לחבק את המוכר

בראש השנה אפשר להביט גם לאחור ולברך על משהו מהישן והטוב

לפני שאנחנו טווים חלומות להתחדשות עם כניסת השנה, בואו נקדש גם את המוכר והנוח. והמסר הזה רלוונטי כמובן גם לזוגיות ולמיניות שלנו

פורסם:
הרבה תקוות גלומות בהתחלות חדשות, ומיליוני בני אדם ניצבים בכל יום על קו זינוק של התחלה: לקריירה חדשה, לבית חדש, לזוגיות, לפיתוח המצאה מהפכנית, ליום ראשון במקום עבודה חדש, לכתיבת ספר, ללידת ילד ראשון, לפתיחת תקופת לימודים, לחנוכת עסק, לדיאטה האחרונה בהחלט ועוד. כולן אבני דרך שאמורות להניב סיפוק, רווחה, הנאות.
גם לוח השנה בא לעזרתנו ומציב לנו מועדי סיום והתחלה, מה שמזכיר אמרה חכמה של הפילוסוף הרומאי סנקה: ״כל התחלה חדשה נגזרת מהתחלות אחרות, שבאו אל סיומן״.
את התפוח בדבש שנאכל בראש השנה המתרגש עלינו, נלווה בכמיהה שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. רבים יציינו את החג בלבוש לבן, במצוות תשליך להטבעת עוונות העבר במים, בהתחדשות ובהתנערות מהאתמול הישן. אבל אני דווקא רוצה להציע כאן, בפרוש השנה החדשה, שנברך גם על הישן. שנשמר את הדברים הטובים שהביאו אותנו עד הלום. שלא נשפוך את התינוק עם המים.
הביטוי ״לשפוך את התינוק עם המים״ שאוב מזמנים אחרים, טרום מקלחת־גשם וג׳קוזי משופע זרמים. בימי הביניים נהגה כל המשפחה לרחוץ באותו אמבט, עד שהמים איבדו מצלילותם ונעשו עכורים, והיה חשש שישפכו אותם לחצר יחד עם התינוק שבפנים. אז מה זה נוגע לנו? שבבואנו להשיל מעלינו את מכשולי העבר, את המציק והטורדני, את הטפל והמיותר - לא מן הנמנע שבאותה הזדמנות נשליך גם דברים ראויים לשימוש, ואף יקרים מפז.
אנו חיים בתקופה תזזיתית שבה ההתפתחויות הטכנולוגיות ממטירות עלינו חידושים ושינויים תכופים. בתוך כך, מדי פעם אנחנו נזכרים ביתרונות של מה שהיה פעם. לא במקרה נפתחות מחדש חנויות לתקליטים, ופתאום לפטיפון האנכרוניסטי באה עדנה. לא סתם אנשים שבים לצלם בפילם, ומוזיקאים מגלים מחדש את הפסנתר הקלאסי, הטרום אלקטרוני. לא מזמן ביקרתי חבר מוזיקאי שניחן ברגישות גבוהה לניקיון ולעומק הצלילים, שהציג לי בגאווה מגבר שעובד על שפופרות, בדיוק כמו במקלט הרדיו הישן של סבא שלי. אז כן, בתוך כל החדשנות שמקיפה אותנו מכל עבר, נובטים גם געגועים לישן.
"אלה שאיתכם ברגעים האינטימיים לאורך זמן למדו לגעת בכם במקום הנכון, בלחץ הנכון, בזווית הנכונה, ויודעים מתי להגביר ומתי להאט"
שוחרי וינטג׳ שבים לכורסאות הישנות, לשטיחים של פעם, לווילונות, לבגדים. אנשים לומדים להעריך את הסחורה של אתמול, שאמנם נבעטה מקדמת הבמה אבל בכל זאת החזיקה מעמד.
אז לפני שאנחנו טווים חלומות להתחדשות עם כניסת השנה, בואו נקדש גם את הישן והטוב. והמסר הזה רלוונטי כמובן גם לזוגיות ולמיניות שלנו. אני משוכנע ששגרת האתמול, למרות משברים כאלה ואחרים, זימנה המון רגעי חסד, גדולים כקטנים. עצרו רגע והביטו על בן/בת הזוג שלכם, זה או זו שהציתו בכם אהבה גדולה עם היכרותכם, שהיו שם ברגעי חדווה וברגעים קשים, שהיו שותפים שאפשר לסמוך עליהם ביומיום. תזכרו את כל אלה וקחו אותם איתכם אל המחר.
גם בסקס, גיוון והתנסויות חדשות תמיד מתקבלים בברכה, אבל אלה שאיתכם ברגעים האינטימיים לאורך זמן כבר למדו לגעת בכם במקום הנכון, בלחץ הנכון, בזווית הנכונה, יודעים מתי להגביר ומתי להאט, מכירים את הגוף שלכם ואת מוקדי העונג שבו. היכולת הזו הרי נרכשה עם השנים.
אז אולי בראש השנה הזה נתחדש, אבל בה בעת נתיישן. נעמיק את הווינטג׳, את הישן והטוב, את המוכר והנוח. שנה טובה, זוגיות משגשגת וסקס שמח
  • ד"ר יצחק (צחי) בן־ציון, מנהל המרפאה לבריאות מינית בבית החולים "סורוקה" ופסיכיאטר מחוז הדרום, שירותי בריאות כללית
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button