים, בדמיון שלהם. מצד שני, חששתי מהקשיים שכרוכים בגידול תאומים. היינו המומים מהבשורה ולקח לנו זמן לעכל אותה. פחדנו מההתמודדות הכלכלית והנפשית שתהיה לנו. יש לנו זוג חברים שיש להם תאומים והבנו מהם כמה זה לא פשוט. לפני הלידה השנייה שלי עברתי שתי הפלות טבעיות, וחשבתי שאולי התאומים האלה הם סוג של 'פיצוי' על האובדן.
4 צפייה בגלריה
משפחת סרדס. מימין: עדי, יהלי וחגית. בשורה השנייה: אביב, דניאל וגבע
(צילום: אלעד גרשגורן)
"אחרי שהם נולדו הייתה לנו התמודדות לא קלה עם התשלומים לגן הפרטי, אבל קיבלנו תמיכה מהמשפחה ונעזרנו בחסכונות. חברה שלי הזכירה לי לא מזמן איך כשהתאומים היו קטנים יותר בכיתי לה כל יום בטלפון, אבל בחוויה שלי הצלחתי לעבור את זה בשלום. כיום התאומים שלנו, דניאל וגבע, מאוד עצמאים. הם שונים מאוד אחד מהשני מבחינת האופי והמראה. השבוע הם התחילו כיתה א' וכל אחד מהם בכיתה אחרת. ההמלצה שלי לזוגות שעומדים להיות הורים לתאומים היא לנשום עמוק, להתחיל לחסוך ולדעת שאחרי שבע שנים הם ירגישו שהשד לא כל כך נורא".
שמרתי את הציוד של התאומים הראשונים
דליה כץ חכימיאן (43) מחולון, עוזרת רופא במרכז לרפואה דחופה שמיר, נשואה ואמא לארבעה (שני זוגות תאומים – שני בנים בני 14 ובת ובן בני חמש):
"אני ובעלי ניסינו להיכנס להיריון במשך ארבע שנים ובסופו של דבר הבאתי לעולם את זוג התאומים הראשון שלי באמצעות טיפולי הפריה חוץ־גופית. בגיל 38 התעורר בי הרצון לילד נוסף. תמיד רצינו משפחה גדולה וידענו שהדרך להביא ילד לעולם כרוכה במסכת ארוכה של טיפולים. אז החלטנו שזה הזמן לנסות להוליד אח או אחות לזוג התאומים שלנו, שהיו אז בני תשע.
"בשבוע 12 הלכתי לבדיקה נוספת לבד כי בעלי היה במילואים. ואז לתדהמתי גילו עובר נוסף"
"התחלנו טיפולי פוריות ולמרות שרצינו רק עוד ילד אחד, החזרנו לרחם שני עוברים, כדי להגדיל את הסיכוי שיהיה לפחות עובר אחד. לקחנו את הסיכון שיהיו לנו תאומים. כבר בטיפול הראשון נקלטתי ובבדיקת הדופק הרופא אמר שיש עובר אחד. בעלי התאכזב כי הוא רצה תאומים ואני שמחתי מזה שיש לפחות עובר אחד והופתעתי לטובה מהצלחת הטיפול. בשבוע 12 הלכתי לבדיקה נוספת לבד כי בעלי היה במילואים. ואז לתדהמתי גילו עובר נוסף. במשך תשע שנים שמרתי את כל הצעצועים והבגדים של התאומים, כנראה כי הייתה לי הרגשה שאני אביא לעולם עוד זוג תאומים. שמחתי מאוד וזה לא הלחיץ אותי כי כבר יש לנו עוד זוג תאומים. ידענו מה מחכה לנו.
"יש לנו ארבעה ילדים בריאים, אבל סגרנו את הבאסטה. אין שום סיכוי בעולם שאביא לעולם ילדים נוספים. המסר שלי לנשים בשלהי שנות ה־30 שלהן הוא לא לוותר על החלום להביא ילדים. זה יכול להתגשם".
הרופא אמר: יש לך שניים
רחלי ממן (34) מרחובות, נשואה ואמא לארבעה (בן שמונה, בת שש וחצי ותאומים בן ובת בני ארבע):
"בעלי תמיד רצה ארבעה ילדים, אבל אחרי שילדתי את הילדה השנייה בניתוח קיסרי שהיה קשה, רציתי רק עוד ילד אחד. באותו זמן גרנו בדירה אחרת והיו לנו כל מיני קשיים ומזל רע. עשינו בדיקה למזוזות והתברר שכולן היו פסולות. אחר כך עברנו לדירה אחרת וביום שנכנסנו לדירה התעופף לו פרפר במשך כל היום מעל המיטה שלנו. באותו יום ניסינו להיכנס להיריון עם ילד שלישי, וחודש לאחר מכן גיליתי שאני בהיריון. הפרפר היה כמו סימן משמיים.
"הגעתי לבד לרופא לבדיקת אולטרסאונד כי בעלי היה צריך לשמור על הילדים. הרופא אמר לי 'יש לך שניים' ואני אמרתי 'כן, יש לי שניים בבית'. והוא ענה: 'לא, יש לך שניים בבטן'. זה היה מטורף. פתאום המזל שלנו התהפך. שמחתי מאוד כי זו ברכה. עוד לפני שהפכתי לאמא חלמתי שיהיו לי תאומים ואני מאמינה שאם רוצים משהו מספיק חזק, זה קורה. כשהודעתי לבעלי בדרך הביתה הוא ישר אמר שצריך להחליף את הרכב שלנו. במשך שלושה חודשים לאחר הלידה, ההתמודדות עם התאומים לא הייתה פשוטה, אבל עם הזמן זה נהיה קל יותר".
