כשעו"ד לילך שטיבל (39) שמעה לפני כשבועיים את פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, היא חשה סיפוק גדול. "תחושה של עשיית צדק, למרות שעתרנו לענישה חמורה יותר", היא אומרת. "יש פה מסר חשוב של השופט שמואל מלמד, שכולו הגנה וחמלה לשבע המתלוננות. גם ההכרה של הנאשם בפגיעה בהן היא משמעותית".
במה הוא הורשע?
"הוא הורשע על פי הודאתו בעבירות רבות של אספקת סמים, שימוש ברעל מסוכן, מעשה מגונה, התעללות בחסר ישע, גניבה, פגיעה בפרטיות ושלילת כושר התנגדות. השופט קבע שפרלמוטר הביא את הנשים למצב שבו הן חסרות הכרה, ללא יכולת להתנגד למעשיו. בזמן הזה הוא ביצע בהן מעשים מגונים, התעלל בהן ופגע בפרטיותן. את חלקן הוא הפשיט ותיעד קיום מגע מיני איתן, לשלוש מהן הוא גילח את הראש. נגזרו עליו שמונה שנות מאסר ובנוסף הוא חויב לפצות את כל הנשים ב־180 אלף שקל, שאותם הפקיד מראש כתנאי להסדר הטיעון".
"הגיעה פנייה ממתנדבת, שראתה נשים גלוחות ראש בתחנה המרכזית בתל אביב ודיווחה על כך לרשויות"
למה היה צריך הסדר טיעון בתיק כזה?
"נעשו תיקונים קלים בכתב האישום, שהגישה עו"ד תמר טייטלבאום, כדי לחסוך את עדות המתלוננות, אבל עדיין נשארו שם אישומים חמורים. הסניגור ביקש שנתיים ואילו אנחנו עמדנו על ענישה מרתיעה לאור העובדה שפרלמוטר צד את המתלוננות, ניצל את פערי הכוחות ביניהם ואת מצבן הנואש כמכורות לסמים, וראה בהן טרף קל לסיפוק דחפיו המיניים האכזריים".
איך הוא נתפס?
"הגיעה פנייה ממתנדבת, שראתה נשים גלוחות ראש מסתובבות באזור התחנה המרכזית בתל אביב. היא פנתה אליהן, שמעה שנפגעו על ידי פרלמוטר ודיווחה על כך לרשויות".
"יש לי שלוש בנות ואני משתדלת לא להשליך עליהן את החששות שלי ממה שאני שומעת ורואה בעבודה"
עד כמה התיק הזה חריג ביחס לתיקי עבירות מין אחרים?
"אני פרקליטה בפרקליטות מחוז תל אביב מעל 13 שנים ומעולם לא נתקלתי בכזה תיק, הן מבחינת חומרת העבירות והן מבחינת סוג הנשים המתלוננות. גילוח ראש של אישה זה אקט מאוד אלים, שכל מטרתו לבזות ולהשפיל, במקרה זה נשים שקופות מהשוליים החברתיים שעוסקות בזנות. אין להן אפילו כתובת או טלפון, היה מאוד לא פשוט להגיע אליהן ולהביא אותן למשטרה למסור עדות. צריך להסביר שפגיעה מינית נשארת בדרך כלל במרחב הפרטי של הנפגעות, והן אלו שבוחרות את מי לשתף ואת מי לא. אבל כשהפגיעה כוללת אות קין כמו גילוח ראש, נלקחת מהן הזכות הבסיסית הזאת, כי כולם רואים אותן".
איך את מצליחה לישון בלילה כשאת שומעת במהלך עבודתך זוועות כאלה?
"את נוגעת בנקודה שהיא מנת חלקי מהיום שאני פרקליטה. יש לי שלוש בנות (16, 12, 8) ואני משתדלת לא להשליך עליהן את החששות שלי מכל מה שאני שומעת ורואה בעבודה. אני זהירה ותמיד עם יד על הדופק, אבל זה לא משפיע על התפקוד שלי ביומיום, כי אני יודעת להפריד בין המקצועי לאישי".
איך הגעת להיות עורכת דין בפרקליטות מחוז תל אביב?
"למדתי תואר ראשון במשפטים בבר־אילן ותואר שני בתל אביב, והיה לי ברור שאעסוק בתחום הפלילי. התמחיתי בפרקליטות מחוז תל אביב ונשארתי שם. בימים אלה אני חלק ממחלקה ייעודית לעבירות מין. מדובר במחלקות שהוקמו לפני ארבעה חודשים בכל מחוזות הפרקליטות, מתוך הבנה שנדרשת מומחיות בנושא כל כך רגיש. בכל תיק, ועל אחת כמה וכמה בתיק הזה, יש לי תחושת שליחות ומשמעות שאיתה אני קמה כל בוקר. זה שווה הרבה יותר מתלוש משכורת, שמן ככל שיהיה, במגזר הפרטי".
