פרק ב': שניהם היו פנסיונרים, שניהם גרושים בפרק ב׳. הם בחרו לנהל זוגיות מלאה בלי לגור ביחד, לא כי לא אהבו זה את זו, אלא להפך: כי אהבו מספיק כדי לכבד הרגלים, עצמאות, שקט וגבולות. הוא, שצבר הון רב, נכסים ובתים, חי בדירתו, והיא, שהייתה גם עשירה מאוד, חיה לא רחוק ממנו, בדירתה. אבל כולם סביבם ידעו: הם בני זוג לכל דבר ועניין. הם הקפידו להיות יחד בחגים ובאירועים, היו להם חברים משותפים וגם ביקורים משותפים אצל רופאים מומחים.
באופן לא צפוי: הגבר נפטר ולא הותיר אחריו צוואה.
לאחר מותו: בנותיו פנו לרשם לענייני ירושה וביקשו צו ירושה. שמה של בת הזוג לא הופיע בבקשה - לא כידועה בציבור ולא כמי שחלקה איתו את חייו. מחקו את עצם קיומה והתעלמו מהזוגיות רבת השנים. כשגילתה זאת, חשה כעס ועלבון ופנתה אליי. אף שלא חסר לה כסף משל עצמה, היא רצתה את החלק שהגיע לה.
הצגנו בפני בית המשפט תמונה של הגבר ברשת חברתית, שבה הוא מצולם מחובק עם האישה, ובכיתוב נכתב: "המשפחה שלי"
התנגדות לצו הירושה: הגשתי עבורה התנגדות לצו, בטענה שהיא והגבר היו בני זוג לכל דבר ועניין, אף על פי שלא חלקו קורת גג משותפת ולא ניהלו חשבון בנק משותף. הבנות, מצידן, טענו שהייתה רק ידידה ולכן אין לה חלק בירושה.
ראיה מפתיעה: כדי להוכיח שאכן מדובר בזוגיות הצגנו בפני בית המשפט תמונה של הגבר ברשת חברתית, שבה הוא מצולם מחובק עם האישה, ובכיתוב נכתב: "המשפחה שלי". בתגובות כתבו חבריהם: "זוג מקסים", "משפחה נהדרת" ו"אהבה אמיתית".
עוד ראיות: נוסף על התמונה הצגנו תצהירים של חברים ותיקים שהעידו על זוגיות עמוקה, קבועה ורציפה, תמונות לאורך שנים מאירועים משפחתיים וחברתיים, עדויות על בילויים משותפים ועל מעגל חברתי משותף והתנהלות כלכלית וחברתית כשל זוג בניהול הנכסים של המנוח.
בסופו של דבר: השופט התרשם שבין הגבר לאישה לא הייתה ידידות בלבד אלא זוגיות של ממש, והבנות שלו חויבו להעביר לאישה את חלקה בעיזבון.

מה למדנו:

  • לפי החוק יש דרכים שונות להוכחת בני זוג כידועים בציבור, וקורת גג משותפת היא אחד הקריטריונים. עם זאת, לא חייבים לגור ביחד כדי להיחשב "ידועים בציבור".
  • מידע שמעלים לרשתות החברתיות מהווה ראיה משפטית. תמונות ופוסטים יכולים להכריע גורלות.
  • כשאין צוואה? על פי חוק, ידועים בציבור זכאים לירושה גם אם אינם נשואים ואין ביניהם חוזה.
  • ילדים אינם יכולים למחוק בן זוג מהעיזבון, גם אם זה לא נוח להם.
  • מובן שלא כדאי לחכות להזדקנות או למחלה, ויש לכתוב צוואה שתמנע סכסוכים משפחתיים עתידיים.