יום אחד, בעיצומו של משבר הקורונה, אורָן גרינספן שכבה על הספה בבית הוריה. היא הייתה אחרי עוד קשר שהתברר ככישלון, והבינה שהיא מוכרחה לשחרר את החלום שלה - זוג מאוהב, שלושה ילדים וכלב. היא החליטה שהיא רוצה להיות אם יחידנית. "החלום שלי על המשפחה המושלמת התפרק", היא מודה. ״הבנתי שהחיים שלי באיזושהי תחתית, שאני מאוד לא מאושרת ושזה לא הולך למקום אחר וטוב. כמה ימים אחר כך הלכתי לפגישה ראשונה בבנק הזרע".
גרינספן (41), בתם הצעירה של השחקנית גילת אנקורי והבמאי מייקל גרינספן, היא היום אמא לאיתי בן הארבע. היא הגיעה אל הריאיון הזה כדי להעביר מסר לנשים אחרות - שלא צריך לפחד מלהיות לבד ושאימהוּת יחידנית היא גם אופציה. אבל בשנה האחרונה אירע מהפך. גרינספן מנהלת זוגיות עם חגי קלמן (45), ובחודש הבא יעברו לגור יחד בדירתו בתל אביב.
לא רוצה לחכות יותר
גרינספן נולדה בתל אביב, אחות צעירה לירדן (43), שחיה כיום בניו יורק עם בן זוגה ושני ילדיה. היא גדלה בשכונת נאות אפקה. "לא היה לי מרד גיל ההתבגרות כי אמא הייתה אומרת לי, 'אולי לא תלכי היום לבית הספר ונעשה יום כיף?'. אולי בגלל שהיו לי הורים שסמכו עליי, לא חיפשתי ריגושים גדולים", היא מספרת.
היא גדלה במשפחה שבה עולם המשחק והבידור היה חלק מהשיח בארוחות הערב. אביה מייקל, יליד פילדלפיה, הוא במאי ומפיק סדרות טלוויזיה (״גבי ודבי״, ״זהו זה״) וסרטי תדמית, והיה כתב CNN בישראל בשנות ה־80. את אמה, גילת אנקורי, אין צורך להציג. בשנות ה־90, כשעלתה הסדרה ״רמת אביב ג׳״, נהפכה לכוכבת גדולה. ״זה היה טירוף. ילדים היו עוקבים אחריי כדי לראות אותי נפגשת עם אמא. כל סיבוב איתה או הליכה איתה לקניון משכו כל כך הרבה תשומת לב, שפתאום החוויה שלנו כבר לא הייתה שלנו. הייתי גאה בה, אבל תשומת הלב המוגזמת קצת הביכה אותי".
אורן: "לפגישה הראשונה בבנק הזרע הגעתי עם אמא ואבא. אני לא חושבת שהרבה נשים מגיעות גם עם אבא שלהן, אבל אצלנו זה היה ברור. בהחזרות העוברים הוא ואמא ליוו אותי לסירוגין"
אחרי השחרור מהצבא החלה ללמוד אדריכלות באוניברסיטת תל אביב. בסיום לימודיה עברה מבית הוריה לדירת המשפחה באותה שכונה והחלה לעבוד כשכירה במשרד שתכנן פרויקטים ציבוריים גדולים. זה לא עורר בה תשוקה.
אחרי שנתיים פרשה לטובת משרד עצמאי קטן משלה, המתנהל מביתה עד היום. זה קרה בעקבות שיפוץ שעשתה בבית הוריה ב־2013. ״ההורים שלי חשבו לשבור קיר כדי להגדיל את חדר השינה״, היא נזכרת. "אבל היה לי רעיון מוצלח יותר. הכנתי להם הדמיה. כל קומת המגורים הייתה צריכה עדכון, כי גם אני וגם אחותי כבר לא גרנו בבית. עשיתי מהפכה לקומה הזו. היום הלקוחות שלי הם זוגות ומשפחות צעירות, שרוכשים דירות קבלן או בתים פרטיים ומבקשים ממני גם תכנון אדריכלי וגם הלבשה מחדש".
הרבה שנים הייתה גרינספן רווקה. אין לה ממש הסבר איך זה קרה. ״ראיתי בבית מודל של תקשורת סופר־דוגרית, פתוחה וכנה״, היא אומרת. ״ההורים שלי הם החברים הכי טובים. יש להם את הדברים שהם עושים ביחד ואת הסדרות שהם רואים, את המקומות שהם הולכים אליהם ואת השיחות שלהם. אף פעם לא הסתירו מאיתנו את העובדה שנישואים וקשר וחברות זה משהו שיש לו עליות וירידות, והחוכמה היא להבין את זה".
מתי הרווקות שלך נעשתה אישיו עבורך?
"לא מצאתי את עצמי בעולם הזה. הניסיונות להכיר בן זוג השתרכו לאורך שנים. רציתי זוגיות, אני אדם שטוב לו לאהוב. קרה לי מה שקורה להרבה רווקות כשהן רואות את כל החברות שלהן כבר מתחתנות, מולידות ילד ראשון ושני, מקימות משפחות וזה קשה מאוד. משהו בבדידות מתחיל להשתלט עלייך.
"עבדתי מהבית, פה ושם היו תקופות שהיה לי שותף, אבל התחושה הייתה של לבד. החברות שלי היו פחות פנויות כי הן היו עם המשפחה והילדים. כשאת נכנסת לחוויה הזאת, שבה הבדידות כל כך חזקה, את גם לא מצליחה לבוא להיכרויות נקייה. את לחוצה, הביטחון שלך ירוד, את לא מצליחה להיות אותו בן אדם שאת עם המשפחה והחברים. הייתי מצמצמת את עצמי מול גברים. הלחץ גרם לי להינעל על גברים לא מתאימים".
חגי: "אף פעם לא הרגשתי בשל לילדים משלי, אבל אחרי שהכרתי את איתי נפתח עולם חדש. זה מעמת אותי עם עצמי ונותן לי לחוות ילדות שנייה שלא ציפיתי לה"
כמה אמא ואבא היו מוטרדים או לחוצים?
"אני לא יודעת אם לחץ זו המילה הנכונה. ידעתי שהם דואגים לי. הם ראו שאני לא מאושרת ומאוד רצו זוגיות בשבילי. אמא היא בן אדם שממש נושא על כתפיו את הצער של אנשים אחרים, והכול משפיע עליה, אז בטח כשזה קורה בחיים של הבנות שלה. היה לה קשה מאוד לראות אותי ככה, כי מי לא רוצה שהילדים שלו ימצאו אהבה ויקימו משפחה?".
מתי התחילו שיחות בסגנון, "אם תביאי ילד, אנחנו נעזור לך"?
"טוב, זה לא ממש היה כך (מחייכת). אני מניחה שכל אישה שמגיעה לגיל מסוים מתחילה להגיד לעצמה, ׳אם אני לא אמצא זוגיות עד גיל 40, אביא ילד לבד׳. כשהתחיל הסגר של הקורונה עברתי לבית של ההורים כדי לא להיות לבד. אני זוכרת את עצמי שוכבת על הספה אחרי עוד איזה קשר מאוד לא מוצלח, וממש נוחתת עליי ההבנה שאלה החיים שלי ושאם אני ממשיכה באותו דפוס התנהגות, שום דבר לא הולך להשתנות. הבנתי שאני צריכה לעשות איזשהו קאט. אם את רוצה שמשהו ישתנה בחיים שלך, את צריכה לעשות שינוי דרסטי, ממש פנייה חדה. ואני תמיד רציתי לפני הכול להיות אמא. ידעתי את זה כבר בכיתה ו׳".
מה שבר אותך דווקא ברגע ההוא?
"פשוט ראיתי שלגמרי איבדתי את עצמי בתוך המקום הזה של חיפוש קשר. יצאתי מההיכרות הזאת עם כאב גדול מאוד, וזה באמת היה מין אסימון שנפל. אמרתי, יאללה, זה לא חייב להיות בסדר הזה – שקודם את מכירה מישהו ואחר כך הופכת להיות אמא. את יכולה להביא ילד לבד. התחלתי לברר, לפגוש אמהות יחידניות, לשאול שאלות ולשמוע את הסיפור שלהן. פתאום הבנתי שאני לא רוצה לחכות. סיפרתי למשפחה שלי, והתמיכה הייתה אבסולוטית ומיידית. לא היה אף אחד שסיפרתי לו מהמשפחה ומהחברים שאמר 'רגע, אולי תחכי?'".
הולכים לפאפא וסבתא
אל הפגישה בבנק הזרע הגיעה בלב שלם ובביטחון מלא שזה הדבר הנכון עבורה. ״הייתי בת 35, גיל צעיר יחסית. לא חיכיתי לגיל 40. הייתי בפגישה ראשונית כדי להבין איך אני עושה את זה בכלל. לפגישה הזאת הגעתי עם אמא ואבא ביחד, וזה לדעתי די חריג. אני לא חושבת שהרבה נשים מגיעות גם עם אבא שלהן, אבל אצלנו זה היה ברור. לי היה טבעי מאוד שאבא שלי יבוא איתי לבנק הזרע. אחר כך, בהחזרות העוברים, הוא ואמא ליוו אותי לסירוגין".
מה היה חשוב לך בבחירת התורם?
"כיוון שאני נמוכה, רציתי לאזן ובחרתי תורם גבוה מאוד. בסוף הבן שלי הוא דווקא באחוזון די נמוך בגובה, והתברר לי שדווקא כשיש פער מאוד גדול בין ההורים, יש לילד נטייה 'לבחור צד'. ועל הבן שלי אי אפשר בכלל לטעות שהוא הבן שלי, כאילו התורם לא נתן שם עבודה בכלל (צוחקת). הוא 99% אני. קיבלתי הביתה קובץ למחשב וישבתי עם אמא לבחור. התורם שלי ישראלי - לתורמים מחו״ל ממש לא התחברתי".
אורן: "התאהבתי בחגי לא ממבט ראשון, אלא מהמילה הראשונה. תמיד בראש שלי אהבה הייתה רגש שמתפוצץ ומוציא אותך מאיזון. עם חגי הבנתי שיש אהבות שקטות"
לקחו שנתיים עד שגרינספן הצליחה להרות. במהלך הזמן הזה, היא מספרת, "נכנסתי לאיזושהי מערכת יחסים. סיפרתי לו שאני מנסה להיכנס להיריון, ופתאום עלתה השאלה אם בכלל להמשיך במסלול הזה או לתת לקשר הזוגי צ'אנס. אבל כל כך התאהבתי ברעיון של להיות אם יחידנית, שהתקשיתי לוותר עליו. בסופו של דבר הקשר לא צלח, והמשכתי במסלול שהייתי בו. כשנכנסתי להיריון הייתי מאושרת. עשיתי באיכילוב קורס הכנה ללידה לאמהות יחידניות, פגשתי נשים מצליחניות שנראות טוב ועצמאיות, וזה עורר בי השראה".
מה עשתה לך האימהות?
"פשוט הפכתי להיות שמחה. מבן אדם שחוזר הביתה לבית ריק, נהייתי אמא. עשרה חודשים גרתי אצל ההורים ואחר כך חזרתי לדירה שלי".
קיבלת הדרכה איך לתווך את נושא האימהות היחידנית לאיתי?
"הגישה שלי היא פתיחות במאה אחוז. איתי יודע שאין לו אבא. כשהוא היה בן שנתיים היינו יום אחד אצל חברה שלו מהגן, ואבא שלה גם היה שם. והוא אמר: 'זה אבא של ליבי. לי אין אבא'. אמרתי לו: 'נכון'. מאז קצת יותר דיברתי איתו על כך שיש משפחות כאלה ויש כאלה".
כמה מאתגר להיות אדריכלית עצמאית ואם יחידנית?
"ההורים שלי מעורבים מאוד בחיים של איתי. אנחנו גרים ממש במרחק הליכה מהם, וזה אומר שאם הוא אומר, ׳בא לי ללכת לפאפא וסבתא׳, אני מרימה טלפון ומיד קופצים אליהם. איתי רואה את ההורים שלי כמשהו שהוא הרבה יותר מסבא וסבתא רגילים. מבחינתו אבא שלי עד עכשיו היה הגבר המשמעותי בחייו.
״עכשיו, כשחגי נכנס לחיים שלנו, הוא דמות משמעותית קבועה וחיובית בחיים של איתי. אנחנו כל יום שישי הולכים עם איתי לארוחת ערב אצל המשפחה של חגי. חגי לוקח אותו לפעמים לגן, הוא מחנך אותו, הוא מגדל אותו, ואנחנו עכשיו עוברים לגור ביחד וזה משמעותי. האם הוא פתאום יתחיל לקרוא לו אבא? אין לי מושג. אם הסביבה תחשוב שהוא אבא שלו, אני לא הולכת לתקן אותם. רק אם ישאלו, אני אספר".
הילד הכי חמוד בעולם
את בן זוגה חגי קלמן, הנדימן במקצועו, רווק ללא ילדים, הכירה לפני שנה דרך הטינדר. ״כן, דווקא שם״, היא מחייכת. ״יש תקווה בטינדר". הוא עצמו חזר לטינדר אחרי הפסקה, ואורן הייתה הראשונה שיצא איתה.
לקח לה זמן מהלידה עד שרצתה שוב להשתכשך בביצת ההיכרויות. ״אחרי שילדתי את איתי לא רציתי זוגיות ואפילו כעסתי על גברים״, היא מודה בכנות. "הייתי במערכות יחסים שמאוד פגעו בי. גם לי יש אחריות, אבל נפלתי על אנשים שהיו יכולים להתנהג טוב יותר. אחרי הלידה התאהבתי בסיפור של היחידנות, של העוצמה שהרגשתי. לא יצאתי לדייטים, לא הייתה לי שום פניות להתרפק על מישהו, כשמישהו קטנטן מתרפק עליי".
מתי הבנת שאת בשלה לזוגיות?
"לקח שנתיים עד שפתאום זה התחיל להיות חסר. התחלתי לצאת לדייטים פה ושם, לא בצורה מושקעת. ואז פתאום חברה שלי, שנפרדה מהאבא של הילדים שלה, נכנסה מיד לזוגיות רצינית תוך שנייה. אמרתי לעצמי, איך זה שיש אנשים שפשוט עוברים מקשר לקשר? הבנתי שמשהו בי לא פנוי לזה והחלטתי לשנות את המצב. מכאן, תוך שבועיים הכרתי את חגי. היה פה גם עניין של מזל. שנינו הגענו למקום בחיים שבאמת בחרנו בקשר".
חגי: "יצא שהחלטנו לתת עוד צ'אנס לאפליקציות בדיוק באותו הזמן. אני זוכר שכתבתי בפרופיל משהו קצר ומתחכם על כמה 'כיף' לחזור. זה היה קצת אחרי שאלון אבוטבול נפטר, והרגיש לי הולם לסיים בשורה משיר שלו ושל הבת שלו, 'מנין לוקחים כוחות, להתחיל עכשיו לשחות'. אורן כנראה התחברה. היא הייתה הראשונה שדיברתי איתה, ועוד באותו יום. הדייט המשיך את הקו של התקשורת האותנטית בינינו, הייתה כימיה, והשאר היסטוריה כמו שאומרים".
איך התייחסת לעובדה שהיא אם יחידנית?
"אף פעם לא הרגשתי שאני לגמרי רוצה או בשל לילדים משלי. אחרי גיל מסוים די הרגשתי שזה פוסל אותי מראש לרוב מערכות היחסים, אז היה לי קושי להתחיל אותן. כשפתחתי את עצמי לאפשרות של לצאת עם מישהי עם ילד זה היה לגמרי יתרון, כי אחרת לא בטוח שזה היה קורה. אחרי שהכרתי את איתי והתחלתי לבלות איתו זמן, אז בכלל נפתח עולם חדש ולא צפוי".
איזו מערכת יחסים יש לך עם איתי?
"מדובר בילד הכי חמוד בעולם. הוא באמת מצחיק וחכם בצורה יוצאת דופן, אז ממש קל להתחבר איתו. זה גם מאוד טריקי, כי נכנסתי לו לחיים בהפתעה, והגבולות של התפקידים של שנינו עוד לא הכי ברורים. בגדול אני עובר איתו קורס מזורז בכמה שכל הקלישאות על גידול ילדים נכונות. זה מעמת אותי עם עצמי ונותן לי לחוות ילדות שנייה שלא ציפיתי לה".
איזה קשר יש לך עם גילת ומייקל?
"לפני המפגש הראשון איתם הייתי במתח, גם מהפרסונה שמקושרת לגילת מהדמויות המיתולוגיות. אבל היא ומייקל אנשים מאוד חמים, ובכלל כל המשפחה של אורן. כולם קיבלו אותי מהר מאוד ומיד גרמו לי להרגיש בבית".
אורן, העובדה שחגי ללא ילדים הקלה או הרתיעה אותך?
"עוד כשהייתי רווקה בת 30 פלוס הייתי רגילה לצאת עם גברים גרושים שהם הורים לילדים, וכבר ננעלתי על המחשבה שנקים משפחה גדולה. אפילו סיננתי רווקים בלי ילדים, כי הרגשתי שהם לא יכולים להבין אותי באמת ושאנחנו לא באותו מקום. אבל הפעם באתי כל כך פתוחה, שלא פסלתי כלום.
"אני מבחינתי התאהבתי בחגי לא ממבט ראשון, אלא מהמילה הראשונה. משהו הרגיש נכון. תמיד בראש שלי אהבה הייתה רגש נורא חזק שמתפוצץ ומוציא אותך מאיזון. עם חגי הבנתי שיש אהבות שקטות, רגועות ומתאימות. אפשר לאהוב לא בדרמה, כמו זוג ידיים שמשתלבות".
מתי הוא הכיר את איתי?
"בפגישה השלישית. הוא פשוט בא אליי, ואיתי היה בבית, וזה לא היה אירוע אלא על הדרך, בשיא הטבעיות".
חגי קיבל משפחה
לפני כמה חודשים החליטו בני הזוג לעבור לגור יחד בדירתו של חגי בשכונת שפירא בדרום תל אביב. כעת הם עמלים על התאמת דירת הרווקים היפה שלו לדירת משפחה. "לא רצינו להיכנס להוצאות גדולות, אבל רצינו לשדרג אותה. באתי עם ויז'ן של מה נעשה ואיך נצבע ואיך ייראה אם נניח פרקט. חגי מבצע הכול לבד".
חגי: "למדתי הנדסת מכונות בטכניון, ואחרי כמה שנים כמהנדס הבנתי שאני נהנה יותר מהסיפוק המיידי שבתיקון ועזרה לאנשים עם הבעיות שלהם בבית. בשנת 2012 עזבתי את העבודה במשרד והפכתי את התחביב למקצוע. כיוון ששנינו עובדים בתחומים משלימים, יוצא לנו לשתף אחד את השנייה הרבה במה שאנחנו עושים בעבודה, להתייעץ, לחשוב יחד ובאופן טבעי גם לשתף פעולה".
אורן: "קרה לי מה שקורה להרבה רווקות: משהו בבדידות מתחיל להשתלט עלייך. את לא מצליחה לבוא להיכרויות נקייה. הלחץ גרם לי להינעל על גברים לא מתאימים"
לאחרונה השיקו השניים שיתוף פעולה מקצועי בשם ״שיפט״. "התחלנו לתת שירות של עיצוב וביצוע בחבילה אחת", מסבירה אורן. "אני מייעצת, בוחרת את פריטי הריהוט והאביזרים, הגוונים ועוד, וחגי מתקין, מרכיב וצובע. זה התחיל מזה שלקוח שלי היה צריך לתלות משהו, והפניתי אותו לחגי. בשלב מסוים כתבתי פוסט על שיתוף הפעולה שלנו וזה התפוצץ ברשת. זה מתאים לאנשים שלא רוצים להיכנס לשיפוץ ארוך ויקר, אבל כן רוצים שדרוג ועיצוב".
יש לכם שיחות על העתיד? חתונה? עוד ילד?
"אני מודה שברמה ההורית אני מאוד מסופקת. אני יודעת שאם אני רוצה עוד ילד, זה להיכנס לעוד טיפולי פוריות, וזה לא פשוט. אני גם לא מרגישה את הצורך המטורף הזה שהרגשתי קודם, להיות שוב אמא. גם חגי מבחינתו לא חשב שיהיה אבא. כשהוא הכיר את איתי החיים שלו השתנו. הוא קיבל משפחה".
וחתונה?
"חתונה תהיה, למה לא? בגיל שלנו לעשות אירוע גדול ולהוציא מלא כסף זה מיותר, אבל חשוב לי הטייטל 'נשואה' וההתחייבות שבינינו. ההצהרה לעולם נוגעת בי".
מה היה בקשר שלכם שעבד אחרי שנים שלא הצלחתם, שניכם, למצוא אהבה?
"העובדה שבאתי בן אדם חזק ומאושר, יש לה משקל. כשאת בטוחה במי שאת, את הרבה יותר פנויה להכניס עוד בן אדם לחיים. מצד שני, חוסר הביטחון שהיה לי מול גברים לפני שהכרתי את חגי לא נעלם במאה אחוז. דברים קצת השתנו, אך הפצעים אותם פצעים. חגי הוא הבן אדם הראשון שאפשרתי לו להישאר, שראה את חוסר הביטחון שלי ולא נבהל. וגם אני ראיתי אותו כמו שהוא, לא מושלם אבל מתאים לי בצורה מושלמת".
