אפרת פלד/ " לקח חצי שנה של מאמצים"

נשים שהצליחו להיכנס לעולם ההיי-טק ללא ידע טכנולוגי מסבירות איך הן עשו את זה

לחלקן זה לקח שנה שלמה, לאחרות חודשים ספורים. בדרך הן נאלצו לשנמך את המשכורת, לאחסן את האגו, לשכוח שהיו בכירות בתחומן, וגם ללמוד שפה חדשה. 5 נשים מספרות על הדרך שעברו

פורסם: 28.07.21, 08:36

חצי שנה של מאמצים

אפרת פלד (38), אמא לשתיים, מכפר־סבא
היום: ראש צוות ה־Customer Success בסטראט־אפ הישראלי Bringg, פלטפורמה טכנולוגית לניהול לוגיסטיקה של משלוחים. 
בעבר: מנהלת מותג כלי הבישול הבינלאומי Le Creuset בישראל, ולפני כן מנהלת רשת חנויות הילדים אימג'ינריום.

האזינו לכתבה. הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת

רקע: "למדתי פסיכולוגיה וניהול באוניברסיטת בן גוריון ואחר כך עשיתי תואר שני במִנהל עסקים באוניברסיטת תל־אביב, כי תמיד התעניינתי בניהול ושיווק. חשבתי שאני חזקה בזה, ובאמת רוב הקריירה עסקתי בקמעונאות - בניהול מלאי, מבצעים ומכירות".
דווקא היי־טק. "הייתה לי תחושת תסכול ותקיעות במקום שבו הייתי, הרגשתי שאני לא מתקדמת ולא משתמשת ביכולות שלי, וחיפשתי מקום שבו אממש את התשוקה שלי לגבי החיבור בין טכנולוגיה ובין העולם האמיתי. נעזרתי בפסיכולוגית תעסוקתית בשביל להבין את עצמי טוב יותר, אבל כבר כשבאתי אליה ידעתי שאני מכוונת להיי־טק".
"הייתה לי תחושת תסכול ותקיעות במקום שבו הייתי, הרגשתי שאני לא מתקדמת ולא משתמשת ביכולות שלי, וחיפשתי מקום שבו אממש את התשוקה שלי לגבי החיבור בין טכנולוגיה ובין העולם האמיתי"
ההתחלה. "זה לקח חצי שנה של מאמצים: ראיונות, מפגשים, האזנה לפודקאסטים על התחום, לימוד הז'רגון וחקר המפה, וגם הכנסתי המון שינויים לקורות החיים שלי כדי שמנהלי הגיוס יבינו מה עשיתי. מחקתי את העובדה שהייתי מנכ"לית 'לה קרוזה' בישראל, כדי שלא יפסלו אותי כאובר־קוואליפייד, ובמקום התמחות בשיווק כתבתי מרקטינג, כי זו השפה. לפני שהגעתי לכאן שלחתי קורות חיים, עברתי סינון ראשון של מגייסים ושיחה מקדימה, עברתי לריאיון עם מנהל מגייס, הגשתי מטלת בית, ובסוף הייתה פגישה עם בכיר שאישר את הקבלה שלי והגיש לי הצעה. היום אני מנהלת את הליך המיון הזה.
"בתפקיד הנוכחי שלי אני ראש צוות ה־Customer Success ב־Bringg. מדובר בתפקיד שהולך ונהיה משמעותי בחברות היי־טק. אני מנהלת את צד הלקוח בשימוש במוצר שלנו, מוודאת שהוא מרוצה מהמוצר, מקבל ממנו ערך עסקי, ומחדשת איתו את החוזה, וזה כרוך בהמון נסיעות, פגישות וזומים. אני עובדת עם קמעונאים מכל העולם, אנשים כמו שאני הייתי, וכמוהם אני יודעת מה המשמעות של לוגיסטיקה, כי אני הייתי בתוך מחסנים ופרקתי קרטונים. חלק מהקולגות שלי מבינים את התחום הזה רק דרך כלים טכנולוגיים. עכשיו הם מתייעצים איתי כי הם יודעים שיש לי ניסיון מהשטח. היום אני מעודדת את בנותיי להשקיע בלימודי המתמטיקה ולהתעמק בטכנולוגיה, לוגיקה וחשיבה ביקורתית – כי אלה הנושאים שעליהם העולם צומח".

"לא עניין אותי הטייטל"

שרית קליימן (45), נשואה + 2, מתל־אביב 
היום: מנהלת אופרציה ב־K health, סטארט־אפ שפיתח אפליקציה לפענוח מידע רפואי ראשוני, המבוססת על אינטליגנציה מלאכותית וחוכמת ההמונים. 
בעבר: מנהלת סוכנות סולו, חברה בת של סוכנות הדוגמנות יולי.

5 צפייה בגלריה
שרית קליימן
שרית קליימן
שרית קליימן. "הייתי אומרת לבעלי: 'הם מדברים סינית באנגלית'"
(צילום: אמיר יהל)

רקע: "עשיתי תואר ראשון בתקשורת וקולנוע במכללת ספיר, ובמשך 20 שנה ניהלתי את סוכנות סולו שבה ייצגתי טאלנטים מובילים בתעשיית הביוטי, והקמתי חברת הפקות שבמסגרתה ארגנתי פתיחוֹת, השקות, תצוגות אופנה ואירועים נוצצים. לפני חמש שנים יצאתי עם קמפיין 'העוגן שלי' במטרה לגייס מיליון דולר לניסוי רפואי בטרשת נפוצה שבו השתתף בעלי. הגעתי ליעד, והבנתי שאם יש לי חלום, תמיד שווה לנסות, כי מקסימום אני אצליח. אחרי הקמפיין לקחתי חופשה של שנה, שבמהלכה דגדג לי להיכנס להיי־טק".
דווקא היי־טק. "זה עולם שרציתי להכיר. אני הכי לא טכנולוגית. לא היו לי חברים הייטקיסטים, כל החברויות שלי הן מעולם האופנה, ומדובר בשתי גלקסיות נפרדות שאין קשר ביניהן. אבל רציתי להיכנס ולא עניין אותי הטייטל. באתי בלי אגו. היה לי ברור שאני צריכה להתחיל ממשהו, גם אם הוא לא מתאים להתפתחות המקצועית שלי. יש חברים שאומרים לי: 'אני כבר מפיק גדול, אני לא יכול ללכת אחורה', אבל צריך להתחיל ממשהו כדי ללמוד שפה חדשה לגמרי".
שרית קליימן: "באתי מהמקום הכי נוצץ, מאירועים והשקות, אבל המוצר הזה באמת משנה חיים. העולם שאני נמצאת בו היום תואם יותר את הערכים שלי"
נכנסתי פנימה. "התחלתי לשלוח קורות חיים בעברית. ביקשו שאשלח באנגלית, אבל עדיין לא דיברתי את השפה ההייטקיסטית. שלחתי ל־15 חברות, ואפילו לא קיבלתי מענה אוטומטי. אף אחד לא התייחס אליי. עצרתי, וניסיתי להבין איך זה עובד. התחלתי לקרוא על סטארטאפים ותפקידים, והתפקיד היחיד שהבנתי את ההגדרה שלו היה מנהלת משרד, אז סימנתי אותו כנקודת התחלה. היום אני מבינה שזה תפקיד משמעותי ביותר, לב האופרציה בסטארט־אפ. באותם ימים ראיתי בזה אחלה דרך להתחיל. אמרתי לכל מי שיכולתי שאני רוצה להיות מנהלת משרד בהיי־טק, עד שחברה של חברה הפנתה אותי לכאן כי בדיוק חיפשו מנהלת משרד. הגעתי לריאיון עבודה ואמרו לי: 'את יכולה להתחיל מחר, חצי שנה חיפשנו מישהי כמוך'".
ההתחלה. "הייתי חוזרת מהמשרד ואומרת לבעלי, 'הם מדברים סינית באנגלית'. תחשבי, הייתי סוכנת מובילה בשוק במשך הרבה שנים, חלמתי חלומות מאוד גדולים והגשמתי אותם, ואז, בגיל 43, פתאום לא הבנתי מה מדברים איתי. ייאמר לזכות המנהלת שלי שהיא ידעה לתת לי את הזמן ללמוד את השפה החדשה. עם הזמן התפקיד שלי מאוד התרחב, ועכשיו אני מנהלת האופרציה והרווחה של הסניף הישראלי.
"באתי מהמקום הכי נוצץ, מאירועים והשקות, אבל המוצר בסטארט־אפ הזה באמת משנה חיים. העולם שאני נמצאת בו היום הרבה יותר תואם את הערכים שלי. אני עובדת בחברה שמקדמת נשים, שדוגלת בשיח שוויוני, ובואי נגיד שהיום אני כבר לא לובשת מה שלא נוח לי. במסגרת העבודה שלי אני מנהלת את תוכנית ההתנדבויות שלנו, ואני מרצה בפני נערות על התחום ומספרת על המסע שלי, על האומץ שנדרש לעזוב ולשנות. אני מעודדת נערות בכיתה ח' ללמוד תכנות, כדי שבגילי הן יהיו מבוססות כלכלית ויוכלו לסמוך על עצמן".

ירידה לצורך עלייה

שלי דושניצקי (48), בזוגיות + 3, מתל־אביב
היום: התקבלה לפני חודש לעבודה כ־Account Director בחברת Ciklum הבינלאומית, שמאתרת מפתחים במרכזי פיתוח במזרח אירופה עבור חברות טכנולוגיה ישראליות. זו משרתה השנייה בהיי־טק. 
בעבר: עד גיל 40 הייתה עורכת דין מסחרית במשרדים גדולים ובמחלקות משפטיות וגם בעלת משרד. למדה תואר ראשון כפול במשפטים וראיית חשבון במכללה למִנהל.

5 צפייה בגלריה
שלי דושניצקי
שלי דושניצקי
שלי דושניצקי. "הבנתי שאני לא אוהבת יותר להיות עורכת דין"
(צילום: עומר כהן)

רקע: "לקראת גיל 40 הבנתי שאני לא אוהבת יותר להיות עורכת דין. לא נותרה לי שום תשוקה לעשייה היומיומית. רציתי לעשות שינוי משמעותי, וביום אחד עזבתי הכל. הקמתי מיזם עם חברה טובה, רופינה ארליך, מעצבת תכשיטים, ובמשך שנתיים ארגנו אירועי קונספט לקידום אופנה ישראלית. כשהשותפה שלי עשתה רילוקיישן, הבנתי שאני בצומת משמעותי בחיים. עולם ההיי־טק קסם לי. עד אז רק ליוויתי אותו כנותנת שירותים, אבל הפעם רציתי להיות חלק מסטארט־אפ בתחילת דרכו. 
ההתחלה. "ראיתי שחבר שעובד ב'ג'ולט' (סטארט־אפ שמכשיר אנשים לבנות קריירה בהיי־טק - ד.א) פרסם משרה של Office Manager ויד ימינו של המנכ"ל. המשרה הראשונה הזאת הייתה שנמוך משמעותי עבורי, אבל זיהיתי בה הזדמנות מצוינת. מהלך כזה דורש הרבה מאוד מוכנות נפשית ואפס אגו. הייתה פגיעה משמעותית בשכר, אבל היה לי ברור שזו ירידה לצורך עלייה. בסופו של דבר התפקיד לא היה אדמיניסטרטיבי לגמרי, הוא היה יותר אסטרטגי ואופרטיבי, ועם הצמיחה הגלובלית של החברה הוא גדל בצורה משמעותית.
שלי דושניצקי: "ההיי־טק קסם לי. עד אז רק ליוויתי אותו כנותנת שירותים, אבל הפעם רציתי להיות חלק מסטארט־אפ בתחילת דרכו"
"עם השנים ליוויתי קשרי משקיעים, עשיתי את כל ההתקשרויות המשמעותיות עם הספקים החיצוניים והייתי חוליה משמעותית במשאבי אנוש. אחרי שנתיים הציעו לי לעשות שינוי משמעותי בתפקיד ולהקים את מחלקת המכירות המסחרית. עסקתי המון בניהול לקוחות והבנתי שזה צד שאני מאוד אוהבת.
קידום. "אחרי שלוש שנים החלטתי להתפתח בתחום של ניהול בכיר של לקוחות בחברה גלובלית. באתי מאוד מדויקת הפעם וידעתי בדיוק מה אני רוצה, גם מבחינת סוג העבודה וגם מבחינת התרבות הארגונית. אחד הדברים שהכי חשובים לי היו להצטרף לארגון שארגיש בו נוח, שאנשים יהיו נעימים וגם תנאי ההעסקה. רציתי תפקיד גדול יותר בחברה גדולה ובינלאומית. נכנסתי לארבעה תהליכי גיוס, אחד לא צלח, בשניים אני בחרתי לא להתקדם, ולבסוף התקבלתי לתפקיד Account Director, מנהלת תיקי לקוחות בכירה ב־Ciklum. קסם לי להצטרף לחברה הזאת כי הבנתי עד כמה השירות שלה נדרש, בלעדיה לא נצליח להדביק את הפער מבחינת הביקושים לכוח העבודה". 

תסמונת המתחזה

סול רפאל (37), נשואה + 2, מירושלים
היום: Enterprise Services Lead בחברת התוכנה Operative זה שלושה חודשים. 
בעבר: עבדה כמנהלת אדמיניסטרציה ואופרציה פיננסית בארגון לזכויות אדם, כרכזת אופרציה וניהול תוכניות בג'וינט, ובניהול קהילות דיגיטליות מקצועיות במשרד הבריאות.
5 צפייה בגלריה
סול רפאל
סול רפאל
סול רפאל. "אני יכולה לכתוב דוקטורט על איך לעשות הסבה להיי־טק בחודשיים וחצי"
(צילום: אלבום פרטי)

רקע: "למדתי יחסים בינלאומיים, לימודים ספרדיים ואמריקה הלטינית לתואר ראשון, ועשיתי תואר שני ביישוב סכסוכים באוניברסיטה העברית. כל החיים חיכיתי כמו סינדרלה שיגלו אותי ויעשו אותי מנהלת, עד שהבנתי שאני צריכה להיות אקטיבית ולדאוג לעצמי. כשעבדתי בג'וינט, המנכ"לית אמרה לי שאני צריכה לעבוד בהיי־טק. אמרתי לה, 'מה לי ולהיי־טק? אני אדם חברתי'. אבל אז הבנתי שאני טובה בזה: להכיר, לעשות נטוורקינג ולעזור לאנשים להשתמש בטכנולוגיה כדי שהיא תוכל לקדם אותם במה שהם עושים". 
סול רפאל: "נזכרתי במשפט מ'משחקי הכס', שאף אחד לא בא בלי ניסיון, לכל אחד יש היסטוריה. הבנתי שכל מה שעשיתי עד עכשיו הוא יתרון"
ההתחלה. "אני יכולה לכתוב דוקטורט על איך לעשות הסבה להיי־טק בחודשיים וחצי. תרגמתי כל מה שעשיתי בכל נקודה בקריירה שלי לשפה שהמגייסים בהיי־טק יבינו, וגם עשיתי עבודה בלינקדאין, למדתי מי הם אנשי המפתח בתחום והתחלתי לעקוב אחריהם ולפתח איתם אינטראקציות. בהתחלה, בראיונות עבודה, הייתי אומרת ישר: 'אני לא באה מההיי־טק', אבל מהר מאוד השיחה הייתה מסתיימת. נזכרתי במשפט מ'משחקי הכס', שאף אחד לא בא בלי ניסיון, לכל אחד יש היסטוריה. הבנתי שכל מה שעשיתי עד עכשיו הוא יתרון - אני מבינה במערכות פיננסיות, בעבודה מול לקוחות, בעמותות, עבדתי בחברות קטנות וגדולות, יש לי ראיית עולם רחבה - וכשמבקשים ממני לספר על עצמי, זה מה שמוכר אותי בסוף. ל־Operative הגעתי אחרי ששלחתי להם קורות חיים למשרה אחרת. כשהמשרה הזו התפנתה הם פנו אליי, עברתי תהליך גיוס והתקבלתי. בחודשים הראשונים פה הרגשתי כמו נמו, דג זהב שהגיע לאוקיינוס הגדול. המנהלת שלי בבריטניה - ואני עובדת מהבית וסובלת מתסמונת המתחזה, כאילו כל רגע יעלו עליי שאני לא אמורה להיות פה. אבל ראיתי שאני מצליחה ועומדת ביעדים, אז כנראה שזה המקום שלי".

אמרו שאני אובר־קוואליפייד

קרול האוזר (40), גרושה, מרמת־גן
היום: Talent Marketing Specialist בחברת הסייבר הגלובלית Checkmarx.
בעבר: עבדה בברזיל בייעוץ אסטרטגי ומִנהל עסקים בחברת הייעוץ הבינלאומית ארנסט אנד יאנג. בישראל עבדה בחברת 'נטפים' כמנהלת פרויקטים פנים ארגוניים מול אמריקה הלטינית.

5 צפייה בגלריה
קרול האוזר
קרול האוזר
קרול האוזר. "אני רוצה להתקדם כל הזמן"
(צילום: אילנה גולשמיד)

רקע: "יש לי תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני בכלכלה מהאוניברסיטה בריו דה ז'ניירו. לפני שש שנים עליתי ארצה מברזיל. הפשע ברחובות שם פגע בביטחון האישי שלי".
דווקא היי־טק. "כי יש בארץ חברות גלובליות שפחות תלויות בשפה העברית. אבל כשניגשתי למשרות ניהול פרויקטים ואסטרטגיה, אמרו לי שאני אובר־קוואליפייד או שאין לי ניסיון מתאים. זה היה מאוד קשה. חיפשתי עבודה במשך שנה וסיפרתי על התהליך בבלוג שלי ב־Times of Israel. בלילות קראתי על כתיבת תוכן ועל ניהול סושיאל, הצטרפתי לקורס פודקאסטים וניהול קהילות, והקמתי קהילה לעולים חדשים מברזיל שבה ארגנתי וובינר שבועי בפורטוגזית ואירחתי חברות ישראליות. זה הועיל גם להם וגם לנטוורקינג שלי, כי לפני זה לא הכרתי אף אחד".
קרול האוזר: "הקמתי קהילה לעולים חדשים מברזיל שבה ארגנתי וובינר שבועי בפורטוגזית ואירחתי חברות ישראליות. זה הועיל גם להם וגם לנטוורקינג שלי"
הפריצה. "עובד לשעבר ב'נטפים', שנחשף לפוסטים שלי, שלח לי מייל שהוא מחפש עובד דובר אנגלית ופורטוגזית שיודע להשתמש בכלים החדשים. אמרתי לו, 'אני!', והתחלתי לעבוד בחברת הסייבר הגלובלית Checkmarx, יוניקורן (כינוי לסטארט־אפ ששוויו מוערך במיליארד דולר ומעלה – ד.א) בצמיחה מואצת. התפקיד שלי הוא Talent Marketing Specialist, והוא משלב משאבי אנוש ושיווק - שני נושאים שלא למדתי. אני אחראית על ייצוג החברה ברשתות החברתיות המקצועיות ועל התרבות של החברה, ובקיצור - לשווק איזה כיף לעבוד פה. אבל אני רוצה להתקדם כל הזמן. את הלילות אני מקדישה ללימוד, להתקדמות ולפעילות בלינקדאין".

"זה לא קורה ביום אחד, וזה בסדר"

אביגיל לוין - מנהלת האקוסיסטם (קהילת היזמות המקומית) ב"סמסונג נקסט" ישראל ומייסדת שותפה עם סימונה ולסקי במיזם "מה בתפקיד" (פודקאסט וקהילה) שמטרתו להנגיש הזדמנויות בתעשיית ההיי־טק לכלל הציבור - מסבירה ש"הבעיה העיקרית עם תעשיית ההיי־טק היא שמדובר בתעשייה סגורה שבה חבר מביא חבר, וזה לרוב מסתכם בחבר מהצבא. לכן אנחנו מקפידות לראיין לפודקאסט שלנו עובדי היי־טק מרקעים שונים - עולים, דתיים, חילונים, נשים, גברים, בעלי מוגבלויות - כדי להראות שאפשר להיכנס לתעשייה בזכות היכולות שלך ולא רק בגלל מי שאתה מכיר".
כל אחד יכול למצוא את עצמו בסטארט־אפ בכל שלב בקריירה שלו?
"כדי לעשות מעבר כזה את צריכה קודם כל להבין את היתרונות המיוחדים שלך ולברר איך אפשר למנף את הידע, הניסיון וההיכרויות שצברת. בשנים האחרונות עולמות הטכנולוגיה הם כבר לא רק סייבר, יש הרבה חברות שעוסקות בעולמות תוכן של עיצוב, פיננסים, רפואה, ספורט ומשפטים - ומחפשים המון מומחי ידע בתחומים האלה".
ליאורה גולומב, תפקידה הנוכחי הוא מיתוג מעסיק גלובלי ב־ZipRecruiter, מנהלת קבוצת הפייסבוק "אני לא טכנולוג.ית ורוצה לעבוד בהייטק", יזמת ערבי הפאק־אפ (סיפורי כישלונות מפי בכירים) ובלוגרית ("בועה אורבנית"), סבורה שהגיל הוא לא בהכרח פקטור. "זה יותר תלוי בניסיון שלך ובמאמצים שאת עושה, כמה זמן את מוכנה לשבת וללמוד את עולם התוכן הזה, לדבר את הטרמינולוגיה ולהתחיל להיטמע עוד לפני שנכנסת. נשים שמעמיקות בזה ימצאו את המקום שלהן ולא יוותרו על מה שהן למדו עד אותו רגע. ברגע שאת שמה רגל בדלת, את תמצאי את עצמך מהר מאוד במסלול קידום.
"ככל שאת מבוגרת יותר, יש לך רשת קשרים גדולה יותר, וחשוב שכולם ידעו שאת מחפשת עבודה, כדי שיוכלו לעזור לך. השלב הבא הוא להכין רשימה של מקומות שהיית רוצה לעבוד בהם, לחקור אותם ואת התפקידים המעניינים שיש בהם, להכין רשימה נוספת של היכולות שלך ודברים שעשית, ולהתראיין בטירוף.
"צריך לזכור שתהליך חיפוש עבודה הוא פאקינג קשה. כל הזמן שומעים על היוצאים מהכלל שמצאו תוך יום אחד, אבל לא, זה לוקח זמן וזה בסדר. רק חשוב לא להתייאש ולא לעצור את תהליך חיפוש עבודה, כי ככה נופלים ושוכחים למה נכנסנו לזה".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.