כרמי חוסטצקי משיח.  "גדלתי בבית שוויוני "

"אבא לא היה מוכן לוותר. הוא הושיב אותי וניסה לעשות קוקיות עד שהצליח"

כשאביה חלה החליטה כרמי חוסטצקי משיח להנציח את הזיכרון הראשון שלה ממנו, והתוצאה היא ספר הילדים "אבא עושה קוקיות". "אבא העניק לי תחושת מסוגלוּת, ורציתי להעביר אותה גם לילדיי"

פורסם: 06.10.21, 08:17
לצד הכנת סנדוויצ'ים ושכנועים לצחצח שיניים, משימה נוספת שמוטלת על ההורים בהתארגנות הבוקר היא לעצב תסרוקות לילדה לפני היציאה לגן או לבית הספר. בין שאלה צמות, ובין שאלה קוקו גבוה או קוקיות - לרוב הורה אחד משמש על תקן מעצב לעת מצוא, ובדרך כלל זאת האמא. אבל מה קורה כשנסיבות החיים כופות היפוך תפקידים, ודווקא האבא שאינו מבין בתחום צריך לעשות קוקיות לילדה? ספר הילדים החדש של כרמי חוסטצקי משיח, "אבא עושה קוקיות" (הוצאת רימונים), בודק את השאלה הזאת.
"הספר מספר על רונה שאמא שלה טסה לחו"ל לצורך עבודה. רונה חוששת שבזמן ההיעדרות של אמא שלה לא יהיה מי שיעשה לה קוקיות לבית הספר. חלוקת התפקידים בבית שוויונית ואבא שלה עושה הכל, אבל לא יודע לעצב קוקיות", מספרת כרמי. "האמא מבטיחה ללמד את אבא איך לעשות קוקיות, אבל שוכחת. היא אומרת לרונה ש'היא בטוחה שאם ינסו הם יצליחו'. אבא מנסה ומנסה, אבל יוצר קוקיות עקומות ומוזרות. למשל, קוקייה בצורת עגבנייה, קוקייה בצורת מגדל וקוקייה בצורת קרנבל. הקוקיות משונות, אבל הילדות בכיתה מתלהבות מהן ועומדות בתור כדי שרונה תעשה להן קוקיות דומות. בסוף האבא מצליח לעשות קוקיות מושלמות, אבל רונה מעדיפה את המיוחדות".
"כשהייתי בת ארבע, אמא שלי, יעל, טסה לאנגליה לטיול עם חברות למשך שלושה שבועות, ואבא שלי, ציון, נשאר עם המשימה של לעשות לי קוקיות לגן"
כרמי (44), נשואה ואמא לשני ילדים (10, 6.5), עוסקת בהוראת מתמטיקה ומלמדת את בנה הקטן בחינוך ביתי. היא תל־אביבית לשעבר ועובדת היי־טק בעברה, שהכירה את בעלה ברילוקיישן לקנדה. לפני תשע שנים עברה עם משפחתה למושב פארן שבערבה שבו הם מגדלים פלפלים.
כעת כרמי מוציאה את ספר הילדים הראשון שלה המבוסס על סיפור אישי: "כשהייתי בת ארבע, אמא שלי, יעל, טסה לאנגליה לטיול עם חברות למשך שלושה שבועות, ואבא שלי, ציון, נשאר עם המשימה של לעשות לי קוקיות לגן. בזיכרון הילדות הראשון שלי אני עומדת מול המראה עם קוקיות עקומות ואומרת לאבא שלי שזה בסדר, אני פשוט אלך עם פזור. הוא לא היה מוכן לוותר. הוא הושיב אותי וניסה עד שהצליח".

הספר אבא עושה קוקיות משפחהכריכת הספר אבא עושה קוקיותצילום: דוריית בן שמואל, איור של אליענה רוזנצוויג תוך הספר


למה החלטת לכתוב את הספר?
"אבא שלי העניק לי תחושת מסוגלוּת, ורציתי להעביר אותה גם לילדים שלי, ללמד אותם שהם יכולים לעשות כל מה שירצו. סיפרתי להם את הסיפור הזה לפני השינה. הם התלהבו ופיתחנו את הסיפור יחד. החלטתי להוציא אותו כספר בעקבות מחלתו של אבי: הוא שבר את הירך, חלה בסרטן הערמונית, ויש לו ירידה קוגניטיבית. במקביל אמי חלתה באלצהיימר. כשאבא שלי נכנס למצב סיעודי, בער בי הרצון להנציח את הזיכרון הראשון שלי ממנו ולהוציא את הספר".
איך אבא שלך הגיב כשקרא את הספר?
"הוא התרגש ואמר שהוא זוכר שעשה לי קוקיות. בן זוגי צילם את הוריי קוראים את הספר בפעם הראשונה. בכיתי כשראיתי את התמונה".
מה המסר של הספר?
"לא להתייאש. גם אם התוצאה היא לא מה שהתכוונו אליה, צריך לנסות שוב ושוב עד שמצליחים. הספר גם מעביר מסר של קבלת השונה. למרות שלרונה היו קוקיות מוזרות, היא אימצה את הלוּק באהבה. המסר השלישי הוא שכולם יכולים לעשות הכל, גם אבות יכולים למלא תפקיד שנתפס כנשי".

2 צפייה בגלריה
כרמי חוסטצקי משיח בילדותה
כרמי חוסטצקי משיח בילדותה
כרמי בילדותה. "גדלתי לתוך מציאות שיוויונית"
(צילום: דורית בן שמואל)

יש שינוי בחלוקת התפקידים כיום?
"כשאני הייתי ילדה בשנות ה־70, בתים שוויוניים לא היו נפוצים. אני גדלתי בבית שוויוני - אבא שלי בישל וגיהץ, וגם אמא שלי יצאה לעבוד. זה אף פעם לא נראה לי מוזר, כי גדלתי לתוך מציאות כזאת. כיום יש הרבה מאוד משפחות שוויוניות. אבות רבים שאני מכירה הם שותפים במלאים בבית. בן זוגי מכבס, והבן שלי מרוקן את המדיח. זה נראה לי הכי טבעי, וחשוב להכניס את הנורמה הזאת לספרות".
את בעצמך עושה קוקיות לילדה שלך?
"כן, לילדה שלי יש שיער מתולתל ואני עושה לה קוקיות, אבל בדרך כלל היא אוהבת לאסוף את השיער לקוקו ואז היא מעדיפה את אבא".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.