רחלי טל (43), עובדת סוציאלית ומטפלת מינית, מתמחה בנשים עם חוסר בחשק מיני. גרושה + 2, גרה בגן יבנה.
היי רחלי, בואי נדבר על "אלימות מינית אפורה". מה זה אומר?
"זה ביטוי שמתאר מצבים בזוגיות שבהם יש טשטוש של הגבול בין רצון לקיים יחסי מין ובין תחושת חובה, מסבירה טל. "במצבים כאלה עלולה להיווצר הנחה שסקס הוא חלק מובן מאליו מהקשר, גם כשאין רצון אמיתי. בגלל הטשטוש הזה לא תמיד מזהים מיד שמדובר בפגיעה מינית".
את יכולה לתת דוגמה?
"למשל, מצב שבו מעירים בן או בת זוג באמצע הלילה ומתחילים אקט מיני בלי הסכמה. דוגמה נוספת היא מניפולציה רגשית: בין אם מדובר בפרצופים, בכעס או באמירות כמו 'אם לא תשכבי איתי יהיו לזה השלכות'. גם לחץ מתמשך, שכנועים בלתי פוסקים ו'נדנוד' עד שהצד השני נכנע ואומר 'טוב, יאללה, בסדר' אינם הסכמה חופשית.
"בתוך זוגיות התנהגויות כאלה לא פעם נתפסות כנורמליות, אבל בדיוק שם חשוב לעצור ולהכיר בכך שגם בקשר זוגי הסכמה חייבת להיות ברורה וחופשית".
בניגוד לאונס, כאן מדובר במשהו שקשה לאבחן אותו.
"נכון. אלימות מינית אפורה לא כוללת מאבק והתנגדות מפורשת. מדובר במצבים שבהם ההסכמה ניתנת מתוך לחץ, עייפות או רצון להימנע מעימות, מתוך תחושה של 'טוב, יאללה, אין לי כוח לריב עכשיו' או 'בוא נגמור עם זה'. אבל בעיניי יש גם מצבים שנכנסים ממש תחת ההגדרה של אונס, ואנחנו פשוט מתקשים לקרוא להם ככה. למשל, לחדור לאישה באמצע הלילה כשהיא ישנה זה לא משהו מותר - ובכל זאת, הרבה נשים מתקשות לומר לעצמן 'נאנסתי בתוך הזוגיות שלי'.
"גם גברים, לא פעם, מתקשים להכיר בכך שזה מה שהם עשו. אנחנו רגילים לחשוב על אונס כעל תקיפה אלימה מצד אדם זר, אבל גם בתוך קשר זוגי יש אוטונומיה גופנית, ואי אפשר לחדור למישהי במצב שאין בו הסכמה פעילה".
2 צפייה בגלריה
רחלי טל. "לא פעם הגבר לא מודע לכך שזה מה שהוא עושה, ובהרבה מקרים אפשר להתחיל לשנות"
(צילום: מיכל בנדק)
למה את מגדירה את המצבים האלה כאלימות מינית "אפורה"?
"כי קשה לזהות את זה ולתת לזה שם, ובעיקר מדובר בתופעה שאין לה מספיק הכרה חברתית. זה משהו שאנשים סובלים ממנו אבל לא מדברים עליו מספיק. הרבה פעמים גברים שמתנהגים באופן הזה הם לא כאלה שאפשר להצביע אצלם על דפוסי אלימות ברורים בתחומים אחרים של הזוגיות, והם נראים נורמטיביים לגמרי. לכן זה כל כך חמקמק ומתעתע. האפור כאן אינו בשאלה אם זה בסדר או לא - כי זה לא בסדר - אלא בכך שלחברה עדיין קשה לזהות שמדובר בפגיעה".
עד כמה זה נפוץ?
"זה משהו שאני פוגשת בקליניקה המון, וזה הרבה יותר נפוץ ממה שנהוג לחשוב. אני זוכרת שבתקופה שלימדתי באוניברסיטה סיפרתי על מקרה שקראתי עליו בקבוצת פייסבוק, שבו מישהי תיארה מצב של חדירה מתוך שינה. כשסיפרתי על זה לסטודנטיות שלי ראיתי שהן מגיבות במבוכה, ואז מישהי אמרה: 'מה, יש מישהי שזה לא קרה לה?'. זה היה רגע שטלטל אותי, כי הבנתי שאני מתארת לא מקרה קיצוני ונדיר, אלא תופעה די נפוצה. יש כאן משהו שהחברה פשוט מנרמלת".
"בעיניי יש מצבים שנכנסים תחת ההגדרה של אונס, ואנחנו פשוט מתקשים לקרוא להם ככה. למשל, לחדור לאישה כשהיא ישנה"
זה קורה רק לנשים?
"אני כמעט לא פוגשת את זה אצל גברים. בעיניי זה קשור מאוד למסרים חברתיים שאנחנו גדלים עליהם. נשים רבות גדלות עם התחושה שהן צריכות לספק את הגבר, שאם לא שכבו איתו תקופה מסוימת, אז עכשיו צריך 'לתת לו', או שאם הוא לחץ מספיק אז פשוט עדיף לוותר.
"בתוך זה יש גם תפיסה שלפיה נשים אמורות להיות פסיביות בסיטואציה המינית, כאילו מה שקורה להן הוא לא באמת עניין של רצון, בחירה או אוטונומיה שלהן. במקביל גברים לא פעם גדלים על מסרים של 'זכאות' למין, כאילו זה משהו ש'מגיע להם'. כך נוצר מצב שבו הציפייה היא שהגבר יהיה מרוצה, בעוד שחוסר רצון או חוסר הנאה של האישה נתפסים כמעט כדבר שולי".
איך אלימות מינית אפורה משפיעה על נשים?
"היא פוגעת באמון בין בני הזוג, בתקשורת הזוגית, בחשק המיני ובתחושת השליטה של אישה על הגוף שלה. הרבה פעמים נשים מגיעות לטיפול בגלל ירידה בחשק המיני, ורק תוך כדי השיחה מתברר שחלק מהקושי נובע מחוויות מיניות שחזרו על עצמן בלי רצון אמיתי. קשה מאוד לרצות מין כשחווים אותו שוב ושוב כמשהו שלא באמת בוחרים בו".
איך אפשר לטפל בזה?
"קודם כול, צריך להתחיל לדבר על זה ברמה החברתית. מעבר לזה, אני חושבת שטיפול יכול מאוד לעזור. מהניסיון שלי, אפשר לטפל גם בגברים שמתנהגים באלימות מינית אפורה. לא פעם הגבר לא מודע לכך שזה מה שהוא עושה, ובהרבה מקרים אפשר להתחיל לשנות".
טיפ: "שוויון אמיתי בזוגיות מתחיל באוטונומיה מינית".
