איך מתכננים דיור מוגן שירגיש כמו בית אמיתי ויעניק תחושת שייכות? השאלה הזו עומדת במוקד עבודתה של האדריכלית דנית שנהב. “תכנון של דיור מוגן מתחיל לא בשרטוטים אלא באנשים”, היא אומרת, “ונשען על הבנה עמוקה של אורח החיים, הצרכים והרגשות של מי שאמורים להתגורר בו”.
3 צפייה בגלריה
אדריכלית דנית שנהב, "כנען שנהב אדריכלים"
אדריכלית דנית שנהב, "כנען שנהב אדריכלים"
אדריכלית דנית שנהב, "כנען שנהב אדריכלים"
(צילום: גיא גלעד)
שנהב, שותפה מייסדת במשרד “כנען שנהב אדריכלים”, עוסקת כבר יותר מ-25 שנה בתכנון לגיל השלישי, מומחית בתכנון בתי דיור מוגן. המשרד, שהוקם בשנת 1992 כמשרד משפחתי יחד עם ניסן ועדינה כנען ועם גיל שנהב, מונה כיום כ-80 אדריכלים ומתכננים ומנוהל על ידי עירית בקר, ממוקם בפארק עתידים בתל אביב. לצד תחום הדיור המוגן, עוסק המשרד גם בתכנון שכונות מגורים, בנייני משרדים והתחדשות עירונית. “כל יום אני לומדת משהו חדש, ממציאה משהו חדש ומתרגשת מהפרויקט הבא”, אומרת שנהב.
נראה שתחום הדיור המוגן הופך למשמעותי יותר ויותר בשנים האחרונות. "נכון. תוחלת החיים בישראל נמצאת במגמת עלייה מתמשכת, וההערכות הן שעד שנת 2040 אוכלוסיית הגמלאים תגיע לכ-2 מיליון איש. במציאות כזו, מגורים לגיל השלישי תופסים מקום מרכזי ודורשים התאמה מדויקת לצרכים המשתנים של האוכלוסייה".
מהו האתגר המרכזי בתכנון עבור הגיל השלישי? "לתכנן מקום שהוא בית. המעבר לדיור מוגן הוא לא רק פיזי אלא גם רגשי. קשה לאנשים לעזוב בית שטיפחו במשך שנים, מלא בזיכרונות, בית שבו הקימו משפחה וחוו הרבה חוויות".
מתוך ההבנה הזאת, התכנון מבקש ליצור לא רק מסגרת מגורים חדשה, אלא המשכיות. בפרויקטים שמתכנן המשרד יש מגוון רחב של יחידות דיור, כך שכל אחד יכול לבחור את הדירה המתאימה לו, תוך שמירה על פרטיות מלאה, לצד שטחי פעילות וספורט, חוגים, אוכל משובח ושטחי חוץ מגוננים ונעימים למפגשים עם חברים ומשפחה.
איך השתנה התחום בשנים האחרונות? "החידוש המרכזי הוא עירוב שימושים בין מתחמי מסחר, מגורים, מלונאות ודיור מוגן, כך שהדיור המוגן הופך לחלק אורגני פעיל וחיובי בחיי השכונה והעיר. לשילוב הזה יש יתרונות רבים, גם לדיירים וגם לעיר עצמה. במקביל, התחום תופס מקום מרכזי יותר בשוק הנדל”ן בארץ ובעולם, עם כניסתן של חברות חדשות והתרחבות היקפי ההשקעה. “המגמה הרווחת כיום היא תכנון פרויקטים גדולים מאוד, הכוללים 400-500 יחידות דיור. האתגר האדריכלי הוא כיצד לתכנן מבנים בסדרי גודל כאלה, ובו בזמן לייצר תחושה אינטימית, ביתית ונעימה".
3 צפייה בגלריה
"פרוטיאה באלקנה", תכנון "כנען שנהב אדריכלים"
"פרוטיאה באלקנה", תכנון "כנען שנהב אדריכלים"
"פרוטיאה באלקנה", תכנון "כנען שנהב אדריכלים"
(הדמיה: אלכס לובימוב)
איך עושים את זה? "באמצעות מגוון של מצבים בתוך הפרויקט, בריבוי מקומות מפגש בתוך המבנה ובשטחי החוץ, ובשימוש בחומרים רכים וגוונים חמים שמייצרים תחושת שייכות וביתיות".
תכנון, הקמה ואכלוס של פרויקטים כאלה הם תהליך ארוך שנמשך שנים. בימים אלה מתאכלסים שלושה פרויקטים שתוכננו במשרד: "פאלאס" ראשון לציון, "פרוטיאה בים" בראשון לציון ו"פרוטיאה" באלקנה. כל אחד מהם מבטא קשר שונה למקום שבו הוא נמצא, בין עיר, ים וטבע.
מה חשוב לך שהדייר שנכנס לבית ירגיש? "חשוב שתהיה לו סביבה מגוונת, מעניינת ופעילה ושירגיש בבית. כשאני מתכננת, אני שמה את הדיירים במרכז, הם הלקוחות האמיתיים של הפרויקט".
מה החזון שלך לעתיד? "כיום הדיור המוגן בישראל פונה בעיקר לאוכלוסייה חזקה מבחינה כלכלית. החזון שלי הוא להרחיב את המענה ולייצר מסגרות מגורים מגוונות לכלל אוכלוסיית הגמלאים ברחבי הארץ, כך שכל אדם יוכל למצוא דיור מוגן המתאים לצרכיו, לחלומותיו וליכולתיו הכלכליות".