כשמערכת יחסים נגמרת והזוגיות מגיעה לסיומה, זה אף פעם לא קל. אלא שלפעמים לא רק בני הזוג מתמודדים עם כאב הפרידה. יש מקרים שבהם גם לאמהות של הילדים הפרידה היא קשה. תפסנו לשיחה אמהות שעבורן הפרידה של ילדיהן מבני הזוג הייתה כואבת במיוחד.
"לא הצלחתי להירדם בלילה"
"הבן שלי טל (כיום בן 27) היה בזוגיות במשך ארבע שנים. הוא ורינת הכירו במועדון ריקודים בתל־אביב", מספרת אילה יעקב, בת 60 מגבעתיים, מורה לפילאטיס ורקדנית, נשואה ואמא לשני בנים. "אני קרובה מאוד לבנים שלי והם מספרים לי הכול. אז אחרי שבועיים של זוגיות טל סיפר לי על רינת. הוא אמר כמה שהיא מקסימה, חמודה וחכמה. זאת הייתה מערכת היחסים הרצינית הראשונה שלו. הוא נראה מאוהב ומאושר".
איך היה המפגש הראשון ביניכן?
"נפגשנו חודש אחרי שהם התחילו לצאת. היה לנו חיבור מהרגע הראשון. בהתחלה היא הייתה ביישנית וסגורה, אבל עם הזמן היא ממש הפכה להיות כמו הבת שלי. כשהיא הייתה מתקשרת לטל, הוא היה מעביר לי את הטלפון ואנחנו היינו ממשיכות לפטפט. ישבנו יחד במיטה והיו לנו שיחות של נשים על בגדים ועל קניות. ממש הייתה לנו מערכת יחסים של אמא ובת. היינו גם ביחסים טובים עם ההורים שלה. היו לנו שיחות נפש על דברים אישיים ואני ייעצתי לה בכל מיני נושאים. היא הרגישה בנוח איתי".
ואז, לפני שנה וחצי, טל ורינת נפרדו: "טל הוא מוזיקאי והוא היה עסוק מאוד במוזיקה שלו. הרצונות של שניהם לא היו מסונכרנים. בחודשים האחרונים לפני הפרידה הם היו מתווכחים הרבה. הייתה להם דאגה לגבי העניין הכלכלי והעתיד שלהם. הם רצו לבנות בית ביחד, אבל הוא אמן וגם היא פנתה לתחום התיאטרון, וזה קשה כשאין מישהו עם עבודה יציבה. אחרי הוויכוחים שלהם היא הייתה באה אליי בוכה. לא התערבתי, אבל ניסיתי לגשר ביניהם. בסופו של דבר הם החליטו להיפרד".
אילה יעקב: "היום אנחנו כבר פחות בקשר מבחירה שלה. גם אני הפסקתי כבר להתקשר. אני מבינה אותה. זה הכרחי כדי שהיא תוכל לפתוח דף חדש"
איך התמודדת עם הפרידה שלהם?
"הרגשתי שזה הולך לשם, אבל היה לי קשה מאוד. הרגשתי שאיבדתי בת. הייתי עומדת בחלון ומחכה שהיא תבוא אלינו והיה לי קשה להירדם בלילה. כמה ימים אחרי שהם נפרדו היא התקשרה אליי. היא אמרה לי שהיא אוהבת מאוד את טל, אבל שהיא לא בטוחה שאפשר לבנות עתיד ביחד. אמרתי לה שאני אוהבת אותה מאוד, שאני מקווה שנמשיך להיות בקשר ושאם היא צריכה משהו אני כאן בשבילה".
המשכתן לשמור על קשר אחרי הפרידה?
"כן. המשכנו לדבר בטלפון ואפילו נפגשנו בבית קפה. דיברנו על החיים ועל טל. כשנפגשנו ראיתי כמה היא רזתה וזה לא נראה לי טוב.
"היום אנחנו כבר פחות בקשר וזה מבחירה שלה. היא התרחקה וגם אני כבר הפסקתי להתקשר. אני מבינה אותה כי זה הכרחי כדי שהיא תוכל לפתוח דף חדש. לטל בהתחלה היה קשה, אבל הוא הצליח להתגבר עליה אחרי שהוא כתב שיר על הפרידה שלהם. כששמעתי את השיר, שנקרא 'זה כמו תרופה', בכיתי מאושר שהוא החלים מהפרידה, אבל גם מעצב על כך שזה נגמר. בכל זאת, אני מרגישה שהם עשו טוב אחד לשנייה, אז עדיין יש לי פנטזיה שהם יחזרו להיות ביחד".
"לא ידעתי שאחווה כזה אובדן"
יעל (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), אם לשלושה ממרכז הארץ: "הבן שלי (22) ובת זוגו היו חברים הרבה מאוד שנים און אנד אוף כבר מבית הספר היסודי. בארבע השנים האחרונות הם היו ממש זוג צמוד, מלפני הצבא ועד סוף הצבא. הם ממש גידלו אחד את השני. כשהוא השתחרר מהצבא הוא חשב מחדש על החיים שלו ועל כך שהוא כבר שנים עם אותה אחת. עם כל האהבה והקשר החזק והעמוק הוא הבין שהוא לא מתכוון להתחתן בקרוב ושהוא מתחיל את החיים באזרחות, ובאופן די רציונלי הוא קיבל החלטה, יותר מהראש מאשר מהלב. הוא אמר: 'אוקיי, אנחנו עוצרים כאן, כל אחד הולך לדרכו ואולי יום אחד ניפגש מחדש'. הם עשו שיחה ארוכה והחליטו שהם נפרדים לשבוע של מחשבות. אחרי שבוע הם החליטו להיפרד לצמיתות".
יעל: "לא התקשרתי אל חברתו של בני. אין לי מה להגיד מרוב שזה כואב. זה העלה בי המון רגשות. היו ממש שבועיים שבכיתי בהם המון"
מה חשבת על ההחלטה שלו?
"כיבדתי אותה והערכתי אותו מאוד על כך. הוא כל כך הרבה יותר בוגר ממה שאני הייתי בגילו. הוא הרבה יותר שולט בחייו ומקבל החלטות אחרי מחשבה ובצורה יפה ונקייה".
איזה קשר היה לך עם החברה של בנך?
"אני אוהבת אותה מאוד. לאורך הקשר ביניהם ניסיתי לשמור על גבולות מבחינה רגשית. אני בדרך כלל מפחדת להתמסר עד הסוף כדי לא להיפגע וזה נראה לי נכון. המשפחות לא היו מאוד מעורבבות. לא נפלנו משפחה אחת לזרועות השנייה. מדי פעם נפגשנו באקראי והייתה אהבה והערכה, אבל לא מעבר לכך, ועל זה אני שמחה מאוד. יש משפחות שרצות לתוך הקשר ויש לי חברות שכבר נפגשות ועושות ארוחות משותפות עם המשפחה של בת הזוג של הילד, ובי זה תמיד עורר חשש. אני לא יודעת מה הייתי עושה עכשיו, אם כל הקשרים היו מחוברים, כי אי־אפשר להמשיך את הקשרים במצב כזה. יש לי חברה שאצלה הילדים התחתנו לפני שנה, וברגע שהיא והאמא הכירו זו את זו, הן אמרו: 'לא אכפת לנו מה שיהיה עם הילדים, אנחנו חברות'. זה אמיץ ואחר ממני".
איך התמודדת עם הפרידה?
"לא התקשרתי אל חברתו של בני. אין לי מה להגיד מרוב שזה כואב. זה העלה בי המון רגשות. היו לי ממש שבועיים שבכיתי בהם המון. בכלל לא ידעתי שאחווה כזה אובדן. מבחינתי ממש איבדתי אותה. גם החברה של בני לא חשבה להמשיך את הקשר איתי. הכול כואב מדי. זה העלה אצלי זיכרונות של אהבות מוקדמות ואהבות נכזבות שהיו עזות מאוד בחיי והיה לי צורך להתנתק ולהפוך דף.
"תהליך הפרידה הפתיע אותי. לא ידעתי שזה יהיה כך. עולות בי שאלות כמו מה אני אעשה כשאראה את המשפחה שלה? מה אגיד? אנחנו גרים באותו יישוב. תהיה מבוכה, זה ברור. לא מדברים בדרך כלל על מה שקורה לאמהות כשהילדים או הילדות שלהן נפרדים מבנות או בני הזוג, ואני מבינה היום: זה שבר גדול".
"היא לא חשבה שהיא צריכה להיפרד גם מאיתנו"
תרצה (שם בדוי), אם לארבעה בנים מדרום הארץ, מספרת: "הבן הצעיר שלי וארוסתו נפרדו חודש לפני החתונה, אחרי חמש שנים ביחד. בחצי השנה האחרונה הם גרו אצלנו בבית והיו עסוקים בהכנות לאירוע. כמה חודשים קודם לכן היא עברה איזה קושי, שאני לא רוצה להרחיב עליו כדי לשמור על פרטיותה, והתגייסתי לעזור לה. דיברתי עם חברים ונסעתי איתה לאן שצריך, ניצלתי קשרים כדי לעזור לה.
"יום אחד ארוסתו של בני קמה והחליטה שהיא פשוט לא רוצה יותר. אני לא יודעת איך לתאר לך במילים את מה שקרה לכולנו. לא רק שהייתי צריכה להתמודד עם ילד שבור בבית, גם הלב שלי היה שבור. לאחר הפרידה היא לקחה את חפציה והלכה. היא אפילו לא דיברה איתי. היא לא חשבה שהיא צריכה להיפרד מאיתנו, לבוא ולהסביר מדוע ביטלה את החתונה, מה קרה שם, למרות שבעלי ואני נתנו לה כל כך הרבה.
"כשהילדים שלנו נפרדים מבני הזוג שלהם, אף אחד לא חושב עלינו, האמהות. גם אנחנו זקוקות לקלוז'ר. גם אנחנו צריכות שיחת פרידה, מילות סיכום. זה כמו לאבד ילד, בחוויה שלי. זה קשה מאוד. היא אפילו לא טרחה להרים טלפון או לשלוח הודעה, 'תודה על כל מה שעשית בשבילי'".
תרצה: "אף אחד לא חושב עלינו, האמהות. גם אנחנו זקוקות לקלוז'ר. גם אנחנו צריכות שיחת פרידה, מילות סיכום"
מתי הקושי הרגשי שלך התפוגג?
"ברגע שהבן שלי התחיל לצאת עם מישהי. היום אני יודעת שהפרידה היא הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לו".
איזו עצה יש לך לאמהות שעוברות קושי אישי בפרידות של הילדים שלהן?
"להסתכל קדימה, להבין שאולי עכשיו זה כואב, אבל בסופו של דבר לבן או לבת הזוג שלך נחסך כאב גדול יותר בעתיד, אם המשבר היה מגיע לגירושים, כי אז יכולים להיות מעורבים גם ילדים. אנחנו צריכות לחשוב על טובת הילדים שלנו וחשוב גם לא להתבייש לדבר על זה, ואם יש קושי, גם ללכת לטיפול".
ביטול החתונה של בנך שינה משהו ביחסים שלך עם חברותיהם של בנייך האחרים? את פוחדת להיפגע?
"לא. אני בקשר טוב עם בנות הזוג של הבנים שלי ועם המשפחות שלהן. גם עם בת הזוג הנוכחית של בני אני בקשר טוב. אני קונה מתנות ושומרת על קשר. אני מאמינה שחשוב לשמור על קשר עם בנות ובני הזוג של הילדים שלנו כדי שהם יהיו מאושרים".
"קשה כשמישהו נעלם לך מהחיים"
גם סימה (שם בדוי), נשואה ואמא לשניים מהשרון, חוותה כאב כאשר בתה (בת 25) נפרדה מבן הזוג שלה לפני כמה חודשים: "הם הכירו דרך חברים משותפים. היא סיפרה לי כמה שהוא בחור טוב, חרוץ, מצחיק וחתיך. הייתה ביניהם אהבה גדולה. נפגשנו שבועיים אחרי שהם התחילו לצאת. בהתחלה הוא היה ביישן. לקח לו זמן להיפתח, אבל עם הזמן ממש נקשרנו אחד לשני. הייתה לנו קבוצת ווטסאפ רק לשלושתנו - שלי, שלו ושל הבת שלי. היינו מדברים בה המון והם היו שולחים לי שם תמונות שלהם. הוא גם היה מתייעץ איתי איזה מתנות כדאי לקנות לה. הייתי רגועה שיש מישהו טוב שאוהב את הבת שלי".
סימה: "החבר של בתי אכזב אותי באופן אישי. כל הזמן הוא הראה לי כמה הוא דואג לה ופתאום הוא פשוט נעלם. אהבתי אותו מאוד והוא פגע בי"
אחרי שנתיים ביחד השניים נפרדו: "בזמן חופשת הסמסטר מהלימודים הוא נסע לחו"ל עם חברים, והבת שלי נשארה בארץ. הוא נפרד ממנה בטלפון משם. היא קיבלה את זה קשה מאוד. באותו זמן היא הייתה אצל חברה שגרה בצפון, מרחק שעתיים נסיעה מהבית, והיא בכתה כל כך חזק בטלפון שעזבתי הכול ונסעתי אליה כדי להרגיע אותה".
איך התמודדת עם הפרידה שלהם?
"היה לי קשה מאוד. ממש כעסתי עליו שהוא לא יצא גבר ושנפרד ממנה בטלפון. הרגשתי שהוא גם אכזב אותי באופן אישי. כל הזמן הוא הראה לי כמה הוא דואג לה ופתאום הוא פשוט נעלם. אהבתי אותו מאוד והוא פגע בי, ובכל זאת התגעגעתי אליו והוא היה חסר לי. יש בי פחד שכשהבת שלי תכיר מישהו חדש, אני אקשר אליו והם ייפרדו. זה קשה כשמישהו נעלם לך מהחיים".
