ענת חיטמן. "חיטמן זה שם גדול ומחייב שאני גאה בו ומרגישה הרבה פעמים שאני צריכה להוכיח שאני ראויה לו"

ענת חיטמן על הניסיונות להביא ילדים עם בת זוגה: "האחיינים שלי פתחו לי את הלב"

רגע לפני יציאת אלבומה החדש, המוזיקאית ענת חיטמן מספרת על הדוד האהוב עוזי ("קנה איתי את הגיטרה הראשונה"), על האחים המפורסמים, תמיר ואוהד, שנשואים לגברים ("שלושתנו יצאנו מהארון, זה אחרי זה") ועל טיפולי הפוריות הקשים שהיא עוברת ("כשיש זקיק אחד שגדל, שיר ואני מתחבקות")

פורסם: 11.05.22, 08:07
למוזיקאית ענת חיטמן לא תמיד היה ברור שהיא רוצה להיות אם. לפני שנתיים, בגיל 34, אחרי שמצאה אהבה טובה ויציבה עם בת זוגה, החליטו השתיים שזה הזמן. הן קנו מנות מבנק זרע בחו"ל ויצאו לדרך. אבל אז גילתה חיטמן שרצון לחוד ומציאות לחוד. רזרבה שחלתית נמוכה שהתגלתה אצלה - ובמילים פשוטות, מעט מאוד ביציות - גורמת לדרך אל האימהות להתארך עוד ועוד. "קצת לפני ששיר ואני הפכנו לזוג אמרתי לעצמי, 'עשיתי, מיציתי, עכשיו בא לי משפחה. בא לי לטפל ולאהוב ילד. בא לי להתרחב. האחיינים שלי פתחו לי את הלב. אני מתרגשת שהם קוראים לי 'דודה ענת'".

"נמשכת גם לגברים"

ענת (36) היא האחיינית של עוזי חיטמן ואחותם הצעירה של המוזיקאים, אוהד המוכר יותר ותמיר. למעשה, שלושת האחים משתייכים לקהילת הלהט"ב. אוהד ותמיר התחתנו עם בני זוגם וכל אחד משני הזוגות הביא לעולם תאומים בפונדקאות. לאוהד יש בן ובת ולתמיר שני בנים. ענת מזדהה כביסקסואלית ונמצאת כבר שלוש וחצי שנים בזוגיות עם שיר סייג (32), בעלים של משרד הפרסום "דבור" והמנהלת האישית של ענת. "אני נמשכת גם לגברים אבל לא מתאהבת בהם. אני הולכת ברחוב עם בת זוגי שגם היא ביסקסואלית ואנחנו רואות מישהו ואומרות 'יואו, איזה חתיך' או 'הייתי עושה איתו משהו'. אבל בראש שלי הכוונה היא לוואן נייט סטנד, וביי.
בימים אלה משחררת ענת שירים חדשים לקראת אי־פי (מיני אלבום). באמתחתה לימודים ב"רימון", השתתפות ב"כוכב נולד" לפני 15 שנה ("זכיתי במקום השני מהסוף", היא מחייכת), אלבום בכורה שנושא את שמה ושיצא ב־2014 וכתיבה לזמרים אחרים כמו אריק סיני ורון שובל. ביומיום היא מתפרנסת מהוראה. היא מעבירה שיעורים בפיתוח קול ומכינה לאודישנים לבתי ספר למשחק ולריאליטי שירה.
שמו הזמני של השיר החדש שאוטוטו יוצא הוא "שיר לשיר", שעוסק במסע המפרך לאימהות. "אני מדברת על הסערה הזו, אבל גם על לקום. אני רוצה לחשוב שזה שיר אופטימי", היא אומרת.
"אני יודעת, יש לנו עוד קצת לחכות... שירים שהאזנו בדמעות... את כל מה שראינו שמרנו לעצמו. לא הסתנוורנו מעצב מתגלגל", נכתב בשיר.

בואי נתחיל מההתחלה. מתי הבשיל הרצון להפוך לאם?
"חלק מהסיבה שבגללה האקסית שלי ואני נפרדנו היה כי היא הייתה פחות בקטע של ילדים. כשהכרתי את שיר גם היא הייתה אל־הורית. בפגישות הראשונות שלנו כבר דיברתי על זה שאני רוצה להפוך לאם, ושיר לא אמרה אז כלום על כך שהיא לא רוצה, כי היא הרגישה שיש בינינו משהו טוב. בהמשך היא אמרה שהיא לא סגורה על זה שהיא רוצה עכשיו ילדים. בינתיים היא הכירה את האחיינים שלי, וההתנגדות שלה התמוססה. היא נכנסה ללב של ההורים והאחים שלי. היא חלק מהמשפחה. היא אמרה לי לפני שנתיים, 'אם אני עושה משפחה, זה איתך'. שמחתי מאוד. אני לא בטוחה שהייתי עושה ילד כיחידנית".

5 צפייה בגלריה
ענת חיטמן עם בת הזוג שיר סייג
ענת חיטמן עם בת הזוג שיר סייג
"היא חלק מהמשפחה". עם בת הזוג שיר סייג
(צילום: אלבום פרטי)

מתי גילית שיש לך בעיית פוריות?
"לקח לנו קצת זמן להתבשל איך אנחנו רוצות לעשות את זה - אם בהורות משותפת או ששתינו נהיה בהיריון במקביל. עשינו בדיקות שונות, ושם גילינו שהרזרבה השחלתית שלי נמוכה ושכדאי שאני אכנס להיריון קודם. שיר צעירה ממני בארבע שנים, ומתברר שהיא גם פורייה מאוד", אומרת חיטמן בחיוך. "גם כשרצינו להזמין מנות זרע היו קצת בעיות. גילו אצלי איזושהי מוטציה, והיה צריך לבדוק שהתורם הפוטנציאלי לא נושא אותה. בסוף הזמנו מנות זרע מארצות־הברית ויצאנו לדרך. היה לנו חשוב שיהיה לנו מידע מסודר על התורם. יש לנו הקלטה קולית שלו וגם תמונות שלו כשהיה ילד. זה משהו שלא מנפקים בבנק הזרע בארץ".
"הזמנו מנות זרע מארצות־הברית ויצאנו לדרך. היה לנו חשוב שיהיה לנו מידע מסודר על התורם. יש לנו הקלטה קולית שלו וגם תמונות שלו כילד. זה משהו שלא מנפקים בבנק הזרע בארץ"

ואז התחלת בהזרעות?
"לאור הנתונים שלי, הרופא שלח אותי ישר ל־IVF. אני כבר שנה וחצי בתהליך. עברתי עשר שאיבות. לפעמים אני מגיעה ליום השאיבה ואין מה לשאוב. לפעמים יש ביצית אחת ולא מצליחים להפרות אותה. פעמיים בשבוע אני בבדיקות דם ואולטרסאונד. כשיש זקיק אחד שגדל, שיר ואני מתחבקות".
נשמע קשוח.
"זה המסע שלנו. בהתחלה זה היה אישיו, אבל זה הפך לחלק מהיומיום. אני מסיימת לעבוד, ולפני ארוחת הערב שיר מזריקה לי. אני משתדלת לחיות הכי בריא שאפשר. עושה פילאטיס, אוכלת בריא, לא מעשנת, כמעט לא שותה אלכוהול ועושה דיקור. למדנו לחיות לצד זה. אני משתדלת להמשיך בשגרה, לצאת, ללכת להצגות ולהיפגש עם חברים".
יש נפילות?
"בוודאי. מעבר לקשיים הפיזיים והמנטליים זה גם כבד כלכלית. לפני חודשיים הוצאתי שיר חדש, 'קרוב אליי', וכל אותו שבוע התרגשתי כאילו זה יום הולדת. אבל במקום לשמוח ולהיות רק בזה, כל מה שעניין אותי זה השאיבה שעשיתי והטלפון שאני מחכה לו מבית החולים, שיודיעו לי אם יש הפריה ואם להגיע להחזרה. יום למחרת השאיבה עליתי להופיע. כשירדתי, בזמן שאנשים ניגשים להחמיא לי, מגיע הטלפון המיוחל. מצידו השני, האחות שמודיעה לי שהיא 'מצטערת, אבל לא הצליח. אין הפריה'. שיר שמעה את השיחה והחזיקה לי את היד. כשניתקתי, היא חיבקה אותי ואמרה, 'לא נורא, מאמי, בחודש הבא'. אני לא יודעת איך הייתי אוספת את השברים אם הייתי לבד. בכיתי בנסיעה חזרה הביתה. אני שואלת למה זה לא יכול להיות קל יותר. מילא IVF שהוא תהליך קשה, אבל גם שם יש כאלה שנקלטות מהר. אני יודעת שאהיה אמא מדהימה. שיר ואני נעניק חיים יפים ומאושרים לילדים שלנו".


יש לך גבול דמיוני שאחריו תרימי ידיים?
"שיר ואני נותנות לי את הצ'אנס להיכנס להיריון. אנחנו לא מרימות ידיים. אני אופטימית שיהיה לי בקרוב ילד מהגנטיקה שלי".

"נשמנו מוזיקה בבית"

היא גדלה ברעננה, סיימה תיכון במגמת מוזיקה, ועברה לתל־אביב לפני 12 שנה. הוריה הכירו כשעבדו בביטוח לאומי, והתחתנו בתוך שלושה חודשים. "הם גילו שבילדותם היו שכנים ברמת־גן, חלון מול חלון". כיום אביה יועץ ומרצה בתחום עיסוקו בביטוח הלאומי ואמה פנסיונרית.
אביה הוא אחיו היחיד של עוזי חיטמן ז"ל. "הייתי בשנה הראשונה בצבא בלהקת חיל חינוך, כשעוזי נפטר. אבא שלי ועוזי היו מאוד קרובים, הם צחקו מאותן בדיחות והיו גם דומים מאוד פיזית. אבא שלי הוא האח הגדול והוא תמיד עטף את עוזי. הוריי היו בארוחת ערב אצל עוזי ואשתו כמה שעות קודם לכן. עוזי ליווה אותם לאוטו. הם לא הספיקו להחנות בבית כשקיבלו טלפון שעוזי התמוטט ומובהל לשיבא. הם מיד המשיכו לבית החולים. כמה שעות אחר כך הוא נפטר. זה היה פתאומי מאוד וקשה מאוד. עוזי היה רק בן 52, מאוד צעיר".

5 צפייה בגלריה
ענת חיטמן
ענת חיטמן
"אמא שמחה שהפכתי למוזיקאית, אבל היה לה קשה לבוא להופעות שלי בהתחלה"
( צילום: עוז מועלם)

בעצם, הפעם הראשונה שהיית צריכה להתמודד עם השם המחייב "חיטמן" הייתה במיונים ללהקה צבאית.
"תמיד היו לחשושים כאלה של פרוטקציות - גם במגמת מוזיקה בתיכון, גם בצבא וגם אחר כך, כשהגעתי ל'כוכב נולד'. זה שם מאוד גדול ומחייב שאני גאה בו ומרגישה הרבה פעמים שאני צריכה להוכיח שאני ראויה לו. אבל אני גם יודעת מי אני ושאני טובה מאוד. גם הפסיכולוגית שלי עושה את עבודתה. בניתי סֵנטר. העובדה שלא הגעתי לכולם היא דרך שעוד יש לי לעשות".
יש לך זיכרונות מעוזי?
"היינו קרובים. כשהייתי קטנה, הייתי ישנה אצלם הרבה. הלכתי להופעות של 'הופה היי'. כשהוא היה מגיע ליומולדת שלי, הילדים עמדו בתור לחתימה ממנו. הייתי כל כך גאה בו. הוא קנה איתי את הגיטרה הראשונה שלי כשהייתי בת 15. התביישתי לנגן לידו, אבל בחנות העזתי לנגן ולשיר קטע קצר, והוא אמר לי, 'זה ממש ג'ניס ג'ופלין'. זו הייתה מחמאה נדירה".


הלכת לכיוון מוזיקלי אחר. הוא הבין את הבחירה שלך?
"הוא אהב את זה שאני רוקיסטית. עוזי שמע הכל, אפילו רוק פרוגרסיבי. הוא אהב את אביב גפן ואת 'כנסיית השכל'. הכרתי לו את 'היהודים', שמאוד אהבתי. אני אספנית תקליטים, והפטיפון שלי הוא מעוזי. שנה לפני שהוא מת, הוא הביא לי פטיפון ישן שלו. גם האלבומים של עוזי עברו אליי אחרי מותו. שמעתי אלבום שהוא עשה בצעירותו, בסבנטיז, עם הלהקה שהיה חבר בה 'הפופולים'. הבן אדם שכתב את 'נולדתי לשלום' וכתב לשלומי שבת ויווני לגליקריה, עשה גם רוק. זה אלבום עם דיסטורשנים. לשמוע את המוזיקה שלו זה כמו לקבל חיבוק ממנו. אני אומרת לו תודה על ההשראה".
מפתיע ששלושת האחיינים שלו מוזיקאים וילדיו של עוזי לא בחרו בדרך הזאת.
"הבנים של עוזי הלכו לכיוונים אחרים (עו"ד, מורה ואיש הייטק). אנחנו נשמנו מוזיקה בבית מגיל צעיר. ההורים לקחו אותנו להצגות ולפילהרמונית, היינו בחוגי נגינה מגיל קטן. אמא שלי העדיפה לקנות תקליטים על פני ארוחה בחוץ. היא עצמה למדה בתלמה ילין ושיחקה בתיאטראות יידיש מגיל תשע, אבל החיים שלה התגלגלו לכיוונים אחרים. מהצד של אבא שלי, חוץ מעוזי, אבא שלהם היה חזן. גם אבא שלי שר יפה מאוד.
"אמא שלי שמחה שהפכתי למוזיקאית. היא הרגישה שאני ממשיכה את הדרך שלה. מה שכן, היה לה קשה לבוא להופעות שלי בהתחלה. היא חששה שלא יהיה קהל. עם הזמן אספתי קהל אדוק שמגיע לכל הופעה שלי, אבל מספיק שנקרע לי מיתר בגיטרה, בהופעה, והיא לא נושמת".

5 צפייה בגלריה
ענת חיטמן בהופעה
ענת חיטמן בהופעה
"עם הזמן אספתי קהל אדוק". ענת בהופעה
(צילום: מאיה תל אביבי דר)

אתם משתפים אחד את השני בקריירה המוזיקלית שלכם?
"בחרנו בתחומים שונים. אוהד מתמחה במחזות זמר, תמיר מנהל מוזיקלי מדהים, הוא עבד תקופה עם נועה קירל למשל, ואני עושה רוק נשי. הם פסנתרנים ואני גיטריסטית. בקבוצת הווטסאפ שלנו, 'אחים בדם', אנחנו מעדכנים אחד את השני בדברים שאנחנו עושים. יש פרגון וכבוד בינינו. אני אומרת את דעתי רק כששואלים אותי".

5 צפייה בגלריה
ענת חיטמן עם האחים תמיר ואוהד
ענת חיטמן עם האחים תמיר ואוהד
"הם פסנתרנים ואני גיטריסטית". עם האחים תמיר ואוהד
(צילום: אלבום פרטי)

"ההורים היו בשוק"

הבחירה בקריירה זהה אינה הדבר המשותף היחיד שיש לאחים: שלושתם, כאמור, משתייכים לקהילה הלהט"בית. "שלושתנו יצאנו מהארון, זה אחרי זה, תוך זמן קצר יחסית".
מתי הבנת שאת נמשכת גם לנשים?
"בתיכון הייתי פריקית. מלא צבעים בשיער, פירסינגים, חגורת ניטים, פס שחור בעיניים ואודם שחור. הסתובבתי בחבורה מגוונת, היו שם גם להט"בים. הגדרות לא עניינו אותי. היה לי חבר כשמישהי מתיכון אחר התחילה איתי. היא ראתה אותי מופיעה בערב של המגמה ופנתה אליי באיי־סי־קיו. התחלנו לדבר, והיא הציעה שניפגש. הדליק אותי שהיא הלכה דוך. היא הייתה בחורה יפה ומרשימה. התנשקנו כבר באותה פגישה. יצאנו חצי שנה עד שהתגייסתי. שבוע אחרי שנפרדנו שכבתי עם גבר. לא הבנתי מי ומה אני, אז לקח זמן עד שסיפרתי להורים".
"אם אני הייתי בנעליים של ההורים שלי, אני לא יודעת איך הייתי מתמודדת. הם מדהימים. אני חושבת שעם הזמן, הם פשוט שמחים שלשלושתנו יש פרטנרים שאוהבים אותנו"
מי משלושתכם היה הראשון שיצא מהארון?
"אוהד חלה בסרטן פעמיים. אחרי שחלה בפעם השנייה והחלים, הוא סיפר למשפחה שהוא הומו. כשהוא חלה, הייתי בצבא, ותמיר שהיה קרוב אליי מאוד למד בפריז. ההורים היו מסורים לאוהד, כל האנרגיה שלהם הלכה לשם, והרגשתי מאוד בודדה. הייתי יוצאת לברים, משתכרת ונעה בין גברים לנשים. מפוזרת כזאת. חיפשתי את עצמי. בכלל, בשנות ה־20 שלי לא עניינה אותי מערכת יחסים. אחרי 'כוכב נולד' הייתי סופר־מחוזרת, והיו לי סטוצים ומערכות יחסים קצרות. אמא שלי ידעה על החוויות שאני עוברת ואפשרה את זה. היא הבינה שאני חווה קושי. אבא שלי הגיע ממשפחה מסורתית, בבית שלנו שומרים כשרות, והיה לו קשה מאוד עם היציאה של אוהד מהארון. הוא לא הבין אז שזה רק הבום הראשון".
מי יצא מהארון אחריו?
"תמיר ואני יצאנו מהארון די במקביל. הוא חזר מפריז, בארץ הוא הכיר מהר מאוד את בעלו לעתיד וסיפר להורים. את החתונה הם ערכו בבניין העירייה בפריז. זו הייתה חתונה מצומצמת, בלי ההורים משני הצדדים, אבל הכי מרגשת שאפשר. אוהד ואני שרנו להם בטקס.
"אני החלטתי שאספר לאבא רק כשתהיה לי בת זוג רצינית. את בת הזוג שלי לפני שיר, שאיתה יצאתי חמש שנים ועברנו לגור ביחד, הבאתי לארוחת שישי, וזה כבר עבר בקלילות. למדתי מהיציאה של אוהד לעשות את זה יותר לאט, לבוא לקראתם".
איך את מסכמת את ההתמודדות של ההורים עם היציאה מהארון של כולכם?
"זה היה בשבילם שוק, הם תפסו את הראש. בהתחלה אמא הייתה מולנו. היא הגנה על אבא שלי, ידעה שיהיה לו יותר מורכב עם זה. הם עבדו קשה כדי לקבל אותנו. אח של אמא שלי הוא דוד מאוד משמעותי עבורנו, ואשתו היא עובדת סוציאלית, הם חיבקו את ההורים ותמכו בהם. בהתחלה הם לא שיתפו חברים ומעגלים רחבים יותר. אחרי שאוהד שר בטקס האזכרה של 'ברנוער', התחילו לשאול שאלות, ואז הם סיפרו. עד היום אנחנו אומרים לאוהד שהתגלחנו עליו. הוא 'חטף' בשביל כולם. לו היה הכי קשה מול ההורים. אני גם חושבת שבגלל שאצלי מדובר בקשר של שתי נשים, זה עבר יותר קל".
"עד היום אנחנו אומרים לאוהד שהתגלחנו עליו. הוא 'חטף' בשביל כולם. לו היה הכי קשה מול ההורים. אני גם חושבת שבגלל שאצלי מדובר בקשר של שתי נשים, זה עבר קל יותר"
אתם מדברים ביניכם על כך ששלושתכם גאים?
"יש שיחות ביני ובין אמא שלי על איך זה קרה והאם זה גנטי. לא בכל יום נתקלים בשלושה מתוך שלושה. היא לא שואלת את זה בדמעות. זה באמת מעניין. אין לנו תשובה לזה. אני לא מדברת עם אבא שלי על התחושות שלו מול זה. יש לנו פחות שיחות אישיות. אנחנו רואים כדורגל ביחד, אפילו לקחתי אותו למשחק של ריאל מדריד ליום הולדת 70. אם אני הייתי בנעליים של ההורים שלי, אני לא יודעת איך הייתי מתמודדת. הם מדהימים. אני חושבת שעם הזמן הם פשוט שמחים שלשלושתנו יש פרטנרים שאוהבים אותנו".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.