ברברית מצויה (Berberis Vulgaris) היא שיח קוצני שמקורו באירופה ובמערב אסיה. ברפואת הצמחים משתמשים בעיקר בקליפת השורש ובשורש, שם מצוי הריכוז הגבוה של החומר הפעיל ברברין, בעל צבע צהוב עז.
הברברן פועל בכמה מנגנונים מטבוליים:
הוא משפיע על הרגישות לאינסולין ומפעיל את האנזים AMPK (AMP-Activated Protein Kinase), המשמש כחיישן אנרגיה בתא. כאשר AMPK מופעל, הגוף עובר ממצב של אגירת אנרגיה למצב של ניצול: כניסת הגלוקוז לתאים מתגברת, שריפת השומן עולה, ייצור השומן והגלוקוז בכבד פוחת, והאיזון המטבולי הכולל משתפר.
לפי מחקרים קליניים:
הצמח מסייע בשיפור הרגישות לאינסולין ובהפחתת רמות הגלוקוז בצום.
נמצא שיפור אפשרי בפרופיל השומנים בדם בהקשר של תסמונת מטבולית.
אובחנה פעילות אנטי־דלקתית והפחתת העומס החמצוני.
- הערה: ברוב המחקרים נעשה שימוש בתמצית ברברין תקנית ומרוכזת, ולא בחליטה פשוטה.
לפי הרפואה המסורתית:
ברפואה האירופית והאסייתית שימשה הברברית למצבי עיכול איטי, לגודש בכבד, לחוסר תיאבון ולתמיכה כללית בתקופות של חולשה לאחר מחלה.
איך משתמשים?
- חליטה מהשורש אפשרית, אך עוצמת ההשפעה המטבולית נמוכה באופן ניכר לעומת תמצית מרוכזת.
- תמצית תקנית של ברברין בכמוסות, לרוב במינון יומי מחולק ובהנחיית מטפל.
זהירות!
- יש להיזהר בשילוב עם תרופות לאיזון הסוכר.
- עשויה להשפיע על אנזימי כבד מסוימים ולהתנגש עם תרופות שונות.
- אינה מומלצת בהיריון ובהנקה.
הערה: כשנוטלים צמחי מרפא יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת ולוודא שהתוסף אינו משפיע על תרופות אחרות או על מדדים רפואיים.
- הכותבת היא דיאטנית קלינית ומטפלת בצמחי מרפא
